בלב תל אביב, בין גן מאיר לכיכר דיזנגוף, התחדש רחוב טשרניחובסקי במלון אורבאני חדש, הוא מלון "סול". בניגוד לאסוציאציה הראשונית, השם לא נובע מכך שתל אביב עיר שטופת שמש אלא ממשחק על שם המשורר שעל שמו קרוי הרחוב.

המלון נפתח לפני כחודש וחצי, וישנם אגפים בו שעדיין לא הושלמו, אבל גם כך הוא סיפק לי השבוע יממה תל אביבית נוחה במיוחד. במלון 34 חדרים מסוגים שונים, חלקם עם מרפסות או פטיו כמו החדר שאליו אני הגעתי, גינה קטנה ושמשית מצוינת לקפה שמכינים במכונת הנספרסו בחדר.

החדרים עצמם מעוצבים בקו מודרני, מיטה רחבת ידיים ועבת מזרן ולצידה שולחן כתיבה, ראי גדול, שקעים רבים כולל שקע USB, מזגן עוצמתי וגולת הכותרת של החדר היא ללא ספק טלוויזית LCD HD ענקית וחכמה הכוללת נטפליקס חינמי. חשיבות הצפיה בסרטים של נטפליקס מודגשת בשירות המיוחד של המלון, אספקת פופקורן לחווית קולנוע אמיתית, וכאן אזהרה לקוראות המעוניינות להגיע עם בן הזוג לחופשה רומנטית במלון – תדאגו להעלים לו את השלט או שתבלו את הערב בצפיה בגבר שמתלהב מאלפי התכנים הזמינים.

חדר רחצה מאובזר משלים את העיצוב וכולל מגבות מפנקות בגדלים שונים וראש מקלחת "גשם".

המעלית הביאה אותי בחזרה ללובי ולפינת הישיבה שמצויידת בספרים (כולל על שאול טשרניחובסקי) וטאצ'ים עיצוביים לצד ספות נוחות, שם אפשר היה להשתרע ולצפות אל הרחוב וההולכים בו, על שתיים ועל ארבע.

לאחר מכן, סיור קצר במלון הראה לי גם את העתיד להיות, בקומה הרביעית רחבה שעתידה להיות מוצללת ושמה WORK & FUN ZONE""' , אזור הכולל סוגי ישיבה שונים לצד ערכות משחק מגוונות המאפשרות לאחד להתרכז במחשבו הנישא לצד האחר שפוצח במשחק שש בש סוער (שבו כמו תמיד שניים משחקים ועוד ארבעה צופים נותני עיצות).

קומה אחת מעל והגענו אל הגג, שממנו אפשר להשקיף על כל בתי העיר סביב ולהנות מבריזה, ובקרוב גם ממיטות שיזוף ושמשיות, ולוקיישן מצוין לתרגול יוגה או מדיטציה.

כשיוצאים מפתח המלון יש את כל אפשרויות העיר הגדולה פרושות לפנינו, האם נרצה חנויות או מסעדות?  גנים ציבוריים או מבנים אדריכליים מעניינים? או שמא חוף הים הוא המפתה אותנו ביום שמשי זה?

אני החלטתי לשלב את הכל, מכיוון שהכל ממילא במרחק הליכה קצר, וכך מצאתי את עצמי בתחילה בכיוון רחוב דיזנגוף, כולל הכיכר ולכל אורך הרחוב, אחר כך פניה שמאלה ומגיעים אל הים והטיילת לתצפית מושלמת על כל ההולכים, רוכבים, רצים או משחקים "פוצ'יוולי", וחזרה דרך הרחובות הקטנים והישנים למבנים כמו בית ביאליק, ובית העיר המרשימים הן ביום והן כשהם מוארים בשעות הלילה.

עוד במרחק הליכה מהמלון גם שוק הכרמל, שדרות רוטשילד, מדרחוב נחלת בנימין ומתחם תאטרון "הבימה".

אין לתאר איזה עונג זה להגיע לכל מקום בילוי בתל אביב בלי פקקים ובלי לחפש חנייה, פשוט במרחק הליכה קצר ונוח.

יכולתי לספר איך הלכתי לפאב ולגמתי צ'ייסרים עם הברמן החתיך, או איך צפיתי בסרט חצות רומנטי, אבל בפועל המחשבה על מיטה כל כך נוחה, מזגן והמון ערוצי טלוויזיה הכריעה את הכף לסיום של ערב בגירסה העצלנית והנינוחה במיוחד במלון.

הבוקר הגיע חיש מהר, והכיוון היה סנדוויציית "ברווזי" שממוקמת מול הלובי ומכינה סוגים רבים של כריכים מכל מני סוגי לחם ומילויים שונים, צמחוניים או בשריים. (המסעדה איננה כשרה, יש בה מנות חזיר כמו גם בשר וגבינה ביחד).

ארוחת הבוקר של אורחי המלון היא כריך לבחירה ובקבוק מיץ סחוט.

הזמנתי את הבחירה שלי, קיבלתי זמזם והתיישבתי ליד אחד השולחנות עד שהמנה שלי תהיה מוכנה. מסביבי בכל שאר השולחנות שמעתי שפע של שפות זרות מפי תיירים מבוגרים וילדים.

בחרתי בכריך עם גבינת עיזים "פחם" וריבת בצל וקיבלתי קרואסון טרי ושופע חמאה, לצד בקבוק מיץ אבטיח ומלון.

שעת פינוי החדרים היא 12.00 ועד אז עוד נותר לי זמן לקרוא עיתון של בוקר בפטיו שטוף השמש, כשמולי חתולים מנמנמים באור החם.

היה קל מאד להתרגל ולהתאהב בחדר של "מלון סול" ולהרגיש תל אביבית מצד אחד ותיירת מצד שני, ובעיקר להבין שלפעמים החופשה נמצאת מתחת לאף, בנוחות וביופי.

מלון "סול" – טשרניחובסקי 17 תל אביב.