כמו בכל שנה הגיע העת לבדוק מה התחדש בתחום הקולינרי, בחומרי הגלם ובכלים לשוק הפרטי והמוסדי. את המיטב ניתן למצוא כמו תמיד בתערוכת "קולינרי" שמפיק סטודיו בן עמי, ושמיועדת לקהל מקצועי של שפים, בעלי מסעדות, מלונאים, בעלי אולמות אירועים ובתי קפה, עיתונאי אוכל ובלוגרים ועוד.
יותר משבעים מציגים הציעו בדוכניהם שפע של חידושים (וטעמים!!) מסקרנים. היו שם מותגים מוכרים כמו "קפה עלית" ו"מחלבת טרה" לצד מותגים פחות מוכרים אבל ששווה להכיר.
כשאנו מעצבים את בית החלומות שלנו, הרבה פעמים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אבל לא יודעים כיצד להגשים רצון זה. אנו חושבים בצורה מופשטת "אני רוצה בית בסגנון מודרני" או "אני רוצה אווירה כפרית" אבל אנו לא יודעים בעזרת אילו צבעים, מרקמים, גופי תאורה, טקסטיל, צבע ואביזרים להשתמש כדי להגיע לאווירה המבוקשת. לכאן נכנס המעצב והאדריכל שיודעים להפוך את החלומות שלנו למציאות.
בעולם העיצוב ישנם חידושים רבים, והאדריכלים והמעצבים מתעדכנים בהם כדי למקד כמה שיותר את החיפוש אחר הפריט המושלם שישביע את רצונו של הלקוח, וחשובה ההשראה שתעזור למעצב לבחור את הפרטים והפריטים המדוייקים.
אחד הדברים שדי מצערים אנשים שלא יכולים או שלא רוצים לצרוך גלוטן היא הפיצה. המעדן האיטלקי המפתה, שרק הריח האופייני שלו כבר גורם להזלת ריר לא רצונית נעשה חלום רחוק לנמנעי גלוטן.
חברת Refresh שמתמחה בייצור ושיווק מוצרים ללא גלוטן, מביאה לכבוד שבועת את "פיצה מרגריטה" ו"פיצה מרגריטה עם זיתים" – שתיהן עשירות בגבינה ונטולות גלוטן לגמרי.
אם מחפשים את חומרי הגלם הטריים ביותר, מהו המקום האידאלי למקם בו מסעדה? לשף יוסי שיטרית התשובה ברורה- מעל לשוק, מרחק הושטת יד מהירקות, הבשרים, פירות הים והדגים של שוק נמל תל אביב.
את חומרי הגלם האיכותיים הוא שילב בתפריט שכאילו יצא מ"אליסה בארץ הפלאות", והתוצאה – "קיטשן מרקט", מסעדה שמנותיה הן יצירות אומנות המשלבות טעמים יוצאי דופן, מרקמים והרבה דמיון.
הטיפ הראשון לחוויה מושלמת במסעדה הוא להתייעץ עם המלצרים ולהקשיב להם כשהם מפרטים בדיוק מה יש בכל מנה ומה דרך הכנתה. שמות המנות בתפריט מורכבים פשוט מרשימת המרכיבים הבולטים במנה, כמו "עלים טריים/ ריקוטה/ פיסטוק/ מלון" שהיא בעצם מנת סלט. המלצרים גם מבררים אם יש הגבלות תזונה כלשהן, אלרגיות או העדפות מיוחדות כדי להתאים את המלצותיהם.
בנוסף לתפריט הקבוע (תפריטי צהרים ותפריטי ערב) ישנו גם תפריט מנות ספיישל לפי חומרי הגלם שנמצאו בשוק באותו היום.
במסעדה כמה חללים וניתן לשבת סביב אחד השולחנות או על בר ארוך עשוי שיש שקציהו פונה אל המטבח הפתוח, שם עובדים הטבחים ביעילות שקטה. במרכז הבר שורה של עציצים וכדים המאפשרים פרטיות לכל אחד מהצדדים של הבר, אבל עדיין משקפים את הסועדים ממול ואת מה שהם אוכלים, מה שמהווה הרבה פעמים רעיונות להזמנת אותה המנה.
פתחנו בבחירת קוקטיילים מתפריט הקוקטיילים והיינות הארוך, ובהתייעצות עם המלצרית בחרנו ב"קובנו ביטר" – שילוב של בקרדי 8, מרטיני ביטר ורוסו, לימון, דבש, תפוזים ואנגוסטורה ביטרס, קוקטייל שיכול להתאים לשני המינים מבחינת חוזקו, ו"פיסקו טייק 2" שהומלץ על ידי המלצרית כקוקטייל נשי יותר והכיל פיסקו, סן ז'רמיין, חלבון ביצה ורוזמרין, משקה מומלץ ושווה לא להרתע מהחלבון שעושה את המשקה קליל וקצפי משהו.
מתפריט המנות הראשונות קיבלנו קודם כל את מנת הדגל של המסעדה, "טונה טריה/ ירקות כבושים/ יוזו/ וואסבי". מהשם אי אפשר היה ללמוד יותר מדי על המנה, אבל כשהיא הגיעה הסתבר שהיא קודם כל מה שמכונה "מנת אינסטגרם", מנה יפיפיה בצורת גן פורח של גלילי טונה אדומה וירקות בווינגרט יוזו, עם איולי אסיאתי, וואסבי וכוסברה. הירקות הפריכים ליוו את נתחי הטונה ה(מאד) טרייה. המלצרית הביאה מקלות אכילה אבל עד אז כבר חיסלנו ידנית את הגלילים השונים.
עוד בראשונות בהמלצת המלצרית "מרק כרובית" שמוגדר בתפריט כ"כרובית/ כרישה/ תפוח אדמה/ כמהין" והוא קערית שבה מונחים קרם תפוחי אדמה וגילופי כרובית, ועליהם נמזג מרק כרובית על בסיס שמנת וכרישה. המרק היה סמיך וקצפי, והשידוך של כרובית, שמנת וכרישה הוא תמיד שידוך משמיים.
הבחירה הנוספת היתה קודם כל על בסיס "חשק", מה שמכונה באנגלית "קרייבינג" ובדרך כלל מאפיין נשים הרות. במקרה שלי אמנם אין תוכניות ילודה אבל לפני כמה שבועות, בתוכנית בישול אמריקאית, השף גורדון רמזי הציג מנת ביצה רכה עם פטריות ופרמז'ן ומאז המנה נשארה ברשימת ה"חייבת לטעום", וכשהמנה הזו הופיעה בתפריט של " קיטשן מרקט" תחת הכותרת "ביצה/ פטריות פורצ'יני/ בריוש/ פרמזן" זה היה ברור שאבחר בה. המנה הכילה כאמור ביצה רכה עם קרם פטריות פורצ'יני, תחתית בריוש וקצף פרמז'ן מלמעלה.
אם אני צריכה להגדיר את חווית האכילה של המנה הזו, זה יהיה "כמו לאכול ענן", אבל ענן עם טעמי פטריות וגבינה מתקתקים. עונג.
בעיקריות התמקדנו בתוצרת הים, במנה אחת של סלמון סו ויד עם קרמבל אצות ים ורוטב חציל ומיסו (שבמקור הוגש עם פירה אבל לבקשתנו קיבלנו עם ירקות מאודים), ומנת רביולי פירות ים שכללה כמה יחידות של רביולי שרימפס, לצד שפע של פירות ים כמו סקאלופס צרובים, מולים וציר סרטנים. לחובבי פירות הים המנה היא חגיגה, והדבר היחיד שהיה חסר לי זו איזו חלה קטנה לניגוב הרוטב.
הסלמון שמר על טעמיו הטבעיים והיה רך ונימוח.
בתפריט הקינוחים התפרצה היצירתיות הרבה של השף במלוא עוזה, כשבכל המנות כמעט היו שילובים של חומרי גלם שבדרך כלל לא הולכים בקינוחים ונותנים טאצ' מלוח. כשהתייעצנו עם המלצרית ציינו בפניה ששמנו עין על מנה של "טארט פרנז'יפן עם אגס בסאוור, גרעיני דלעת מסוכרים, וגלידת חלב מקורמל עם מלח". כשהיא פירטה על אופן הכנת המנה היא הזכירה שהיא מכילה גם ערק, ונושאת ניחוח אניס. כאן נאלצתי לוותר על המנה מפאת אי סבילות לטעמי אניס למיניהם, וזה היה מזל שהתייעצנו. המלצה שלי למסעדה, לצרף את המילה "אניס" או "ערק" לתיאור המנה מכיוון שזהו טעם ייחודי ודומיננטי שיש רבים שלא מסתדרים איתו.
בכל מקרה, היות וויתרנו על המנה הזו, קיבלנו את המלצתה למנה אחרת בתפריט "עוגת גבינה שכוללת עוגת גבינה ווניל, היביסקוס, סורבה גבינה לבנה וסבלה זיתים". היה קצת דיון על לקיחת סיכון עם טעמי זיתים במנה ולבסוף החלטנו לפתוח את הראש ולנסות את הקינוח. כמו בכל המנות במסעדה, זוהי לא עוגה סטנדרטית. המנה הגיעה בצלחת גדולה המספיקה לשני סועדים, שכללה עוגה רכה ועליה כדור סורבה גבינה (שהייתי שמחה לקבל כקינוח נפרד) והזלפה של שמן זית. הדעות היו חלוקות בין הצד שלו שהתחבר לשילובי הטעם זיתים – גבינה (הזיתים היו מעטים) לבין הצד שלי שבו נשארתי אמביוולנטית מכיוון שלשמן זית יש טעם ייחודי והתקשיתי להחליט אם הוא מתאים לעוגת גבינה או לא.
לצד עוגת הגבינה קיבלנו גם צמד כדורי שוקולד לבן ממולאים ביוגורט ומעוטרים בעדשים פריכות, סוג של תכשיט קטן על מצע אבנים דקורטיביות.
בתפריט יש גם קינוחים "קונבנציונליים" יותר בשילובי קרמו, שוקולד, אגוזים ועוד.
המסעדה היא הרבה יותר מארוחה, היא חוויה וככזו שווה להגיע אליה עם מישהו מיוחד, ולחלוק הפתעות קולינריות מרגשות.
מסעדת קיטשן מרקט – האנגר 12 נמל תל אביב
טלפון: 5446669 – 03 (המסעדה עובדת על בסיס הזמנת מקומות, אין כמעט אפשרות להגיע ללא הזמנה).
שעות פתיחה: 12.00 – 16.00, 18.00 – אחרון הלקוחות.
ישנה אפשרות לסגירת חלק מהמסעדה או כולה לאירועים.
יש מנות ילדים, צמחונים, טבעונים והקשבה מלאה לרגישויות שונות.
גישה לנכים: יש
מנות עסקיות: יש בכל ימות השבוע, משתנות בהתאם ליום ולתפריט.
המסעדה איננה כשרה.
אני אמנם עוד לא נולדתי אז, אבל יקב "1848" שהקדים במאה שנה את ייסוד המדינה , הגיע לעולם ומאז הוא רק משתבח. היקב שמקבל את ענביו מכרמים בכל רחבי הארץ משלב מסורות ישנות עם טכנולוגיה חדישה ויוצר יינות חדשים ומפתיעים שמתאימים לכל אירוע. בפוסט קודם סיפרתי על יינות למסיבות, אירועים משפחתיים וחגיגות, והפעם החגיגה היא של כולנו- בואו של הקיץ שמסמל את החופש, השמש והאווירה הקלילה, ואין כמו יינות לבנים להשתלב, בין אם תחת שמשיה ליד הבריכה, או בצירוף שמלת ערב לארוחה חגיגית, בתיאום עם המנות השונות.
(קרדיט לצילומים למעלה- "צילום מבעד לעדשה")
השבוע נערכה תחרות "אליפות ישראל לשפים" ב"דן גורמה" תל אביב. 38 שפים הכינו מנות ביניים, מנות עיקריות וקינוחים לאורך שעות ארוכות, בשני חצאי גמר, ואז עשרה מתוכם העפילו אל הגמר, ממנו יצאו המובילים- המנצח – שף יונתן אלקריף, במקום השני שף אשר נחמני ובמקום השלישי גולדי אינגלשטיין. הזוכה המאושר מוזמן להצטרף לנבחרת השפים של ישראל לאליפות העולם שתערך בחודש נובמבר 2018 בלוקסמבורג.
כולנו היינו רוצים בתים כמו בז'ורנל, כאלה שמבהיקים מנקיון, מעוצבים למשעי עד אחרון עלי השושנים שבכד, עם נוף כפרי מהחלון. בפועל, לא תמיד החזון הזה מצליח, בעיקר כשאנחנו מכירים רק את "איקאה".
אם מדובר בבית חדש או בעיצוב מחודש של בית ישן, איך לוקחים את החלום, הדמיון והרצון והופכים אותם למציאות?
לעזרתנו מגיעים אייל כהן וברוך אריאל כדיר, בעלי סטודיו THE ART OF DESIGN. ההתמחות שלהם היא עיצובים חדשניים, יוקרתיים וכמובן נוחים ומותאמים ללקוחות, אם זו דוגמנית צמרת או משפחה עם שלושה ילדים וכלב.
יין נמצא איתנו מאז ומתמיד, מלווה את חיינו באספקטים דתיים או חברתיים, קולינריים או אישיים, תמיד שם.
הרמת כוסית היא טקס בכל חברה כמעט, אם מדובר ב"לחיים" או ב"צ'ין צ'ין".
בתרבות הישראלית המודרנית יין מלווה ארוחות חגיגיות, ערבים רומנטים וכמובן ערבי שבת ומוצאי שבת בקידוש ובהבדלה, וכמובן מככב בחגי ישראל, אם במצוות "עד דלא ידע" בפורים או בארבעת הכוסות של פסח.
חלפו הימים שבהם הסתפקנו ביין קידוש זול מטורף במתיקותו, או מה שמכונה בסלנג הישראלי "יין פטישים", והישראלי היום בוחר בקפידה את היין שלו, שיהיה איכותי, מיקבים שיודעים את העבודה ושיתאים לאירוע או למנה שמשוייכים אליו.
בארץ ישנו ציבור גדול של מבוגרים וילדים שאינם צורכים גלוטן, אם בשל חוסר אפשרות (כמו עקב מחלת הצליאק) או בשל סוג תזונה מסוים שבחרו, שאינו כולל גלוטן.
הבעיה, מבחר המזון נטול הגלוטן אינו גדול, ואנשים שנמנעים מאכילת גלוטן, נתקלים בקושי במציאת מזונות שימצאו חן בעיניהם ויהיו איכותיים ובמחיר סביר.
אחד החושים החדים ביותר שלנו הוא הריח. ולא סתם האפשרות להריח אלא הקישור בין ריח וזכרון, ריח ותחושה, ריח ורגש. מספיק שנריח מאכל מסוים ונזכר מיד בבית סבתא, מספיק שנריח פרח ונזכר בגינה של אמא, מספיק שנריח את הבגד של התינוק שלנו וכבר החיוך יעלה על פנינו.
ריח הוא גם שפה, ריחות יכולים לדחות, ריחות יכולים למשוך, ואם אנו יודעים לדבר בשפה הזו, אנו יכולים לגרום לאנשים לרגשות שונים כלפינו לפי הריח.
השימוש בבשמים קיים כבר מתקופות קדומות, אם בבשמים המלווים את יציאת השבת ביהדות, ואם בטקסי יופי של בנות מלוכה בתקופות קדומות, פרחים, שורשים, שמנים ותוצרי בעלי חיים הפכו למרקחות ריחניות לשימושים שונים. הבעיה- איך לבחור בושם?
