בישראל, הפיתה היא הכוכבת, אם במנת הנשנוש הישראלי הקלאסי – הפלאפל, אם צמחונית ואוצרת בתוכה חביתה או ירקות, אם בשרית וחובקת כל סוג בשר אפשרי, אי אפשר לברוח ממנה (מקסימום, לגירסה המוגדלת שלה- הלאפה).

להמשיך לקרוא ←

בפוסט הקודם שלי סיפרתי על סלטי חומוס שקיבלתי לנסות על המשפחה שלי ומה הם אמרו. אז הנה מה שעשיתי –

מה היה בשולחן? סלט ירקות רענן, מלפפונים בחומץ, זיתים שחורים כבושים אותנטיים מטורקיה, צלחת אחת עם החומוס הרגיל בעיטור שמן זית, פטרוזיליה ופפריקה מתוקה, וצלחת שניה עם החומוס בתוספת סחוג, בעיטור ביצים קשות. הכל כמובן לצד הפיתות הטריות.

להמשיך לקרוא ←

אנשים תמיד נעולים על החומוסיה "שלהם". כל אחד בטוח שמלך החומוס הוא זה שהם בחרו, והוא הטוב ביותר בעולם.

לכן לנסות לשכנע אנשים לטעום חומוס חדש זה תמיד אתגר.

הפעם לקחתי את האתגר בבית.

מכיוון שבמקום העבודה שלי מסעדות מתחלפות ונפתחות במגוון רחב, יש גם כמה חומוסיות. לכן היה קל לשכנע את בני המשפחה שלי שהבאתי חומוס "טייק אווי" כדי שיוכלו לטעום מה אני אוכלת בעבודה.

אז לקחתי את "החומוס של אבי" והוצאתי מהאריזות, פתחתי שולחן ארוחת ערב נחמד, ומה אמרו?

להמשיך לקרוא ←

האמת, הפעם אני מרגישה שהקדמתי את זמני. קיבלתי להתנסות מים בטעמים של נביעות, והפעם בטעם שקד דובדבן, והחידוש היה שזוהי מהדורת חורף שניתן לחמם ולשתות חם.

להמשיך לקרוא ←

לגילה פולדס היה קייטרינג של בישול ביתי ביחד עם ביתה חנה, והיה לה גם חלום – מקום משלה שבו תוכל לכבד את הסועדים במנות מיוחדות, בריאות, צמחוניות וטעימות עם ערך מוסף. למעשה כמה ערכים מוספים – גם העצמת נשים, גם פעילות אומנותית ו… הזכרנו כבר גם אוכל טעים?

להמשיך לקרוא ←

פרוייקט פסח

הסבתות שלנו עמדו במטבח ובישלו. כשהגיע פסח, (שלפי הפולניות מגיע הוא החג הבא מיד אחרי ראש השנה) עלה עשן מהמטבחים כשהן קצצו, טיגנו, בחשו, ערבבו, אפו ואיכסנו המון סירים וקערות לקראת החג. אבל שחרור האישה הגיע, וגם הקריירות של כולנו, ולמי יש זמן או סבלנות להתחיל לגלגל עלי גפן או לטחון דגים?

תעשיית האוכל המוכן עובדת בדיוק על זה, אבל קשה לשחזר טעמים של סבתא, בעיקר בגלל שגם צריך שינוע ואריזה וחיי מדף.

להמשיך לקרוא ←

לקראת משלוחי המנות לחג הכי שמח והכי מתוק שתיכף מגיע אלינו- יצרנים רבים מביאים לנו מוצרים חדשים או מהדורות חדשות של מוצרים קלאסיים, כדי שיהיה לנו טעים , מעניין ובעיקר מאד מתוק בפה ובנשמה.

קיבלתי לטעימה כמה מהחידושים האחרונים –

הראשון, "אזני המן שוקו עם מילוי ממרח חלוה" של "אחוה". אחוה שמפורסמת בחלוות האיכותיות שלה, משלבת אותן עם אזני המן ושוקולד, והכל בטעם ביתי.

האמת, אני תמיד סקפטית כשזה מגיע לאזני המן כי הרוב המוחלט של מה שנמכר בחנויות פשוט יבשושי ולא מתקרב לטעם של אפייה ביתית. מטעימה של אוזן (למעשה שלוש, אבל מי סופר?) שמחתי לגלות ש"אחוה" שמרו על הטעם הביתי, והבצק עשיר אבל רך ולא מתפורר. אזני ההמן שוקו במילוי חלוה מצטרפות לאחיותיהן במילוי שוקולד, פרג ותמרים ומגוונות לנו את משלוחי המנות במחיר אטרקטיבי במיוחד- 9.90 לאריזה של 450 גרם שיש בה המון אזני המן. האמת, כשחשבתי על זה, התפלאתי שהם לא עשו אותן קודם עם מילוי חלוה שכל כך מתבקש ממוצרי החלוה האחרים שלהם, ועכשיו יש השלמה של הפינה הזו, (בעצם – של שלוש פינות….).

להבדיל מיצרנים אחרים, גם האריזה נוחה מאד לפתיחה (ולא דורשת תקיעת מספריים או סכין אלא משיכה קלה והניילון יוצא ביחידה אחת) ומצד שני גם לסגירה נוחה כדי לשמור על הטריות. מצוין עם קפה וגם ככה כנשנוש.

החלוה עצמה היא פצצה של בריאות וכוללת 50% טחינה גולמית דלת נתרן, ועשויה ממאה אחוזים של שומשום טחון.

כשר פרווה בד"ץ העדה החרדית ירושלים.

לדף הפייסבוק של "אחוה" – https://www.facebook.com/achvafood

החידוש השני הוא למעשה התחדשות – חברת "מן" חוגגת שישים שנה, כן, כמעט מאז קום המדינה המתוקים הפריכים שלה מלווים אותנו, ועכשיו מתרעננת ומחדשת. אז מה החידושים? החברה, שהיא מותג הוופלים והעוגיות השני בגודלו בישראל (ובמגזר החרדי הראשון) כוללת מגוון רחב של מוצרים – וופלים – בטעמי שוקולד, חלווה, לימון, וניל, וקפה (הפייבוריט שלי, כמו של רוב עם ישראל הוא השוקולד, ובכלל, הופלים של מן אהובים כי יש בהם המון מילוי ושכבות הוופל הן דקות יחסית, כך שאין תחושת יובש או אבק כמו במוצרים מתחרים), עוגיות- בטעמי שוקולד, עוגיות שומשום, עוגיות חיטה מלאה, בטעם לימון, בטעם חמאה ועוד, עוגיות וופלים מצופים, קוביות וופל, מאגדות שונות (מצויין למשלוחי מנות) ומה שמאד מאד חשוב לקהלים רבים – מוצרים ללא תוספת סוכר ועם ערכים משופרים כמו עוגיות גרנולה ללא סוכר, עוגיות שיבולת שועל וקמח מלא, עוגיות וופלים מחיטה מלאה ועוד.

קיבלתי לטעימה כמובן מהוופלים – כשהחבילה הראשונה שחוסלה אצלי בבית היתה זו של השוקולד (למה להאשים אחרים, חצי מהאשמה היא עלי…) ואחריה זו עם מילוי החלווה. התקבלה גם חבילה של עוגיות מחיטה מלאה שעוזרות להקל על המצפון של "אם כבר אני אוכלת עוגיות, אז שלפחות יהיו בריאות" (וטעימות על הדרך).

כמה מילים על ההיסטוריה- ב1938 עלה לארץ מנחם רוקח עם הוריו, אחרי שהשאירו מאחוריהם באוסטריה מפעל למתוקים, והמשיכו כאן בארץ במחלקת "ליבר" שהתאחדה עם "עלית" בהמשך. היוזמה הבאה כבר היתה מפעל "מן" בבני ברק ובעבודה קשה וחרוצה הוא התפתח והפך למותג רחב מוצרים וטעמים. היום במפעל קוי יצור אוטומטיים ללא מגע יד אדם. המוצרים פופולארים גם בקרב קהילות יהודיות בחו"ל . לכבוד חגיגות השישים האריזות רועננו, נוספו סימוני מזון חדשים (והגאווה שבלוגו של "מאז 1954!") ובעיקר הודגש המסר כי כל המוצרים (למעט עוגיות הגרנולה) הם טבעוניים (וקיבלו את התקן של "ויגן פרנדלי"). כך שאנשים טבעוניים לא צריכים לכרסם רק עלי חסה ועדשים, יש מתוקים כייפים, בטעמים מוכרים ואהובים לצד חידושים, ואפשר לאכול אותם בלי לפגוע בעקרונות התזונה שלהם.

לדף הפייסבוק של "מן"  – https://www.facebook.com/man.wafers.cookies