פורים בפתח, ואחד המאפיינים שלו הוא פרג. אנו רגילים למצוא אותו באזני ההמן ובעוגות פרג, אבל מסתבר שיש עוד הפתעות ואחת מהן היא שמן פרג.
ומי מפתיע אותנו? מותג מזון הבריאות GREENY שמביא לנו חידוש – שמן פרג בכבישה קרה, עם שפע ערכים תזונתיים.
ארכיון
"פולה במדבר 3" – לא רק האישה שאיתו.
בשירו של הזמר אדם משנות השמונים "זריחה על המדבר" הוא שר "עוצם את העינים, שוכח את כולם, חובק את השמיים ולוקח פסק זמן מהעולם". המילים הללו מייצגות במדויק את המהות של פסטיבל "פולה במדבר 3", המיועד לנשים ולנשים בלבד, חילוניות ודתיות, צעירות ובוגרות, אמהות וסבתות, רווקות ובכל סוג של זוגיות, מכל דת ובכל מצב.
פסטיבל "פולה במדבר " מתקיים זו השנה השלישית, מתחיל ביום חמישי ה28 למרס 2019, ומסתיים יום למחרת, ביום שישי ה29 למרס 2019 (עם אפשרות להארכה של עוד יום). אני זכיתי לטעימה קלה מהמבחר הענק של פעילויות של הפסטיבל בטיול מקדים שערכתי.
הגעתי למצפה רמון בשעת ערב מוקדמת, האוויר הצח והכמעט פריך של המדבר קיבל את פניי, וכך גם במלון "אינסנס" , מלון סוויטות מפנק שעשה לי מיד אווירה של אירופה עם האח הבוערת והמיטה הענקית שמעליה חלון לכוכבים.
לא היה יותר מדי זמן להתפנק בחדר מכיוון שהדמות הראשונה שפגשנו היתה ורד שומרון, אמנית ומעצבת בין תחומית ומנחת גוף ונפש בשיטת "ריו אביירטו". ורד הנחתה סדנה פעילה שבה קבוצת הנשים התחברה לעצמה באמצעות מגע בגוף שלה עצמה (כמו חיבוק) או עם חברותיה שלצידה , וריקוד חופשי בעיניים עצומות. גם הנשים העצורות יותר נפתחו לתהליך והרבה חיוכים נרשמו בסופו. ורד תעביר סדנאות מיוחדות במסגרת הפסטיבל.
הפסטיבל מתקיים במתחם "דרך הבשמים" בו ממוקמות גלריות רבות שבכל אחת מהן מתקיימת פעילות אחרת. אני הגעתי ל"תוצרת מצפה" שהוא מתחם אמנים המקיים אירועים שונים. במתחם פגשתי את עדנה דרורי, אחת מהשדרניות של "רדיו סבתא" – תחנת רדיו באינטרנט המשדרת מכל האזור, מוסיקה מגוונת. דרורי היא גם תקליטנית שבמהלך הפסטיבל תרקיד את המשתתפות עד כלות הנשימה.
התחנה האחרונה לערב היתה "מועדון הג'אז" שבניגוד לשמו, מתקיימות בו הופעות מגוונות של כל מני סוגי מוסיקה. בערב בו הגעתי, הופיעה בו זמרת הבלוז נויה סול בלווית שני נגנים. השירה היתה חושנית כמו שרק בלוז נשי יכול, והיא תיבלה את ההופעה בסיפורי הרקע על השירים השונים, המקורות וההשראה.
הבוקר שלמחרת החל מוקדם מאד, ליתר דיוק בשש בבוקר, כשיצאתי לסיור זריחה בו הגענו עד לקצה המצוק. בקצה חיכתה לנו וורד שומרון שכבר פגשנו בערב הקודם, שערכה פעילות מזככת ומרעננת בו זמנית מול השמש הזורחת. היה שווה לקום מוקדם למרות שזה היה יום שישי. למי שרצתה היתה גם הפעלת יוגה לפני ארוחת הבוקר.
בארוחה עצמה אפשר היה לטעום שפע של מוצרים מהאזור, ריבות, מאפים, מיץ רימונים ייחודי, פירות וירקות ועוד.
הלחמים שלא יכלתי להפסיק לאכול מהם היו ממאפיית "לשה" של הדס מאיר. נסיבות החיים הובילו את הדס למצפה רמון ולאפיית לחמים ומאפים, ומאז היא שם, ובשעות הבוקר של יום שישי אי אפשר היה להכנס למאפייה מרוב לקוחות. כל הלחמים הם לחמי מחמצת שמוכנים בעבודת יד מסורתית, וכמובן שפלשתי למאפייה עצמה כדי לראות כיצד היא וצוות העובדות שלה, כולן נשים, מכינות בזריזות את החלות לשבת.
בפסטיבל תעביר הדס סדנת אפייה שתראה למשתתפות שכל אחת יכולה להכין מטעמים, ולצאת עם סלסלת תוצרים היישר הביתה.
האישה האחרונה שפגשתי במסגרת סיור הטעימות הקצרצר הזה היא מיכל קפלוטו. מיכל החלה כרקדנית ובהמשך ניווטה את היצירתיות שבה לעיצוב תלבושות. היום בסטודיו שלה שגם הוא ממוקם ב"דרך הבשמים" היא תופרת ומעצבת תלבושות על פי הזמנה וגם מלמדת תפירה. בפסטיבל היא תערוך סדנאות עיצוב שיאפשרו למשתתפות ללמוד כיצד להפוך למשל חולצת טריקו ישנה לשמלה לילדה או לתיק מיוחד, וכך הלאה.
ומה עוד מתוכנן בפסטיבל? מסיבה הכוללת קייטרינג משובח, הופעה של דנה ברגר וריקודים עד אור הבוקר או כמה שמתחשק, סיורים ליליים במדבר, פעילות בוקר של פילאטיס, יוגה, טיול זריחה או ריצת בוקר, ביקור אצל אמניות ברובע הבשמים והשתתפות בסדנאות, מפגשים עם יזמות בתחומים שונים ועוד. (ולמי שדואגת מה יהיה עם האוכל לשבת בזמן שהיא בפסטיבל? יש אפשרות להזמין מראש ולקחת הביתה אוכל מוכן ברמה גבוהה).
למי שמחליטה להשאר יום נוסף, הפעילות נמשכת עם קבלת שבת נשית בסגנון מדברי, הופעה של ליאורה יצחק, סדנאות ריקוד הודי וארוחת קדירה, סיורים במדבר לתוך הלילה, פעילויות זריחה, סדנאות רבות וכמובן קולינריה בשפע.
את הפסטיבל מובילות נשות "נגב ברמה אחרת" – דורית קוראין ונורית גיא, ופרטים על הפסטיבל ועל ההשתתפות ניתן למצוא כאן.
פסטיבל "פולה במדבר 3"
28-29.3.2019
טלפון: 054-7331421
אייבי – ים של טעמים
לאורך שנות השבעים והשמונים שידרה תחנת "קול השלום" מספינת השלום של אייבי נתן אשר זכתה לפופולאריות רבה בזכות מוסיקה חדשנית לאותה התקופה ובזכות מגישים דוברי אנגלית שהביאו ניחוח בינלאומי לישראל ומסרים הומניטריים כמו קריאות לאיסוף מזון לילדי אפריקה שסבלו מרעב. המשפט החוזר של התחנה היה "מאי שם במזרח התיכון".
זאת ההשראה שניצתה בליבו של השף אסף דוקטור כשהקים את "אייבי"- מסעדת פירות ים ודגים ים תיכונית. דוקטור החליט לקחת את קונספט מסעדת הדגים קדימה ולשם כך בנה גריל עץ ענק לרוחב כל המטבח הפתוח, ועליו מתרחש כל ה"אקשן" – הפרודוקטים הטריים הופכים למנות מרתקות, כשבתהליך ההכנה ניתן לצפות מכל זווית משולחן הבר המקיף את הטבחים.
השעה כבר היתה שעת ערב כשהגענו אל המסעדה. מבין שלושת אפשרויות הישיבה – על הבר המשקיף אל עבודת הבישול, ברחבה הפנימית או ברחבה החיצונית המקורה והמחוממת, בחרנו בשולחן ממש בלב המסעדה.
המוטו של המסעדה הוא להשתמש בחומרי גלם ישראלים ובעקבות כך תפריט היינות משופע ביינות ישראלים איכותיים המוכיחים שוב כי תעשיית היין בארץ משגשגת וזוכה בפרסים בתחרויות עולמיות.
בחרתי בקוקטייל "נגרוני" שכלל ג'ין, קמפרי וורמוט, לפתיחה מלבבת של הערב.
לצד האלכוהול הגיעו צלחות נשנושים מקטגוריית "קטנות" – "פאבה" – הגירסה היוונית לחומוס, העשויה מאפונה צהובה יבשה, "איקרא" קלאסית ורדרדה ו"צלחת חריפים" שהיוותה סוג של אתגר מכיוון שכללה רמות שונות של חריפות, מחריפות עדינה יחסית בחלק של חמאת הסחוג, דרך אריסה ופלפלים חריפים, ועד למכת הפטיש המכונה "פלפלים מותססים" לאמיצים בלבד. כל אלה הוגשו עם לחם טרי וחם.
בתפריט ישנם כמה סוגי סלטים, שמתוכם נבחר עבורי "סלט רשד" שכלל מלבד הרשד גם צנון, הדרים ופיצוחים. בדרך כלל אני לא נוטה לאכול יותר מדי סלט במסעדות כדי לא לתפוס מקום של "מנות אמיתיות" אבל במקרה של סלט הרשד של "אייבי" היה קל מאד לחסל את כל הקערה, מכיוון שהוא היה טרי, מגוון ובעיקר נתן כבוד לחומרי הגלם ואיפשר לטעמיהם לבלוט בלי להתכסות ביותר די רטבים.
נציג הים הראשון היה "פורל מעושן" – שהוגש בליווי קרם פרש, סלט שומר, נענע ותפוח ירוק. למרות שהכיוון של המסעדה הוא ים תיכוני, לי המנה הזכירה דווקא טעמי ילדות של בית אשכנזי, בגירסה יוקרתית. הפורל עושן בעדינות ולוטף על ידי קרם פרש. התפוח הוסיף את הקראנץ' והרעננות הושלמה על ידי השומר והנענע.
לחובבי הארטישוק מתאימה המנה הבאה שהגיעה לשולחן, מנת ארטישוק שלם צלוי בגריל לצד איולי בוטרגה. זו הייתה מנה שדרשה יותר עבודת ידים ופחות נימוסים, ומיצתה עד תום את טעמי הארטישוק.
הגיע העת לפירות ים, ובמקרה שלי אלה היו שרימפס קריסטל ששופדו על ענף שומר בר, עשבי תבלין וצ'זיקי של יוגורט יווני. חמישה שרימפס עסיסיים משופדים, שהגיעו עם ההמלצה לקחת מעשבי התבלין, ולארגן מעין "לאפה" קטנה עם מריחה של היוגורט ועטיפה של השרימפס, ואז הכל ביחד לביס מענג.
המנה האחרונה לפני הקינוחים היתה מנה שאם אני הייתי נותנת לה שם, זה היה "מנה של אל תביאו בן זוג לחלוק , עדיף לקחת הכל לעצמכם" אבל בפועל היא כונתה "פילה פלמידה לבנה". הפילה הוגש עם קרם תפוחי אדמה, רוטב חמאה חומה, שום ולימון. הצילחות מאד נקי, דג לבן על חמאה בהירה עם פירה לבן. רק כשאוכלים מבינים את ה"צבעוניות" של הטעמים אם אפשר לכנות זאת כך. הדג היה רך וענוג, הפירה היה חלק להפליא וספג את טעמי החמאה וזה היה רגע של ריכוז נטו. את שארית הרוטב ספגתי עם הלחם שהוגש בתחילה, והצלחת נוגבה עד הטיפה האחרונה. אם אתם מגיעים למסעדה ויש לכם זמן רק למנה אחת, זו ללא ספק זו, מנה שכבר מזמן לא טעמתי כמותה.
בתפריט הקינוחים מוצעים ארבעה, חלקם קלאסיים כמו בוואריה של פעם, וחלקם נועזים יותר, כמו יוגורט יווני עם דבש, צנוברים וזעתר. ישנו גם קינוח נטול לקטוז.
בחרנו בשניים – הבוואריה הקלאסית, שכמו מנות אחרות בתפריט, מוכרת אבל בחמש רמות מעל מה שנפוץ למצוא, ומנת שיפודי מרשמלו, כי בכל זאת אנחנו במטבח עם גריל ענק, על קרם לימון, שברי עוגיות ושוקולד לבן. המרשמלו היה סוג של חזרה לילדות בסגנון מבוגר, והמתיקות הנמסה שלו קיבלה את הניגוד בעזרת קרם הלימון החמצמץ. רעיון מתוק תרתי משמע.
בצאתי מהמסעדה, בשעה די מאוחרת בערב, עדיין השתרך תור ארוך של אורחים שביקשו להתנסות ולחוות את "אייבי".
"אייבי" – דגים ופירות ים.
כתובת: לינקולן 16 תל אביב
טלפון: 03-7775161
שעות הפתיחה: ימים ב-ש 18.00-00.00
מתאימה ל: חובבי דגים ופירות ים, חוגגי אירועים, הרפתקנים קולינריים, זוגות רומנטיים בכל הגילאים.
גישה לנכים: יש
דילים מיוחדים: בימי שישי מ12 בצהרים יש "אלכוהול, ניגובים וניגונים" הכולל מבצעים מיוחדים ואווירה.
המסעדה איננה כשרה.
COMO – אלגנטית, נינוחה, חוויה.
מלון NYX בהרצליה הוא מלון מהעידן החדש – כבר לא השטיחים הכבדים מקיר לקיר והשנדלירים אלא עיצוב צעיר עם שילובים אקלקטיים של יצירות אמנות, חלקן דיגיטליות ומרובות תנועה וחלקן מוצבות על כנים או תלויות בפינות שונות, פריטי ריהוט צבעוניים במרקמי ריפוד שונים, גופי תאורה שקופים ושפע ציורי קיר בסגנון גרפיטי.
המלון הוא מלון עסקים המרוחק כחמש דקות מחופי הים מצד אחד, ומלב העסקים של הרצליה פיתוח מצד שני. לפני כמה חודשים נפתחה בו מסעדת "COMO" – מסעדה חלבית כשרה שמוגדרת כ"בראסרי שף".
כבר כשנכנסנו אל המסעדה, שעיצובה ממשיך את הקו האורבני הצעיר של המלון, התחושה היתה נינוחות רכה שבמידה רבה הגיעה מאנשי הצוות במראה מוקפד מאד, שקיבלו את פנינו בלבביות.
ניתן היה לבחור בין ישיבה על הבר הניו יורקי הארוך, בו ליהטט ברמן בין הבקבוקים, או באחת מפינות הישיבה, כאלה המוארות היטב או אלה שמשוות אווירה רומנטית יותר לאור נר מהבהב.
התפריט עצמו הוא "מהודק" – כלומר לא עמוס אבל עדיין יש בו מבחר גדול של מנות לכל טעם, הן למי שרק רוצה נשנוש קטן ליד כוס משקה ושיחה עם חברים, והן למי שחפץ בארוחה מלאה בכל מני סגנונות. שם המסעדה אולי מרמז על איטליה, אבל למרות שבתפריט יש מנות היכולות להכנס לקטגוריה של "איטלקיות" , הסגנון האיטלקי איננו המוביל במסעדה, ויש בה גם מנות בגוון אסיאתי או עדתי.
כל הדגים מגיעים טריים בכל יום למסעדה, והרבה מהמרכיבים של המנות מיוצרים במקום, כמו מאפים, פסטות, ממרחים מיוחדים ועוד.
פתחנו באלכוהול . מתפריט הקוקטיילים בו מככבים כל המשקאות האהובים והקלאסיים בחרנו בג"'ין אנד טוניק מלפפון" וב"מרגריטה" שהיתה בעצם מרגריטה תות קפואה ומרעננת. שני המשקאות פתחו את הערב בדגש אלכוהולי עדין אך משמח.
שף הבית הוא ליאור יעקב, עם רזומה במסעדות כמו "ויולט" ו"קיטשן מרקט" , שם עבד לאורך שנים בצמידות לשף הענק יוסי שיטרית, ורכש ידע רב לגבי טכניקות ושילובים, שעכשיו מיושמים ב"קומו".
בהמלצתו פתחנו בפוקאצ'ה חמה שנאפית במקום. קיבלנו מאפה פריך מבחוץ, רך ולוהט מבפנים, שקיבל זרזיף של שמן בצל ונוקד במלח גס. לצידו ניצבה קערית של איולי טבסקו, שלמרות שמה, לא היתה חריפה כלל. הפוקאצ'ה הזו גרמה גם לזה שנמנע בדרך כלל מפחמימות, לשבור את החוקים ולזרוק את כל העקרונות. במילים אחרות, הפוקאצ'ה הוציאה מאיתנו צלילים שבדרך כלל לא נשמעים במסגרת קולינרית.
סלט ראשון מבין שניים הופיע על השולחן, מכונה בתפריט פשוט "סלנובה" ,מורכב מרוקט, מיזונה, ארוגולה, חסה משי, ועגבניות שרי, ומוגש בליווי קרקר שומשום. הירקות נצנצו מרוב טריות, והכינו את החיך למנות שעתידות להגיע.
סלט נוסף שדגמנו היה סלט טבעוני שכלל עגבניות שרי ותפוחי אדמה קונפי, ביחד עם נענע ו"טחינה" העשויה מקשיו קלוי ועיטור קרוטונים. המנה הזו הוכיחה שאפשר להכין מנות טבעוניות שלא נופלות ביופין ובטעמן מכל מנה לא טבעונית, וההמלצה שלי, כמו גם של השף, היתה להעמיס את המזלג מתחתית הקערה, כדי לקבל את כל הטעמים יחד.
אחת המנות שהדגימה בצורה יפה את ההתכתבות של העיצוב האומנותי של המסעדה ושל הצילחות היתה מנת הסשימי. דג אינטיאס טרי ורענן בתיבול טוביקו שחור, זיתי טאסוס, כוסברה, קרם פרש ועגבניות. מנה שכל חלק שלה הונח בהקפדה ויצר אמנות טעימה ומרעננת מאד. כמו במנות נוספות של השף יעקב, גם כאן ההמלצה היא לאסוף את כל המרכיבים ביחד לביס אחד הגדול מסך חלקיו.
גולת הכותרת היתה ללא ספק מנת החצילים, "חצילים מבושלים". הרעיון למנה מגיע ממנה סודנית שבה אחד המרכיבים הוא חמאת בוטנים. שף יעקב החליף את חמאת הבוטנים בטחינה גולמית, לטעם ישראלי יותר ודומיננטי פחות וקיבל מנה שקשה להחליט אם היא יותר יפה או יותר טעימה. שלוש תלוליות שבראשן חצילים בטמפורה, מלוטפים בטחינה גולמית, גבינת לאבנה, קרם עגבניות קר ואיולי זעתר. מנה ייחודית שמעולם לא נתקלתי בה, שילובים חדשים מהסוג של "איך לא חשבו על זה קודם", והמרכיבים מונחים על הצלחת כמו תכשיטים על כריות של חנות יוקרה.
כוסות שרדונה נמזגו מתפריט היין המוקפד של המסעדה, וליוו את שתי מנות הדג מתפריט המנות העיקריות.
הבחירה היתה בשתי מנות שונות לחלוטין, אחת עזת טעמים ואחת עדינה יותר.
עזת הטעמים הייתה "חריימה דג". השם אולי זהה לשם של המנה שהסבתות המרוקאיות מכינות אבל שף יעקב הוסיף טוויסט ושינה את הטעמים, בעיקר בעזרת הרבה לימונים כובשים ששודכו לגרגירי חומוס, כוסברה ושמיר. במקום החלה המסורתית ציוות השף למנה פרעצל בעל שורשים אוסטריים לגמרי. שילוב מפתיע שעובד, בעיקר כשטובלים את הפריכות של הפרעצל ברוטב החריימה. המנה מוגדרת חריפה אבל היא יותר לכיוון הפיקנטי כך שגם מי שלא מתחבר לחריף יכול ליהנות מהמנה.
המנה העדינה יותר הייתה לברק צרוב, שהונח על מגדל של תבשיל עדשים מצד אחד, ופירה תפוחי אדמה וחצילים מעושנים מהצד השני, כשמתחת לכל זה הסתתר קרם פטריות. הדג , שהגיע בצורת שני פילטים גדולים, קיבל על ראשו ווינגרט עגבניות ונענע. מנה אלגנטית שנותנת הרבה כבוד לחומרי הגלם.
היתרון במסעדה חלבית הוא כר האפשרויות הנרחב בזירת הקינוחים ומחמשת הקינוחים היצירתיים והמפתים שבתפריט, נבחרו עבורנו שניים.
הראשון היה עוגת גבינה בטעמים לימוניים, שעוטרה בדובדבני אמרנה, שבבי מרנג ועיטור עוגיה גדול. העוגה אפויה וחפה מהכבדות שמאפיינת בדרך כלל עוגות גבינה. הקלילות שבה בצירוף העובדה שהמתיקות הייתה עדינה, יצרו סיום מכובד לארוחה גדולה.
אמנם סיום , אבל בכל זאת לא יכלנו לסרב לקינוח נוסף ואהוב במיוחד , כנאפה חמה שבסיסה גבינת מסקרפונה במקום גבינת העיזים המסורתית הכבדה, ועליה זרזיף סירופ סוכר שצומצם עם הדרים עד שקיבל צבע כתום וטעמים עמוקים. כמובן שלא נעדר מקומם של הפיסטוקים לתוספת קראנץ'.
מסעדת "קומו" היא מקום לארוחה נינוחה, אלגנטית, רומנטית ואיכותית, כשהשף הקפיד לשמור על מחירים שפויים ואין אף מנה שעוברת את מאה השקלים. בין אם אתם אורחי המלון או מגיעים בחוץ, זוגות או קבוצות חברים שמחפשים אווירה וקלאס, וכמובן יצירות קולינריות מרתקות, "קומו" היא המקום.
מסעדת COMO – מלון NYX הרצליה (רשת פתאל)
רחוב אבא אבן פינת נעמי שמר, הרצליה
טלפון: 04-6595222
שעות פתיחה: ימים א –ה 12.00-22.00
שישי ושבת סגור.
גישה לנכים: יש
המסעדה כשרה.
"צור עולם של יין" מציגים – KFWE- תערוכת היין הכשר השנתית הגדולה בעולם.
(בתמונה מימין- ישראל גוטסדינר – מחצית מ"צמד רעים" המיתולוגי, מרים כוסית בתערוכת KFWE).
אולם "טראסק" התל אביבי לבש השבוע חג עת נערכה בו תערוכת היין הכשר הגדולה בעולם, אירוע הKFWE – Kosher Food & Wine Experience של "צור- עולם של יין" – חברת היבוא הגדולה בארץ ליינות ואלכוהול כשרים.
האירוע התקיים זו הפעם השמינית, במיוחד לקראת חגי פורים ופסח בהם יינות משובחים מככבים, ובמקביל גם בחמש ערים ברחבי העולם- ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון ופריז.
בתל אביב נהנו כ1500 אורחים ממגוון אדיר של כ180 סוגי יינות, ממעל 40 יקבים, וכן ליקרים, קוקטיילים ומשקאות אלכוהוליים שונים. כל הטעימות לוו בהסברים של הייננים .
היינות שהוצגו, כולם מקטלוג 2019 של "צור – עולם של יין" , הגיעו מכל העולם – צרפת, ארצות הברית, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, ניו זילנד, הולנד ועוד, וכמובן גם נציגות ישראלית מכובדת.
שמנא- פותחים עונה עם סדנה (אות).
בית הבד "שמנא" במושב חגור ידוע בשמנים המשובחים שלו, שגורמים לאנשים להגיע מכל קצות הארץ כדי להצטייד בשמן איכותי.
כעת, כשהסתיים המסיק, למי שמגיע ל"שמנא" מצפות הפתעות נוספות בדמות סדנאות מרתקות המשלבות את שמן הזית המובחר בסוגי תבשילים ומנות שונות.
בכל סדנא מופיע שף או בשלן שמלמד פורנטלית הכנת מנות, מחלק טעימות ומשיב על שאלות, כל זאת ללא תשלום , ועל הדרך אפשר לקנות את מיטב המקום, שכולל לא רק שמנים אלא שפע של מוצרים איכותיים נוספים.
"טעמים בעמקים"- מציגה- ה"פסט"ובל".
לא להאמין, פסטיבל חווית "טעמים בעמקים" חוגג בפעם ה15, להלן "ט"ו" , להלן ה"פסט"ובל".
הפסטיבל שנפתח באירוע חגיגי ב13 בינואר בשמונה בערב באירוע פתיחה במוזאון העמק בקיבוץ יפעת, ונמשך למחרת – ה14 לינואר, ועד ל25 לינואר 2019, אירועים מבוקר עד ליל, שפועלים על כל החושים- מהמוסיקה לאזניים, הסדנאות לידיים, התערוכות לעיניים ואיך אפשר בלי הקולינריה לחוש הטעם והריח?
כדי להתכונן כמו שצריך לפסטיבל, יצאתי לטעום טעימה קטנה ממה שמחכה למבקרים ברי המזל.
את הבוקר התחלתי ב"קפה 79" בקיבוץ הסוללים. מדובר בעגלת קפה היושבת על הדרך של ארבעה מסלולי אופניים "סינגל" – שמשית, ריש לקיש, הסוללים ואלון הגליל.
יש נקניקיה ויש "פאט דוג"!
אם נחשוב על אסוציאציות שנקשרות לנו למילה "נקניקיה" ושם של מקום, נקבל הקשרים שונים – אם נחבר "נקניקיה" ו"ברלין" נקבל בדמיוננו נקניקיה שמנה ועסיסית, בדרך כלל ביחד עם בירה טובה, והחיבור לניו יורק ייתן לנו נקניקיה בלחמנייה במשחק של ה"יאנקיז" למשל. אבל מה עם ישראל?
בישראל קשה למצוא נקניקיות איכותיות ובדיוק לכאן כיוון אלעד אמיר, לשעבר דייל ב"אל על" שטעם נקניקיות בערים הגדולות בעולם והחליט שאין סיבה שבישראל לא ייהנו מהטעמים והאיכות. הוא בחר ספקים שמכינים עבורו במיוחד נקניקיות מבשר בקר, עוף, לבן ואפילו טבעוניות מחלבון אפונה, ופתח רק לפני כשנה את "FAT DOG" בתל אביב, ששוקקת מאז חובבי נקניקיות מכל הארץ.
הנקניקיות מלוות בלחמניה רכה מיוחדת, ובמגוון ענק של תוספות כך שניתן להגיע כל יום ולטעום בכל יום קומבינציה אחרת של טעמים לחוויה חדשה.
כשנכנסים ל"פאט דוג" מגלים את האפשרויות השונות ובוחרים עד כמה רוצים להתפרע. הבחירה הראשונה היא סוג הנקניקיה, ואחריה משקלה, שכן יש בגדלים של 100 גרם למי שפחות רעב (או לילדים) ו180 גרם למי שמבין ענין. אחר כך מגיע שלב הרטבים, חריפים או לא חריפים, קלאסיים או בעלי תעוזה. השלב הבא הוא השלב המעניין ביותר – התוספות. חוץ משוקולד נראה שיש את כל מה שאי פעם בן אדם ירצה- שעועית צ'ילי חריפה (תאמינו לי חריפה. מאד.), גאודה, אננס צ'ילי, ברביקיו חם, בייקון, פלפל חריף, בצל יבש מטוגן, ביצת עין, כרוב כבוש חם (שוס!) , מלפפון במלח והיד עוד נטויה.
אני החלטתי ללכת על "תכין לי את המומלצת שלך, בלי חריף" ואלעד התחיל את מופע היחיד שלו, כשהוא מניח נקניקיה לבנה שמנמנה וחייכנית בתוך לחמניה רכה שחיבקה אותה בחום ואז מתחיל להוסיף את הרטבים ואחריהם תוספות כמו אננס שהוא קירמל במחבת קטנה וסיים בעזרת ברנר, בצל, ועל כל הערימה גבינה מגוררת שגם היא זכתה להקרמה ועטפה את כל התכולה בקסם הזה שרק גבינה מותכת יכולה לעשות.
אני אולי נראית בחורה עדינה וענוגה אבל הצלחתי לתת את הנגיסה הגדולה שאיפשרה להנות מכל הקומבינציה ביחד, הלחמניה, הנקניקיה והתוספות. המסקנה שלי- השלם גדול מסך חלקיו, שכן השילוב היה מרתק, הכיל מגוון של טמפרטורות , דרגות מתיקות או חרפרפות, בשריות הנקניקיה ורכות הלחמניה. רכנתי מעל המגשית כדי לא לפספס אף מרכיב והתענגתי לי בשקט.
בן הזוג, בחור נימוסי יותר, בחר במנה שמוגשת בצלחת – נקניקיית קארי בסגנון גרמני עם תוספות בצד ומזלג קטן . גם איתו לא היה מה לדבר עד שלא רוקנה הצלוחית.
כמובן שלא שכחנו לטעום גם את נקניקיות הבקר שהייתי עושה עליהן מנוי שנתי, ונקניקיות העוף ששוברות את הסטיגמה שמדובר במנה רק לילדים .
המסעדה פתוחה בשעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה כך שהיא מעולה כשמתחשק משהו טעים לפני או אחרי בילוי.
ב"פאט דוג " הנקניקיה באשר היא, מקבלת הרבה כבוד (וטעמים!) במחיר הוגן מאד, ובשירות אישי ולבבי.
"פאט דוג" מזללת נקניקיות
החלוצים 1 תל אביב.
שעות הפתיחה –
א'- 17.00 – 02.00
ב' – ד' – 17.00 – 03.00
ה' – 17.00 – 04.00
ו' – 20.00 – 04.00
ש' – 19.00 – 02.00
מתאימה ל: כל הגילאים, ויש גם נקניקיה טבעונית.
גישה לנכים – יש
מספר הטלפון – 077-2145250
מחיר ארוחה ממוצעת – כ30 שקלים , ויש גם דילים מתחלפים.
המסעדה איננה כשרה.
רגעים מתוקים עם נעה עינת
תוכניות אפייה מככבות בטלוויזיה שלנו ומהתנורים יוצאים מטעמים מתוקים ומלוחים, עוגות ראווה, קינוחים מרהיבים ושאר גודיז שגורמים לישראלים לרוץ למחלקות האפייה בחנויות המתמחות ולצאת משם עם מריות, תבניות, חותכנים ומוצרי גלם שעד עכשיו בכלל לא הכרנו.
מי לא אוהב מאפים? אם מדובר במלוחים כמו פיצות ופוקצ'ות, לחמניות ולחמים, סמבוסק ובורקס, או אם מדובר במתוקים כמו עוגות, עוגיות, קינוחי כוסות, מרנגים ומוסים, קרמים ובצקים, השמיים הם הגבול.
אגאדיר פולג- סניף חדש, תפריט חורף חדש!
כשאומרים לי שהמבורגר מסוים הוא "אחד מעשרת ההמבורגרים הטובים בעולם" (לפי "ביזנס אינסיידר"), וכשרשת זוכה בפעם העשירית ברציפות בתואר "ההמבורגר הכי טעים בתל אביב" ("טיים אאוט") אז ברור שאני חייבת לבדוק במה מדובר.