ארכיון

בנקוק – עכשיו בתל אביב!

כל מי שטייל בתאילנד, התרשם ממכוני ה"הספא" , מגוון הטיפולים הרחב והמפנק במיוחד, העיצוב, הרגיעה ובעיקר תודעת השירות המפותחת, שהופכת כל מי שעובר בדלת לבן מלוכה, שמגיע לו הטוב ביותר.

הבעיה שבשביל פינוק מקסימלי כזה, לטוס עד תאילנד זה קצת יקר ומייגע, ולפעמים רוצים את הבריחה הקטנה הזו, לכמה שעות של אווירה, רגיעה ונינוחות מפנקת, פה קרוב לבית.

מלון "הילטון" ונעמי נאם הורביץ הגשימו את החלום הזה ב"שבע" – הספא של המלון, שמהווה "תאילנד הקטנה" בלב ההומה של תל אביב.

הספא משיק את טיפולי החורף שלו, שמשתלבים בתפריט הטיפולים הרגיל שמורכב מטיפולים תאילנדים מסורתיים, שהם גם להנאה וגם לבריאות (כולל למשל נשים בהריון) ומתאפיין באלמנטים חמים ומחממים כמו עיסוי באבנים חמות, שמנים מחממים ועוד.

כדי להכיר מעט את טיפולי החורף הוזמנתי ל"שבע" ולא להאמין איך תוך ירידה של קומה אחת במעלית, עברתי מפקקי תנועה, כבישים עם ריחות אגזוז ואווירה כללית של עצבנות, לאואזיס תאילנדי קסום, מעוצב כולו בפריטים אותנטיים, ושהפך אותי מ"שוש-פקעת-עצבים-מהאדיוט-שנוסע- לפניי-ולא-יודע- לנהוג" ל"שוש מלכת אנגליה, שמגיע לה הטוב ביותר והיא הולכת להנות מכל רגע".

את פני קיבלו אנשי הצוות והמטפלים, רובם מתאילנד, וקיבלתי חלוק מגוהץ למשעי, נעלי ספא, תחתונים חד פעמיות ומנעול ללוקר לציוד. עברתי בפרוזדור מעוטר בתמונות אוריינטליות , פסלים ופרחים והגעתי לחדר ההלבשה, שכלל אפילו מזרקה מפכפכת כדי לעזור להכנס לאווירה כמה שיותר מהר, ולהשיל את תל אביב לטובת בנקוק.

כשהייתי לבושה ומוכנה יצאתי אל חדר המנוחה. מדובר בחדר גדול עם נוף לים שאפשר להרגע בו, לאכול משהו, וגם לזכות, כמו שאנחנו  זכינו, לטיפול "פוט מסאג'" שממכר כל מי שאי פעם ביקר בתאילנד.

העיסוי שנערך באמצעות שמן קוקוס חם, הפך את הרגליים שלי, שמתמודדות בגבורה בריצות, נהיגה ונעלי עקב מסוגים שונים, לרגליים של תינוקת שרק נולדה (רק שבמידה 38…). המטפלת שלי השתמשה במגוון טכניקות, מלחיצות יחסית חזקות בשרירי הרגל התחתונים, ועד שימוש בעזרים מעץ כדי ללחוץ על נקודות אקונפוקטורה כדי לשחרר לחצים ולאזן את הגוף והנפש.

בחדר המנוחה מתקיים גם בדרך כלל טקס תה שמשלים את האווירה.

נעמי נאם הורביץ הגיעה לארץ לפני עשרים שנה בעקבות האהבה והשתלבה בספא כעובדת. שנים אחר כך חזרה עם החלום והתגשמותו – "ספא שבע – THAI SPA ". היא הסבירה לנו על ההקפדה הרבה על כל פרט, כולל שימוש במוצרי גלם יוקרתיים ומשובחים של MOROCCANOIL, בחירת הניחוחות שמלווים את הטיפולים והמקום, וגם בחירה מדוקדקת של המטפלים. היא סיפרה לנו שבתאילנד יש תודעה מאד מפותחת של טיפולי עיסוי, מכיוון שכבר בבית, הילדים רגילים לטפל ולעזור להוריהם המבוגרים ולסבים בטיפולים שונים כמו עיסוי כפות רגליים לסבא או עיסוי היד שבישלה הרבה לאמא.

אחרי עיסוי הרגליים התנסיתי באחד הטיפולים בחדר הפרטי. אני קיבלתי כמטפל את הגבר היחיד של המקום (כל השאר מטפלות תאילנדיות) – בחור ישראלי בשם נדב, שאולי לא נולד בתאילנד אבל הפנים מאד ולמד את תורת הטיפול. החדר עצמו מעוצב גם הוא עד הפרט האחרון, עד כדי כך שמתחת לחור של מיטת העיסוי, שבדרך כלל גורם לזה שמי ששוכב שם רואה את הרצפה ואת הנעליים של המטפל, ב"SHEVA" יש קערית עם מגבת לבנה ספוגה בניחוחות משכרים, ועליה פרחים יפיפיים, כך שמי ששוכב ופניו בתוך החור, רואה פרחים יפים ומריח ריחות נעימים.

ברבורי מגבות מונחים על כל מיטת עיסוי, מוסיקה תאילנדית ברקע, השמן מחומם, ונדב שואל אותי אם יש לי בקשות מיוחדות, אזורים מיוחדים שבהם אני רוצה שיתמקד.  נדב הקפיד לעבוד יותר על האזורים שביקשתי, ועם זאת הקיף גם את כל הגוף- ממתיחות של כפות הרגליים (הוא שילב עיסוי תאילנדי ועיסוי שוודי) ועד קצה הקודקוד, כולל עיסוי מפנק במיוחד לפנים, עם ריח נוסף שפתח לי את דרכי הנשימה וריענן.

במלתחות ישנן גם סאונות כך שאפשר להשלים את הטיפול בהתרעננות בהן ובמקלחת כייפית לאחר מכן.

כשבחנתי את תפריט הטיפולים, האמת שרציתי לקחת הכל ביחד – יש עיסויים בלבוש מלא וקל שכוללים לחיצות ומתיחות, יש אבנים חמות, עיסויים רומנטיים לזוג בחדר שכולל שתי מיטות וג'אקוזי, עיסוי אירוודה עם נסיכת שמן על העין השלישית באמצע המצח, עיסויי נקישות באמצעות פטיש עץ מיוחד, אמפולות לשיער, טיפולי פנים , קצוות ועוד.

ניתן לחנות בחניון "הילטון" חינם למשך שעתיים למטופלי הספא, וגם להשתמש במתקני הספא כמו חדר הכושר וכאמור הסאונות.

עוד פרטים על SHEVA – https://www.facebook.com/ShevaSpa?ref=br_tf

(או פשוט להקליד בפייסבוק "ספא שבע").

VISIONNAIRE- LANCOME- האתגר הגדול (חלק א').

בדיוק אתמול היה לי יום הולדת. אני בת 46. כן, נולדתי כשהאדם הראשון הלך על הירח (למעשה חצי שנה לפניו), גדלתי על טלוויזיה בשחור לבן ובערוץ אחד (אם לא נספור את "ירדן" ו"לבנון"), שיחקתי מתחת לבניין, לטלפון היה צריך לחכות שבע שנים (קווי כמובן) ו"מחשבון" היה משהו שקיבלתי במתנה לבת מצווה, ביחד עם "אנציקלופדיה בריטניקה". אז פרגית אני לא, ולמרות שתמיד הקפדתי על ניקוי העור, הימנעות משיזוף ועישון כמובן וכל השאר, סימני גיל צצים, כי עם התנועות של הפנים והמימיקה באים הקמטים, זה קומפלט. גם פגעי הזמן- הרדיקלים החופשיים שבאוויר, זיהום האוויר, המים, הלחץ שאנו חיים בו בארץ, הכל ביחד לא מייטיב עם עור הפנים.

התזה שלי גורסת שבמלחמה כמו במלחמה- צריך להשתמש בתותחים הכבדים ביותר האפשריים, אם מדובר בניתוחים פלסטיים, הזרקות, מילויים, מתיחות, שאיבות ועוד. רק מה? מדובר בהליכים מאד קשים – גם מבחינה פיזית וגם מבחינה כספית, ותמיד עדיף להשאירם כאופציה האחרונה.

אז כשקיבלתי להתנסות את "מבחן ההערכה העצמית של ויזיונר" מבית לנקום, החלטתי לתת צ'אנס. אחרי הכל, הפלסטיקאים והמזריקים למיניהם יכולים לחכות…

היום אני הולכת לנסות את המריחה הראשונה, כך שבנתיים יכלתי להתרשם רק מהמראה והתכונות הכלליות. מבחינת האסטטיקה – מישהו עשה עבודה יפיפיה. הבקבוקון חלק למגע, בקווים רכים, בצבע כחול מקסים, שהייתי שמחה להאיר בו למשל פינה אינטימית. קווי המתאר בצבע הזהב נותנים תחושה מלכותית לבקבוק. כשפתחתי אותו שמחתי לגלות שבניגוד לבקבוקי לחיצה דומים, קודם כל הוא כבר על מצב פתוח ולא צריך לחפש איפה יש מנגנון שיחרור (שזה מאבק שמגיע אחרי שהיה מאבק בכלל לגלות למה לא יוצא מההתחלה). לחיצה עדינה מוציאה כמות מדוייקת – לא יותר מדי שמבזבז חומר, ולא פחות מדי שדורש מאמץ כדי להוציא כמות נדרשת.

הריח עדין עדין, חמים ורך (אין לי איך לתאר אותו מלבד אולי סוג של ריח של עור תינוקי טהור בלי כל מני מבשמים חזקים). ממריחה קטנה על היד ראיתי שהחומר נספג תוך שניות כך שבבוקר אין בעיה לשים אותו מתחת לקרם הפנים שלי (וקרם העיניים, וקרם הצוואר, והמייקאפ, והפודרה והאיפור וכך הלאה…).

אז בנתיים הרושם מצוין ונשאר רק לבדוק אם המוצר גם מועיל לעור כפי שהוא מבטיח – עור רך יותר, גמיש יותר, חלק יותר ויפה יותר  (למרות שאני אישית ממש מושלמת ואני לא רואה איך אפשר להפוך אותי ליותר יפה אבל נראה…)

המשך יבוא.

lancometest#

האישה והפלוס.

"plus size fashion weekend" – ממש היום , וגם מחר ומחרתיים (25-27 בדצמבר), בבית מעריב בתל אביב – המקום לנשים אמיתיות, שלא מוצאות בגדים כרצונן ברשתות הפופולאריות שכפי הנראה מכוונות לקהל של ילדות בנות 16, ובמידות שלא עולות על 42.

ומה יש שם?

המון מעצבים ומעצבות של בגדים, נעליים , לבנים ואקססוריז, הכל בטווח מידות גדול, כך שכל אחת ואחד יוכלו למצוא מה שמתאים להם (40-58), גם בטעם וגם בגודל, תצוגות אופנה , מתחם ביוטי ועיסויים, סדנאות, הופעות, ועוד ועוד הרבה הפתעות. האירוע הוא פרי יוזמתה של הסטייליסטית גאלה רכמילביץ .

כך למשל ממש היום, בשעה ארבע אחרי הצהרים, תצוגת אופנה מיוחדת ומרגשת במיוחד, כשהדוגמניות הן כולן נשים שחלו בסרטן השד מקבוצת "חברות לדרך". גם היום, בשמונה בערב, המופע "אישה פלוס" של מיכל שם טוב, ובשבת, בעשר ובאחת עשרה בבוקר, סדנאות יצירת נעליים מנייר בהדרכת נורית נאור.

(בתמונה למעלה- מעצבות שהביאו דגמים מהממים לכל המידות, בתמונה למטה- גאלה רכמילביץ)

יש גם הגרלות והטבות, שווה לבוא.

בתמונות ניתן לראות חלק מהעיצובים שמוצגים במקום, וצילומים מתוך תצוגת האופנה שנערכה בהשקת "שבוע האופנה".

בסרטון ניתן לראות שניות אחדות מתוך תצוגת האופנה המרהיבה.

https://www.youtube.com/watch?v=si_lMuIA7X0&feature=em-upload_owner

(ובונוס קטן – הציורים החמודים לאללה של עירית דגני)

האירועים מתקיימים ביום חמישי (היום) מ15.00 עד 22.00, ביום שישי (מחר) מעשר בבוקר עד ארבע אחרי הצהרים, ובשבת מעשר בבוקר עד שמונה בערב.

הכתובת –קרליבך 2, תל אביב.

ללין – ניחוח של שנה חדשה.

זוכרים את השיר שמדבר על "ברמת גן יש רחוב אחד שעוברים בו ומריחים שוקולד"? אז אני מקבלת את אותן תחושות כשאני עוברת ליד חנויות של "ללין". הריח מושך פנימה, לעולם של רכות, פינוק, נקיון, חגיגיות ובעיקר כייף. ריח טוב גורם לנו למצב רוח טוב, זו עובדה, ואם יש משהו אחד שיותר כייפי מלקנות לעצמך תחושות טובות, זה לקבל אותן במתנה.

בחנויות "ללין" מבחר רב של מוצרים לרחצה ולגוף, כך שכל אחד יכול להרכיב לעצמו, או למישהו שהוא אוהב (ויש גם מוצרים לגברים!) חבילה מפנקת. ישנן גם ערכות מוכנות שמקלות עלינו את הבחירה, כמו ערכות לנסיעה, ערכות לתינוק, מוצרים לנערות, ערכות לטיפוח הגוף והפנים ועוד.

והכי כיף – הכל נארז באריזות נייר משי וסרטי סאטן, לתחושה מלכותית במיוחד.

קיבלתי שובר של שישים שקלים לקנות לעצמי מתנה לחג לפי טעמי. כשנכנסתי לחנות כמעט התבלבלתי מהריח הממכר והמוכרת הנחמדה הגיעה כדי לעזור, לשאול מה אני בעצם רוצה וצריכה . האמת, הקריטריון לבחירת מתנה לאחרים הוא מה הייתי רוצה לקבל בעצמי, והתשובה תהיה כנראה "כל החנות". אז שטפתי ידיים בבאר שבאמצע החנות, באמצעות הפילינגים הריחניים שיש שם, שגם עזרו לי להחליט איזה ריח אני הכי אוהבת (ווניל פצ'ולי) והתחלנו.

בעבר רכשתי לי מוצרים של "ללין" – חלקם נמצאים עדיין בשימוש שוטף  – כמו הפילינגים המיוחדים, וערכת רחצה מיוחדת שכוללת ספוגים ומברשות והופכת את חדר האמבטיה שלי לספא מזמין.

הפעם השלמתי את האוסף עם פילינג גוף כמובן בריח הווניל פצ'ולי, וככה על הדרך גם את אותו הריח בריחן לאוטו.

כדאי לבדוק בדרך גם את מוצרי ה"TO GO" שנמצאים ליד הקופה והם במבצעים מיוחדים. (ויש גם את מועדון ההטבות של dream card שגם הוא מתנה יפה, שווה לשאול.

לאתר "ללין ישראל" – http://www.laline.co.il/

עץ הרימון נתן ריחו (וגם טעמו..)

בלב הרי הגליל שוכנת ממלכה קסומה- היא ממלכת יקב רימון. הרימון, אחד משבעת המינים ידוע בסגולותיו וטעמו, אבל את הסוד המיוחד של יקב רימון לא כולם מכירים. הכל התחיל כשבשנת 2000, בעל יקב ממשפחת נחמיאס, ממושב כרם בן זימרה, שמגדל עצי נשירים, החליט לגדל רימונים וגילה שישנם זנים רבים ושונים. הוא עמל ופיתח זן חדש ומיוחד, וכשהגיעו הפירות הגיעה גם ההפתעה- הרימונים היו בגודל ענק (עד 1.5 ק"ג!) ושפעו סוכר, הרבה יותר מהמקובל, ובעצם רמת סוכר זהה למה שיש בענבי יין. שלוש שנים אחר כך, ב2003, כבר היו בקבוקי יין הרימונים הראשונים  שנחטפו, והיום יקב רימון  הוא מרכז עולמי לייצור יינות 100% רימונים ומייצר מאות אלפי בקבוקים בשנה. היינות פופולארים לא רק בארץ אלא גם ברחבי העולם – מדינות כמו ארצות הברית, אנגליה, קנדה, יפן, סין ועוד, וכדי להוסיף על העונג- לאחרונה היקב מייצר גם שוקולדים משובחים.

ישנם שני מרכזי מבקרים – אחד באזור התעשייה דלתון, על יד מושב כרם בן זימרה, והשני במשמר הירדן, בעליה לרמת הגולן, ובשניהם אפשר להשיג את היינות המיוחדים והמשובחים, וכמובן את השוקולדים.

במרכזים ישנה גם אפשרות לימי כיף וסדנאות.

היינות נמכרים גם בחנויות יין ואלכוהול וברשתות שיווק מובחרות.

אני מודה, הייתי סקרנית להתנסות ביין רימונים, לאחר שאני כל כך רגילה ליינות ענבים. היין שקיבלתי לטעימה היה אקסטרה מתוק מכיוון שהוא היה יין קינוח, הוא עשוי מרימונים שהגיעו לשיא בשלותם והתסיסה הופסקה מוקדם, הכל כדי שהתוצאה תהיה מתוקה מתוקה.

היין התיישן עשרה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי , מה שנתן לו ניחוח וטעם רימוני מובהק.

האמת, אני , שלא מסוגלת לסיים ארוחה בלי משהו מתוק (ובמקרים שאין, התדרדרתי אפילו לאכילת אבקת שוקולית למטרה זו… ), מבחינתי כוסית של היין וסגרנו את הפינה המתוקה.

במקרה הזה לא הסתפקתי ביין כי קיבלתי גם שתי קופסאות של שוקולד משובח, למעשה אגוזי לוז ושקדים מצופים שוקולד איכותי. האמת, בהתחלה התכוונתי לשמור את זה לראש השנה, אבל אז מצאתי את עצמי חושבת על זה כל הזמן, עד שנשברתי והקופסאות נזללו במהירות רבה.

לכבוד החג בנו ב"יקב רימון " חבילות שי מיוחדות בהרכבים שונים שכוללים יינות ושוקולדים. ביקב מייצרים עוד מוצרים שמנצלים את כל היתרונות והטעמים של הרימון – חוץ מיינות – יבש, פורט (מצויין להגשה עם גבינות קשות!), יין הקינוח שכבר הזכרתי למעלה, שכמו היינות האחרים, זכה בפרסים רבים בתחרויות כמו TERAVINO, LAS VEGAS INTERNATIONAL WINE COMPETITIONה ועוד , יין רימונים מבעבע – אלגנטי במיוחד, יין בסגנון פורט פרימיום, יינות קיצים וקלילים יותר שיוצרו בטכנולוגיות ייחודיות – רוזה חצי מתוק, איזי פורט ורד חצי מתוק, ובמחלקה הלא אלכוהולית – מיץ רימונים מאה אחוז טבעי שעשיר בוויטמיניים, סידן ומינרלים וכמובן נוגדי חימצון חזקים שמסייעים גם למראה וגם לבריאות, ושמן זרעי רימון שתורם אף הוא למגוון רחב של בעיות – בין השאר עוזר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול, מאזן רמות סוכר בדם (מצוין לסוכרתיים), מנקה עורקים, נלחם בדלקות שונות ותורם להרס תאים סרטניים. מעבר לכך הוא מצוין לשימוש קוסמטי על ידי מריחה כתחליף לסרום לפני השינה, כדי לחדש תאי עור מתים, למנוע חידוש קמטים, לנטרל רדיקלים חופשיים שכל כך רעים לעור הפנים, להבהיר כתמים, והרשימה עוד ארוכה.

אז לכבוד החג, וגם סתם כך לאורך השנה, שווה לבקר באתר של "יקב רימון" (כתובתו בהמשך) ולאמץ לעצמכם משהו שהוא גם חגיגי, גם טעים, גם בריא וגם מועיל, וגם כיף של מתנה – לתת ולקבל. (והכל כשר!!)

כתובת האתר – http://rimonwinery.com/hebrew/

סיוון ימיני – משהו טוב בשבילך.

בתקופה הנוכחית כולנו צריכים להירגע, וכמה שיותר. אחת הדרכים שמרגיעה אותי היא טיפולי גוף ופנים, ואם זה גם משפר לי את המראה, זה גם משפר לי את מצב הרוח.

את סיוון ימיני הכרתי במקרה, אחרי שזכיתי בתחרות בפייסבוק והפרס היה טיפול פנים מפנק. סיוון לא ידעה שאני בלוגרית, ושמחתי לגלות שהיא אהבה את התשובה שעניתי לשאלה שהיא העלתה.

אז ביום שישי אחד, בין מהדורת חדשות לאזעקה, נסעתי ל"good for you" – טיפולים קוסמטיים בנס ציונה.

סיוון, בחורה חייכנית ולבבית קיבלה אותי, הציעה שתיה חמה ואז החלה לפנק אותי –

הגישה הכללית של הטיפול היתה אנטי אייג'ינג, וסיוון משתמשת במוצרים של חווה זינגבויים. בתחילה סיוון ניקתה את העור  כדי שיהיה מוכן לקלוט את כל הדברים הטובים שיבואו אחר כך. השלב הבא היה עיסוי פנים (מרגיע בטירוף) וגם אזור המחשוף (שסובל הרבה מהשמש הישראלית ואנו נוטים להזניח אותו מבחינת לחות והגנה), עם מסיכה של ויטמין E, וגם חומצה הילארונית (ידידתם הטובה של בנות ה30 פלוס – למלחמה בקמטים) ובמקביל גם ג'ל לאקסטרה פינוק.

אחר כך באה מסיכת זהב שתורמת את הזוהר וההזנה. הניקוי הבא היה עם מי פנים "ג'נרל לושן" ואחריו פילינג "גליקו אקטיב 2" שמעיף את כל התאים המתים ומגלה את העור הרענן שמתחת.

אחרי שהכל היה נקי ומטוהר, הגיע החלק של המלחמה בסימני ההזדקנות – עם "אקסטרה C – פרו נוזל עם נוגדי חמצן" וסרום "ליין קונטרול" שמותח את כל מה שכבר לא כל כך מתוח. בסוף סיוון שאלה אותי אם אני הולכת לאנשהו וכשאמרתי שהמקום היחידי שאליו אני הולכת בשישי בצהרים הוא המיטה שלי ,היא גם הניחה על פני מסיכה בשם "אקסטרה C" שמכילה המון חומרים טובים ורצוי להשאיר אותה ללא שטיפה כמה שאפשר. אני כאמור נסעתי הביתה והלכתי לישון ונתתי לכל הטוב הזה לטפל לי בעור. (וזה לא לכלך את המצעים!).

על הדרך סיוון הבחינה שהלק שלי כבר לא מושלם, ופינקה אותי גם בצבע יפה בציפורניים ( היא עושה גם מניקור, כולל בניה, גם פדיקור, הסרת שיער, טיפול גבות וגם איפור כלות – בקיצור – כל מה שצריך כדי לצאת יפה ולהרגיש מפונקת ורעננה).

סיוון עוסקת בקוסמטיקה כבר תשע שנים, ומאמינה מאד בקשר שבין גוף לנפש ובתרומה הגדולה של טיפול קוסמטי כמרגיע בנוסף לתחושה הטובה שיש לאדם כשהוא מרגיש שהוא משפר את המראה החיצוני שלו בשני המישורים – המיידי וזה של הטווח הארוך – כמו בבעיית אקנה או אנטי אייג'ינג.

דף הפייסבוק של "גוד פור יו – טיפולים קוסמטיים" – https://www.facebook.com/pages/Good-For-You-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D/254119924616573

הכתובת – רוטשילד 2, נס ציונה.

 

קיץ בסימן בריאות – בשופרסל.

טוב, להגיד "בלוגרית" ו"אכילה בריאה" זה קצת לא הולך ביחד. כבלוגרית אני אוכלת הרבה, כולל המון דברים משמינים ולא הכי בריאים , וגם אלכוהול יש הרבה בעסק, שיהיה שמח (כי מה לעשות שאני מעדיפה כוס וודקה מאשר כוס מיץ נבט חיטה…).

אז בימים שאין מסעדות, וגם בשעות היום בעבודה, אני משתדלת לפחות לתקן קצת את הנזקים. אז כן, אני לא מושלמת, יש המון דברים בריאים שאני לא עושה, אבל הנה הטיפים שלי  –

1. בכל ארוחת צהרים בעבודה (יש לנו מבחר מסעדות ) אני תמיד אקפיד שחצי מהצלחת תהיה ירקות. אם זה טריים או מבושלים, אבל הם חייבים להיות שם. ולא, צ'יפס זה לא ירק.

2. משתדלת מאד להגיע לחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע, או לפחות פעמיים לאימון שכולל גם עבודת משקולות רבה (החלק הכייפי) וגם אירובי על הליכון או "אליפסה" (משעמם , בעיקר מאז שהולמס פלייס עברו ל"הוט" ואשכרה אין מה לראות, אבל מתעקשת לסיים את כל הקילומטרים או הזמן שהקצבתי.

3. להתרחק משמש ככל האפשר – שמשיות, קרם הגנה גבוה ובשכבות, כובע. מה שטוב לשלגיה טוב גם לי.

4. כמובן בלי עישון ובלי לאפשר לאנשים אחרים לעשן לידי.

5. מגיל ארבעים אני עושה בדיקות שנתיות וכל ממצא חריג נבדק על ידי רופאים מומחים.

6 למזלי שונאת משקאות תוססים ולכן לא מתקרבת לקולה או דומיה, שהם בעיקר צבע מאכל עם כימיקלים. שותה מים, משתדלת הרבה.

7 מעבר לספורט, יש גם פעילות גופנית נוספת פעם או פעמיים בשבוע – הסלסה. גם הנאה לנפש, גם כושר (וגם פיתוח הזוגיות וחיי החברה!).

8 והמון המון עלים בכל מנה- כוסברה, נענע, פטרוזיליה, שמיר, גם טעים, גם בריא!

בתמונה בחרתי לשים כמה אלמנטים מכל זה- המוצרים שקיבלתי משופרסל – חטיפי דגנים שמצויינים כשבא משהו מתוק, או לחילופין כשהשעה במשרד היא עשר ויש רק עוגיות, (גם לשעה ארבע זה עוזר), ודגני בוקר ללא סוכר ועם אגוזים, שטובים גם לארוחת בוקר קלילה ומהירה , וגם לנשנוש כשבא איזה משהו קטן ולא יודעים מה, ככה מספקים את התנועה הזו של להכניס יד לאריזה, לקחת משהו קטן ולהכניס לפה.

בתמונה יש גם פירות – בריאות בצבעים, גם כרטיס המנוי לחדר הכושר (אני פלטינום!!! מתמידה!!) , משקולות, סרט לזיעה, ובעיקר את המגבת שלי, שהיא גם שימושית וגם אקטואלית.

אז זה לא שצריך לקום ולהגיד "מהיום רק עדשים ופישתן אחרי ריצת בוקר של עשרה קילומטרים", אלא להשתדל לעשות את הדברים הקטנים, כי כל דבר קטן, מוסיף לנו עוד חודש בחיים! (וכשזה טעים זה בכלל סבבה).

 

לבריאות!!

אוי השן…

הרשו לי להחזיר אתכם לשנות השבעים, כן התקופה עם התסרוקות הנוראיות והטלוויזיה בשחור לבן. באותה תקופה לא היו הרבה דברים, אבל הכי הרבה לא היתה… מודעות. הכל היה "יעיל ולענין" – קצת כמו התפיסה במדינות קומוניסטיות. הדבר הפך לבעיה כשהגענו לנושא כאוב (תרתי משמע) של רופאי שיניים.

בילדותי לא היה דבר כזה "רופא שיניים לילדים". היה רופא אחד וזהו, בדרך כלל מאחת מארצות מזרח אירופה, שטיפל בילדים כמו שטיפל במבוגרים, ומי שפחד, ילד או מבוגר, לא קיבל התייחסות מיוחדת אלא רק הוזהר שלא להפריע בטיפול.

התוצאה היתה אנשים שפשוט נמנעו מללכת לרופאי שיניים עד שהמצב כבר היה חמור, וילדים עם טראומות שהשפיעו עליהם לעתיד. כאחת כזו (שאפילו ההפתעה המינימלית שרופאי שיניים מסויימים נתנו לילדים בסוף הטיפול כדוגמת בלון למשל, לא עבדו עליהם) נמנעתי בעצמי מלהגיע לרופא שיניים אלא במקרים שבהם הכאב הכריע אותי לגמרי. הנזקים כמובן נעשו גדולים יותר ויותר ומה שיכל להפתר בקלות בהתחלה, הפך לטיפול מסובך בסוף כמו טיפול שורש במקום סתימה פשוטה.

(בתמונה למעלה – טיפול רפלקסולוגיה להקלה על חרדה מפני טיפול שיניים. התמונות באדיבות אתר "דוקטור ג'רי כהן").

השנים חלפו וטכנולוגיות חדשות הוכנסו, כי מטפלי השניים סוף סוף הכירו בכך שיש אנשים שחרדים מרופא שיניים, יש ילדים שאסור לגרום להם טראומות, ויש בהחלט משמעות לכאב, ושאין סיבה לסבול.

זו הסיבה שהיום מרפאות שינים נראות כמו בתי מלון, (מרפאות הילדים הן בכלל דיסנילנד) וישנם פתרונות רבים לאנשים שחרדים מטיפול – מגז צחוק (המצאה אדירה, השתמשתי בה לבן שלי מילדות ואין לו חרדות כלל או בעיה לגשת לטיפול או בדיקה) , דרך משהו שאני תמיד משתמשת – אותו חומר ששמים לפני שדוקרים עם מחט ההרדמה, כך שלא מרגישים את הדקירה – איפה זה היה בילדותי? ) ועד מקרים חמורים יותר שבהם משתמשים ברפלקסולוגיה או אפילו הרדמה מלאה.

נוסף לכך, גם לאסטטיקה לא היתה מודעות בילדותי, הסתימות היו שחורות ולהרבה אנשים, בעיקר ממדינות כמו רוסיה וגרוזיה , היה חיוך שכולו שיני זהב (שלא לדבר על שיניים תותבות שהסבים שלנו היו שמים כל לילה בכוס מים ליד המיטה..). היום המראה חשוב לא פחות מהבריאות של השינים, וישנם פתרונות אסטטיים לכל בעיה- מסתימות שלא רואים, דרך השתלת שיניים, יישור שינים למבוגרים באמצעים בלתי נראים (וזוכרים את הסצינה ההיא ב"חנות קטנה ומטריפה" כשרופא השינים הסאדיסט בונה קונסטרוקציות שלמות בפה של מטופל אומלל? ) והלבנה, שהופכת כל מטופל לכוכב הוליוודי שמנצנץ כל פעם שהוא מחייך.

כיום אני, ואנשים כמוני, מנסים לעשות "חוויה מתקנת" כי לכל אחד מגיע חיוך מליון דולר, ולא אגורה אחת פחות.

מוצר השנה- אירוע מוצרי השנה 2014.

זו השנה התשיעית שבוחרים בישראל, במקביל להמון מדינות אחרות בכל רחבי הגלובוס, את המוצרים שיש בהם מספיק חידוש בשביל לזכות ב"מוצר השנה", ולא סתם חידוש אלא כזה שתורם את האקסטרה "משהו" הייחודי לטובת הציבור. באמצעות חברת המחקר TNS MYSEKER נשאלו יותר מ2000 צרכנים מהי הבחירה שלהם ,והם ייצגו את האוכלוסיה הבוגרת בישראל.

המטרה – לעודד חדשנות בנוסף לאיכות גבוהה, ולהכיר את המוצרים החדשים לקהל הרחב.

המוצרים נבחרו, התוויות הודבקו, עכשיו נשאר להתרשם. באירוע "מוצר השנה 2014" זכיתי לשמוע על המוצרים , להתנסות ולחוות דעה. כל אחד מהמוזמנים הופנה לקבוצה אחרת לפי תחום התעניינותו (טיפוח ויופי, אוכל או צרכנות). בקבוצה שלי – קבוצת הצרכנות – שמענו ולמדנו על המוצרים הבאים  –

ביסקוויטים לפעוטות של מטרנה- הבסקוויטים שמיוצרים על ידי "נסטלה" הידועה באיכותה, מוגדרים כ"מזון אצבעות" שהוא מזון שתינוק יכול לאכול לבד (בהשגחה!) במרקם מתאים , והדבר מאפשר לו עצמאות, מוטוריקה עדינה ומגוון טעמים רחב יותר. טוב , הביסקוויטים שמתאימים לאכילה מגיל שנה  – מכילים ברזל, סידן וויטמינים הנחוצים לגדילה והתפתחות טובה, וגם נשמרים טריים בגלל מנגנון הסגירה החוזרת. האמת, אני לא מחכה לנכדים, הביסקוויטים טעימים בפני עצמם גם למבוגרים, אני הולכת לחסל אותם בעצמי. (מצויין ליד קפה אגב..)

חיתולים – טוב, פה אין לי זווית אישית כי בפעם האחרונה שהשתמשתי בחיתולים היה עבור הבן שלי שהיום בן 23, והוא עדיין לא חושב על  נכדים ככה שאת החלק הזה אנסה רק בעוד כמה שנים. בכל מקרה, הזוכה בקטגוריה הזו הם החיתולים של "האגיס החיתול הראשון שלי" – שנועד להתאמה מושלמת לגופו הקטן של התינוק שרק נולד, כולל פתח ייחודי לחבל הטבור (ואיך לא חשבו על זה כשאני ילדתי?) וסמן רטיבות למניעת נזילות בגב. בחיתול יש גם אינדיקטור לרטיבות כך שלא צריך לפתוח כל רגע או לחילופין להחליף סתם.

סדרת "אבקמול" של טבע- הומצאה כאילו בשבילי אישית. כאן יש ווידוי – אני לא מסוגלת לבלוע כדורים. נכון, הבן שלי בולע כדורים וכמוסות מגיל חמש בערך, אבל אני לא מצליחה. אתם לא רוצים לדעת מה קורה כשאני מנסה, אז אני פשוט לא, וכל תרופה שאני צריכה לקחת, הופכת לשיתוף פעולה בין פטיש לבין מעדן חלב כלשהו, שבו אני מערבבת את האבקה שטחנתי ומקווה שהטעם של המעדן ימסך את המרירות ויאפשר לי לקחת את התרופה שאני זקוקה לה.

במקרה של "אבקמול" הכל יותר פשוט – מדובר באבקה  להורדת חום וכאבים בטעמי תות וניל וקפוצ'ינו, לבליעה קלה וללא צורך במים. מבחינתי, מדליית הזהב הולכת למוצר הזה ולהתחשבות במי שאינו יכול או רוצה לבלוע כדורים. "טבע" עובדים על פיתוחים רבים וחידושים רבים מדי שנה- הפיכת טבליות לקפסולות, אריזות "TO GO" , תרופות המתאימות לזמן השינה בלילה וכדומה. האבקות הן ביחס של 1 שקית אבקת "אבקמולי" למזרק אחד של אקמולי לילדים גדולים, ואחד שקיק "אבקמול" למבוגרים, ביחס לכדור אחד.

ריצפז פרש הום של סנו- הגענו לתחום הנקיון. האמת, אני לא יכולה להעיד לגבי חומרים לרצפה, מכיוון שאני מעדיפה לשלם (חוקית ובצורה הוגנת) לאנשים אחרים שינקו, אבל את התוצאות אי אפשר לפספס- לסידרה אפקט של בישום מתמשך, כך שגם כשאני מגיעה הביתה, שעות ארוכות אחרי שהמנקים כבר הלכו, הרצפה עדיין מריחה נפלא. אני התנסיתי בשלושה ריחות שהיו הולכים טוב גם כמטהרי אוויר משובחים – כותנה מלטפת, טבע רענן, וסבון מפנק. אני הכי אהבתי את הראשון, אבל לפי התגובות של חבריי, כל אחד אהב משהו אחר, כך שיש מבחר לכולם.

הריחות עוברים הרבה נסיונות ומחקרים כדי לקלוע לטעם הקהל הרחב, וטיפ – גם אם נדמה לכם שהפסקתם להריח את הבית, ברגע שתצאו ותחזרו – תריחו שוב. ענין של הסתגלות.

חוץ מהריח יש גם את שאר האפקטים של "ריצפז" – נקיון, הברקה והגנה.

BUBLLE BAR של תמי ארבע– אחד משני המכשירים של "תמי ארבע" שזכו ב"מוצר השנה" – בר מים שמוציא סודה באיזה רמת תסיסה שרוצים- מצוין גם להכנת קוקטיילים. המוצר הוא פורץ דרך (ומי זוכר את ה"סיפולוקס" שהיווה מתנת חתונה פופולארית בשנות השמונים?), חדשני, מעוצב כך שייראה טוב ולא רק יהיה שימושי, ונוח לשימוש (וכולל גם שירות נוח ומתקדם). בניגוד ל"סודה" שמכילה תוספים שונים, תמי באבל בר מכיל שני מצרכים בלבד- מים וco2 . המים המוגזים יוצאים במידה מדוייקת לכוס אחת כך שגם אין נזילות וכמות ההגזה תמיד שווה, מה שאומר אותו טעם בכל פעם. גם הטמפרטורה של המים נבדקה והותאמה להיות האידאלית לכוס מרווה וטעימה. (ומעבר למים המוגזים ניתן כמובן להנות במכשיר גם ממים קרים רגילים, פושרים או חמים, ואפשר גם לבחור את רמת ההגזה הרצויה).

"לה קט בתוספת חמוציות" – בזווית האישית – גידלתי חתולה במשך 19 שנים. חתיכת חיים. מההתחלה ועד מותה בשיבה טובה , היא אהבה בעיקר את מזון החתולים של "לה קט" ואנחנו קנינו שקים על שקים (וגם קצת בשביל חתולי הרחוב המקומיים). ב"מוצר השנה" זכה מזון החתולים של "לה קט" בתוספת חמוציות שמסייע בבעיה נפוצה של חתולים – דלקת בשלפוחית השתן.

בזק FREE CLOUD – כי כשהמחשב קורס וכל מה שנשמר עליו נעלם- תמונות, מסמכים, סרטים, קבצים, זה בערך מקביל לחורבן בית שלישי. כדי למנוע את זה, קל מאד לשמור את הכל על הענן של בזק, בחינם, ללא הגבלת נפח ולגשת מכל מקום ובכל זמן. עד היום כל הפתרונות בסגנון הזה היו תלויים בנפח מסוים או בתשלום .גם חווית השימוש קלה ונוחה, כך שאפשר לגבות הכל בקלות. השימוש הנפוץ ביותר היום בענן בקרב לקוחות "בזק" הוא הורדת ושמירת סרטים, מה שתופס המון מקום במחשב הביתי או בכוננים ניידים. עד כה נרשמו לשירות מעל 150,000 איש. אף אחד לא עזב.

טיפ שלי – כשנוסעים לחו"ל – להעלות לענן את כל המסמכים – סריקה של הדרכונים, כרטיסי הטיסה, ביטוחים ,העברות כספים וכו', וכך אם נתקעים בחו"ל – הכל זמין.

 

חברת הסלולר של YOUPHONE– כי הלקוחות מקבלים יותר מאשר שיחות – שירות שמאפשר לקבל הנחות בחשבון החודשי כנגד קניות יומיומיות ברשתות של MEGA וYOU   ודלק ב"דור אלון". מה הכוונה? כל פעם שעושים קניה ברשת "מגה" באמצעות כרטיס המועדון הפשוט (אין צורך בכרטיס האשראי של "יו") הקניה נרשמת ומחושבת , וישנן הטבות שיורדות ישר מחשבון הטלפון, כך שעושים קניות שבמילא צריך (עם המון מבצעים לחברי מועדון הלקוחות) וגם מקבלים הנחה על הטלפון. כך גם בתדלוק ב"דלק אלון" ובחנויות הנוחות שלו , "אלונית". "יופון" יושב על תשתית של רשת וותיקה ומאפשר גלישה מהירה וחבילות מוזלות מאד בשיחות לחו"ל ובחו"ל עצמו לשיחות מקומיות. ובונוס נוסף – מדי כמה זמן ישנו "מוצר הפתעה" מוזל במיוחד ללקוחות "יופון" כמו חיתולים בתשעה שקלים או סוכר בשקל אחד וכדומה כך שבכל מקרה רק מרוויחים.

 

עוד מוצרים שלא נסקרו בקבוצה שלי אבל הם חביבים עלי –

רבלון "COLORSTAY ULTIMATE SUEDE" – כאחת שמתאפרת בבוקר והולכת ליום ארוך שכולל אוכל ושתיה, ואחר כך גם הולכת לרקוד (עם המון נישוקים וחיבוקים לחברים) – השפתון צריך לשרוד, והרבה. אני לא סובלת שפתונים שנמרחים על כוסות שתיה, על אנשים אחרים או על עצמנו ואין בחורה שלא מכירה את הקטע של שערה שנתפסת על השפתון וכשמרחיקים אותה, הופכת לפס על הפנים. השפתונים של רבלון עמידים 16 שעות אבל לא מיבשים אלא מטפחים את השפתיים ומשאירים אותן רכות (כך שגם כיף להתנשק וגם השפתון לא נהרס!) ומכילות חמאת שיאה, תמצית אלוורה וגם ויטמין E.

בלחמים – לחם 100% שיפון קל של "לחם הארץ" – גם היתרונות של השיפון, גם חצי מהקלוריות. טעם עדין, מרקם קליל, הולך מצוין עם ממרחי ירקות. הלחם נאפה בתנורי אבן מיוחדים באפיה מסורתית שכוללת ידע ונסיון רב, השיפון מגביר את זמינות המינרלים והפעילות של החיידקים הטובים בקיבה, לחם שיפון הוא בעל אינדקס גליקמי נמוך כלומר תחושת השובע ארוכה יותר, ויתרון נוסף של השיפון הוא הסיבים  שעוזרים לפעילות מערכת העיכול.

MOISTUREDEEP של "ניטרוג'ניה". את מוצרי ניטרוג'ניה גיליתי בזכות אמא שלי, שסבלה שנים רבות מכפות ידיים יבשות בגלל חורף, עד כדי דימומים וכאב. שום דבר לא עזר עד שגילינו שמה שלא עושה אף משחה רפואית, עושה "ניטרוג'ניה". העור הפך רך ונעים, הסדקים נעלמו ואנחנו הפכנו למעריצות. הקרמים של "דיפ מויסטור" חודרות ל10 שכבות עליונות של העור ומשאירות אותו רך ונעים. אני במיוחד מתה עליהן בטיולים ארוכים כשכפות הרגליים הרוסות, בעיקר במזג אוויר קר.

קוטג' תנובה מופחת נתרן (מלח)  (המצפן התזונתי) ושוקו – מסדרת משקאות השוקו של תנובה- משקאות מופחתי סוכר (שלושים אחוז פחות) ולעומת זאת מכילים 96% חלב, וויטמינים וכמה שפחות לקטוז. כי גם לילדים מגיע לגדול בריאים (והאמת, אני מתה על שוקו בעצמי…) – "המצפן התזונתי" הוא מיזם של "תנובה" שבו מנסים להפחית לאט לאט את כמויות הנתרן והסוכר במוצרים, ועדיין להשאירם טעימים ואיכותיים. ההפחתה היא איטית כדי שהציבור יתרגל לטעם וירוויח בריאות.

ניוקי – גם הוא מסדרת GREEN של שופרסל – למי שאוהב ניוקי אבל אסור לו לאכול גלוטן, הניוקי היחיד שלא מכיל גלוטן, וטעים באותה מידה. עם רוטב טוב, עם סלט ירוק ליד, כל בני המשפחה יכולים להנות .

פסטרמה הודו – אם כבר מרכיבים ארוחה , פסטרמה היא פתרון בשרי מהיר, נוח ודל שומן, והכי טוב- מאה אחוזי רכיבים טבעיים – והכל של יחיעם.

סדרת המטליות החכמות היומיות של ניקול – כי שוב, אני ועבודות נקיון לא הולך ביחד (חבל על המניקור!!) ומטלית יומית שניתן לזרוק, היא פתרון מצוין (ראיתם מישהו שאשכרה מכבס מטליות?).

לאתר מוצר השנה- http://www.productoftheyear.co.il/ (שם אפשר למצוא את הרשימה המלאה של הזוכים).

 

HOME SWEET HOME.

בית הוא לא רק ארבע קירות. בית הוא מקום המפלט שלנו, המקום שאליו אנו חוזרים ושהקרובים לנו ביותר נמצאים בו, בית הוא הנחמה, השלווה, והמקלט. לכן חשובה מאד האווירה שהבית משרה עלינו- בית כאוטי גם גורם לנו לחוש כך, ובית שאין בו צורה, אופי או רעיון כלשהו, גורם גם למי שחי בו להרגיש תלוש ולא שייך.

מצד שני, לעצב בית זו עבודה קשה, וזה דורש ראייה ומחשבה שלא לכל אחד יש את הכישרון או הזמן לעסוק בה.

כדי לעצב בית צריך להחליט על הקונספט, על התפקידים השונים שהבית אמור למלא (האם לגידול ילדים? חיות מחמד? לשהיה ארוכה או לחזרה בשעה מאוחרת ועזיבה מוקדמת? מטבח משוכלל לשף חובב או פינוי יותר מקום למי שצריך רק מקפיא ומיקרוגל?).

(קרדיט לכל התמונות – סבסטיאן ארוך).

כשאני רואה את תוכניות העיצוב השונות בטלוויזיה, אני מבינה שיש אינסוף אפשרויות ודרכים, מהוצאות כבדות מאד ועד מספר פריטים או שדרוגים שיכולים להפוך את הבית מסתם קירות ותקרה, לגן עדן אישי קטן שמייצג גם את האישיות של מי שמתגורר בבית.

אם הייתי צריכה לעצב את בית חלומותי, הייתי משלבת מספר קונספטים לפי החדרים השונים – כי דין חדר שינה איננו כדין מטבח, וגם חדרי הרחצה דורשים התייחסות נפרדת.

אני מאד אוהבת עיצוב קלאסי, אבל הייתי צריכה להזהר מליפול למלכודת ה"סבתא", והייתי בוחרת לשלב גם גוונים בהירים ולא רק חומים כהים למשל. הייתי משלבת גם חלל פתוח בין המטבח לסלון, מה שלא היה מקובל אצל הסבתות שלנו, אבל משרה אווירה מרווחת יותר.

קל יותר גם לבחור פריטים גדולים כמו ספות למשל, ולשכוח את הדברים הקטנים כמו – איך להחביא את כל הכבלים של מכשירי החשמל כדי שהסלון לא ייראה כמו חדר חשמל ? או מיקום מסך טלוויזיה למשל, במרחק מתאים ממקום הישיבה לנוחות המירבית של הצפייה, ולשמור על פרופורציות.

עיצוב חדר השינה צריך להיות רומנטי ומזמין. הייתי בוחרת בצבעים בהירים ובהרבה בדים נשפכים, קצת קיטשי אבל זו בדיוק האווירה. מיטה נוחה שאפשר לטבוע בה, חלון מואר שמכניס אור טבעי, ווילונות רכים, ותאורה לא ישירה.

המטבח הוא ממלכה שלמה, והוא צריך גם להכיל מכשירי חשמל רבים – גדולים כמו מקרר או קטנים כמו טוסטר, וגם המון שטח עבודה (ואני מתה על ה"איים" למיניהם) וגם לאפשר תנועה נוחה שבה אנשים לא ייתקלו אחד בשני בזמן שאחד מחמם משהו על הגז והשני מוציא משהו מהמקרר. (ושיהיה קל לנקות, כבר הזכרנו?)

כמובן שצריך גם להשקיע מחשבה בחדרים פונקציונלים כמו חדר הרחצה (החלום שלי – בסגנון זן יפני.) וחדרי ילדים לפי הגילאים והצרכים השונים.

היות ואת כל זה קשה לעשות לבד, הייתי שמחה שמישהו היה "נכנס לי לראש" ומוצא שם את בית חלומותי, והופך אותו למציאות, כי בסופו של דבר הבית הוא ההשקעה הגדולה ביותר שלנו, ומה שאמור לתת לנו את התחושות הטובות ביותר, ולזה אין מחיר.