ארכיון

פסטיבל סולם יעקב- כי וודסטוק זה כאן.

 

xcxcxcxcxcxc

פסטיבל וודסטוק היה נקודת ציון בהסטוריה של התרבות והמוסיקה האמריקאית. ב1969 התקיים פסטיבל המוסיקה העצום שמשך אליו כחצי מליון משתתפים שמחו נגד הממסד ונודעו בהמשך כ"ילדי הפרחים".

יהודית ומנחם וינוגרד עלו ארצה עשרים שנה אחרי אותו פסטיבל מפורסם וגילו שהם מתגעגעים לשירי העם העתיקים ששמעו בפאבים, ולשירי המחאה של בוב דילן, פיט סיגר וג'ון  באאז.

הם הקימו מועדון למוסיקת פולק בקיבוץ שלהם, קיבוץ מחניים, ומשכו מאזינים ומוסיקאים מכל הגליל וכן אירחו מוסיקאים מהמרכז כמו שי טוכנר, דיוויד ברוזה הצעיר ואהוד נתן.

הביקוש יצר את הפסטיבל, וכך נוצרה המסורת ו"פסטיבל סולם יעקב" עבר נדודים עד למשכן הקבע שלו החל משנת 2004, בקיבוץ נוף גינוסר על שפת הכינרת. בפסטיבל פעילות חוץ ובאולמות ממוזגים, לינה בחדרי המלון ביחד עם מתחמי קמפינג, במות לכל המשפחה, פעילויות לילדים, סדנאות למוסיקה, ריקודים, טאיצ'י, סשנים של מוסיקה בכל פינה וכמובן הופעות על כמה במות במקביל.

הפסטיבל נמשך שלושה ימים, אני הגעתי אליו להתרשמות של יום אחד בלבד, ולא להאמין כמה שיכלתי להספיק ביום הזה.

לאחר טבילה קלה בכנרת, כמתבקש ממזג האוויר החם, התחלתי את הסיור בבמה המרכזית, בהופעתם של "THE ARAVA RIDERS" ששילבו מוסיקת פולק ובלוגראס. לאחר הקצב שיניתי פאזה והגעתי ל"אולם חרמון", אולם ממוזג שהיה מלא מפה לפה במאזינים לזמרת הריאט פרוסט, יוצרת קנדית  ששרה פולק, רוק וג'אז פאנק בליווי גיטרה.

תחנתי הבאה היתה סדנת סלסה באולם הספורט, בהנחיית אורי בנט, שלימד את צעדי הבסיס של סלסה אל.איי. בהומור ובכשרון והפכו כפכפי אצבע לנעלי ריקוד נוצצות.

חזרתי אל הבמה המרכזית להופעת "הבלומרס" – הרכב המוסיקה האירית הטוב בישראל, שגרמו לקהל לקום ולהניף רגליים בריקוד אירי מסורתי, כולל חמת חלילים קומפלט.

עוד באותה במה בהמשך נשארתי להופעה של "JOKERS AND THIEVES"" – להקה המתמחה ברוק קלאסי ופולק, היוצרת גרסאות על להיטים משנות השישים, השבעים והשמונים, מתבלת בהומור ובסיפורים ומעודדת את הקהל להצטרף לשירה.

הפסקה קלה לארוחת צהרים באחד הדוכנים במתחם (מנות בשריות, חלביות, טבעוניות ומתוקות בשפע) וכיוונתי את צעדי לבמת המדשאה בקדמת המתחם.

בדרכי לשם חציתי את הלובי של המלון בו בכל פינה התיישבו נגנים ואילתרו תוך שאורחי הפסטיבל מתקבצים סביבם.

מול במת המדשאה קיבלתי את אמריקה של הסרטים, בסדנת "סקוור דאנס" עם סיריל ו"נפש מאונטן". מעגל ענק של רוקדים מחולקים לזוגות רוקדים את הריקודים המסורתיים של הבוקרים, לצלילי להיטים כמו "הו סוזנה", מניפים ידיים, כורכים מרפקים ויוצרים "גשרים" שמחים. ילדים, זוגות רומנטיים, מבוגרים לבני שיער, חובשי כיפות ומזוקנים, כולם אוחזים ידיים ויוצרים כוריאוגרפיה אחידה ומשמחת.

האנרגיות נמשכו עם "צעירי נאווה תהילה", הרכב שיצר "קבלת שבת" בעזרת טקסטים מן התפילה והמקורות בלחנים ישראליים עם השפעות קאנטרי, פולק, רית'ם אנד בלוז וכלייזמר.

הקהל שעוד לא הספיק לנוח מריקודי ה"סקוורדאנס" קם שוב על רגליו ויצר רכבות ארוכות של רוקדים סביב הבמה.

אלה היו כמובן רק טעימות מהשפע הענק של האמנים  , הסדנאות והפעילויות שהיו בפסטיבל השנה, כולל גם מוסיקה צוענית, אינדי פולק, מוסיקה מסורתית מדרום איטליה, ג'ז ודיקסילנד ריקודי בוליווד, פעילויות תנועה ואומנות לילדים ועוד.

למי שפספס את הפסטיבל יש סיכוי נוסף השנה, בפסטיבל החורף של "סולם יעקב" שנערך לקראת סוף השנה האזרחית, נמשך כיממה בסוף שבוע, וכל הפעילויות והמופעים נערכים במתחמי המלון הסגורים. גם בפסטיבל זה נערכות סדנאות לריקודים איריים ואמריקאים, סשנים מוסיקלים שונים ופעילויות מגוונות למבוגרים וילדים.

פסטיבל "סולם יעקב" – פסטיבלי אביב וחורף

קיבוץ נוף גינוסר

טלפון : 04-6850403

נגישות לנכים: יש

ילדים עד גיל חמש – חינם.

דומינו'ס- דוז פואה!

 

BeFunky-collage (2)

לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".

אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.

להמשיך לקרוא

"הבימה" מציגה- מי מפחד מווירג'יניה וולף?

כשנכנס יין יוצא סוד, וכשנכנסות הרבה כוסות של וויסקי וברנדי מסתבר שהמציאות רחוקה ממה שהיא נראית.

המחזה הוותיק והמפורסם" מי מפחד מווירג'יניה וולף" מוצג בתאטרון הלאומי "הבימה" , באולם "ברטונוב" ששונה משאר האולמות בתאטרון בכך שאין לו במה ובעצם השחקנים נמצאים במרכז והצופים סביבם, ממש במרחק נגיעה.

המרחק הזה מתלבש במדויק על ההצגה "מי מפחד מווירג'יניה וולף" שעלילתה מתרחשת בסלון של דירה לאורך הזמן שבין שתיים בלילה לארבע בבוקר לערך, והקהל שיושב סביב המרכז מרגיש כנוכח אף הוא באירועי הסלון שנראה גם כמו זירת אגרוף מוקפת צופים.

להמשיך לקרוא

האלווין בBoost Fm – החגיגה נמשכת!

לפני כחודש הכרתי את מסעדת "Boost Fm" החדשה בתל אביב, שמציגה מלבד מנות אוכל משובח גם חוויית מוסיקה (לאזניים) ותערוכות מתחלפות (לעיניים) כולל קיר מיוחד של האמן רמי מאירי. את חוויותי מאז ניתן לקרוא כאן.

אמש חזרתי למסעדה לאירוע מיוחד- חגיגת האלווין, הוא ליל כל הקדושים שהגיע לארץ ונחגג ברוב פאר, כי אם כבר חוגגים ליל שנה אזרחית חדשה ורוכשים שוקולדים לאהובים גם בוולנטיינס דיי, אז למה לא ליהנות מחג צבעוני, מצחיק, וטעים?

להמשיך לקרוא

"מיקה שלי" – אהבה בין מלחמות.

כשמדובר בעניינים שבלב, דומה שלא משנה באיזה תקופה נמצאים, האם מדובר בימי הבינים, בעתיד או בין מלחמות, ובישראל תקופות של "בין מלחמות" לא חסרות.

בתאטרון הלאומי "הבימה" מוצג בימים אלה המחזה "מיקה שלי" שמבוסס על שירי יאיר רוזנבלום.

העלילה עוסקת בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, ובקבוצה של נערים ונערות, שרק לפני דקה קנו וופלים אחד לשני, ועכשיו הם לבושי מדים, יוצאים לקרב שממנו לא יודעים אם יחזרו.

להמשיך לקרוא

פסטיבל "רמלה עיר עולם 2" – בחופשת סוכות קרוב לבית!

 

6319

החופש הגדול רק הסתיים וכבר התחילו חופשות החגים, וכמה אפשר ג'ימבורי? מה עם קצת בילוי לכל המשפחה שכולל גם תרבות, גם קולינריה, גם פעילות לילדים, גם נופים וגם נסיעה קצרה בלבד?

בחול המועד סוכות (בתאריכים 25-27 לספטמבר) מתקיים ברמלה פסטיבל "רמלה עיר עולם". בשנה שעברה משך אליו הפסטיבל מעל 45000 איש, והצפי להשנה גדול בהרבה, מכיוון שיש הרבה אירועים ואפשרויות לכל המשפחה.

להמשיך לקרוא

"חוויה בכרם 5" – המועצה האזורית גזר מגלה את אוצרותיה!

 

1 (1)

סוף החופש הגדול, כבר נגמרו כל הג'ימבורי, סרטים, הופעות ומה עכשיו?  עכשיו יוצאים לגלות פינה יפיפיה של הארץ, במרחק קטן מהמרכז, עם אוצרות שלא נגמרים, בפסטיבל מיוחד, הוא "חוויה בכרם" שמתקיים זו הפעם החמישית.

על מה אנחנו מדברים?  ממש עשר דקות מנתב"ג, שוכנת המועצה האזורית גזר, בדרך בין תל אביב לירושלים. היא קרויה על שם העיר המקראית גזר וכוללת גם את אתר העתיקות תל גזר. במועצה 25 יישובים  – 15 מושבים, 5 יישובים קהילתיים ו5 קיבוצים שבהם כרמי גפנים למאכל ויין, כרמי זיתים לשמן, פרדסים, ירקות, חממות פרחים, לולים, רפתות והרבה חקלאות לצד מוקדי תיירות ואטרקציות.

להמשיך לקרוא

VOCA PEOPLE – מוסיקה שחוצה עולמות

 

Screenshot_2

נתחיל מהמסר החשוב ביותר – כמו בהופעת סטנדאפ, אם אתם יושבים בשורות הראשונות, קחו בחשבון שתיקחו חלק פעיל במופע. מצד שני, אולי זו בדיוק הסיבה לשבת שם.

מיהם בעצם ה"ווקה פיפל"? העלילה עוסקת בשמונה חייזרים, שלוש נשים וחמישה גברים, שהגיעו מכוכב "ווקה", כוכב מרוחק שבו כל התקשורת היא בצלילים, אחרי שנאלצו לנחות נחיתת חירום ועכשיו המצבר שלהם מרוקן והדרך היחידה להטעין אותו היא למצוא אנרגיה מוסיקלית במקום שאליו הגיעו – כדור הארץ. המשימה הניצבת בפניהם לא קלה, הם צריכים לתקשר עם בני המקום ולהבין את המוסיקה שלהם, וכיצד עושים זאת? בטכנולוגיה חייזרית כמובן שעוזרת להם "לשאוב" מבני האדם את כל הידע העולמי ולהתחיל לפרשו בדרך שלהם.

השפה שבה מדברים החייזרים היא שילוב של אנגלית וג'יבריש, אבל גם מי שלא דובר אנגלית מבין היטב את העלילה בזכות המימיקה, הטונים וכמובן המוסיקה. אחד הפרטים המעניינים במופע הוא הופעתם החיצונית של החייזרים, לבושים ומאופרים בלבן, ומסתירים את שערם (למעט זמר מזוקן אחד) כך שאין השפעה של הופעה חיצונית ואפשר להתמקד נטו בביצועים המוסיקליים.

החייזרים מתחילים להכיר את כדור הארץ דרך תולדות המוסיקה, מהמוסיקה הקלאסית האהובה, דרך אלביס פרסלי ועד ג'סטין ביבר, תוך יצירת דיאלוג פעיל עם הקהל שפוצח בשירה לפי ההוראות.

אבל לא רק בשירים מפורסמים עסקינן, מכיוון שה"ווקה פיפל" מצליחים ליצור יצירה מוסיקלית סוחפת גם מצלצול מפורסם של טלפון סלולרי.

חשוב לציין שכל הביצועים והמוסיקה בהופעה הן בסגנון "אקפלה" כלומר ללא שימוש באף כלי נגינה והצלילים כולם מופקים מגרונם של הזמרים והזמרות, כולל קטעי ביטבוקס מהפנטים שבהם קשה לזכור שאין להקת מתופפים צמודה. הטווח המוסיקלי של הזמרים מקיף את כל סוגי הקולות, מבס שמגרד את הרצפה ועד סופרן שמאיים לנתץ את המנורות. חלק מהביצועים הם ביצועי סולו או בהשתתפות כמה מהזמרים, בחלק אחר מדובר בביצועי להקה או מקהלה בהרמוניה מושלמת, ובחלק נוסף כמה מהזמרים משמשים למעשה כלי הנגינה של הסולנים, בעיקר אלה שיוצרים את הביטבוקס.

אחרי ההיסטוריה מגיעה הקלאסיקה בשרשרת של ביצועים קצביים וסוחפי קהל לשירים משנות השישים ועד היום, כך שגם הילדים שהיו בקהל, והיו הרבה כאלה, זיהו את השירים והתחברו לביצועים המרהיבים.

הקהל, כמו שהוזכר בהתחלה, מהווה חלק נכבד מההופעה, אם בכך שאנשי הווקה יורדים לקהל ותופסים אנשים שישמשו להם ככלי נגינה, (ושימו לב לזמר הבס שעושה חיקוי מושלם של דיג'ידו), משתמשים באנשים כדי "לקרוא את מחשבותיהם" כשברור שהאישה חושבת על מארש החתונה, בעוד שהגבר שלצידה חושב על… ובכן, לא בדיוק מוסיקה… (הידעתם שראש קרח של אדם הוא המצע המושלם ל"סקרצ'ינג"?) ועוד.

בעוד האנרגיה נטענת, החייזרים ממשיכים במחרוזות שירי אהבה לגברים שמועלים לבמה או לנשים שמחוזרות על ידי החייזרים הגברים אבל מעצבנות את החייזריות באקט אנושי להפליא, ואף בקטע של מוסיקה מסרטים כולל הכוריאוגרפיה המתבקשת מסרטים כמו סרטי ג'יימס בונד, "טיטאניק", "רוקי" או "ספרות זולה".

העיבוד המוסיקלי והביצועים מתכתבים עם משחקי התאורה המדוייקים שמעצימים את החוויה הכוללת.

הביצועים משלבים הומור ווירטואוזיות מוסיקלית שמגיעה לשיאה בביצוע מרגש ל"רפסודיה בוהמית" של קווין. בתום המופע מוזמנים הנוכחים להשאר, לפגוש מקרוב חלק מהזמרים, ולהצטלם איתם.

על המופע אחראי ליאור כלפון, שמוכיח שהוא הרבה יותר מאשר "איצקו" מ"רמזור", ואחרי ההצלחה הגדולה של "התאטרון השחור" שלו, מביא את ה"ווקה פיפל" להצלחה פנומנלית גם בישראל וגם בהופעות במעל ל35 מדינות בעולם, כשהוא מוכיח שמוסיקה היא שפה בינלאומית.

עד היום צפו במופע למעלה מ2 מליון איש, והוא מתאים לכל המשפחה, כולל ילדים מגיל שש ומעלה.

בימים אלה מופיעים ה"ווקה פיפל" בכל רחבי הארץ במסגרת סיבוב הופעות של 19 מופעים.

העיבודים והניהול המוסיקלי המצויינים הם של שי פישמן

"סימני דרך" – סיפורה של נעמי שמר.

"מי זוכר ומי יודע את הדרך אל ביתי, מי אשר קולי שומע הוא יבוא הביתה איתי .

ענני נוצה ממעל והשלף לרגלי,ודינדון פעמון הפלא השומר תמיד עלי"

מילים קסומות אלה נכתבו על ידי המשוררת נעמי שמר, ביחד עם עוד כאלף שירים ומנגינות שהם נכסי צאן ברזל . לכל אחד יש את השיר האהוב עליו משירי נעמי שמר אבל אין עוררין שהשיר הקאנוני ביותר הוא "ירושלים של זהב". הבעיה היתה שמשיר עוצמתי וסימבולי כזה, הוא הפך לשברון לב עבור שמר כשגילתה שהמנגינה דומה להפליא לשיר עם באסקי שכפי הנראה שמעה ונטמע במוחה בלי לשים לב.

להמשיך לקרוא

"פרס ישראל- המוסיקה, הזוכים, הזכרונות"

על במת התאטרון הלאומי "הבימה" הועלה אתמול המופע "פרס ישראל- המוסיקה, הזוכים, הזכרונות" , בכיכובם של צחי סיטון וטל ברגמן, לכבוד חגיגות שנת השבעים למדינת ישראל.

צחי סיטון, זמר בס בריטון מוביל, חיית במה אמיתית, שמופיע גם בשירי מחזות זמר ולהיטי הוליווד, מצרף אליו את זמרת האופרה (ושחקנית התאטרון) טל ברגמן, ובמשך שעה וחצי השניים סוחפים את הקהל במיטב שירי היוצרים שזכו בפרסי ישראל על יצירות ענק.

להמשיך לקרוא