כשמתכננים אירוע, לא פעם חוטפים כאב ראש בחיפוש אחר החוויה המושלמת. בין שפע ההצעות הקיימות בשוק, איך בוחרים משהו טוב- גם למארחים וגם לאורחים?
הרבה פרמטרים משפיעים על אירוע- המיקום צריך להיות נוח ורב חנייה, העיצוב של החלל צריך להיות אלגנטי, האקוסטיקה והסאונד צריכים להיות מעולים, השירות אדיב ומהיר, וכמובן האוכל והאלכוהול צריכים להיות בשפע, איכותיים, טעימים ויצירתיים.
כשאנו מטיילים בעולם, בעיקר במדינות כמו אירופה או ארצות הברית, אנחנו תמיד מבקרים במוזיאונים הענקיים שבהם תערוכות אומנות או טבע, מדע או ארכיאולוגיה. ומה אצלנו? חופשת הסוכות היתה עיתוי מצוין לעלות לירושלים ולהגיע אל המוזיאון הגדול והחשוב בישראל- מוזיאון ישראל בגבעת רם. היו לנו קרוב לחמש שעות, ואחרי שקראנו שיש במקום יותר מחצי מליון פריטים, הבנו שאין סיכוי לראות את הכל, אפילו לא את הרוב , ובעזרת עיון באתר האינטרנט, וייעוץ סימפטי מאד של עובדות עמדות המודיעין, בחרנו את הפייבוריטים שבהם נרצה להתמקד.
בגדול החלוקה היא לשלושה חלקים- אגף הנוער (והכניסה בסוכות לילדים היתה חינמית), אגף התערוכות הקבועות, ואגף התערוכות המתחלפות.
פראג- בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה בה. היא גם המרכז הכלכלי, התרבותי והתעשייתי של צ'כיה, ושוכנת על נהר וטלאבה.
פראג הקטנה- החוויה הצ'כית האותנטית כאן בישראל, בלי מטוסים, בלי בדיקות בטחוניות ובלי נמלי תעופה , ממש בלב המדינה ,בשני סניפים- תל אביב ובת ים. מה בתפריט? אלכוהול משובח מהמיטב של צ'כיה, ביחד עם תפריט אותנטי במחיר שווה לכל נפש, וגם.. הפתעות…..
מכירים את זה שאתם יוצאים לסרט, מתלבשים, אולי לוקחים בייביסיטר, מגיעים לאולם, לא תמיד נקי, ויושבים בין הקהל ואז…. מי לא מכיר את סדרת הדמויות הבאה- אלה שמכרסמים את הפופקורן בקולי קולות, אלה שדנים בינהם בתוכן הסרט, אלה שמחליטים לענות לטלפון המצלצל, ואלה ש"רק בודקים" אבל מאירים את כל האולם עם הסלולרי בדיוק בקטע המותח. אני זוכרת פעם אחת לפני שנים רבות, זכיתי בזוג כרטיסים לסרט, ולא היה לי זמן לממש עד שכמעט הסרט ירד מהמסכים. כדי לא להפסיד אותו, הלכנו להקרנה האחרונה שהיתה לפני שהסרט נגנז, ובגלל זה היינו הצופים היחידים באולם. איזה אושר! איזו שלווה!
אחד התענוגות של החיים הוא ללא ספק העיסוי. אם מדובר בהקלה על מחלות או תסמינים, ואם מדור על פינוק נטו- כשמוצאים מטפל עם ידיים טובות, נשאר רק להשתרע בנינוחות ולהנות.
שאול ניסים תמיד ידע שהיעוד שלו הוא טיפול במגע, וכשידידה דירבנה אותו, הוא הלך ללמוד , הוציא תעודות וייסד את הקליניקה שלו, שממוקמת במושב ישרש, בלב השרון, דקה מרמלה.
היום , עם תעודות של טיפול בשיטות עיסוי תאילנדי (על מזרון), רפואי, שוודי, אבנים חמות ועיסוי לנשים הרות, הוא מקבל בקליניקה המטופחת במושב.
בארץ יש תעשיית יין פורחת, תעשיית בירה משגשגת, אולם מזקקת וויסקי כחול לבן לא היתה בסביבה עד שהגיעו "מילק אנד האני" והשיקו את המזקקה הישראלית הראשונה.
הגעתי לבדוק, לטעום ולחוות את "מילק אנד האני"– מזקקת הוויסקי הישראלית הראשונה, שממש בדקות אלה ועד שנת 2019- המהדורה הראשונה של הוויסקי מתיישנת לה בנחת בתנאים האופטימליים, אחרי שהופקה בעזרת הציוד,החביות והתהליכים המתקדמים ביותר כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של איכות וטעם.
כולנו אוהבים הפתעות, וכדי להפתיע לא צריך משהו יקר (כלומר, רצוי, אבל לא חייב…). לעיתים אפילו מילה טובה עושה את העבודה. אחת הדרכים החינמיות להפתיע מישהו ולעשות לו חיוך קטן באמצע היום היא באמצעות פתק. פתק אהבה שמוצמד לראי, פתק שמתגלה בפינה כלשהי, וגם פתק שמצורף לארוחת העשר של תלמידי בית הספר, בו ההורים מזכירים להם כמה הם אוהבים אותם ומאחלים להם יום מקסים.
בלב קניון קרית אונו, ממוקמת חנות האופטיקה Rindoptics הוותיקה. כמה וותיקה? את החנות ייסד סטיב ריינד ז"ל ב1964 בקריית אונו, ועד מהרה כל תושבי הסביבה הגיעו למצוא את כל פתרונות הראיה שהיו זקוקים להם. כיום ממשיך את דרכו בנו עמוס ריינד, אופטומטריסט מומחה שנעזר בציוד המשוכלל ביותר, כדי לעזור לכל מי שצריך. עמוס, שהוא הדור השני, מוצא את עצמו פעמים רבות משרת את הדור השני של הלקוחות, שחוזרים עם בני משפחתם וילדיהם.
כיכר קדומים היא אחד המקומות הקסומים ביפו. אתר הסטורי משובץ במבני אבן מקושתים, תאורה רומנטית נשפכת ורחש הים מאחור, הכל הופך ובצדק למוקד משיכה לתיירים מכל הסוגים- אמריקאיות מצחקקות, לצד קבוצות יפנים עם מקלות סלפי, אנשי דת בגלימות וכובעים, ואיך אפשר בלי צלמי חתונות וזוגות מאושרים?
לכיכר הזו הגעתי כשהוזמנתי לנסות את הביסטרו הים תיכוני "אבראג'- Abrage". המסעדה ממוקמת ממש בלב הכיכר, צמודה למזרקה המקסימה שבה פסלי אבן של כל המזלות , נושא שחוזר ביפו גם בסמטאות. פירוש שמה של המסעדה בערבית הוא "מזלות", והשור, הדלי, הבתולה והאריה מלווים את כל באי האזור יחד עם חבריהם לכיפת השמיים.
אחד הקרבות שרובנו נלחמים תקופות ארוכות בחיינו, הוא הקרב על המשקל. מעטות הנשים שמרוצות מהמשקל שלהן, מעטות הן אלה שכמו דוגמניות הן "אוכלות כל מה שבא לי ולא משמינות, כנראה שזה גנטי". הגוף של רובינו נכנע למשוואה "מכניסים הרבה קלוריות= משמינים". ולא להאמין כמה שצריך לעשות פעילות פיזית כדי לשרוף אפילו את הלחמניה הראשונה של ארוחת הבוקר.
וכמו שאומרים בהגדה של פסח "כולנו נבונים כולנו חכמים" – כולנו יודעים בדיוק מה צריך בשביל לרזות, או לפחות לא להשמין. כולנו יודעים שממתקים גורמים לנו להשמין, ושיותר פעילות פיזית תעזור בתהליך ההרזיה. נו, אז יודעים. אז?
