חברת "מאכלי עולם" מביאה לנו הקיץ תה ירוק בטעמי פירות מיוחדים תוצרת אנגליה, כי מי כמוהם מתמצא בתה?
ולמה לכבוד הקיץ? כי סדרת התה הירוק עם הפירות מתאימה במיוחד להכנת משקאות צוננים ומרווים לקיץ כמו גם לטעמי קינוחים מיוחדים.
ארכיון
רטבי הצ'ילי של "תומר" – לפלפל את החיים!
השבוע הכנתי עוף. עוף יכול להיות הדבר הכי משעמם בעולם, או הכי טעים, השאלה איזה רוטב , משחה או מרינדה שמים עליו. אפשר כמובן לערבב חומרים , תבלינים וכמויות, אבל היי- אני לא שפית, אני לא ממציאה רטבים, אני רק טועמת אותם.
החיים המתוקים ב"דיוויד ים המלח".
פיסקת פתיחה- יש הרבה "דיוויד" בעולם, אני מאוהבת בשניים – דיוויד האסלהוף ודיוויד טננט. למה? כי זה הטעם שלי. אבל השבוע הוספתי לי אהוב שלישי- דיוויד ים המלח – ריזורט וספא. נכון, זה לא בן אדם שאפשר לבקש להצטלם איתו סלפי, אבל השהות בו היתה הרבה יותר כייפית מאשר כל תמונה סלולרית בפייסבוק.
ים המלח, אחד מתופעות הטבע הנדירות, פנינה של טבע שמענגת את כל החושים- הנוף היפיפיה הוא תענוג לעיניים, האוויר הצח והייחודי מרחיב את הנשימה, השקט המדברי, הטעמים והתחושות. יש מספר מלונות לא מבוטל בעין בוקק, אבל "דיוויד " יש רק אחד- בגדול. כמה גדול? "דיוויד" הוא הגדול והמפואר ביותר באזור, על 606 החדרים שלו, בדרגות שונות, והשטחים הגדולים שלו בכל קטגוריה.
הוזמנתי לעשרים וארבע שעות סוערות בים הרגוע הזה, ותאמינו לי, יש כל כך הרבה מה לעשות בים המלח בכלל וב"דיוויד" בפרט, שלא נותרה דקה פנויה.
סלטי "צבר"- כי תמיד יש במה להפתיע
חומוס, חצילים, ירקות קלויים- מה כבר אפשר לחדש במנות הללו שאמנם אהובות מאד כפי שהן, אבל כמה אפשר אותו דבר? ומצד שני, איך לחדש באופן שחובבי המתכונים הקלאסיים לא יתרעמו על השינוי אלא להפך – יאהבו אותו?
ב"צבר" לא שוקטים על השמרים ולאחרונה הגיעו למדפים שני חידושים שלא נראו קודם.
מעדנות- סרט בורקס
בילדות שלי בשנות השמונים המילה "בורקס" אף פעם לא באה כמילה אחת. היא תמיד היתה המילה השניה בצמד "סמי בורקס". סמי המיתולוגי במרכז פתח תקווה, שמכר בורקס מכל הסוגים, גדולים, תפוחים ומלאים כל טוב, כאלה שתמיד לא יכלנו להתאפק ונגסנו בהם בעודם לוהטים, כך שאיבדנו תחושה בחיך העליון, אבל הטעם היה כל כך טעים, אפילו שהיינו אחר כך מכוסים בפירורים.
שמח ללכת ב"דרך היין".
"יין לא שותים בגלל ה"עפיצות", יין שותים בגלל שזה טעים". דומה שמשפט המפתח הזה, שהגיע מפיו של קובי שקד, הבעלים של רשת "דרך היין" על 11 סניפיה, וגם של יקבים שונים בארץ, למעשה ממצה את כל העניין – יין איננו ל"מבינים" בלבד, יין הוא , כמו בפרסומת, מוצר צריכה בסיסי שאמור ללוות את החיים הקולינריים של כולנו, בארוחות רגילות או באירועים, עם המשפחה או עם חברים.
הבעיה היא שאנשים נכנסים לחנות יין ונבהלים מהעושר, ומכך שאולי אין להם ידע רב ביינות, ואיך יבחרו את היין שמתאים להם? לשם כך צריך צוות שמבין מצד אחד, וסבלני מצד שני, ואת שני הדברים האלה ויותר, יש ברשת "דרך היין" הוותיקה שחגגה לא מזמן 23 שנות קיום .
החוויות שב"חוויה".
נופי הצפון נפרשים בפני מי שעומד באחד מחדרי מלון "חוויה פלאזה" בנצרת עילית, ביום בהיר אפשר לראות עד החרמון, האוויר הצח ממלא את הריאות, השמש מלטפת וכל כולי באווירה של "תשאירו אותי פה, תחזרו מחרתיים" בעודי משתכשכת בבריכת השחיה הגדולה של המלון.
אבל נתחיל מההתחלה- ההרכב: חבורת בלוגרים שמחים במיוחד. המיקום: כמו שכבר תואר בהתחלה- בילוי יום במון "חוויה פלאזה" בנצרת עילית. הסיבה: כל החידושים לקראת הקיץ.
הליים של "תקוע" – העיקצוץ המתוק
כשאומרים לי "ליים" האסוציאציה הראשונה שלי כברזילאית היא כמובן קייפיריניה. אותו משקה אלכוהולי משמח לבב, שמביא איתו את הלמות תופי הבטוקדה על הטיילת של ריו.
אבל ליים הוא הרבה יותר מאשר מרכיב לקוקטייל, וההתנסות שלי היום הוכיחה את הדבר בגדול.
טעמי הקיץ של "צובה".
הרי יהודה בשעת שקיעה הם תמיד מראה מרהיב. הכרמים בהרי יהודה שנצבעים בצבעי אדום זהוב חמים הם אחד הדברים היפים ביותר, ואם יש מהם גם תוצרת מלבבת לב ושפתיים, זהו עונג טהור.
הוזמנתי לטעום את טעמי הקיץ של יקב "צובה" שבקיבוץ צובה, הרכב נסע בדרך פתלתלה מעלה מעלה עד שהגעתי לטוסקנה, סליחה, לכרמים התאומים שלה- לצובה. עם קרני השמש האחרונות ביקרנו בכרמים, ושמענו על האדמה הפוריה, שמניבה מכל טוב, והענבים שגדלים בתנאים האופטימליים ליצירת יינות משובחים- לבנים ואדומים. הכרמים שניטעו לראשונה ב1996, עשרה זנים שונים על אדמות טרה רוסה , מוקפים בגתות עתיקות נותנים את פריים ליקב שהוקם תשע שנים מאוחר יותר, ומאז מפיק כארבעים אלף בקבוקים בשנה, מהם מיוצאים כשישים אחוזים לאירופה וארצות הברית, כשהם נושאים את תווי האישור של האיגוד האירופי ושל הFDA. היינות נושאים גם תווית כשר למהדרין וכשרות בינלאומית.
חלב ועוגיות – כי קלאסיקה נשארת קלאסיקה
עוגיות וחלב תמיד היו נשנוש הילדות. האמת, יותר בסרטים האמריקאים שם משאירים עוגיות וחלב עבור סנטה קלאוס, וזו המנה שמהווה את ארוחת הארבע של הרבה ילדים שם. בישראל הצירוף המקובל בדרך כלל היה "שוקו ועוגיות" או לחילופין "שוקו ולחמניה" המפורסם של הקייטנות, אבל היי אם יש משהו טעים באמריקה (חוץ מבראד פיט כמובן) אז בהחלט שווה לעשות לו "עלייה" לישראל.
שופרסל פינקו הפעם עם עוגיות בקופסה גדולה של 600 גרם – גם מלוחות וגם מתוקות, ובמשקאות מסדרת הטבע של GREEN- משקה אורז ושקדים, ומשקה סויה, שניהם בגודל ליטר אחד.
