לאנשים הנמנעים מגלוטן, בין אם מסיבות בריאותיות או מסוג התזונה שלהם, יש קושי רב למצוא מוצרים נטולי גלוטן, בעיקר במחלקת המתוקים. בשנים האחרונות ישנה מודעות רבה לצורך במוצרים כאלה והחידושים תמיד מתקבלים בברכה.
חברת "גילרו" מייצרים באמצעות טכנולוגיות ייחודיות, סידרת מוצרים בשם "עלמה" שכולה מתוקים מפנקים מחומרי גלם מעולים ללא גלוטן.
כולנו מכירים את הסיפור על בני המאיה שהכירו לספרדים הכובשים את הקקאו, שממנו היו מכינים משקה מר שכונה "צ'וקולטה". הספרדים התפעלו, לקחו איתם את סוד הקקאו ובהמשך הסוד הופץ בכל העולם, ושודך לסוכר בדרכו להפוך לשוקולד האהוב על כולנו.
כמובן שמקקאו ניתן להכין עוד דברים רבים, כולנו משתמשים בקקאו למתכונים מתוקים ואפילו מלוחים כמו רוטב ה"מולה" המפורסם או מתכון ה"עוף בשוקולד".
כמו ביין, כדי שמנה עם קקאו תהיה איכותית, צריך שחומר הגלם יהיה איכותי.
המוצר הטוב ביותר הוא אבקת קקאו נא, אורגנית 100% טהורה, כמו זו שהושקה בימים אלה על ידי "תבואות" – חברה המתמחה במוצרי מזון אורגניים וטבעיים.
הקקאו שמגיע ישירות מפרו לא עובר תהליך של קליה והטמפרטורה המקסימלית שלה הוא נחשף היא 45 מעלות כך שנשמרים הן הטעם המשובח והן הערכים התזונתיים מכיון שקקאו נחשב כמזון על ויש בו וויטמינים ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, סידן ואבץ (תמיד טענתי ששוקולד הוא מזון בריאות!!!).
הקקאו נקי מחומרי הדברה וכימיקלים והוא עשוי מפולי קקאו גולמיים.
כשקיבלתי את הקקאו להתנסות, התחלתי לבדוק מתכונים קלים וטעימים להכין בעזרתו אבל אז בן הזוג חובב הבריאות שאל "אני יכול לקחת"? כך שבמקום עוגיות שוקולד הקקאו משמש לכוסות משקה חם ומפנק בימי החורף הקרים (ובמקרה של בן הזוג, הוא מכין אותו במקום עם חלב, עם שמנת מתוקה!).
כמובן שגנבתי לו את הרעיון, ושילבתי גם מרשמלו, אם כבר.
כשר בהשגחת בד"צ בעלז והרבנות מטה יהודה.
להשגה ברשתות השיווק , בתי הטבע וחנויות מובחרות ברחבי הארץ.
תוכניות אפייה מככבות בטלוויזיה שלנו ומהתנורים יוצאים מטעמים מתוקים ומלוחים, עוגות ראווה, קינוחים מרהיבים ושאר גודיז שגורמים לישראלים לרוץ למחלקות האפייה בחנויות המתמחות ולצאת משם עם מריות, תבניות, חותכנים ומוצרי גלם שעד עכשיו בכלל לא הכרנו.
מי לא אוהב מאפים? אם מדובר במלוחים כמו פיצות ופוקצ'ות, לחמניות ולחמים, סמבוסק ובורקס, או אם מדובר במתוקים כמו עוגות, עוגיות, קינוחי כוסות, מרנגים ומוסים, קרמים ובצקים, השמיים הם הגבול.
חג החנוכה הגיע, והסופגניות שולטות בכל פינה. לצד הסופגניות המסורתיות ניתן למצוא סופגניות בכל הטעמים והקישוטים, בשילובים טרנדיים ובתוספות מיוחדות, כולן חוגגות את זכרון כד השמן שהספיק לשמונה ימים.
אחד הדברים הכייפיים ביותר הוא להכין סופגניות בבית, ולזלול אותן כשהן עדיין חמות, היישר מהשמן.
שקית מרשרשת במיוחד הגיעה לפתח הבית, עם שפע של חידושים בתחום הנשנושים, אותה תנועה כל כך כייפית שעושים מול הטלוויזיה או לצד בירה קרה, כשלא ממש רוצים לאכול אבל מחפשים "משהו טעים" ורצוי שיהיה פריך ופציח.
למעשה, בשקית היו מטעמים לכל הדרישות וכל הטעמים, מהטינאייג'ר חובב האקסטרים ועד לאמא הענוגה (זאת אני…).
בדרך כלל כשאנו חושבים על המילה "שמן" האסוציאציה שלנו היא אחת מהשתיים – או שמן זית או "כל השמנים האחרים" שאיכשהו נכנסים לנו לאותה קטגוריה- שמן קוקוס, שמן קנולה, שמן תירס, הכל הולך ואין לנו ממש מושג מה טוב יותר ובריא יותר.
כולנו רגילים ל"שמן זית-לימון" כברירת המחדל של תיבול סלט ירקות, אבל מאז שגיליתי את חומצי הפירות אני מודה שנטשתי את הלימון (מקסימום אני שמה בסלט כמה פילטים בשביל העוקצנות) לטובת החומץ.
חומצי פירות מלטפים את הירקות ונותנים להם ערך מוסף המעלה את הסלט בדרגה.
חטיפי "פיטנס" אהובים מאד בארץ בשל שילוב הטעמים , השובע והבריאות.
אבל מה עושים כשמתחשק משהו קצת אחר?
נסטלה משיקה את "קרקר פיטנס" – קרקר מחיטה מלאה, וקרקר בטעם דבש, ארוזים בתשע אריזות אישיות בכל חבילה, כך שהטריות והפריכות הכה חשובות נשמרת.
כשמתחשק לי משהו טעים, נשנוש כזה כייפי, בן הזוג שרואה אותי מחטטת במזווה תמיד מציע "קחי תפוח" ואני תמיד מאיימת שבסוף אני אעשה משהו אלים עם תפוח או בלעדיו… כי כשמחפשים "משהו טעים" הכוונה בדרך כלל למתוק, פחמימתי, בקיצור- לא רק "עוגי רוצה עוגיה" – גם כולנו.
