גדלתי בבית פולני, נו מה לעשות- תבלינים לא היו ממש החלק החזק אצלנו. מקסימום מלח וסוכר. את המטבח המרוקאי והמטבחים המתובלים הכרתי הרבה אחרי גיל ההתבגרות ואימצתי מהם חלק מהמנות (אם כי קשה לי עם מנות ממש חריפות).
שני הגברים בבית לעומת זאת מאד אוהבים את העוקצנות החרפרפה ושמחים לפגוש אותה בכל מנה.
מתוק. כולנו אוהבים מתוק. כשמתחשק "משהו טעים" זה בדרך כלל משהו מתוק. בפסח (ובחגים בכלל) כשאנו יוצאים משגרת העבודה , ויש לנו הרבה יותר זמן פנוי, אנחנו גם בדרך כלל רעבים יותר ומשתוקקים יותר למתוקים, ובחג כמו המימונה, שמזמן הפך לחג לאומי של כל העדות, המתיקות היא השולטת ביד רמה.
את "סנדלפור" ומוצריה הכרתי לראשונה בפרסומת שבה דוגמנית לא מצליחה להגיד את שם החברה, עד שהיא טועמת מהמעדנים ונהנית. אז לי דווקא אין בעיות בהגיית השם, ואני תמיד שמחה לטעום את המוצרים הכייפיים של "סנדלפור" ושמחה לשמוע על החידושים.
חג הפסח בפתח, ומעבר לארוחות החג הכבדות, כשרוצים משהו לנשנש יש רק…. מצות, ובדרך כלל הן באות עם אחיהן התאום הסיאמי "שוקולד"- או בקצרה "מצות עם שוקולד" (ויש אפילו קנויות כאלה!). אבל…. שוקולד זה אמנם בריא אבל לא בכאלה כמויות, ואם כבר רוצים משהו מתוק על המצה, עדיפה האפשרות של "אחוה" – ממרחי טחינה עם שוקולד וסילאן שמביאים לא רק מתיקות אלא גם ערכים תזונתיים גבוהים.
הכל התחיל כשלאמא של איציק אלמן היה יום הולדת. מה כבר אפשר לתת ליום ההולדת שישים שהיא לא קיבלה מליון פעם? אז הרעיון של איציק , מרפא לפי התורה הסינית שחזר בתשובה יחד עם אשתו לפני 17 שנים, היה סיור קולינרי בבני ברק, מקום שלמד לאהוב ולהכיר. אחרי ההצלחה הגדולה של הסיור, הוא חשב "למה לא?" ויצר משהו ייחודי- סיור קולינרי במקומות הכי טעימים בבני ברק, בזמני השיא שלהם- חמישי בערב, כשכל העיר והסביבה (וגם מערים רחוקות) מגיעה לקנות אוכל לשבת קודש.
אזני המן, הרבה אזני המן. כל הארץ אזני המן. אחד המנהגים האהובים והטעימים של פורים- אותם משולשים במילויים שונים.
ועכשיו כדי לגוון – "ממלכת החלבה" האהובה, מביאה לנו המון טעמים שונים למילוי אזני המן- חבלה עם פרג, חלבה בטעם בננה, חלבה עם קרם נוגט וחלבה עם שוקולד בלגי מובחר- בקיצור, משהו לכל טעם.
פעם כשהיו אומרים "מסעדה" התכוונו תמיד לתל אביב. עכשיו ישנם יישובים רבים שהופכים למעוזי אוכל איכותיים ושחוסכים לסועדים את הפקקים והעדר החנייה בתל אביב. הישוב "קדימה" ממוקם בלב הארץ, ועכשיו אפשר למצוא בו מכל טוב ולכל טעם.
הוזמנתי לנסות את "טאיה"– מסעדה אסיאתית שקיימת שם כבר שלוש שנים, ושאין לי מושג איך פספסתי פנינה כזו עד עכשיו. האוכל האסיאתי הפך פופולארי בארץ, ומכניסתו לארץ, בהתחלה תחת ההגדרה של "מסעדה סינית" שהגישה מנות ברווז בתוך נייר כסף מקופל כמו ברווז עם רוטב אדום מזעזע, ועד היום עבר דרך ארוכה והפך לאהוב על כל הגילאים (ותיכף תראו כמה זה "כל הגילאים").
בשנים האחרונות ישנה מודעות גדולה לשינוי התזונה לתזונה בריאה. רובינו משתדלים לאכול פחות כמו הומר סימפסון ויותר מנות בריאות, אם מדובר בהפחתת הסוכר ,השומן, החומרים המשמרים או המלח, ואם מדובר בהוספה של מנות בריאותיות לתפריט שלנו.
אחד התחומים שזוכה לעדנה בגלל יתרונותיו הבריאותיים הוא תחום הקטניות והזרעים, שפעם היו נתפסים כמשהו לטבעונים או למשוגעים לדבר, ועכשיו נכנסים לתפריט של כולנו ומשפרים את בריאותינו.
היום ראש חודש אדר, שריקת הפתיחה למבול של מתוקים שיפול עלינו לטובה לאורך כל החודש עם דגש על פורים. אחרי שימאס לנו מאזני ההמן הסטנדרטיות עם הפרג או השוקולד, נחפש אפשרויות אחרות לגיוון המאכל הפופולארי הזה, וב"תומר" מציעים לנו את חמאת הבוטנים המעולה שלהם- קלאסית או עם שברי בוטנים. ההמלצה- לערבב חמאת בוטנים עם הקונפיטורות של FRUPPA בטעמי פירות שונים, ויש את הטעם האמריקאי הקלאסי שהתחבב על ישראלים רבים.
בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות. פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"? למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.
נתחיל מווידוי- אני ברזילאית, נולדתי ב"ארץ פירות הקפה". חלק ב' של הווידוי- אני לא שותה הרבה קפה. למעשה, אני שותה כוס אחת פעם בשבוע (!) בשביל שיהיה לי כוח ללכת לרקוד סלסה אחרי שבוע של ריצות, ספורט ואירועים עם הרבה מדי פחות שעות שינה.
אז אם כבר יש כוס שבועית- לא נעשה אותה הכי משובחת שיש?
