אתר "פרוגי" זוכה לפופולאריות עצומה בקרב נוער, ויש לו כ350,000 גולשים ייחודיים, וכשני מליון דפים שנצפים מדי חודש. לב האתר הם הצעירים- האתר נכתב על ידי צעירים, מנוהל על ידי צעירים, ונקרא על ידי צעירים (ולא רק…) כשכל תוכנו עוסק בעולמם של הצעירים.
ארכיון
פסטיבל "בית גוברין 2016" – שעה מהמרכז, לב העניינים.
פסטיבל" בית גוברין" נערך זו השנה ה14 באזור שפלת יהודה, שמשתרעת מתל גזר שבצפון ועד לכיש בדרום. שטח עצום ובו משובצים אוצרות אין סוף- אתרי מורשת, מבשלות בירה, חנויות וינטג', גלריות אומנים, והרבה הרבה חקלאות שמניבה את כל טוב הארץ, שטחים עצומים של פריחה ולבלוב ככל שהעין רואה.
יצאנו להתנסות במקצת מהאטרקציות שיש במסגרת הפסטיבל. יש לציין בגדול- האטרקציות קיימות ופועלות כל השנה, אבל בתקופת הפסטיבל יש פעילויות מיוחדות ובעיקר מחירים מיוחדים.
"משחקי חובה"- האם אתה צופה או משתתף?
"Carmel Outdoor" – יש חיים טעימים בחוץ.
ישראל משופעת בימים חמים, לילות חמים והמון אפשרויות להיות בחוץ. ואם יוצאים החוצה- בין אם לפיקניק משפחתי או לחג מסורתי כמו יום העצמאות או חול המועד פסח, לגריל יש מקום של כבוד , בין אם מכנים אותו "על האש", "מנגל" או "ברביקיו".
אצל אמריקאים, הברביקיו הוא טקס שלם שאנו מכירים מהרבה תוכניות עיצוב בהם אב המשפחה מתמוגג כשהוא מגלה מטבח חיצוני בבית ששופץ עבורו או סדרות שמראות אורח חיים אמריקאי שכולל תמיד המבורגרים עשויים בגריל בגינה. גם ישראלים גילו את ההנאה שבגריל משוכלל שהוא יותר מאשר הדבר הנייד הקטן שמחזיקים בבגאז', ועם בניית יותר בתים פרטיים, עם גינה קטנה, ואפילו מרפסת שמש, הכנת הבשרים (וגם מנות צמחוניות למי שרוצה) מעולם לא היתה קלה יותר.
לאחרונה נפתחה ברחוב משכית 1, חנות של רשת "כרמל דיירקט" שמוכרת לנו כיבואנית של כלים לבית כמו ה"מאסטר סלייסר" המפורסם והפופולארי, הBAMIX – בלנדר המוט הטוב בעולם ועוד, והיא נקראת "Carmel Outdoor" – ובעצם כוללת כל מה שצריך בשביל לבלות בחוץ- ממיטב כלי הבישול ועד ריהוטי גן, שמשיות, ועוד.
LA GARE- התחנה הכי שמחה
מתחם התחנה בתל אביב, הוא מקום בילויים אהוב וותיק שמושך אליו בליינים מכל הסוגים למבחר האטרקציות שיש בו- חנויות מיוחדות, מסעדות ובארים.
החבר החדש בשטח הוא "לה גאר" – על שם "התחנה" בצרפתית, בר מסעדה ביסטרו שמביא אווירה שמחה במיוחד לאזור. בשעה עשר בערב נפתחים השערים, ומי שנכנס נתקל בעיצוב יפיפה של אלמנטים של תחנת רכבת כמובן- עם בר משקאות שעשוי מאדני רכבת, תאורה של תחנה, ואיך אפשר בלי שעון ישן שאומר לנו מתי הרכבת מגיעה?
סיפור אהבה פשוט
"סיפור פשוט"– ש"י עגנון, על במת התאטרון הלאומי "הבימה". כולנו למדנו בבית הספר את סיפורו של עגנון "סיפור פשוט" – סיפור על נערה יתומה בשם בלומה נאכט שמגיעה להתגורר אצל משפחת הורוביץ – צירל וברוך מאיר, בעלי חנות מבוססים ובנם הירשל מתאהב בה, אבל אין סיכוי לאהבה הזו בגלל הבדלי מעמדות, ומשפחתו מכריחה אותו להנשא לנערה במעמדו- מינה, אלא שליבו לא נותן לו מנוח, ואבדן האהבה האמיתית שלו מוביל אותו לשיגעון, עד שהוא מבין את מקומו בעולם ומשלים עם תפקידו.
"אצלנו בחצר" – חצר גולדמן יפו.
הכל התחיל כשבטעות חנינו רחוק מדי, באזור המלונות. החלטנו ללכת ברגל את הטיילת לאורך גן צ'ארלס קלור לאור השמש הנמוכה, כמעט נוגעת בים. בערב קייצי זה, המון אנשים ישבו וצפו בגלים, שיחקו במשחקים שונים, טיילו עם כלבים או רכבו על אופנים, והמון רומנטיקה היתה באוויר. ואז הגענו למקום אליו הוזמנו- "חצר גולדמן" , על גבול תל אביב יפו, עם נוף לשני הכיוונים, ומרפסת ענקית שצופה לים, מטר מהגלים. בתחילה ישבנו ברחבה הגדולה, משעינים את כוס היין שלנו על שולחן העץ וצופים אל השקיעה. אחר כך נכנסנו פנימה, אל חלל גדול ומעוצב ושולחן ארוך שהוכן עבורנו.
אנד ג'וי – אהבה פי שלושה.
שמח ללכת ב"דרך היין".
"יין לא שותים בגלל ה"עפיצות", יין שותים בגלל שזה טעים". דומה שמשפט המפתח הזה, שהגיע מפיו של קובי שקד, הבעלים של רשת "דרך היין" על 11 סניפיה, וגם של יקבים שונים בארץ, למעשה ממצה את כל העניין – יין איננו ל"מבינים" בלבד, יין הוא , כמו בפרסומת, מוצר צריכה בסיסי שאמור ללוות את החיים הקולינריים של כולנו, בארוחות רגילות או באירועים, עם המשפחה או עם חברים.
הבעיה היא שאנשים נכנסים לחנות יין ונבהלים מהעושר, ומכך שאולי אין להם ידע רב ביינות, ואיך יבחרו את היין שמתאים להם? לשם כך צריך צוות שמבין מצד אחד, וסבלני מצד שני, ואת שני הדברים האלה ויותר, יש ברשת "דרך היין" הוותיקה שחגגה לא מזמן 23 שנות קיום .
"טריו וירטואוז" – ערב שלושה כוכבים.
כשננסי ברנדס היה מאושפז במצב קשה בבית חולים, הדבר היחיד שהוא חשב עליו היה המופע הבא, ולא סתם מופע, "טריו וירטואוז" – שני פסנתרנים בסגנונות שונים ובאמצע זמרת אופרה מרהיבה. ואחרי ההחלמה, כשהוא כמו חדש, החלום קרם עור וגידים ואמש נערכה הופעת הבכורה החגיגית ב"רידינג 3" שבה ננסי הצחיק וניגן, לאוניד פטאשקה הפליא על הפסנתר ולא רק, ואפרת רותם הרימה את הגג בקולה המענג.
אז את ננסי אנחנו מכירים- מוסיקאי מוכשר שאחראי על "הורה" ו"חי" על במת הארווזיון, על שירים של זוהר ארגוב, על פסקולי סרטים ועל מופעי בידור מוסיקליים (חלקם בשיתוף פעולה קודם עם אפרת רותם שבמסגרתו הופיעו מעל ל1500 פעם), וגם מצחיקן שלא מהסס לרדת גם על עצמו "את הקולות שפעם הייתי משמיע במיטה, אני היום משמיע כשאני מנסה לרדת מהמיטה", ואליו מצטרפים כאמור אפרת רותם – זמרת סופרן בעלת מנעד של שלוש וחצי אוקטבות , ולאוניד פטאשקה – מלחין, פסנתרן, נגן ג'ז, ומנצח, שבשנת 2000 נכלל ברשימת "מאה נגני הג'אז הטובים ביותר של המאה העשרים" על ידי המכון האמריקאי לביוגרפיות.
השלושה מתכנסים על הבמה, ביחד עם עוד שלושה נגני תופים, בס וסקסופון, ומג'גלים בין הסגנונות- מ"כרמן" בביצוע מרהיב של אפרת, שעוברת מהגירסה הקלאסית לגירסת "ניו אורלינס", ומצד שני מפליאה גם ב"היו לילות" ואיך אפשר בלי מחווה לאמה שפלן? , הסיפורים מאחורי הקלעים של ננסי ברנדס, והטירוף המיוחד של לאוניד פטאשקה שמשתולל על הקלידים ומדביק את הקהל באקשן המוסיקלי, כולל שיתוף הקהל באילתורי ג'אז, וגרסאות של "איך בטהובן ומוצרט היו מנגנים את יונתן הקטן".
תקצר היריעה מלספר על הצלילים המיוחדים של כל קטע וקטע במופע, אבל הכל ביחד מוכיח שהשלם גדול מאוסף המרכיבים, ומדובר בכשעתיים של ערב אנרגטי ומהנה במיוחד.
טעימה קלה מהערב ניתן למצוא כאן.