את רוית הכרתי בסדנת עיצוב שולחנות אירוח לט"ו בשבט, לאירוח מושלם. גילוי נאות- אני לא מארחת מושלמת, בעצם אני לא מארחת בכלל, אם יש אורחים אני מעדיפה לקחת אותם למסעדה ולסגור ענין. אבל זה לא אומר שאני לא מתה על קישוטים (הכי גירלי שיש) ושאני לא שמחה ללמוד את כל הדברים היפים הללו ולקבל המון רעיונות שאני בטוחה שמתישהו אני גם אממש.
ארכיון
דוקה גלאס- שקוף שזה עיצוב!
מכירים את הביטוי "השמיים הם הגבול"? לא תמיד זה נכון, אבל במקרה של דוקה גלאס זה נכון ועוד איך- כל חלום, כל עיצוב, הכל אפשרי.
על מה מדובר?
חברת דוקה גלאס מאסטרית בעבודות זכוכית- כל מה שכלול בהן- אם מדובר בציפויי קירות, קירות זכוכית בדרגות שקיפות שונות, ויטרינות, מעקות, פרקטים, דלתות… הרשימה כל כך ארוכה….
סיפורי ב(ג)דים- YES DOCO
המושג "עיצוב אופנה" מסתיר בתוכו כל כך הרבה – דמיון, ייצריות ,חלומות והפיכתם למוחשי. אנשים שיודעים לתרגם את הרעיון המופשט לקווים ,תפרים, כפתורים, דשים ושאר חלקי בד שיודעים להחמיא בדיוק לגוף הלובש, ולתת לו את ההרגשה הכל כך כייפית- להיות אופנתי.
מגשימים חלומות ב"סטודיו יניב שפירא"
סקסולוגית, חשפן, שוקולד, והקיש הבלתי נמנע- מרכיבים סטנדרטיים של מסיבות רווקות למיניהן- BEEN THERE DONE THAT. גם ערבי גיבוש למיניהם כבר התחילו לחזור על עצמם- כמה פעמים אפשר לנסות להמציא את הגלגל?
בסטודיו לצורפות של יניב שפירא מתגלה לעינינו עולם חדש של אפשרויות לכל אירוע, ולכל גיל – "מחמש עד שמונים וחמש" לפי הגדרת המקום. למה הכוונה? במפגש של כשעתיים וחצי, או בסטודיו לקבוצות קטנות או בכל מקום לקבוצות גדולות יותר, אפשר להתחיל מאפס ולסיים עם תכשיט מרהיב פרי יצירתנו האישית – שרשרת, טבעת או עגילים, מרהיבים וייחודיים רק לנו.
הסגנונות והשולחנות של דבורה.
"השולחן אינו סתם משטח להנחת האוכל וכליו ולישיבה סביבו.
לשולחן הסעודה מגיע אופי חדש, שונה ומיוחד המותאם לאירוע, לאורחים ולאווירה המבוקשת". כך פותחת דבורה שטיין את ספר ביכוריה, שכולו עיצוב שולחנות לפי אירועים וסגנונות שונים.
לאחר שנים של עיצובי שולחן מרהיבים בבית, קיבצה דבורה את הרעיונות, הטיפים והכללים לספר אלגנטי שב180 עמודי הכרומו המפוארים שלו מקיף את כל האירועים שבהם חוגגים סביב שולחן.
הכוכבים נוצצים ב"שבעת הכוכבים רשל"צ"
בדירות הסבתא שלנו היו סוג של חצי חדר המכונה "הול", שהוביל לסלון עם ספת 1+2+3, שולחן קפה וכמובן מפית רקומה על הטלוויזיה. לעיתים הספות עצמן היו מכוסות בניילונים שהיו מוסרים רק כשבאים אורחים, וכמובן שהכניסה לילדים היתה אסורה.
בדור שאחריו היו יותר רהיטי עץ, על התקרה היה "שפריץ" – אותם קוצים לא ברורים, ועל הקירות היו "טאפטים" פרחוניים בטורים ארוכים.
צעירי אותו הדור , ובעיקר הזוגות הצעירים שבדרך כלל לא שפעו כסף, הלכו על חברות שוודיות מוזלות להרכבה עצמית.
(בתמונה- מר עופר נמרודי חותך את הסרט ל"שבעת הכוכבים ראשון לציון")
התיק המדליק של EXPLORE.
כשאני הייתי תלמידה, וזה היה לפני די הרבה שנים, לא היתה מודעות לתיקי בית ספר. כלומר, היו תיקים, אם הישנים יותר, עשויים מעור ובמבנה מרובע שסוחבים ביד אחת, (כן, זו אני בתמונה…) או כל מני תיקים שהיינו ממלאים בהרבה יותר מדי דברים (אטלס, תנ"ך מלא, קלמרי עץ) ואיכשהו סוחבים על הגב לבית הספר, הרבה פעמים ברצועה אחת כי זה היה יותר "קול" או בשפה של אז "מדליק" למרות שהכאב בכתף היה נוראי.
JAVANI – היופי שמקיף אותך.
לאלי ששון יש הרבה סיבות להיות גאה- קודם כל באמפריית השטיחים שלו "שטיחי אלי ששון" שמפורסמת כבר ארבעים שנה, והשטיחים שלה מככבים במוסדות הנחשבים ביותר- כמו בית הנשיא, הכנסת, מרכז פרס לשלום, מרכז רבין, המשכן לאומנויות הבמה ומלונות רבים ברחבי הארץ והעולם, וגם בשלוש בנותיו – גילה, רחל ומיכל, שפתחו עכשיו את הסניף הצעיר – "שטיחי JAVANI".
גלריית לורנס – לילות יפו הרומנטיים.
גבר-אישה-אהבה-טבעת. חתונה, כמו אירועים אחרים בחיים- הופכים לזיכרון מתוק גם לנו וגם לאורחים . כשאנו מחליטים איפה נינשא או איפה נחגוג לילדינו, אנו רוצים את החוויה המושלמת, הן מבחינת קולינריה, הן מבחינת הבידור וכמובן האווירה והעיצוב.
WISHLIST – בית של משאלות.
חג הפסח הוא אולי חג החירות אבל לפני החג כולנו עבדים- של הנקיון, של ההכנות, ושל הסדר, לא רק זה שנערך עם צלחת של כרפס וחרוסת אלא כזה שצריך לעשות בכל הבית, בעצם בכל השנה.
הבעיה היא לא דברים מוגדרים שכולם יודעים איפה הם – המברג בקופסת כלי העבודה, המחבת בארון כלי המטבח וכדומה, אלא הדברים שנוטים להסתובב, להתפזר ובאופן כללי להערם בכל מקום.