את מותג השוקולד "קליק" באמת שאין צורך להציג- כולם מכירים ואוהבים את השוקולדים האלה שמחביאים בתוכם (ובציפויים שונים) כל מני הפתעות – אגוזים, דגנים, וכל מני דברים טובים. המותג אהוב מאד על ילדים ונוער , בגרסאות השונות – בתפזורת של השקיות, בחטיפים או בצורת "בר" שנשבר בצורות שונות.

עכשיו, כשמגיע חג האהבה – הוא הוולנטיין הבינלאומי (כי ביננו, רק בישראל מבינים שהכי כיף לחגוג פעמיים – גם בט"ו באב וגם ב14 לפברואר), יצא המותג "קליק" בפרוייקט מיוחד למבוגרים – גם בטעמים וגם בקונספט וכך הומצא ה"קליק לייבל בר".

הבר, שממוקם בקניון רמת אביב, במקום טוב באמצע (ליד המעליות השקופות – בין שער המגדל לשער הים) מציע את הטעמים המיוחדים לוולנטיין – "פקאן מאובק" (הפייבוריט שלי וממכר במיוחד), "מקורמלוז קפה" (עם אגוז לוז), ביטר קרנאץ' ושקד לבנבן. הטעמים מכוונים אמנם למבוגרים אבל אני מכירה הרבה ילדים שיחטפו את השקיות בלי היסוס…

בכל מקרה, מה יש ב"קליק לייבל בר"?

אז בתמונות למטה-

ועוד אחת –

ניתן לראות את צוות הברמנים המיוחד- שבמקום למזוג אלכוהול , מוזגים שוקולד קליקים, ומחלקים "שוטים" של קליקים מטעמים שונים של סידרת "קליק לייבל".

בבר אפשר לקנות מארזים מיוחדים של שתיים או ארבע שקיות "קליק לייבל" ולקבל במתנה אריזה מיוחדת שכוללת קופסת פח מהודרת ומעוצבת (שאפשר אחר כך לשים בה תכשיטים או פתקים רומנטיים או מה שרוצים) ועליה ברכה שהרוכשים מקלידים בעצמם על גבי טאבלטים שנמצאים במקום, ואז היא מודפסת ומודבקת על הקופסה).

אני הכי אהבתי ברכה שכתבה אחת הבנות במקום לבן זוגה, משהו כמו "ליקירי, קניתי לך קופסת איכסון, השוקולד הוא בשבילי!".

הפעילות בבר תתקיים בין התאריכים 9 לפברואר (שזה בעצם היה אתמול) ועד ל16 לפברואר, כך שכדאי להזדרז ולהצטייד במתנה מדליקה ובטעמים כייפים (אישית, הייתי קונה שתיים – אחד לעצמי!).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את הברכה שאני עיצבתי).

עוד מידע בדף הפייסבוק של "קליק" –

https://www.facebook.com/klik.il

אנחנו מסתובבים בגלריות בארץ ובעולם, נתקלים בעבודה שאנחנו נהנים לצפות בה, מעניינת אותנו, מרתקת אותנו, ואז אנחנו מתבוננים בה כמה דקות ו…עוברים הלאה. זהו, כי זה הסיכוי היחיד שלנו להנות ממנה- שם בגלריה. גם במקומות שהתמונות לא רק מוצגות אלא גם נמכרות, רוב הסיכוי שאם אנחנו לא מליונרים , יהיה מרחק גדול ביננו ובין האפשרות להרשות לעצמנו לקנות אומנות מקורית כדי לקשט את ביתנו, שם נוכל להנות ממנה בכל רגע.

עכשיו המצב השתנה. היזם אלי אדרי נתקל בבעיה הזו בדיוק- איך להביא הביתה אומנות מקורית ואיכותית במחיר סביר שגם מעמד הביניים יוכל לעמוד בו?

כך נוצרה גלריית "פחות מאלף" שכשמה כן היא – כל היצירות שנמכרות בה, הן מתחת לאלף דולר.  הקונספט בעצם מסייע לכולם- גם הקהל הרחב יכול להרשות לעצמו לרכוש אומנות מקורית, וגם האומן זוכה להתפרנס, שכן כשיצירתו תלויה בגלריה עם תג מחיר יקר מדי, ואף אחד לא יכול לקנות אותה, אין לו הכנסה והוא נאלץ לעסוק במגוון עיסוקים שונים כדי לחיות. בצורה כזו האומן גם פנוי כלכלית להמשיך לעסוק באומנותו.

אז הגעתי ל"פחות מאלף" בפלורנטין בתל אביב. את פני קיבל ניב בורנשטין – אוצר ומנהל הגלריה, שהוא גם צייר. ניב הוא גם אחד הבעלים בגלריית "בנימין" בתל אביב והוא הסביר כיצד הוא בוחר את היצירות. מה שהוא מחפש אצל צייר זה קודם כל השפה שלו, הייחוד שלו, כי כל אחד יכול לצייר "יפה" אבל לכל אומן צריכה להיות השפה שמייחדת אותו. הוא מחפש את האיכות שמאחורי הקלעים. המקום פתוח כבר שנה והיצירות הנבחרות הן של אומנים בעלי שם כמו ציבי גבע, יאיר גרבוז וסיגלית לנדאו כך שיש גם "תו איכות" לכל יצירה שיוצאת מהגלריה.

הקו המנחה – הנגשת האומנות לציבור הרחב.

לא מדובר בעבודות ביכורים, אלא באוסף אקלקטי שמאפשר לכל  אחד שנכנס לגלריה לבחור מה הוא אוהב, והממתק הגדול של המקום – במה לאומני רחוב.

(בתמונה למעלה- מימין ניב בורנשטיין – האוצר והמנהל, משמאל אלי אדרי – הבעלים. מאחוריהם למעלה- יצירה של בורנשטיין).

פלורנטין היא השכונה היחידה בתל אביב שבה העיריה מאפשרת לאומני רחוב להתבטא ככל העולה על רוחם, כל אחד יכול לבוא ולעטר קירות ובעצם בכל מקום ,ולאומנים יש קוד אתי בינם לבין עצמם שהם לא עולים אחד על העבודה של השני. כך הפכה השכונה לתערוכה ססגונית בפני עצמה, וב"פחות מאלף" מכניסים אותה לגלריה, תוך שמירה על החופש של יוצרי הרחוב. מה הכוונה? אמני הרחוב שומרים על הסגנון שלהם, על הכינויים והסמלים שלהם, ויוצרים על כל חומר שבא להם – מחלקי ריהוט ישנים ועד חתיכות אלקטרוניקה, והיצירות מגיעות לגלריה ונמכרות לציבור הרחב. בין האומנים המיוחדים שראינו בגלריה היה אומן שכינויו הוא "אומץ" ואף אחד לא יודע מי הוא, שבא מהעולם החרדי האדוק, ובאמצעות ציורים מביע את מחאתו על תופעות בחברה החרדית, כמו למשל חותמות "בד"צ" שהציבור הזה דורש על כל דבר, טריוויאלי ככל שיהיה.

(בתמונות למעלה ולמטה- אמנות רחוב בפלורנטין)

יצאנו לסיור בסביבה של פלורנטין, ובתמונות ניתן לראות חלק קטן מהאוצרות על הקירות והמבנים. אין צורך אפילו לתכנן מסלול, רק לזרום עם הסמטאות ובכל מקום להרים את העיניים ולראות את הצבעוניות הרבה והמיוחדות (שווה לחפש את היצירה שבנויה כולה מכתב ברייל למשל).

אחרי הסיור הגענו לפרוייקט נוסף של "פחות מאלף" – סדנאות ציורי הרחוב. כדי שהציבור יוכל להתחבר יותר לתרבות אומנות הרחוב, הוזמנו לסטודיו הסמוך, שם חיכו לנו צבעים , מכחולים וכל מני סוגי משטחים שלקוחים מהרחוב, ועל כוסית יין קיבלנו את ההוראות "צרו אומנות רחוב". כדי לתת כיוון, קיבלנו שלוש הנחיות- ביחרו לעצמכם כינוי, ביחרו לעצמכם סמל, וביחרו מילה.

(בתמונה למעלה- בלוגרית בעבודה….)

בחצי השעה הבאה (אנחנו רק טעמנו מהסדנה, סדנאות כמובן לוקחות יותר זמן) בלוגרים שבדרך כלל הם היפרקטיבים, שקעו בצבעים, צורות ויצירות האומנות החלו להווצר על המשטחים . ניב עבר ביננו והדגים כיצד הוא בוחר יצירות בהתאם לשפה שהוא רואה בהן, לגבי העבודות שלנו.

יצאנו מהסדנה עם כתמי צבע על הידיים, ועם געגוע עז לתקופה של הילדות שבה ציורים היו דרך יומיומית להתבטא. (וממש לא צריך כשרון ציור בשביל זה).

עוד פרטים על הגלריה, היצירות, האומנים והסדנאות ניתן למצוא בדף הפייסבוק – https://www.facebook.com/less1000 . צוות המקום גם מסייע בייעוץ ויש אפילו שירות תליית תמונות.

האומנות מעולם לא היתה כל כך קרובה.

לפני המון המון שנים, כשהבן שלי היה תינוק, היו לו כאבי אזניים. לקחתי אותו לרופאה והיא רשמה לו תרופה. הלכתי לבית המרקחת, ועמדתי שם, עם תינוק צורח מכאבים, במשך קרוב לעשרים דקות, עד שהרוקח היחיד שהיה שם התפנה לטפל בי. לא היו לי טענות לרוקח, הוא עשה כמיטב יכולתו בתור העמוס שהיה שם. הבעיה היתה שהוא היה לבד, וכך אני והתינוק הכואב שלי, עמדנו ביחד עם המון אנשים חולים אחרים, שהדביקו אחד את השני בעוד יותר צרות ובעיות, כדי להשיג תרופה.

עשרים ומשהו שנים עברו מאז, והיום זה כבר לא היה קורה. היום אפשר לקבל את אותן התרופות, כולל תרופות מרשם וכל מוצרי הפארם האפשריים, בקליק אחד של העכבר, בשיא הנוחות.

איך זה עובד?

"טלאפרמה" משיקה בימים אלה את האתר המחודש והאקסטרה סופר נוח שלה – https://www.telepharma.co.il/  ובכך פותרת אותנו בכלל לצאת מהבית , שלא לדבר על חנייה, תורים והעסקת הילדים המשועממים, כדי לקנות מפלסטר ועד תרופות מיובאות מחו"ל למחלות קשות (שלא נזדקק).

ובפועל?

נכנסים לאתר ומתחילים לעבור על הקטגוריות – ניתן לחפש חיפוש חופשי לפי מילות מפתח, או לבחור בין "פארם" – שכולל מחלקות כמו – בריאות העצם, לחץ דם ושומנים, הפרעות קשב וריכוז, סוכרת, שינה, הומיאופתיה, אורטופדיה, למטייל ולחייל, תרופות מרשם, ייבוא תרופות מחו"ל (ותיכף נדבר על זה בהרחבה), צינון, עיכול, לתינוק ולילד, בריאות העור, העין, הפה, בריאות מינית, עזרה ראשונה ועוד המון הבטים של המחלקה הזו, "טבעי" – שכולל בין השאר מולטי ויטמינים, בריחת סידן, מינרלים, ספורט ודיאטה, פרוביוטיקה ועוד, "קוסמטיקה"  – שכולל סבונים, בשמים ודאודורנטים, תכשירי הגנה מהשמש, מוצרים לטיפוח כל חלק בגוף – העור, הפנים, הידיים , הרגליים, השיער ומה לא (וזו מחלקה מצויינת גם למתנות), ו"גיל שלישי" שזו מחלקה רחבה במיוחד שכוללת כל מה שאדם מבוגר יכול להזדקק לו – פתרונות לאלצהיימר, פצעי לחץ , השכרת ציוד רפואי, מוצרי בטיחות לאמבטיה, מוצרי ספיגה וגם פינוקים שונים כמו מכשירי עיסוי , טלפון קל ונוח לשימוש, מקלדת עם אותיות גדולות וצבעוניות (האמת, מדליקה בפני עצמה) ועוד.

אחרי שבוחרים את הקטגוריה ואת המוצרים, מרכיבים את הסל , מזמינים בקלות והופ- תוך 36 שעות השליח בדלת, בכל מקום בארץ. משלוח עולה 25 שקלים אבל בקניה מעל 220 שקלים הוא חינמי, ולא סתם משלוח – ישנם 25 רכבים מיוחדים שבהם הציוד הייחודי של "טלפארמה" שאושר בלעדית על ידי משרד הבריאות כמתאים להובלת כל סוגי התרופות וכל מה שעלול להפגע בדרכו של שליח רגיל.

ההגדרה של "טלפארמה" – בית המרקחת המקוון הגדול בישראל" והוא גם הישיר הראשון. הוא קיים 15 שנים ויש לו כמה אלמנטים מיוחדים שאין בשום מקום אחר. מה יש? בואו נראה..

קודם כל, בפן החברתי – ב"טלפארמה" מקפידים להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות, כשהדגש הוא על חירשים ולקויי שמיעה, שמהווים כ10% מעובדי החברה. לכבודם גם שאר העובדים למדו את שפת הסימנים, והשילוב מצוין. מעבר לכך 5% נוספים מעובדי החברה הם כאלה שמתקשים להשיג עבודה- עובדים מבוגרים או עולים חדשים, וכולם הופכים למשפחה אחת ב"טלפארמה" לטובת הלקוחות המרוצים.

אחד הגופים הגדולים שעובד עם "טלאפרמה" הוא משרד הביטחון שמשתמש בשירותים של בית המרקחת לטיפול בנכי צה"ל ודורש את הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

העבודה עם משרד הביטחון גם מסייעת כשמדובר בייבוא תרופות מחו"ל, כולל כאלה שרק ירדו משלב הניסוי ונדרשים למקרים מיוחדים בארץ, ו"טלפארמה" יודעים לעסוק בכל הפרוצדורות כדי להביא במהירות את התרופות הנדרשות והחדישות ביותר.

כל יום יוצאות מהמחסנים רחבי הידיים בראשון לציון, בין 800-1000 חבילות וכל אחת עוברת ביקורות מחמירות.

(בתמונה למעלה- מנכ"ל "טלפארמה" ניצן שקל מראה את האריזות המיוחדות ששומרות על הטמפרטורה הנדרשת לשמירה על איכות התרופה המקסימלית. בתמונה למטה- עובדי החברה החרוצים ,שכוללים כאמור גם עובדים בעלי ליקויי שמיעה או חירשות).

כששאלתי את ניצן שקל, המנכ"ל איך עובד הענין עם תרופות מרשם, הוא הסביר שגם כאן מדובר בהליך פשוט – אפשר לסרוק את המרשם או לצלם אותו בסלולרי, להעבירו בפקס או במייל או דרך האתר או הפייסבוק, והתרופה כבר על השליח. השליח יאסוף את המרשם מהחולה ויחזירו, כך שאין אפשרות לשחק עם מרשמים או לנצלם לרעה. ללא מסירת המרשם, לא תימסר התרופה.

בכלל, מבחר המדיות הוא עצום- ניתן לפנות לאתר וליועצים שבו (ועל כך בהמשך) באמצעות הטלפון, המייל, הפקס, הפייסבוק, או הצ'ט באתר, ולהתייעץ עם רוקחים, דיאטנים, ואנשי צוות שיעזרו בכל דבר שצריך.

וכאן אנחנו מגיעים לייתרון נוסף וגדול – המחיר. מחירי התרופות שלא  כלולים בסל הבריאות, זולים בהרבה ממחיריהם בשוק הפרטי, וגם הרבה תרופות מרשם משתלמות יותר ב"טלפארמה". כך למשל תרופה עממית ופשוטה כמו "אקמול" שנדרשת בכל בית, עולה בחנות "פארם" רגילה פרטית – כ29 שקלים (מחיר מומלץ לצרכן). בקופת החולים ניתן להשיגה ב16 שקלים בתנאי שמביאים מרשם (כלומר צריך להשיג תור וללכת לחכות בקופת חולים ואז ללכת לקנות עם מרשם). ב"טלפארמה" משיגים את אותו "אקמול" ב14 שקלים ללא כל כאב הראש הזה, וישר עד הבית.

השליח שנמצא בדרכו שולח מיסרון כדי שהלקוח יידע שהוא מגיע תוך חצי שעה.

במבצע "צוק איתן" התגלה פן נוסף של "טלפארמה" שמוגדר כ"מפעל חיוני לשעת חירום" מה שאומר שהשליחים עטו על עצמם שכפ"ץ וקסדה ויצאו לכל מקום שנדרשו כדי לספק את התרופות והציוד.

אגב, עוד משהו שאהבתי בתפריטים באתר הוא שאפשר לבצע גם חיפוש הפוך כלומר להכניס את התסמינים שמהם סובלים ולקבל את המוצרים שמתאימים להקלה.

(בתמונה למעלה- הרוקחת הראשית טלי ריפר שהסבירה אודות הדרכים הרבות שבהן ניתן ליצור קשר עם הצוות במקום – לייעוץ).

ולא צריך להיות חולה בשביל להנות מדברים שיש באתר- בסיבוב קצר שערכתי מצאתי למשל מסיר עור קשה לכף הרגל, להרגשה נעימה וחלקה, חומרים להגנה מפני יתושים וחרקים כדי לחזור מהטיול או מהצבא באותה צורה שהלכנו אליהם, מגבונים לכל שימוש ולכל מטרה, משחה לטוסיק החמוד של התינוק שלנו, שמפו וסבונים פינוקיים שגם פותרים בעיות כמו קשקשים או יובש בעור, תה טיבטי על שלל יתרונותיו, שמנים אתריים מרגיעים, מוצרי קוסמטיקה של חברות יוקרתיות כמו וישי וסבוקלם, כריות אורטופדיות ואפילו מושב שיאצו.

אז באורח החיים המטורף של כולנו, אם אפשר לחסוך את הטירחה, הזמן והסיכוי להדבק במחלות, ולהזמין הכל בנוחות עד הבית, "טלפארמה" הוא פתרון מצוין לכל גיל ולכל צורך כי באתר יש מעל 4000 מוצרים להזמנת אונליין, לכל הגילאים, והוא מכיל מעבר לכל מה שסופר כאן גם תוכן ומאמרים מקצועיים והוא נוח וידידותי לכל אחד.

"זכרון מנחם" היא בהגדרה "המרכז הישראלי לתמיכה בילדים חולי סרטן ומשפחותיהם" אבל בעצם היא עולם ומלואו, ותומכת בכל דרך בחולי הסרטן בכל שלב שהם מתמודדים איתו -אם בהתרמות שיער לפאות עבור חולות, כדי שיחושו יפות יותר, אם בהגשמת חלומות, אם בעזרה פיזית בסיוע לכל צרכי החולה, בקבוצות תמיכה, בעריכת ימי הולדת, במחנות נופש, ובעזרה כמובן למשפחות המותשות מהטיפול בחולה- ההורים והאחים ועוד המון המון המון פעילויות והתנדבויות שניתן לקרוא עליהן ( וגם להתנדב לסייע) באתר שלהם בלינק כאן.

(בתמונה למעלה – פינות חמד ב"האחוזה", בתמונה למטה חלק מהמנות שהוכנו עבור הערב המיוחד הזה).

בעבר כבר סיקרתי פעילות מקסימה ש"זכרון מנחם" עשו עבור קבוצת הבוגרים, בני העשרים פלוס שלעיתים נופלים בין הכסאות כי כולם עוזרים לילדים חולי סרטן, ונוטים שלכוח שגם בני עשרים שחולים זקוקים לאוזן קשבת, תמיכה, תשומת לב ועזרה. על האירוע הקודם, בנוכחות מיטב השפים הישראלים, ניתן לקרוא כאן .

(בתמונה למעלה – עוד מהעושר הרב שבחגיגה, בתמונה למטה- דניאל ושלום אסייג בהופעה, ובקבלת תעודת הוקרה מדי אריאלה פיקלסר אלון, התותחית שמאחורי הערב).

בשבוע שעבר נערך ערב מיוחד עבור קבוצת הבוגרים, שבו גם היתה הוקרה למתנדבים הרבים ולאנשים שמקדישים את חייהם למען עזרה לזולת ברגעים הקשים של החיים. "האחוזה" במושב בית חנן תרמו את המקום, האוכל, הקישוט, וכל מה שצריך נתרמו בין השאר על ידי גופים כמו "צור", "טמפו", "הקייטרינג של "מכבים" "שמחת אהרון" ועוד רבים וטובים, שפים רבים באו לבשל לבאי המקום, כמו זוכי "מאסטר שף" אבי לוי ותום פרנץ, וזוכת "משחקי השף" מאיה קליין, שנוסף לאוכל גם שימחו והצטלמו עם הנוכחים בחיוכים רחבים, הופעה בהתנדבות של שלום אסייג ובנו דניאל, שקיבלו תעודות הוקרה על התנדבותם, והזמר נתן גושן שהופיע אף הוא. (מעבר לכל אלה היו עוד גופים רבים שהתנדבו ותרמו, הרשימה ארוכה ומרשימה). כמלצרים ואנשי צוות תיפקדו המחלימים עצמם – בוגרים בעבר ובהווה, שעשו עבודה מקסימה וחרוצה במיוחד, ועם מצב רוח מרומם.

(בתמונות למעלה- השפים אבי לוי, תום פרנץ ומאיה קליין).

בר מתוקים חתם את הערב המרגש, שבו דיברו גם חולים, מבריאים ונציגי משפחות, על ההוקרה הרבה שהם חשים ל"זכרון מנחם" ועל התמיכה הרבה שקיבלו ומקבלים לאורך כל הדרך, עד להחלמה המלאה.

הרבה מהמחלימים הופכים בעצמם למתנדבים ב"זכרון מנחם" כדי להעביר הלאה את כל הטוב הזה.

"plus size fashion weekend" – ממש היום , וגם מחר ומחרתיים (25-27 בדצמבר), בבית מעריב בתל אביב – המקום לנשים אמיתיות, שלא מוצאות בגדים כרצונן ברשתות הפופולאריות שכפי הנראה מכוונות לקהל של ילדות בנות 16, ובמידות שלא עולות על 42.

ומה יש שם?

המון מעצבים ומעצבות של בגדים, נעליים , לבנים ואקססוריז, הכל בטווח מידות גדול, כך שכל אחת ואחד יוכלו למצוא מה שמתאים להם (40-58), גם בטעם וגם בגודל, תצוגות אופנה , מתחם ביוטי ועיסויים, סדנאות, הופעות, ועוד ועוד הרבה הפתעות. האירוע הוא פרי יוזמתה של הסטייליסטית גאלה רכמילביץ .

כך למשל ממש היום, בשעה ארבע אחרי הצהרים, תצוגת אופנה מיוחדת ומרגשת במיוחד, כשהדוגמניות הן כולן נשים שחלו בסרטן השד מקבוצת "חברות לדרך". גם היום, בשמונה בערב, המופע "אישה פלוס" של מיכל שם טוב, ובשבת, בעשר ובאחת עשרה בבוקר, סדנאות יצירת נעליים מנייר בהדרכת נורית נאור.

(בתמונה למעלה- מעצבות שהביאו דגמים מהממים לכל המידות, בתמונה למטה- גאלה רכמילביץ)

יש גם הגרלות והטבות, שווה לבוא.

בתמונות ניתן לראות חלק מהעיצובים שמוצגים במקום, וצילומים מתוך תצוגת האופנה שנערכה בהשקת "שבוע האופנה".

בסרטון ניתן לראות שניות אחדות מתוך תצוגת האופנה המרהיבה.

https://www.youtube.com/watch?v=si_lMuIA7X0&feature=em-upload_owner

(ובונוס קטן – הציורים החמודים לאללה של עירית דגני)

האירועים מתקיימים ביום חמישי (היום) מ15.00 עד 22.00, ביום שישי (מחר) מעשר בבוקר עד ארבע אחרי הצהרים, ובשבת מעשר בבוקר עד שמונה בערב.

הכתובת –קרליבך 2, תל אביב.

הורים רבים שרוצים להראות לילדיהם איך באמת יוצרים שמן, נרתעים מהנסיעה הארוכה לצפון או לדרום. אבל באמת שאין צורך בזה כש"שמנא" נמצא ממש במרכז, במושב חגור, רבע שעה מתל אביב.

"שמנא" הוא בית בד כפרי , הגדול מבין בתי הבד בוטיק בארץ, והוא מוקם במשך החקלאי של משפחת אברמוב לפני כחמישים שנה. כרמי הזיתים קיימים כבר כעשרים שנה, והם מניבים פירות עשירים ואיכותיים.

לאחר עבודת חקר ארוכה, שכללה מציאת השיטות הטובות ביותר להפקת השמן האיכותי ביותר, הוקם קו הייצור. השיטה ש"שמנא" היא סחיטה אחת, שמאפשרת שמירה על הטעמים, הארומה, ובעיקר על הערכים התזונתיים, מה שהופך את השמן ל"שמן כתית מעולה" שהוא הדרגה הגבוהה ביותר מבחינת איכות (זאת לעומת בתי בד אחרים שמעבירים את השמן שטיפות וסחיטות נוספות שפוגעות באיכותו).

השמן הוא כמובן בכבישה קרה, מכיוון שחימום מרוקן את השמן למעשה מכל ערך תזונתי. בית הבד הוא אקולוגי, וכל הגפת – פסולת הזיתים, הופכת לחומר דישון לכרם. מהגפת מייצרים גם מזון לפרות וגם גלילים דחוסים שמשמשים להסקה היות והם בוערים פי שתיים טוב יותר מאשר עץ (מה שחוסך כריתת עצים וכאמור מאפשר להפטר מהפסולת בצורה יעילה).

כמובן שהייצור הוא נטול כל השיטות שנהוגות על ידי יצרנים מסוימים שמוסיפים עלים לגריסה (כדי לקבל צבע ירוק יותר וליצור רושם מוטעה שמדובר במוצר איכותי), אין איכסון בפלסטיק שעלול לפלוט חומרים מזיקים לשמן, אלא רק בפחים, ומידת החומציות נבדקת כל פעם מחדש- כדי לא לעבור את הרמה המזיקה של 0.8.  בתום יום עבודה, כל המכשירים והכלים נשטפים היטב למניעת יצירת בקטריות או חומרים מזיקים.

(למעלה- מרעידים את העץ.. למטה- מה שיוצא).

אחרי כל ההסברים הללו, הייתי גם סקרנית לראות במו עיני איך זה מתבצע, והגעתי בשעת בוקר לא הגיונית מצידי (שישי בשמונה בבוקר…) לראות את הכוכבת הגדולה של הכרם – ה"מנערת" – אותו כלי חקלאי שתופס את העץ ומנער ממנו את כל הפירות.

בסרטון הזה כאן –

https://www.youtube.com/watch?v=48owo0MUXFg&index=3&list=UUbk33km2l8ZTtVNKe7HEWfg

(43 שניות) – אפשר לראות את התהליך מתבצע

הפירות נאספים על ידי המכונה ועוברים לבית הבד.

בסרטון הזה כאן אפשר לראות את האיסוף-

https://www.youtube.com/watch?v=bPw88ZSFPcU&list=UUbk33km2l8ZTtVNKe7HEWfg

(27 שניות).

אחרי התהליך הזה הגענו בחזרה לבית הבד, שם ראינו איך הזיתים עוברים את התהליכים השונים, עד שהם הופכים לשמן איכותי (ולא תאמינו איזה טעם מדהים יש לשמן שיצא הרגע מהמכונה!).

(למעלה- מה שנכנס למכונה, למטה- מה שיוצא)

אבל לא רק  אני זכיתי לראות את התהליך – כל אחד יכול. אפשר לבוא בימי שבת (וגם בשישי לשומרי השבת) – בתיאום מראש (כל הפעילות במקום היא לקבוצות), ולהנות מסיורים למבוגרים או לילדים. כך למשל הפעילות לילדים כוללת המון דברים – יציאה לסיור בכרם הזיתים והסברים על הזית בתולדות ארץ ישראל, השירים והאגדות, מסיק זיתים ידני בשיטה מסורתית ואיסוף לצנצנות, עצירת השמן – באמצעות "מפרכת" – שתי אבנים כבדות שנעות על אבן שוכבת ומרסקות את הזיתים, צפיה והשתתפות בפעילות ה"מנערת" שמרתקת את הילדים במיוחד, סדנאות לילדים לכבישת הזיתים ואחר כך קבלת התוצאות הביתה כדי להנות מהן גם בבית, וצפיה בפעילות בית הבד . ההורים יכולים בנתיים לטעום את הזנים השונים והשמנים. ישנו כמובן גם מזנון  וחנות למכירת כל המוצרים של "שמנא" כמו שמני זית שונים, זיתים כבושים, גבינות, טחינה ,גבינות בוטיק, ליקרים, קונפיטורות ועוד. חשוב לזכור – את מוצרי "שמנא" ניתן לרכוש רק במקום! אז שווה לבוא ולהצטייד!.

(בתמונה למעלה- ילדי גן צופים בשמן שהם עצמם הפיקו).

(ושווה גם לעיין בספר הילדים "שמניק" שכתבה ואיירה יפה שנברון, שמספר בדיוק את כל התהליכים בבית הבד ובכרם).

בקיצור, אם מחפשים להראות לילדים (וגם קצת לעצמנו) שהשמן לא גדל בסופרמרקט, ואיך בארץ ישראל , שבורכה בזיתים ושמנים, היו מייצרים פעם ועד היום שמן איכותי, וגם לטעום את האיכות, שווה להגיע ל"שמנא". (ואם תגיעו מספיק מהר תוכלו להשיג את שמן המסיק הראשון – הVIP של הכרם!!).

עוד פרטים על הסיורים, השמן והמוצרים – באתר – http://www.shamna.co.il/

ובתמונות למטה- עוד שתי דרכים כייפיות להנות משמן זית איכותי –

(בתמונה למעלה- עם לאבנה איכותית, בתמונה למטה- פשוט עם חלה טריה, עונג.)