מתוק. כולנו אוהבים מתוק. כשמתחשק "משהו טעים" זה בדרך כלל משהו מתוק. בפסח (ובחגים בכלל) כשאנו יוצאים משגרת העבודה , ויש לנו הרבה יותר זמן פנוי, אנחנו גם בדרך כלל רעבים יותר ומשתוקקים יותר למתוקים, ובחג כמו המימונה, שמזמן הפך לחג לאומי של כל העדות, המתיקות היא השולטת ביד רמה.

את "סנדלפור" ומוצריה הכרתי לראשונה בפרסומת שבה דוגמנית לא מצליחה להגיד את שם החברה, עד שהיא טועמת מהמעדנים ונהנית.  אז לי דווקא אין בעיות בהגיית השם, ואני תמיד שמחה לטעום את המוצרים הכייפיים של "סנדלפור" ושמחה לשמוע על החידושים.

להמשיך לקרוא ←

חג הפסח בפתח, ומעבר לארוחות החג הכבדות, כשרוצים משהו לנשנש יש רק…. מצות, ובדרך כלל הן באות עם אחיהן התאום הסיאמי "שוקולד"- או בקצרה "מצות עם שוקולד" (ויש אפילו קנויות כאלה!). אבל…. שוקולד זה אמנם בריא אבל לא בכאלה כמויות, ואם כבר רוצים משהו מתוק על המצה, עדיפה האפשרות של "אחוה" – ממרחי טחינה עם שוקולד וסילאן שמביאים לא רק מתיקות אלא גם ערכים תזונתיים גבוהים.

להמשיך לקרוא ←

לפני 13 שנה ייסד ניר בריח את "מכללת השף"– הסניף הראשון בעיר באר שבע. המכללה כבר חוגגת בר מצווה, עם חמישה סניפים- :תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון  וכאמור החלוצה באר שבע.

הגעתי להכיר את סניף ראשון לציון, בו נערכה ארוחת טעימות חגיגית לכבוד האירוע, כשכל האוכל בושל על ידי תלמידי קורס "בישול a la carte" , כשהם בחצי הדרך בלימודיהם, ובזווית האישית- אם אלה המטעמים שהם הצליחו להפיק בחצי הדרך, אני מאד סקרנית לטעום את התוצרים בסוף הקורס.

להמשיך לקרוא ←

פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).

בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.

להמשיך לקרוא ←

הכל התחיל כשלאמא של איציק אלמן היה יום הולדת. מה כבר אפשר לתת ליום ההולדת שישים שהיא לא קיבלה מליון פעם? אז הרעיון של איציק , מרפא לפי התורה הסינית שחזר בתשובה יחד עם אשתו לפני 17 שנים, היה סיור קולינרי בבני ברק, מקום שלמד לאהוב ולהכיר. אחרי ההצלחה הגדולה של הסיור, הוא חשב "למה לא?" ויצר משהו ייחודי- סיור קולינרי במקומות הכי טעימים בבני ברק, בזמני השיא שלהם- חמישי בערב, כשכל העיר והסביבה (וגם מערים רחוקות) מגיעה לקנות אוכל לשבת קודש.

להמשיך לקרוא ←

יש לי יחסים אמביוולנטיים עם שמרים. מצד אחד אני כבר לא מפחדת מהם, מצד שני אני משתמשת רק בגרסת השמרים היבשים, רצוי אינסטנט, כי להתחיל לגדל שמרים בתוך מים רותחים וכל הבעבוע הזה, זה באמת לא בשבילי.

אחת הבעיות עם שמרים היא הזמן. כל שלב באפייה עם שמרים לוקח זמן התפחה, ובחורף זה גם מתארך, ורק בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מתפיחה בצק שמרים ממש על המזגן, עטוף בשמיכת צמר מפנקת כאחרון הפרינצסות.

להמשיך לקרוא ←

האמת שכשאני שומעת את השם "שמן קוקוס" האסוציאציה הראשונה שלי היא דווקא טיפוח. יש כל כך הרבה שימושים לשמן קוקוס בעולם היופי- להעלמת כתמי גיל, לריכוך העור, לפילינג, מסכות פנים, טיפוח השיער והציפורניים, ריכוך השפתיים והקלה על פגעים ועקיצות, וזה רק על קצה המזלג.

אבל שמן קוקוס הוא קודם כל למטבח , וככזה הוא תחליף מצוין ובריא לחמאה – לטבעוניים, לרגישים ללקטוז או למי ששומר מצות ושרוצה להכין מנה בטעם "חלבי" לאחר ארוחה בשרית .

להמשיך לקרוא ←

אזני המן, הרבה אזני המן. כל הארץ אזני המן. אחד המנהגים האהובים והטעימים של פורים- אותם משולשים במילויים שונים.

ועכשיו כדי לגוון – "ממלכת החלבה" האהובה, מביאה לנו המון טעמים שונים למילוי אזני המן- חבלה עם פרג, חלבה בטעם בננה, חלבה עם קרם נוגט וחלבה עם שוקולד בלגי מובחר- בקיצור, משהו לכל טעם.

להמשיך לקרוא ←