חג הפסח בפתח, ומעבר לארוחות החג הכבדות, כשרוצים משהו לנשנש יש רק…. מצות, ובדרך כלל הן באות עם אחיהן התאום הסיאמי "שוקולד"- או בקצרה "מצות עם שוקולד" (ויש אפילו קנויות כאלה!). אבל…. שוקולד זה אמנם בריא אבל לא בכאלה כמויות, ואם כבר רוצים משהו מתוק על המצה, עדיפה האפשרות של "אחוה" – ממרחי טחינה עם שוקולד וסילאן שמביאים לא רק מתיקות אלא גם ערכים תזונתיים גבוהים.
לסבתא שלי היו סירים שתמיד חשבתי שהיו מעוצבים במיוחד. מה הכוונה? לא היה סיר אחד שהיה חלק, ללא כתמים , או עם מכסה תואם. אצלה תמיד הכל היה בסגנון "אוונגרד" כלומר כתמים לא מזוהים בתחתית, שקעים ובליטות , חלקים שרופים, ידיות נמסות, וגם המכסה היה בשיטת "ערבב והתאם" עם כוכבית על המילה "בערך". מקסימום קצת ינזל מהלמטה של מכסה גדול מדי, ככה כבר מנקים את הכיריים תוך כדי…..
לאמא שלי כבר היו סירים יותר טובים, רק חבל שהיא לא השתמשה בהם הרבה, ואולי זו הסיבה שהגעתי לגיל שמונה עשרה עם בקושי חמישים קילו על מטר שבעים.
פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).
בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.
על סף דלתי (או פריזרי ליתר דיוק) הופיעה חבילה מ"טבעול" מסדרת "תשעים ותשע קלוריות" של קציצות קינואה וברוקולי, המוצר החדש בסדרה, שמצטרף לשניצלים שונים כמו תרד ותירס, המבורגר צמחוני, חזה וקבב צמחוניים ועוד.
השוס של המוצר הוא הערך הקלורי הנמוך, לעומת הטעם והאיכות. אז לארוחת הערב פתחתי את השקית להתנסות-
האמת שכשאני שומעת את השם "שמן קוקוס" האסוציאציה הראשונה שלי היא דווקא טיפוח. יש כל כך הרבה שימושים לשמן קוקוס בעולם היופי- להעלמת כתמי גיל, לריכוך העור, לפילינג, מסכות פנים, טיפוח השיער והציפורניים, ריכוך השפתיים והקלה על פגעים ועקיצות, וזה רק על קצה המזלג.
אבל שמן קוקוס הוא קודם כל למטבח , וככזה הוא תחליף מצוין ובריא לחמאה – לטבעוניים, לרגישים ללקטוז או למי ששומר מצות ושרוצה להכין מנה בטעם "חלבי" לאחר ארוחה בשרית .
בשנים האחרונות ישנה מודעות גדולה לשינוי התזונה לתזונה בריאה. רובינו משתדלים לאכול פחות כמו הומר סימפסון ויותר מנות בריאות, אם מדובר בהפחתת הסוכר ,השומן, החומרים המשמרים או המלח, ואם מדובר בהוספה של מנות בריאותיות לתפריט שלנו.
אחד התחומים שזוכה לעדנה בגלל יתרונותיו הבריאותיים הוא תחום הקטניות והזרעים, שפעם היו נתפסים כמשהו לטבעונים או למשוגעים לדבר, ועכשיו נכנסים לתפריט של כולנו ומשפרים את בריאותינו.
פורים, חג של הרבה אפיה, מה שאומר הרבה קמח. אבל מי אמר שצריך דווקא קמח לבן? אם כבר אופים, אולי נוסיף קצת בריאות?
׳הטחנות הגדולות של א"י׳ משיקה לחג פורים קמח כוסמין מלא 100% ללא צורך בניפוי שגם בריא וגם נוח לאפייה. הקמח נארז סמוך לטחינה ולאחר הניפוי באריזה בטכנולוגיה מיוחדת שמבקרת ומונעת התפתחות חרקים.
עובדה 1- אנחנו אוהבים מתוק. נדמה לי שזה הוכח כבר מהיותנו תינוקות רכים. עובדה 2- מתוק זה לא תמיד בריא, בעיקר כשהמתיקות מושגת מהמון סוכר. עובדה 3- ילדים (בעיקר, אבל גם מבוגרים רבים) יעדיפו את שיקול ה"מתוק" על פני ה"בריא" בעיקר כשזה מגיע לכריכי בית הספר בהם "ממרח שוקולד" הוא הטעם המועדף (והורים שיתעקשו על חרובים או משהו כזה, ימצאו שהכריך נזרק והילד לא אכל כלום או קנה משהו במזנון). המסקנה- שילוב. צריך לשלב בין המתיקות לבין הבריאות.
הדברים הטובים ביותר קורים לך כשאתה לא מתכוון. כך למשל כששרון פרדני נתקלה בצעירותה בבעיות שהובילו אותה לטיפול בהילינג שעזר לה להבין מה התהליכים שהיא עוברת וכיצד לתקן אותם, היא אימצה את הדרך והלכה ללמוד ב"רידמן" עם התמחות בפסיכולוגיה טרנספרסונלית. . מהי פסיכולוגיה טרנספרסונלית? בלי להכנס להסברים מסובכים- מדובר בזרם בפסיכולוגיה שמשמעותו "מעבר לאדם"- שהוגיו העיקריים היו יונג , ג'יימס ומאסלו. הרעיון הוא שהתודעה האנושית מתפתחת ללא סוף, ולא נעצרת כשאדם מתבגר, כך שתמיד הוא יכול להרחיב את התודעה.
בילדותי היינו צופים בפרסומות, כלומר, אסור היה להקרין פרסומות בטלוויזיה ולכן קראו להן "תשדירי שירות". אחת הסדרות היתה של מועצת הירקות, ובין השאר היתה שם עגבנייה רקדנית בלט, שזימרה "מבושלת או טריה, תמיד מבריאה, עוזרת לספיגת ברזל בדם עגבנייה, יש בי ויטמין סי, הצטננת קח אותי".
