אם יש מוצר מזון אחד שיש עליו קונסנזוס שהוא משמעות המילה "אוכל", זהו הלחם. כבר מימי קדם הלחם היה הבסיס למזון של בני האדם, בגרסאות רבות ושונות, ובתוספות אין סוף.
יש ברכות על הלחם, יש מנהגים הקשורים בלחם, יש אמונות העוסקות בלחם, פתגמים ועוד, מ"לחם! עבודה!" ועד "אם אין לחם אין תורה" ועוד.
בעבר יכולנו לבחור בערך בין שני סוגי לחמים- הלבן והשחור, שנפרסו במכולת לבקשתנו (ואם לא היה כסף, קנינו חצי לחם). אחר כך התחילו להגיע סוגי לחם שונים מסוגי קמחים שונים ובטעמים מגוונים.
כבר עברו איזה שבועיים מהבליסה הגדולה של פסח, הגיע הזמן לבליסה הלא פחות גדולה של יום העצמאות. מיציאת מצריים ועד ל"פיקניק בצומת מסובים" כמו ששר פעם יאיר ניצני ב"שיר המנגל" המיתולוגי, השולחנות נפתחים, השמיכות נפרשות ועושר רב של מנות מונח להנאת כל החוגגים.
בין אם אתם קרניבורים שמניחים פרה על המנגל, ובין אם אתם טבעוניים או צמחוניים, מנת סלט מרעננת היא חובה לרענון הטעמים והיכולת הקולינרית.
נכון שאי אפשר לוותר על החומוס-צ'יפס-סלט המסורתיים, כשהסלט הוא בדרך כלל עגבניה, מלפפון ובצל קצוצים דק, אבל למה לא להרחיב את היריעה ולהנות מסלטים נוספים מגוונים, בריאים וטעימים?
ילדים יכולים להיות בעייתיים מבחינת ארוחת העשר שלהם בבית הספר. מצד אחד הם יכולים לדרוש "בא לי פסטרמה ולא ממרח שוקולד, ושיהיה עם שני עלי חסה ושני זיתים ירוקים" בדיוק כשהשעון מורה שחייבים לצאת, ומצד שני לעיתים הקפיטריה מושכת יותר מאשר הכריך שאבא או אמא עמלו עליו. הפתרון הוא יצירת כריך מיוחד, שלא רק שיהיה ארוחה מזינה לילד באמצע יום הלימודים אלא גם יתן את תשומת הלב הכייפית הזו שכולנו זקוקים לה.
קחו את המנה הנחשבת ביותר בעולם, כזו של שף עטור כוכבי מישלן, והוציאו ממנה את המלח. מיד תרגישו כיצד הטעם כבר לא מעניין, האיזון לא תופס והמנה כבר לא טעימה. מלח, כמה ששמים אותו בכמות קטנה, כך הוא משפיע על הטעמים, ולא רק כממליח, אלא גם כמשפר טעמים (כך למשל בשוקולד הוא מהווה ניגוד למתיקות, ואם תשימו אותו על פרי כמו אננס תופתעו לגלות שהמלח רק עושה אותו מתוק יותר מכיוון שהוא מנטרל את המרירות של הפרי).
היום "מלח" הוא כמובן לא רק "מלח" אלא תבלין לכל דבר, בעל מגוון אפשרויות וניואנסים שיכולים להוריד או להרים מנה, בהתאם לשימוש נכון (או לא נכון).
אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".
כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.
המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?
בתפריט ישנם שני כיוונים- מנות ל"מתחילים" בתחום הטבעונות, שעדיין מתגעגעים למנות שמכילות מרכיבים מן החי, כמו ביצים או חלב, ולכן לוקחות את הכיוון של הכנת אותה מנה, בטעמים ומרקמים דומים ככל האפשר למקור. כך למשל יש "שקשוקה" או "פלטת גבינות" שמספקות את הצורך שעוד קיים בלי לפגוע בבעלי חיים. פלטת הגבינות היתה אחת מהמנות שטעמנו במסעדה – מבחר סוגי גבינה טבעונית שמתובלות ומעוטרות בצמחי תבלין, אגוזים ותוספות שונות, שמגיעות בתוספת ירקות טריים חתוכים ורטבים, לצד טוסטונים. שמחתי לגלות שני דברים- ראשית שהגבינות באמת קרובות במרקם ובטעם לגבינות חלביות, ושנית שגם בפני עצמן, הן פשוט טעימות ובעיקר איכותיות. הגבינות במנה הן בסגנון ברי, קממבר, לאבנה ועוד.
עוד טעמנו במנות הפתיחה- מנה שמכונה בתפריט "במיה צרובה" אבל היות וזו לא עונת הבמיה, היא הוחלפה באפונת שלג והוגשה עם קרעי לחם קלוי, צלפים, עגבניות שרי, בצל סגול, רוקט, כוסברה, פלפל חריף ולאבנה קשיו. ב"אנסטסיה" נותנים כבוד לירקות ומשאירים את הקראנץ' המתפצפץ בין השיניים, והמנה היתה עשירה ומעט "עוקצנית" בגלל הפלפל החריף והצלפים.
לפני העיקריות זכינו לטעום אחד מהקוקטילים – "ג'ין בקרדי"- פסיפלורה, דומדמניות שחורות, אננס, קסיס ותמצית ווניל, משקה חמצמץ ומרענן , שמעביר את הסועד למנות העיקריות . בתפריט המשקאות הנרחב יש שייקים רבים, בירה, וכאמור מבחר קוקטיילים אלכוהוליים.
בעיקריות דגמנו שתיים, אחת מהמטבח הקר – "סובה" – אטריות כוסמת, וואקמה, ברוקולי, שעועית ירוקה, קייל, רוקט, בצל ירוק וכוסברה בקרם קשיו, ג'ינג'ר, צ'ילי ושמן שומשום עם קרמבל שקדים פיקנטי מעל. האטריות, כמו שאר המנות במסעדה הן בעלות אוריינטציה בריאותית ולכן עשויות מכוסמת, שכן קמח לבן (וגם סוכר לבן) פשוט אינו קיים במטבח. המנה מוגדרת כסלט למרות שהיא מזכירה יותר מנת מוקפצים, ובתחילה היה לי קצת מוזר שמדובר במנה קרה. המנה השניה מתפריט העיקריות היתה "פטריות וירקות אחרים על הפלנצ'ה" והיתה חגיגה של פטריות מסוגים שונים (פורטובלו, שמפיניון, ירדן, שמאג'י, ושיטאקי), יחד עם עגבניות, אספרגוס, בצל לבן ובצל ירוק, והכל על מצע של פירה אפונה צהובה. פטריות הן מרכיב דומיננטי במטבח הטבעוני ולא סתם, מכיוון שהן בשרניות, משביעות, וניתן ליצור מהן מגוון רחב של מנות. שתי המנות הללו לא מנסות לחקות מנות עם מרכיבים מן החי, אלא הן טובות בזכות עצמן, כמנות איכות משביעות ובכמות גדולה מאד בכל צלחת.
בתפריט הקינוחים החלוקה היא לקינוחים "טבעוניים רגילים" כמו עוגת שוקולד חמה, קרמבל תפוחים או גלידה, או החלק המסקרן יותר, קינוחי ה"רו" ששייכים למחלקת ה"רואו פוד" – מזון שלא מחומם מעבר ל47 מעלות צלזיוס, כשהרעיון הוא לשמור על היתרונות הטבעיים והבריאותיים של כל מרכיב. המנות בתפריט היו מסקרנות מאד ורובן הורכבו משכבות שונות כמו קראסט של פיסטוק, מוס פיסטוק, קראסט שקדים ותמרים, קרם וניל, עוגת קשיו ותמרים ועוד. הקינוח שנבחר עבורנו היה "טירמיסו" שבניגוד למנה המוכרת, הגיע בצורה מוצקה יותר וכלל שלוש שכבות כשהתחתית היא עוגת תמרים ושקדים, מעליה מוס שוקולד קפה ומעל לכל מוס קוקוס. מעבר לאלגנטיות המפתה של המנה, היא גם היתה עשירה וטעימה ושימשה סיום מתוק ומפנק לכל הארוחה.
למי שאהב את המנות ואת מרכיביהן, ניתן לרכוש בחנות של בית הקפה מרכיבים כמו חליטות שונות, חלב שקדים או לוז שמיוצרים במקום וכך הלאה.
והשאלה שנשאלה לסיום- מיהי בעצם אנסטסיה שעל שמה קרוי בית הקפה? מדובר בסדרת ספרים של סופר בשם וולדימיר מגרה, על גיבורה בשם אנסטסיה, שמתקשרת עם חיות ועם הסביבה, סוג של דוקטור דוליטל סביבתי, ובעצם מייצגת את רוח המקום.
ולפרטים הטכניים-
"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי (ליד כל מנה יש סימוני "נטול גלוטן" ,"סופרפוד" או "רואו").
רחוב פרישמן 54 תל אביב
קהל היעד- כולם, כולל שומרי כשרות שלא מקפידים על תעודה, ילדים, מבוגרים, סוכרתיים, צליאקים, טבעונים וצמחוניים, קרניבורים שרוצים להתנסות, ובעלי כלבים שנהנים מ"דוג פרנדלי" שכולל קעריות מים ומזון כלבים טבעוני וגם מבצעים שונים כמו "קינוח חינם לבעלי כלבים בתאריכים מסוימים".
גישה לנכים- יש
שעות פתיחה- ימים א-ה בין השעות שמונה בבוקר עד קצת אחרי אחת עשרה בלילה, ביום שישי שמונה בבוקר עד חמש אחרי הצהרים, ובשבת מתשע בבוקר עד חצות.
מחיר ארוחה ממוצעת- כמאה שקלים לסועד.
כשרות- המנות כמובן כשרות מעצם היותן טבעוניות (וגם פרווה), ללא תעודה.
יעל חן רביע, תזונאית קלינית לילדים מכירה היטב את הדואליות שביחס הילדים לתזונה. מצד אחד- המון אוכל, בכל מקום, בצד הרבה פחות פעילות גופנית. אם פעם היינו חוזרים מבית הספר , זורקים את התיק ורצים למטה לשחק תופסת בין בניני המגורים, היום הפעולה הפיזית היחידה שהרבה ילדים עושים לאורך שעות היא ישיבה, מקסימום הפעלת האצבעות המקלידות .
