את המוצרים ש"תומר" מייבאים ומשווקים אני מכירה ואוהבת כבר מזמן וניסיתי לא מעט מהם. לקראת שבועות החברים ב"תומר" מביאים לנו הפתעה מיוחד
מסדרת LA PASTA- מותג הפרימיום של המטבח האיטלקי, מגיעים טעמים חדשים מסדרת הניוקי- ניוקי תפוחי אדמה עם דלעת, וניוקי תפוחי אדמה עם עגבניה. הם מצטרפים למשפחה רחבה מאד של מוצרים כמו קנלוני, לזניה, רטבי עגבניות, מוצרי עגבניות שלמות ועוד הרבה גודיז.
סלסילה מפנקת במיוחד הגיעה מ"תנובה" לקראת חג השבועות- קרם פרש 30% שומן של "השף הלבן" שמתאים בעצם לכל דבר- מתוק או מלוח, ומעלה אותו בדרגה, פתיתי מוצרלה מסדרת "השף הלבן" לכל דבר שדורש גבינה שנמסה ונמתחת ומשאירה מאחוריה שובל של טעמים כייפיים- בעיקר בפיצות ומאפים, גבינת קרם שמנת בניחוח טוסקנה 5% אחוז שומן (בטעם פלפלים) ובמרקם שקשה להאמין שיש לו כל כך קצת אחוזי שומן, כי הוא נמרח ונימוח, ו"פיראוס" בפרוסות – גבינה בולגרית שמתאימה במיוחד כבת זוג לפירות הקיץ ביחד עם כוס יין לבן צונן.
בסידרה היתה גם גבינת "נפוליאון חלפיניו"- גבינת שמנת 24% שומן שמתאימה מאד לכריכים , אפייה ובישול אבל מכיוון שבחבילה שלי התבלבלו ושכחו אותה (אבל היי, קיבלתי כמות כפולה של קרם פרש!!) .
ומה הכנתי מכל הטוב הזה?
חבילת שבועות של "שופרסל" כללה הרבה דברים טובים ומיוחדים- מאגף הפסטות המצוננות – רביולי בטטה, וחונקי כמרים (היתה אפשרות למקבץ אבל יצא בדיוק שהשגתי את מה שנרשם מההתחלה). חוץ מזה היו שמנת לבישול 15% וחמאה עם מלח ים אטלנטי שהיא משהו שלא ראיתי בשום מקום אחר.
חג שבועות, חג מוצרי החלב, וב"גד" הכינו לנו שתי הפתעות טעימות במיוחד- "מוצרלה פרסקה" – כדור מוצרלה טרייה, חצי קשה מחלב בקר, ו"ריקוטה פרסקה" – גבינה לבנה בסגנון איטלקי באריזה חדשה.
שתי ההפתעות האלה מצטרפות לשפע רב של גבינות במרקמים וטעמים שונים, שיוצרים לנו חגיגה על שולחן החג שלנו.
המשימה שלי היתה לעשות מנות איטלקיות קלאסיות.
חג השבועות המתקרב הוא אולי חג מאכלי החלב, אבל הרבה מהם משולבים במאפים. אפייה היא פעולה כייפית, יש אומרים אפילו תרפיוטית, ואין כמו ריחות של אפיה בבית, שמסוגלים להוציא פיל משלוותו (ויעידו על כך מתווכי הדירות שתמיד ממליצים למי שמוכר דירה, להכניס מאפה לתנור בשעת ביקור קונים פוטנציאליים).
לקראת חג השבועות כולנו עסוקים במתכונים ובהכנות שכוללות מוצרי חלב, גבינה, פסטות וכל מה ששייך למסורת, וגם למזג האוויר החם שמחייב אוכל קליל. זה בטח לא הזמן לתבשילי בשר כבדים… והיות ומדובר בחג שהוא חגיגת שפע, ברור שלצד האוכל צריך לבוא יין, וצריך שהוא יהיה איכותי ומשודך היטב למנות.
התירס קיים בעולם כבר 4000 שנה. מה כבר אפשר לחדש בו? מסתבר שאפשר.
"חוות תקוע" מביאה לנו עכשיו תירס מזן "סופר מתוק" ("super sweet corn") לאכילה בכל צורה שרוצים- כולל ממש חי, ישר מהקלח. ההבטחה היא לעסיסיות רבה, למרקם פריך ובעיקר לטעם המתוק פי שלושה מטעמו של תירס רגיל.
האם זה עובד? מדהים אבל כן. כשטעמתי תירס סופר מתוק ישר מהקלח, יכלתי לחשוב שמדובר באבטיח או מלון. פשוט כך.
ישר רצו לי בראש כל מני אפשרויות- מהגירסה של בישול במים ואכילה לוהט כמו שילדים הכי אוהבים (אפילו שזה שורף את הידיים בצדדים), ועד הפיכה לפולנטה מתוקה שנהדרת בתור דייסת תירס עם קינמון וסוכר.
בסוף הלכתי על הפשוט – הכנתי סלט ירקות עשיר, עם גבינות ואגוזים שונים, בעזרת סכין חדה הסרתי את גרעיני התירס מהקלח, ערבבתי הכל, עוד קצת רוטב וזהו, מושלם.
אחת התוכניות האהובות עלי היא תחרות בישול אוסטרלית בשם "המטבח המנצח" ויש שם שף צרפתי נודע שמבקר את המנות של המתחרים, ותמיד תמיד צועק "מה עם הרוטב? חסר רוטב!!!". כי האמת, בלי רוטב, מנות רבות הן פשוט משעממות במקרה הטוב, או יבשות במקרה הפחות טוב.
השנה היא 1921. המקום – ארץ ישראל הרבה לפני קום המדינה. הברון רוטשילד מקים ומייסד את "הטחנות הגדולות של א"י" כדי שלחקלאים בארץ ישראל יהיה קל לגדל את יבולם, למכור ולעבד את החיטה תוצרת מקומית.
בנין הטחנה, שנשאר כמו שהוא גם כמעט מאה שנים אחר כך, נבנה סמוך לנמל מצד אחד וסמוך לרכבת מהצד השני, כך שאפשר יהיה לשנע את החיטה והקמח בנוחות.
השף אסף גרניט הוא כבר מזמן לא רק שף. עם מסעדות מצליחות בארץ ובחו"ל, ועם תוכנית טלוויזיה פופולארית , השף הוא כבר כוכב ושמן של המנות שלו יוצאות למרחוק.
גם פיצה דומינו'ס היא פיצה אהובה ופופולארית והיא לא שוקטת על השמרים ומוציאה כל פעם חידוש – מפיצה לטבעונים ועד פיצה חיטה מלאה, ויש כמובן מבחר גדול של פיצות, כולל מה שאני הכי אוהבת – פיצה ללא שוליים.
