יום קיצי, לא חשוב אם זה שבת או חופש גדול, הילדים בבית ו…. "משעמם לי!!". ואז מתחילים לחשוב מה לעשות עם הילדים, אחד אוהב מים, השני לא , אחד אוהב מכוניות, השני מעדיף לא לזוז יותר מדי, והתינוק? מה איתו?

פארק "נחשונית" שבקיבוץ נחשונים, על הדרך במחלף כביש 6 לכיוון פתח תקווה, מקום טוב באמצע שקל להגיע אליו מכל כיוון, חנייה בשפע ובחינם, ומחיר אטרקטיבי (ויש המון מבצעים) מציע את פתרון הקסם להורים העייפים – משהו לכל אחד  – שלושה פארקים בכרטיס אחד: פארק מים עם מגלשות ובריכות לכל גיל (כולל מגלשות אקסטרים בגובה 12 מטר, מגלשות קאמיקזה ונפילה חופשית, ומתקני שעשועים בתוך הבריכה עצמה), פארק מוטורי עם מכוניות קרטינג, מכוניות מתנגשות, מסלולים שונים בדרגות קושי שונות,וגם ספארי ג'יפים ורחפות אבוב מתנגשות וגם פארק שעשועים עם קרוסלות, קיר טיפוס, מתנפחים, מתקני ג'מבורי, בריכת כדורים ועוד.

במקום יש מסעדות עם סוגי מזון שונים שילדים אוהבים כמו המבורגרים, שניצלים, צ'יפס, וגם מנות צמחוניות, וכמובן שגם קרטיבים וקפה להורים. עם זאת,  מי שרוצה יכול להביא מהבית וכך בשבת האחרונה כשנכחתי במקום, היו שם משפחות רבות ש"פתחו שולחן" עם מיטב המעדנים המשפחתיים, כך שההורים יכלו לנוח ולהנות משבת שקטה, בעוד הילדים מתרוצצים בין הבריכות והמתקנים השונים. ישנם גם שטחים מיוחדים המוקצים לעשיית "על האש" למי שרוצה.

בשעת הצהרים החלה הופעה של כוכבת הילדים "מיכל הקטנה" שמשכה צופים ומעריצים קטנים רבים. בשבתות הבאות יהיו גם הופעות של טל מוסרי, מימי ויויו ועוד. ניתן לקנות כרטיסים מוזלים (53 שקלים במקום 98) באתר ברכישה מוקדמת.

מה שמאד נחמד הם השטחים הגדולים המקורים, כך שמי שנזהר מהשמש יכול לשבת בנחת, גם כשהפארק היה מלא עדיין היו מקומות וכסאות פנויים, ואפשר להתרווח. עוד משהו שמאד מצא חן בעיני הוא המחיר, מכיוון שעלות הכניסה זהה למחירי כניסה לבריכות שחיה רגילות, שבהם יש רק את הבריכה, ואילו ב"נחשונית" כאמור יש עשרות אטרקציות לכל המשפחה.

ישנם ימים סגורים לקבוצות, וכן ימים מיוחדים לציבור הדתי, כדי שיוכל גם הוא להנות באווירה המתאימה לו כמו למשל ברחצה נפרדת.

ולמי שרוצה להרחיב את הבילוי – בקיבוץ נחשונים מציעים חדרי אירוח מפנקים ללינה כפרית, בנוף שקט, כולל לינה וארוחת בוקר, פינת מנגלים, טלוויזיה, מזגן, מיני בר, מטבחון, מצרכי קפה וכל הפינוקים.

כל הפרטים על הימים הסגורים והימים המיוחדים נמצאים באתר.

אתר הפארק וכל האינפורמציה- http://www.nachshonit.co.il/

בישראל התפתחה תרבות יין ענפה וישנם הרבה חובבי יין שבוחנים כל יין חדש, ישראלי או מיובא, מגיעים למפגשי טעימות ומעשירים את הטעם והיידע בתחום.

כבכול שנה, גם השנה נערך פסטיבל היין של תל אביב ברחבת מוזיאון ארץ ישראל (צמוד לאוניברסיטת תל אביב). בפסטיבל הציגו כארבעים יקבים שונים מעל 160 סוגי יין, וכל מבקר קיבל כוס ואפשרות להתנסות בכל הטעמים והמגוון. במקביל ליינות היו גם דוכני גורמה שונים כמו שמנים, שוקולד, ליקרים, סיידר, גבינות, שמן זית ועוד, והכל לווה במוסיקה חיה.

אני נכחתי בערב האחרון של הפסטיבל (הוא התקיים שלושה ימים- מה28 עד ה30 למאי) וטעמתי מגוון רב של יינות. מה שאהבתי במיוחד הוא שיש יין לכל טעם- מהטעמים העדינים ועד ליינות בעלי ארומות וטעמים עזים. כמובן שאי אפשר לכתוב פה על כל היינות, אציין את הבולטים מבחינתי –

יינות שקד הציגו את H3BLUE NUN. את ה"בלו נאן" אני מכירה ורוכשת לצריכה בבית כבר שנים, שמחתי לגלות את הגירסה המבעבעת שלו ששמרה על העושר והקלילות.

מהיינות של יקב קדש ברנע אהבנו מאד את ה"נגב 2010" – בלנד של קברנה סוביניון, שיראז וקברנה פרנק שיצר יין מלא עם טעמים דומיננטיים של עשבי תיבול וזיתים שחורים.

מ"יקב הר ברכה" אהבנו את היינות שזכו במקומות שני ושלישי בתחרויות ה"דקנטר" העולמיות , במיוחד ה"סירה" שהרשים בשילוב הטעמים שלו מצד אחד ובאפטר טייסט העדין מצד שני.

ה"עלמה 2010" של יקב דלתון  הרשים את בן הזוג בגלל היותו מלא מצד אחד ועדין מצד שני (בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פראנק).

ליינות של "יקב שושנה" יש לי סימפטיה מיוחדת קודם כל בגלל השם… מעבר לזה, בן הזוג התחבר יותר לטעם מכיוון שהם בעלי נוכחות חזקה ומעט יבשושיות בפה בסוף הלגימה.

עוד יין מוצלח לטעמנו היה של יקב תניא – הקברנה סוביניון עם סיומת מאד ארוכה , זוכה מדליות זהב באשכול הזהב 2007 ובתחרות וונוס הארגנטינאית.

ולבסוף- הפייבוריט שלי בכל הערב – יינות סיטו שהציגו את "סיטו מלבורו"  – סוביניון בלאן מניו זילנד, הוגש קר וחבל שבאותו רגע לא היו לי הגבינות ליד, ואולי איזה דג כי הצירוף היה מושלם. עזבו אתכם מכל ההגדרות של "עפיצות/ ארומה/בוקה" וכל זה, תנו לי את "טעים ומרענן". ישירות למקרר שלי.

בן הזוג אהב את האדום של של סיטו, "סיטו קיאנטי" שמתאים יותר לארוחת בשרים (וגם את השילוב הזה אני הולכת לנסות בקרוב) ואמר שהוא מורגש לא רק בפה אלא גם באף ובגרון באותו הזמן. הקיאנטי עשוי מענבי סנג'ובזה שאופיינים לאזור ניו זילנד.

מבין דוכני הגורמה אהבתי את –

השמן הסורי של "מגל" מקיבוץ מגל. השמנים סודרו לטעימה לפי מידת חוזקם, הסורי היה הכמעט חזק ביותר ולמרות ה"הפחדה" הזו, גיליתי שהוא טעים לי וחריף לי במידה מדוייקת. בן הזוג התאהב בשקדים הטבעיים של "מגל".

"משק יעקבס" מכר במקום גבינות לאיזון היין, מבחר גדול של כל סוגי הגבינות.

שני דוכנים הציגו סיידר תפוחים ושניהם היו טעימים – של sideffect ושל buster's sider. משהו במירקם (ובבקבוק) הזכיר לי בירה, נחמד מאד לערב עם החבר'ה.

בדוכן השוקולדים טעמתי ליקר משגע של שוקולד מריר, בהתחלה בטעם של סירופ שוקולד מעודן ואז ה"מכה" העדינה של האלכוהול. תענוג נוזלי.

"איש הפסיפלורה" הציג שיכר פסיפלורה, משקה קינוח עדין, טעם של סוכריה עם 12% אלכוהול. פשוט ממתק מצוין לאירוח או למתנה (בקבוקים יפיפייים).

להקת "יאמנז" היתה הלהקה שניגנה בזמן שהותי, והאווירה היתה מצויינת – אנשים טעמו יינות, אכלו משהו, פטפטו עם חברים, רכשו את מה שאהבו והכל על רקע לילה נעים במוזיאון ארץ ישראל.

מכירים את "כל מה שאתה עושה אני עושה טוב יותר"? אז אם בעבר נעשתה מוזאיקה של קפה לנלסון מנדלה (ראו קישור – https://www.youtube.com/watch?v=5GPBSK_Paww), אז למה לא לעשות גירסה מקומית שעל הדרך תשבור את שיא גינס?

אז אחרי שג'ייקובס הצדיעו ליום הולדתו ה92 של נלסון מנדלה, מה יותר חגיגי מאשר לשבור את השיא הקיים לפסיפס כוסות קפה, וליצור פסיפס של כ6000 כוסות קפה בדרגות חוזק שונות בדמותו של נשיא המדינה מר שמעון פרס לכבוד יום הולדתו התשעים?

ואם אפשר להוסיף גם ערך מוסף של תרומה חברתית , מה יותר טוב מכך?

האירוע יתקיים בנמל תל אביב, בתאריכים חמישי עד שמיני ליוני, וכל ההכנסות קודש לעמותת "דן אב-שלום" – עמותה שהיא "חברה לתועלת הציבור" ומתמחה במתן שירותי שיקום במעגל החיים הנורמטיבי לאוכלוסייה צעירה.

במקום יפעל בר קפה שיציע משקאות קפה קרים וחמים במחירים אקסטרה סופר מיוחדים כשכאמור כל ההכנסות הולכות לצדקה, ויהיה גם מתחם הפעלות, יצירה והצגות לילדים.

השיא הקיים אגב הוא דמותו של אלוויס פרסלי שנבנתה בהוואי וכללה 5642 כוסות קפה. כדי לרשום את השיא ינכחו באירוע נציגי ספר השיאים של גינס. כמובן שלכבוד יום ההולדת של מר פרס, אפשר יהיה לכתוב ברכות אישיות לנשיא שיאוגדו לספר שיימסר לבית הנשיא.

בימי חמישי ושישי יתקיימו פעילויות לכל הגילאים – מהצגות ופעילויות חוויתיות לילדים ועד סדנאות ציור בקפה למבוגרים.

(בתמונה למטה  – הדמיית המוזאיקה)

והפרטים המדוייקים –

תחילת בניית המוזאיקה ושבירת שיא גינס:  ביום ד' 05.06.2013 החל מהשעה 10:00 בבוקר.

בר הקפה: ימים ד’-ה’ בין השעות 17:00 -23:00

יום ו': 10:00-16:00.

והפעילויות החווייתיות לילדים:  יום ה' בין השעות 20:00 – 17:00, :יום ו': 12:00-16:00.

שווה לבוא.

עדכון מהשטח: באירוע מתוקשר ועמוס מפורסמים, נשבר השיא, ודמותו של הנשיא פרס הורכבה מכוסות קפה ושברה בזאת את שיאו של אלוויס פרסלי. ראו את התמונה –

כאמור ניתן להתרשם מהתמונה עד שבת, וגם לרכוש קפה ב2 שקלים שהולכים לתרומה. כל הכבוד על השיא ועל הרוח.

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מתעניינים בבישול ואפיה, וישנה פריחה בבתי הספר לקולינריה. אמש הוזמנתי להתנסות במקום חדש (קיים כבר שמונה חודשים) בשם "הסטודיו לבישול" ( המרכז לקולינריה חווייתית) , הממוקם בתל אביב. חנות "שף דפו" התל אביבית נתנה חסות, קונדיטורית הסטודיו בוגרת "בישולים " (בהצטיינות!) נעמה זעפרני הנחתה, ואנחנו, כרגיל לבלוגריות, הגענו על מצלמותנו ותאבוננו לנסות ולהתנסות.

במקום מתקיימות סדנאות שונות (בשעה שאנו היינו שם היתה במקביל סדנת בשרים איטלקית)  – לחובבים או לפרטיים כמו מסיבות רווקות או ימי הולדת וגיבוש), והסדנה שנבחרה עבורינו היתה "סדנת קינוחים ואפייה".

קיבלנו שף מתכונים שכלל ארבעה – קרם ברולה, טארט קרם פטיסייר עם פירות (במקרה שלנו נקטרינות), שוקולד ג'נדויה וטרפלס בטעמים שונים.

נעמה חילקה אותנו לקבוצות וכל אחד קיבל משימה. במשך ארבע השעות הבאות הפרדנו ביצים, חיממנו על אמבט מרי, הקצפנו, מדדנו כמויות בקפדנות (בקונדיטוריה יש הקפדה על משקלים ברמה של מעבדה), זילפנו ובסוף גם ישבנו לארוחת שחיתות שוקולדית (ועוד נשאר לקחת הביתה ).

במקביל להכנת המנות עצמן גם קיבלנו טיפים רבים לעבודה בקונדיטוריה – כמו איך למזוג ואיך לאחוז בשק זילוף, איך להשתמש במבער לקרמליזציה יפה, מה הטמפרטורה הרצויה של מוצרי חלב שנועדו לעירבוב עם מאסות חמות (טמפרטורת החדר, כמובן לא באוגוסט) ולעומת זאת מה הטמפרטורה של שמנת מתוקה להקצפה (כמה שיותר קר יותר טוב, ורצוי לקרר גם את הקערה והמערבלים), ומה ההבדל בין "טארט" ל"פאי" (אחד בצרפתית, אחד באנגלית, בתכלס – אותו דבר).

הטיפ שלמדתי בעצמי – תביאו סוודר – עבודת קונדיטוריה דורשת קור והמזגן צריך לפעול בלי רחמים.

מתכון לטראפלס –

המצרכים הבסיסיים הם שניים – שמנת מתוקה ושוקולד מריר, כשיחס הכמויות הוא יחידה אחת של שמנת על שתי יחידות שוקולד.

כל מה שצריך לעשות הוא להמיס את השוקולד על אמבט מרי, אחרי ההמסה להוסיף את השמנת המתוקה וכל חומר טעם שבא לנו (אלכוהול, תמצית וכו'), לערבב עד מרקם חלק, לקרר, לגלגל בתוך אבקת קקאו ולהגיש. (החומר מתחמם במהירות בידיים ולכן חשוב לעבד כמה שפחות, לא צריך להיות כדור מדוייק).

הסטודיו כשר עם תעודות.

הסדנאות הן במינימום 12 משתתפים, והן אקטיביות- השף מדגים וכל אחד מהמשתתפים מכין את המנות ולבסוף יושבים לארוחה מהמנות שהוכנו בתוספת שתיה קרה וחמה ויין. לאורך הסדנה ילווה צלם את המשתתפים והתמונות יישלחו ביחד עם המתכונים במייל לכל אחד.

מעבר לקונדיטורית נעמה זעפרני, צוות הסטודיו כולל גם את שף זיו שטיינברג- השף הראשי של הסטודיו ("טורקיז" , "סבסטיאן", "קפה נואר" ועוד), שף לירן בלו (בוגר קורדון בלו וכן "ננה-בר", "בנדיקט" ושף נוכחי של מסעדת "אמיליה"), שף שלומי פלח ("אמורה מיו" , "ברסארי" ושף נוכחי של "24 רופי"), והנטורופתית אורטל מגן – שמנחה באופן בלעדי סדנאות בישול בריא וטבעוני.

בתוך מבחר הסדנאות ניתן למצוא – סדנאות בישול איטלקי (חלבי או בשרי), בישול הודי (חלבי או פרווה), סושי ומטבח יפני (חלבי/פרווה), סדנאות בשרים, סדנת בישול בריא, אסיאתי, קינוחים (זו שאנחנו נכחנו בה), וכן סדנת בצק סוכר, אפייה צרפתית, שוקולד ובישול מקסיקני.

כתובת הסטודיו: רח' בן אביגדור 18 תל אביב

אתר הסטודיו: http://www.bishulon.co.il/

אתר Chef depot – http://www.chefdepot.co.il/