הוד השרון היא עיר מתפתחת , והאפשרויות שקיימות בה מושכות משפחות צעירות רבות להקים בה את ביתם, והשכונות צומחות בקצב ולגובה. ומה משפחות אוהבות לאכול? משהו לאמא, משהו לאבא ושיהיה גם משהו לילד. והטעם המשותף הוא בדרך כלל אוכל איטלקי, שאהוב על כל הגילאים ושכל אחד מוצא בו מה שבא לו לאכול באותו רגע.
אם מנסים להזכר בסמל ישראלי קולנרי מובהק, השקשוקה מתייצבת באחד המקומות הראשונים ברשימה, אולי רק מתחרה בפלאפל.
ביצים, עגבניות, קצת חריף, גבינה, לכל אחד יש את המתכון שלו, ויש המון גרסאות.
כשרעבים וממהרים, נוצר שילוב קטלני שמסתיים בדרך כלל בפחמימות מיותרות. טונה מצד שני תמיד נחשבה למנת בריאות אבל די משעמם לחטוף קופסת טונה וזהו, ולהתחיל להוסיף דברים כבר הופך ליותר מדי עבודה.
אחד הדברים שמשדרגים מנה, הוא ללא ספק הרוטב. זו יכולה להיות הפסטה הכי תוצרת בית מעולה ויוקרתית, אבל בלי רוטב היא סתם יציקה יבשה. אלה יכולות להיות הקציצות שמכילות הכי הרבה בשר טרי, אבל בלי רוטב הן יציקות עגולות ומכבידות.
רוטב טוב עוטף את המנה, משלב בה טעמים משלימים לטעם המקורי, ורוטב ממש טוב הוא כזה שמככב גם בזכות עצמו וכשהמנה עצמה נגמרת, הוא מלוקק עד הסוף, בעזרת לחם או בעזרת האצבעות.
השנה – 1998. המיקום – פתח תקווה. השם – דון פרדו.
מיהו "דון פרדו"? במקור – מאפיונר מסרט איטלקי שראה ניר גלאם לפני שנים. אחר כך – פיצה פופולארית שמבוססת על הידע שרכש ניר ברומא, כשנסע במיוחד ללמוד מהמקום הכי אלוף בפיצה- איטליה כמובן. כשחזר לארץ זה כבר היה עם חזון – להקים פיצריה שבה הכל נעשה לעיני הסועדים, כולל תעופת הפיצות באוויר.
ישראלים אוהבים את איטליה. זה לא סוד. האוכל, התרבות, השפה, הטמפרמנט, וגם הקירבה הגאוגרפית, גורמים לישראלים לשוב לביקורים חוזרים בארץ המגף. ואחד הדברים שאפשר לראות באיטליה הם גברים שלבושים במערכות בגדים מדוייקות, לכל שעות היום – מהליכה לעבודה, דרך יציאה עם חברים לשתות משהו, ועד אירועים חגיגיים יותר, הכל יושב בצורה אלגנטית על הגוף, ומשדר ביטחון ואלגנס.
ואיך משיגים את המראה הזה?
לישראל הגיע מותג Sirmoney , סניף ראשון מחוץ לאיטליה (שם ישנם 15 סניפים בכל רחבי המדינה) שמלביש גם את הגברים בישראל במראה מעוצב לכל אירוע ולכל שעה.
מוצרים חדשים שעלו על המדף הפכו להיות ארוחת ערב מדליקה וטעימה אצלי על השולחן.
זה התחיל מסדרת המוצרים החדשים של "תומר" – LA PASTA שהושקו במיוחד בשביל שבועות והם מוצרי פרימיום איטלקיים. מדובר ב12 מוצרים שונים כמו קנלוני, לזניה, ניוקי בארבעה טעמים שונים, רטבי עגבניות בטעמים שונים, מוצרי עגבניות ועוד. מה שנחמד הוא שמצד אחד מדובר במוצרי פרימיום ומצד שני המחירים זולים בכשלושים אחוז מהמתחרים באותה רמת איכות, כך שכל אחד יכול להפוך את המטבח שלו לאיטליה הקטנה והאיכותית.
ביקור ב"שמנא" תמיד מביא איתו ערך מיוחד- פעם השתתפות במסיק, פעם טעמי שמן איכותיים במיוחד, ופעם סדנה מעניינת.
הוזמנתי להתנסות בסדנה מיוחדת שמשלבת שני דברים שבדרך כלל לא מוכרים כהולכים ביחד- אוכל איטלקי, ואוכל בריא. כשאנחנו חושבים על אוכל איטלקי אנחנו חושבים על המון פחמימות (פסטה, פיצה) , המון שמנת וגבינה ושחיתות באופן כללי. כשאנחנו חושבים על אוכל בריא אנחנו חושבים על מיץ עשב חיטה או משהו דומה, לא הכי קשור לשחיתות גסטרונומית.
כאן נכנסת לתמונה ענת גרינברג, שהיא נטורופתית, רפלקסולוגית והרבליסטית קלינית שמלבד לטפל בעזרת צמחי מרפא, פרחי באך, דמיון מודרך, אירידאולוגיה ועוד, גם מקיימת סדנאות בישול בריא מכל התחומים- אירוח, דגים, ניקוי רעלים ועוד, והיום האתגר היה לבשל אוכל איטלקי, שחביב על כולם, בצורה בריאה. (ולא, אין קשר משפחתי… 🙂 .
