אין ישראלי שמבקר בחוף המזרחי של ארצות הברית ולא קופץ לביקור בעיירה "הרשי" ובמפעל השוקולד. העיירה שנוסדה סביב המפעל כוללת בית ספר יוקרתי ליתומים שנוסד על ידי מייסדי מפעל "הרשי"– מילטון הרשי ואשתו קתרין, וגם מגורים וכל מה שצריך לעובדי המפעל.
מפעל "הרשי" קיים כבר יותר ממאה שנים והביא לעולם את ה"נשיקות" המפורסמו, חטיפי "ריסז" הפופולאריים , חטיפי m&m שהומצאו במיוחד בשביל חיילים כדי שיוכלו להנות משוקולד שלא נמס בכיסים ועוד.
לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בפאריז. אני לא שומרת כשרות ויכלתי לאכול בכל הפטיסרי האפשריים, כפי שאכן עשיתי, אבל בשביל הפינוק לקחתי איתי מהבית…. "ערגליות". כפי שאפשר לראות בתמונה שצולמה ביום חמים בגני לוקסמבורג, ישבנו וחיסלנו את הקופסה (מינוס כמה חתיכות שזרקנו ליונים).
בכל פעם שעושים סקרים על ההעדפות של הישראלים, מקבלים את מלכת הצלחת- התרנגולת. העוף מככב במנות של כל העדות, בחגים וביומיום ויש לו סיבה מוצדקת- ראשית, באקלים הישראלי קל יותר לאכול עוף מאשר מנות בשריות כבדות של בקר או כבש למשל, שאחריהם רק רוצים לישון. עוף גם קל להכנה, בהתעסקות מינימלית יש מנה משביעה ואהובה על כל הגילאים. עוף ניתן לאכילה קר או חם , בכריך או בסלט, במנה מבושלת או צלוי, יש מגוון ענק של אפשרויות. (וזוכרים את הבדיחה על התרנגולת שאמרה לחברתה "ראיתי את בעלך מסתובב בדיזנגוף" ?).
בחגים יש מנהגים רשמיים ויש לא רשמיים. הרשמיים הם לשים על השולחן ראש של דג, לטבול תפוח בדבש, לברך ב" שנה טובה". הלא רשמיים כוללים הרבה הרבה הרבה יותר מדי אוכל, פתיחת כפתורי המכנסיים באנחה וסירוב לעלות על המשקל הביתי במשך שלושה שבועות לאחר מכן.
כדי להצליח בכל זאת לעבור את הדלתות גם אחרי תקופת החגים, כל צמצום קלורי הוא מבורך, כשהתנאי כמובן שהוא לא פוגע בטעם. "צבר" באו לעזרתנו עם סידרת סלטים שמכילה 7% שומן בלבד, כדי שנוכל להנות בלי נקיפות מצפון.
כמיטב המסורת השנתית, בכל שנה, ממש רגע לפני ראש השנה, התכנסנו בסניף "יינות ביתן" ברחובות, לסדנת בישול לכבוד ראש השנה עם השף המצליח (והחתיך )צ'ארלי פדידה- טוב, האמת שהוא בישל ואנחנו אכלנו, אבל היי, בואו לא נכנס לקטנות.
עם מיטב המצרכים של "יינות ביתן" – כולל דגים טריים, בשרים משובחים וכל יתר המצרכים, שף פדידה אירגן תוך זמן קצר משתה חגיגי לתפארת.
ראש השנה בפתח, ואחד הסימנים הבולטים שלו- הרימון, מופיע לנו בהפתעה החדשה של "פריגת"- – פריגת רימונים בבקבוק ליטר וחצי.
אוקי, כשאומרים לי "ראנר"- זו האסוציאציה הראשונה שלי.
אחר כך הבנתי שמדובר בעצם ב"ראנר" לשולחן- אותה רצועה ארוכה שמקשטת את שולחן האוכל מעל המפה .
כשקיבלתי את הראנר של "HOMEIN" גיליתי שהראנר הוא לא רק קישוט אלא פריט פונקציונלי לחלוטין- מפני שהייחוד שלו הוא שהוא עמיד לחום- יש בתחתיתו גומי טבעי לבידוד חום והחלק העליון עשוי פוליאסטר במראה של בד- כך שאפשר להעמיד עליו קערות מהבילות או מרקיות למשל, בלי שהמפה או השולחן יינזקו ובלי צורך בכל תחתיות הקש או מעמדי המתכת הקטנים שאיכשהו תמיד הולכים לאיבוד או לא מספיקים בגודל וגורמים לתנודות די מפחידות של כלים מלאים אוכל.
בתמונה צילמתי בכוונה את הראנר כשהוא מקופל כדי שאפשר יהיה לראות גם את חלקו התחתון.
במגע יד הראנר יציב מאד ועבה, אפשר לסמוך עליו שיעשה את העבודה ועל הדרך גם מקשט את השולחן החגיגי. (וגם קל מאד לניקוי!)
יצר האדם אוהב חידושים. עם כמה שמשהו אהוב עלינו, תמיד נרצה לטעום ולנסות עוד משהו, אולי זה ימצא חן בעינינו גם או אפילו יותר?
זו הסיבה שמותג התה FUZE TEA מבית קוקה קולה מביא לנו חידושים רבים, כדי שחלילה לא ישעמם לנו בפה.. והחידוש הדנדש- ממש בשביל ראש השנה, הוא משקה חדש – אפרסק רימון במתיקות מעודנת.
החופש הגדול בעיצומו, וקשה לחשוב על החגים , אבל האמת שהם ממש בפתח, בעוד כחודש כבר ראש השנה (ואם תשאלו את אמא שלי- ראש השנה מגיע מיד אחרי פסח, לפחות כשזה נוגע להתחשבנויות של מי מתארח ומי מארח, כיאה למשפחה פולנית קלאסית).
ארוחות החג נוטות להיות בשריות, ואין כמו הכבד לככב במנות הפתיחה (ומצידי גם בעיקריות ואין לי בעיה עם קינוח שמבוסס על החלק הזה ). "כבד קצוץ" על שלל צורותיו מהווה מעדן בפני עצמו, מרוח על קרקר או על לחם. (או בכפית ישר מהקופסה, שעונים על השיש במטבח, בעמידה כמובן, כשלעיתים אפילו לא סוגרים את דלת המקרר…).
חג השבועות בפתח, הרבה מנות גבינה יעברו על שולחנות החג, ואחד השילובים הכייפים ביותר הוא פסטות עם רטבים חלביים או עם גבינות (או פשוט קלאסיות ברטבי עגבניות).
חברת "תומר" שמתמחה בייבוא ושיווק מוצרי מזון, מביאה לנו לקראת החג מגוון ענק של פסטה- קנלוני, לזניה, ניוקי בטעמים שונים, פסטות בצורות שונות וכמובן מוצרי עגבניות משלימים.
