עוגיות וחלב תמיד היו נשנוש הילדות. האמת, יותר בסרטים האמריקאים שם משאירים עוגיות וחלב עבור סנטה קלאוס, וזו המנה שמהווה את ארוחת הארבע של הרבה ילדים שם. בישראל הצירוף המקובל בדרך כלל היה "שוקו ועוגיות" או לחילופין "שוקו ולחמניה" המפורסם של הקייטנות, אבל היי אם יש משהו טעים באמריקה (חוץ מבראד פיט כמובן) אז בהחלט שווה לעשות לו "עלייה" לישראל.
שופרסל פינקו הפעם עם עוגיות בקופסה גדולה של 600 גרם – גם מלוחות וגם מתוקות, ובמשקאות מסדרת הטבע של GREEN- משקה אורז ושקדים, ומשקה סויה, שניהם בגודל ליטר אחד.
תערוכת "קולינריה" – התערוכה הקולינרית לקהל המקצועי מתקיימת כל שנה במלון "דן פנורמה" בתל אביב, ומביאה את החידושים האחרונים בשוק המזון, לצרכן הפרטי והמוסדי, נותנת במה ליצרנים קטנים וגדולים כאחד, וגם עורכת פאנלים בנושאים קולינריים שונים כגון "מה עושים כשאין עובדים במסעדות", "מסעדנות אז והיום", "דיני עבודה", "עיתונות האוכל החדשה" ועוד ועוד, בהשתתפות מיטב השפים ואנשי התעשייה הקולינרית.
לכבוד הקיץ, משהו קליל, משהו קרנצ'י, משהו שופע טעם וצבע- או בקיצור "אנדיב". האנדיב הידוע גם בשמו העברי "עולש" מגיע מאירופה ומצוין להרבה שימושים- או כמו שהוא לסלטים, או למילוי כ"פינגר פוד" (יש לו צורת סירה יציבה שמאפשרת להניח בו כיבוד ולהציב אותו על מגש, ואז אנשים יכולים לתפוס אותו בשתי אצבעות), וכמובן גם בצורות עשייה שונות.
בילדות שלנו היינו אוכלים אוכל בצבעים זרחניים. כאלה שלא רק שהשאירו את הפה שלנו והשיניים בצבעי כחול, סגול, צהוב, גם שפעו בחומרים כימיים לא ברורים שהיו מוגדרים בכל מני אותיות באנגלית.
לפני כשנתיים ביקרתי בסדנה של פרידה רז בשוהם. הנושא היה ""קטניות , ירקות ותבשילים" ולמדנו (וגם אכלנו הרבה כמובן) מנות שונות שהמשותף להן הוא שאפשר להכינן במהירות (כי כשיש לך ילד רעב על הראש ,או במקרה של בן הזוג שלי – בת זוג עצבנית ורעבה, או להפך- רעבה ועצבנית, אתה לא רוצה להתעכב עם האוכל) ועם מצרכים שנמצאים בכל בית, בעזרת כלי מטבח שנמצאים בכל בית.
הפעם הוזמנתי לסדנה בשרית, בעיתוי מצוין כי אחרי כל הגבינות ומוצרי החלב של שבועות, פשוט נזקקתי למשהו קרניבורי. .
לא סתם מוגדרות חמוציות כ"מזון על" – הן מכילות שפע של ערכים תזונתיים כמו פוליפנולים שהם נוגדי חימצון שמגנים על הגוף מפני השפעות סביבתיות.
אבל לפני הכל, חמוציות, והמיץ שלהם, פשוט טעימים ומרווים, בעיקר כשהם קרים.
"Ocean spray" מביאה לכבוד הקיץ אריזות חדשות וזו היתה סיבה מספיק טובה כדי לבדוק מה אפשר להכין מהמיץ הבריא והטעים הזה.
לא מזמן סיקרתי כאן את ממרח המרשמלו "MARSHMALLOW FLUFF".
ועכשיו הגיע לארץ אחיו הצעיר- ממרח מרשמלו FLUFF בטעם תות, גם הוא על ידי חברת "מאכלי עולם".
עגבניות מיובשות הן כבר ממש לא שם של סרט, אלא מצרך פופולארי לאכילה כמו שהן, או על כריך חלבי או בשרי, או להוספה לתבשילים כלשהם.
קיבלתי להתנסות את אחד מהממרחים בסידרה החדשה של "תומר"- ממרח עגבניות מיובשות קצוצות עם זיתים ירוקים ועשבי תיבול בשמן חמניות. (מור נוסף חדש בסידרה הוא רצועות עגבניות לחות מתובלות בעשבי תיבול ושמן חמניות).
אחרי שטעמתי ככה, נזכרתי שיש לנו בבית קמח כפרי שרק מחכה להפוך ללחם, ואין כמו מילוי עגבניות מיובשות כדי להגדיל את החגיגה הטעימה.
אין מי שלא מכיר את פיליס גלזר– מלכת התזונה הבריאה. אחרי הרבה תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול, טורים ומדורים בעיתונים ומגזינים, סדנאות והדרכות, הרצאות וכל מה שאפשר- היא הביאה את בשורת הבישול הבריא לכולנו (ועל הדרך גם המון התחשבות בסביבה).
ואחת מהדרכים הכייפיות להפיץ את עקרונות הבישול הבריא, היא בסדנאות שפיליס מעבירה בביתה בתל אביב, לקבוצות קטנות, בהגשה אישית, טעימה ונינוחה.
הוזמנתי להתנסות בסדנא בשם "סדנה ללא גלוטן- מזרח ומערב". כבר בפתיחה הפתיעה פיליס ואמרה "אני לא טבעונית, אני גם לא צמחונית, אבל גיליתי שהטבעונות עושה טוב לגוף שלי ולי". ולמה "מזרח ומערב"? כי למה לא לקחת את הטוב שבשני העולמות ולשלב כדי ליצור מטבח גם טעים, גם בריא וגם קל להכנה?
הבית של פיליס מזמין ומחמם לב, והמטבח עושה חשק לבשל, עם אוסף ענק של כלי בישול, מוצרים ותבלינים , רק לשלוח יד ולטעום, להריח ולנסות. אבל לפני הבית יש את הגינה, באמצע העיר, בלב תל אביב הסואנת יש לפיליס פינת טבע מקסימה עם צמחי תבלין שנקטפים הישר אל המטבח, ועצי פרי מניבים.
אחד הממתקים האהובים כבר מילדות הוא "כדור שוקולד". משהו בכדור העגלגל הזה, שמחזיקים בשתי אצבעות, ומכניסים לפה בבת אחת כדי לקבל את כל המתיקות ביחד, ואז להתענג על הטעמים שלו. הבעיה- המתכון הקלאסי של "כדור שוקולד" הוא קצת בעייתי מבחינה בריאותית- עזבו שבילדות היינו מכינים אותם עם המון מרגרינה… גם עם מוצרים טובים יותר כמו שוקולד משובח וחמאה, זה עדיין משהו שעדיף לא להרבות בו, מסיבות קלוריות, ובריאותיות.
