ארכיון

BG99 – בן גוריון היה מרוצה.

טיילת בת ים היא מקום הומה אדם בכל ערב בשבוע, אנשים שבאים לנשום את הבריזה ולהנות מהשקיעה, וגם לאכול משהו טוב.

הוזמנתי להתנסות במנותיה של מסעדה חדשה (קיימת כחצי שנה) בשם BG99  שקיבלה את מקומה מכתובתה- רחוב בן גוריון 99.

הקו של המסעדה הוא ים תיכוני אסיאתי. המסעדה שכאמור ממוקמת מול הים (בצמוד למלון לאונרדו) מושפעת ממנו במנות פירות ים וסושי, בנוסף למנות בשריות, חלביות ומנות ילדים, ביחד עם בר משקאות מגוון.

בימי שלישי על המרפסת מופיעה להקת ג'ז עם זמרת ובסופי שבוע תקליטן הופך את המקום למסיבה אחת גדולה. ישנן שלוש אפשרויות לשבת – במרפסת מול השקיעה (ששם גם מותר לעשן), בחלק הפנימי שמעוצב בהשפעת פרובנס (כולל ציור קיר ענק), או בחדר פרטי שמותאם ל18 איש באווירה רומנטית.

התחלנו את הארוחה בלגימה של שרדונה 2012 קליל של "קורטה גירה" ואחריו הגיעו מבחר המנות הראשונות:

"פיצה פילה בקר"- קרפצ'יו פילה בקר על טורטיה, פלפל חריף, פרמז'ן, בזיליקום, וקונפי עגבניה (בתפריט 47 שקלים). אחת משתי המנות שהכי אהבתי מבין העיקריות בעיקר בגלל הרעיון החמוד של קרפצ'יו על טורטיה. לא נתקלתי בזה אף פעם. הרמנו את זה בידיים כמו פיצה, מאד חמוד. לא הרגשתי פלפל חריף (לשמחתי האישית, פחות לשמחת מי שאוהב חריף.).

"קפרזה BG99 סטייל" – (44 שקלים בתפריט) – עגבניות שרי, קונפי עגבניות, רוקט, בצל סגול, מוצרלה, שמן זית, חומץ בלסמי וקרוטונים. מבחינתי סלט. ברגע שיש לי מבחר של מנות ראשונות, סלט לא יהיה הבחירה הראשונה שלי.

"פטריות טמפורה"  (36 שקלים) – ערימה של פטריות מטוגנות בטמפורה עם רוטב טריקאי. מנה כייפית, הרבה מהבלוגרים האחרים בחרו בה כפייבוריטית.

"פטה כבד" (39 שקלים) – עם ריבת צימוקים, טבעות בצל, ג'לי יין לבן וטוסטונים. פטה חלבי כמו שצריך להיות. ביקשנו עוד סיבוב.

 

"לחם הבית" – לא תוצרת המקום אבל חם וטרי עם חמאה ומטבלים (12 שקלים) – אני אוהבת לחם טרי, השתדלתי לא לסתום את עצמי. השתמשנו אחר כך במנות העיקריות כדי לנגב רטבים.

"סביצה בס הסלע" – רצועות דג כבוש, לימון, כוסברה, פלפלים, אבוקדו וטורטיות (42 שקלים) – הפייבוריטית השניה שלי, טעמים עדינים ושילוב מרקמים מעניין.

תפריט הסושי – במסעדה מגוון גדול מאד של סושי בגרסאות מיוחדות כמו  "קליפורניה" שהוא אינסייד אאוט וכולל שרימפס, סלמון, אבוקדו, בצל ירוק וגבינת פילדלפיה במעטפת טוביקו, (מחירי הסושי נעים בין 32 ל52 שקלים), ואני מקדישה תמונה נפרדת לסושי שהיה כל כך יפה שהייתי חייבת לייחד אותו. לחובבי סושי יש מגוון גדול לבחירה לפי הטעם וההעדפה.

"טרטר סלמון אסייאתי" – (42 שקלים) – מנה חמודה של טרטר סלמון באורז טמפורה עם עירית ורוטב פונזו עם ספייסי מיונז. הגיע לוהט.

 

ותראו את היופי הזה:

בעיקריות קיבלנו את המשימה הקשה לבחור אחת מתוך ארבע. כל אחד מאיתנו בחר משהו ובפועל כמובן ששלחנו מזלגות (בנימוס כמובן, אנחנו לורדים בריטים ראויים) לכל הצלחות של כל האחרים כדי לטעום ולהביא את הטעמים לקוראינו.

אני בחרתי ב"ריזוטו" שאיפשר בחירה בין סלמון לפירות ים. בחרתי בגירסת הסלמון וקיבלתי "אורז איטלקי מבושל בשמנת עם מבחר ירקות גינה, אגוזי מלך ונתח סלמון צלוי" (69 שקלים). המנה היתה עשירה מאד, בן אדם שאוכל מנה ראשונה יתקשה לגמור ריזוטו כזה. אבל שווה לעשות את המאמץ. שילוב של שמנת עם דג עם ירקות ותיבול עדין ומרקם אורז "מנחם" – הימור בטוח.

אחרים בחרו ב –

"לברק שלם בתנור" – ברוטב חמאת לימון ועשבי תיבול (98 שקלים). הם נדרשו לבחור תוספת, חלק הלכו על פוטטוס, חלק על פירה (חלבי!!), והיה גם סלט בעסק. לא טעמתי מהדג אבל אחרים אהבו.

"נתחי אנטריקוט" – הגיעה מחבת עם שיפוד נתח אנטריקוט, מח עצם, ירקות בגריל ותפוח אדמה אפוי (99 שקלים). גם זו מנה גדולה וכבדה שאפשר היה לחלוק בה אחרי מנות ראשונות.

"שרימפס חציל קלוי" – כשמו כן הוא, מחבת לוהטת של שרימפס על חציל קלוי, יוגורט, שמנת ופטרוזיליה (89 שקלים) – מנה שאחרי שטעמתי ממנה בצלחת של שכנתי, חשבתי שאולי הייתי צריכה להזמין אותה בעצמי. הרוטב התלבש יפה על השרימפס, הם (השרימפסים) היו עשויים טוב. לא טעמתי את החציל אז אין לי מושג איך השתלב. לאוכלי פירות ים, מנה כייפית.

התפריט הוא של שף משה בדישי  (הבעלים של מסעדות מצליחות בצפון ) ואת המנות הכין הסו שף פאבל קאצ'ר.

ואז הגיע שלב הקינוחים. בניגוד לתפריט שהוא מחודש ומרוענן, את תפריט הקינוחים עוד לא הספיקו לרענן (תום לנקובסקי הבעלים הבטיח שבקרוב מאד הכל ישתנה בגיזרה הזו, אמרנו לו שנאלץ לשוב ולבדוק אותו…) ולכן הקינוחים היו די סטנדרטיים  – סופלה שוקולד (39 שקלים) שהוגש עם גלידה, מילפוי ברולה  ברוטב קרמל (39 שקלים), עוגת גבינה ביתית אפויה (38 שקלים), "קנצ'לוני" – גלילים של מעטה פריך במילוי קרם עוגיות (41 שקלים) שדרשו שימוש  באלימות קשה כדי לשבור אותם עבור כולנו, וה"מיוחד" שהיה כדור שוקולד קר ממולא בשוקולדים שונים, ששופכים עליו רוטב חם שמבקע אותו (אין לי מחיר לזה).

למעלה הקינוחים, כולל הסופלה הפתוח, למטה המנה המיוחדת.

אתר המסעדה – http://www.bg99.co.il/

ודף הפייסבוק – https://www.facebook.com/BENGURION99

נחשונית – כיף לכל אחד.

יום קיצי, לא חשוב אם זה שבת או חופש גדול, הילדים בבית ו…. "משעמם לי!!". ואז מתחילים לחשוב מה לעשות עם הילדים, אחד אוהב מים, השני לא , אחד אוהב מכוניות, השני מעדיף לא לזוז יותר מדי, והתינוק? מה איתו?

פארק "נחשונית" שבקיבוץ נחשונים, על הדרך במחלף כביש 6 לכיוון פתח תקווה, מקום טוב באמצע שקל להגיע אליו מכל כיוון, חנייה בשפע ובחינם, ומחיר אטרקטיבי (ויש המון מבצעים) מציע את פתרון הקסם להורים העייפים – משהו לכל אחד  – שלושה פארקים בכרטיס אחד: פארק מים עם מגלשות ובריכות לכל גיל (כולל מגלשות אקסטרים בגובה 12 מטר, מגלשות קאמיקזה ונפילה חופשית, ומתקני שעשועים בתוך הבריכה עצמה), פארק מוטורי עם מכוניות קרטינג, מכוניות מתנגשות, מסלולים שונים בדרגות קושי שונות,וגם ספארי ג'יפים ורחפות אבוב מתנגשות וגם פארק שעשועים עם קרוסלות, קיר טיפוס, מתנפחים, מתקני ג'מבורי, בריכת כדורים ועוד.

במקום יש מסעדות עם סוגי מזון שונים שילדים אוהבים כמו המבורגרים, שניצלים, צ'יפס, וגם מנות צמחוניות, וכמובן שגם קרטיבים וקפה להורים. עם זאת,  מי שרוצה יכול להביא מהבית וכך בשבת האחרונה כשנכחתי במקום, היו שם משפחות רבות ש"פתחו שולחן" עם מיטב המעדנים המשפחתיים, כך שההורים יכלו לנוח ולהנות משבת שקטה, בעוד הילדים מתרוצצים בין הבריכות והמתקנים השונים. ישנם גם שטחים מיוחדים המוקצים לעשיית "על האש" למי שרוצה.

בשעת הצהרים החלה הופעה של כוכבת הילדים "מיכל הקטנה" שמשכה צופים ומעריצים קטנים רבים. בשבתות הבאות יהיו גם הופעות של טל מוסרי, מימי ויויו ועוד. ניתן לקנות כרטיסים מוזלים (53 שקלים במקום 98) באתר ברכישה מוקדמת.

מה שמאד נחמד הם השטחים הגדולים המקורים, כך שמי שנזהר מהשמש יכול לשבת בנחת, גם כשהפארק היה מלא עדיין היו מקומות וכסאות פנויים, ואפשר להתרווח. עוד משהו שמאד מצא חן בעיני הוא המחיר, מכיוון שעלות הכניסה זהה למחירי כניסה לבריכות שחיה רגילות, שבהם יש רק את הבריכה, ואילו ב"נחשונית" כאמור יש עשרות אטרקציות לכל המשפחה.

ישנם ימים סגורים לקבוצות, וכן ימים מיוחדים לציבור הדתי, כדי שיוכל גם הוא להנות באווירה המתאימה לו כמו למשל ברחצה נפרדת.

ולמי שרוצה להרחיב את הבילוי – בקיבוץ נחשונים מציעים חדרי אירוח מפנקים ללינה כפרית, בנוף שקט, כולל לינה וארוחת בוקר, פינת מנגלים, טלוויזיה, מזגן, מיני בר, מטבחון, מצרכי קפה וכל הפינוקים.

כל הפרטים על הימים הסגורים והימים המיוחדים נמצאים באתר.

אתר הפארק וכל האינפורמציה- http://www.nachshonit.co.il/

קקאו שאוהב ילדים.

ילדים בבתי קפה ומסעדות יכול להיות כיף. יכול להיות גם סיוט. ילד משועמם שלא כיף לו יכול להרוס את הבילוי להוריו ולכל סביבתו. מצד שני, אנשים רבים אוהבים לצאת עם ילדיהם לבתי קפה ומסעדות, ולכן ישנן מסעדות רבות שמקדישות תשומת לב מיוחדת לקהל הצעיר ומכינות תפריטי ילדים מיוחדים.

רשת "קפה קקאו" השיקה תפריט ילדים מורחב (7 מנות שונות במגוון רחב) והזמינה אותי לטעום. אמנם אין לי ילדים בגיל הזה (ונכדים עדיין אין) אז התעלקתי על ילדים של אחרים, וביחד טעמנו את המנות.

הסניף שהוזמנתי אליו, סניף רוטשילד בתל אביב הוא כשר חלבי ולכן היו בו, כמו בשאר הסניפים הכשרים, רק את חמשת הארוחות שאינן בשריות, כך שאין לי דעה על מנות השניצלונים עם הצ'יפס, והקיד בורגר שמוגשים בסניפים שאינם כשרים.

כבר כשהתיישבנו קיבלו הילדים פלייסמט שכולל בצד אחד את תפריט הארוחות כולל תמונות מדוייקות, כך שיכלו לבחור בדיוק מה שהם רוצים, ובצד השני שלו כפי שאפשר לראות בתמונות – סוגי ציורי צביעה וחידות שונות, וכן כוס עם טושים שונים. ביקשנו להתנסות בכל חמשת הארוחות המוגשות בסניף והמלצרית חקרה את הילדים בדבר בחירתם לגבי שתיה קלה (שוקו או מיץ תפוזים בארוחת הבוקר, ומיץ בשאר הארוחות), ולגבי אופן עשיית הביצה. היא גם שאלה לגבי סוג הרוטב המבוקש עם מנת הפסטה שכלולה באחת הארוחות. פה אנחנו המבוגרים התערבנו והנחנו שהילדים לא יצליחו לחסל הכל, ולכן ביקשנו שאת הפסטה יגישו עם רוטב למבוגרים – שמנת פטריות. השאלה האחרונה היתה לגבי תוספות רצויות על הפיצה, ונבחרו זיתים ירוקים ותירס.

השתיה הגיעה ראשונה, בכוסות פלסטיק, כשכוס נוספת נושאת את הקרח בנפרד. הגשה מצוינת מכיוון שיש ילדים שיימנעו מהשתיה רק בגלל שיש בה קרח וכאן יש אפשרות בחירה.

הארוחה הראשונה שהגיעה היתה "ארוחת בוקר טוב ילדים" שכללה ביצה לבחירה (חביתה, מקושקשת, עין), מקלוני ירקות טריים , גבינה לבנה, גבינה צהובה, ג'בטינה ושתיה. במנה שהוגשה לנו לא היתה ריבה, כנראה התפספס. הילדים נגסו מכל הארוחה ובסוף התמקדו בעיקר במקלוני הירקות. לילד בן הארבע הארוחה היתה בדיוק בגודל המתאים, לילדים קצת יותר גדולים אולי רצוי להוסיף עוד משהו. (הארוחות מוגדרות עד גיל שמונה, אין לי מושג אם למבוגרים יותר "מותר" להזמין גם אם כי נראה לי שלפי חביבות הצוות לא צריכה להיות בעיה).

אני חייבת לציין את מיץ התפוזים שהיה טרי מאד ועסיסי ולא תעשייתי כמו שיש בדרך כלל בארוחות ילדים.

הארוחה השניה שהגיעה היתה "טוסטונים עמק". בתפריט כתוב "טוסטונים עם גבינת עמק, מקלוני ירקות טריים, זיתים, קטשופ , שתיה וכדור גלידה" . (את הגלידה השארנו לסוף). במנה שהוגשה לנו לא היו הזיתים אבל לא שמנו לב. הטוסטונים הם מנה קטנה וחמודה, מתאימה אף היא לילדים הקטנים יותר.

שתי הארוחות הבאות היו גדולות יותר וממלאות יותר (למרות שכל הארוחות באותו מחיר) ואף כמבוגרים היה לנו קשה לסיים אותן (לפחות לנשים שבחבורה) ולדעתי שתי הארוחות האלו יכולות להספיק לשני ילדים קטנים –

ארוחת פסטה "במבינו" הגיעה אלינו, (פנה/ספגטי ברטבים: עגבניות, שמנת פטריות, פרמז'ן, שתיה וכדור גלידה). כמו שביקשנו קיבלנו קערה מאד נדיבה של פסטה (הביאו פנה, לא שאלו איזה משתי הפסטות אבל כנראה פנה הולך יותר טוב עם מבוגרים ועם שמנת פטריות). גם כאן התפספסה קערית הפרמז'ן שנראית בתמונה בתפריט אבל אולי זה כי בחרנו כאמור רוטב אחר ולא את רוטב העגבניות המקורי. הפסטה היתה מעדן, דחפנו את הפיצה (המנה הבאה) לכיוון הילדים וטרפנו בעצמנו את הפסטה. מנה משביעה גם למבוגר (או לפחות לאישה מבוגרת).

הפיצה כאמור היתה הבאה בתור, "פיצה ביתית עם רוטב עגבניות וגבינת מוצרלה עם תוספת אחת לבחירה- תירס/זיתים/פטריות, עם שתיה וכדור גלידה". גם פה הגיעה פיצה עשירה, שהצליחה מאד אצל הילדים.

ואז הגיע הקינוח. המנה המתוקה של ארוחות הילדים נקראת "וופלון בלגי" והיא מוגדרת ככוללת ,וופל בלגי, קצפת, רוטב שוקולד ופירורי מקופלת". בתמונה של התפריט רואים גם גלידה וסוכריות אבל בפירוט זה לא מופיע. בגלל שאנחנו אכלנו חמש ארוחות ילדים, ששלוש מהן כוללות גלידה, קיבלנו את הגלידה ביחד עם הוופל. כשהוופל הגיע כולנו הסכמנו שהוא יכול לשמש מנת קינוח יפה מאד לשני מבוגרים שרוצים משהו מתוק וטעים. ילדים בחיים לא יתגברו על כמות הקצפת הענקית שהיתה בתוך כוס (אותה ניכסתי לעצמי ובקושי נתתי לאחרים כפית בתואנה של "קחו את הגלידה, תשאירו אותי עם הקצפת". קערית עם שוקולד מומס נשפכה בידינו קצת על הוופל והרבה ישירות לתוך הפה. הילדים נשנשו בעיקר קודם כל את פירורי המקופלת ואחר כך התמקדו בוופל. מנה כזו רצוי לא לתת לילדים שמצפים מהם ללכת לישון שעתיים אחר כך…

פונקנו במקביל גם בקפה למבוגרים בכוס גדולה ומעוטרת.

חשוב לי לציין – בתמונות ליד המנות יש צעצועים קטנים, אבל נראה לי שהם לקישוט בלבד מכיוון שהם לא כלולים בארוחה (בניגוד נניח לרשתות המבורגרים שמצרפים מתנות קטנות).

בסך הכל הילדים התמלאו, המבוגרים גם (ונראה לי שבעיקר מנת הוופל תהיה תירוץ מצוין להורים להזמין "בשביל הילדים" ולבנות על זה שילד לא יכול לסיים את זה בעצמו..). המנות מורכבות מהטעמים שילדים אוהבים, המבחר גדול והמחיר אטרקטיבי מאד- 29.90 שקלים לארוחה, מחיר שהופך את כל העניין למשתלם מאד.

רשת בתי הקפה "קקאו" מונה למעלה מ30 סניפים, חלקם, כמו הסניף שברוטשילד- כשרים, הפריסה היא ארצית במיקומים מצויינים.

לאתר הרשת – www.kakao.co.il