סבלנות היא לא הקטע החזק שלי. אני אחת שאם אני מקבלת סרטון שאורכו יותר מדקה, אני מעבירה קדימה. והסבלנות שלי עוד מתקצרת כשאני רעבה, ואז אם אין אוכל, אני נעשית סוג של "שרק". שטראוס מפנקים במארז "טעם הטבע" שכולל סלטים ארוזים ופסטות טריות. ומה זה אומר?

סבלנות היא לא הקטע החזק שלי. אני אחת שאם אני מקבלת סרטון שאורכו יותר מדקה, אני מעבירה קדימה. והסבלנות שלי עוד מתקצרת כשאני רעבה, ואז אם אין אוכל, אני נעשית סוג של "שרק". שטראוס מפנקים במארז "טעם הטבע" שכולל סלטים ארוזים ופסטות טריות. ומה זה אומר?

בילדותי המילה "חומץ" התקשרה אוטומטית ל "מלפפון בחומץ" – וזה היה בערך השימוש היחידי שהכרתי בו. אם נוסיף לכך את העובדה שגדלתי בבית פולני, שאומר "התנגדות נחרצת לכל תיבול מלבד סוכר", מבינים כמה שהיום אני מנסה להשיג הכי הרבה טעמים וניחוחות שאפשר.
והיום אפשר- בגדול.
"טעמים" מביאה לנו סידרה מיוחדת של טעמים- מדובר בסידרת חומצי פירות שמשולבים עם מחית פרי בטעמי פסיפלורה (הפיבוריטית שלי), מנגו ופירות יער עם תות.

תשמעו, אני בן אדם של מילים- של דיבורים, של כתיבה, והרבה. חווית הכדור הפורח של "סקיי טרק" הצליחה להשאיר אותי חסרת מילים, חסרת נשימה ובעיקר מוקסמת.
אבל נתחיל מההתחלה.
הוזמנתי ל"חוויה של פעם בחיים" וההתחלה היתה בשעת לילה מאוחרת, או בוקר מוקדמת, כשהגענו לנקודת המפגש בתחנת דלק בצומת "נעורה" , ומשם נאספנו על ידי רכבי שטח לנקודת ההמראה. במקום חיכו לנו כרבוליות, שתיה חמה ומאפים, וגם אמיר שמר, ששימש בתפקיד הטייס שלנו והוא גם הבעלים של "סקיי טרק" ויש לו את המקצוע הכי כייפי בעולם. קיבלנו הסברים על התהליך- ניפוח הכדורים בעזרת מאווררים תחילה ואז אש בהמשך, איך מתבצעת הטיסה, וגם פרק חשוב בהלכות "מצב נחיתה" שבו צריכים לאחוז בידיות ולכופף את הברכיים.

את הפוסט הזה אני כותבת אחרי חיסול לפחות שני גלילי נייר טואלט, וקולות שיעול ועיטוש שבוודאי עצבנו את השכנים ברדיוס של שני בניינים לפחות. ולמה אני מספרת לכם את זה? כי בדיוק אתמול קיבלתי להתנסות שני מוצרים שהולכים להבריא אותי במהירות, ועל הדרך גם להיות טעימים.
במה מדובר?
אז ארוחת הערב שלי היום תהיה חבילת "מג'דרה קינואה אורגנית" של "תבואות" שכוללת שקית מלאה בקינואה לבנה, עדשים אדומות ובורגול. במקור אמורים להכין מזה תבשיל, אבל אני כשראיתי את האוסף הזה החלטתי ללכת על הכיוון האהוב עלי- גירסה של סלט טבולה. אני אבשל את התערובת, אוסיף המון המון המון עלים (כוסברה, נענע ופטרוזיליה חתוכים דק), טיפה פילה של לימונים , גם בחתיכות ממש דקות, כמעט "בקבוק בקבוק", קצת גרגירי רימון (אפשר גם חמוציות, אני חולה על רימונים), וחופן קטן של קוביות גבינה צפתית. על הכל מתז של שמן זית איכותי, ומיץ לימון היישר מהלימון, קצת מלח ופלפל שחור, ויש לי ארוחה משביעה, בריאה ,לא מכבידה ובעיקר כייפית. (אגב, זה הולך מצוין גם כתוספת לחביתה למשל). את תערובת הקינואה אני מוסיפה חמה הישר מהבישול כך שכל המנה חמה, אבל אפשר בהחלט להכין מראש את הדגנים המבושלים, ולעשות סלט קר.


בכל יום מתקיימות מאות ואלפי חתונות בכל רחבי הארץ. וכל זוג שמתחתן בטוח שהחתונה שלו היא המיוחדת ביותר. ובתוך כל זה, איך משיגים באמת את החתונה המושלמת?
חתונה היא כמו פאזל בעל מליון חלקים, וכדי שתהיה התמונה המושלמת, צריך להרכיב אותם , להתאים את הסדר הנכון, ההתאמה, הבחירה הנכונה , והכל בלי לחרוג מהמסגרת. ב"באר של סבא" מחברים את כל הקצוות, תוך שימוש בטרנדים העכשוויים ביותר, ליצירת החתונה החלומית. מה הפלא לקונספט 2016 קוראים" " SYTLE ME PERFERCT?
כשאנו יוצאים לבילוי, אנו רוצים להנות בכמה שיותר חושים, ולחוות חוויה שכוללת הרבה דברים מעניינים וכייפים.
שילוב של קולינריה ומוסיקה מהווה מתכון מנצח, ומתכון כזה קיים בתל אביב כבר 23 שנים, ועדיין מוביל בגדול. מדובר במועדון ה"פאנץ' ליין" שמשלב מסעדה בשרית כשרה, עם מלצרים מזמרים, שגם משרתים את הסועדים וגם פוצחים בשירה מקצועית ומקסימה.
הגענו ל"פאנץ' ליין" בערב חורפי קריר, הושיבו אותנו במקומותינו (ורצוי מאד להזמין מקום מראש כי המועדון נתפס על ידי חבורות רבות, אם עצמאיות ועם כחלק מערב חברה למשל או אירוע) והאקשן התחיל. המלצרית שלנו הציגה את עצמה, חילקה תפריטים והביאה כוסות יין, ואז עברה לכובע השני, והצטרפה לחבריה המלצרים שעלו לבמה והחלו בשירים מכל הזמנים.

שעון החורף החל, כבר צריך להדליק אורות במשך היום, האפרוריות משתלטת, ולרוב האנשים זה אומר משהו אחד – קרייבינג למתוק.
כדי שלא ישעמם לנו, על המדפים עלו כמה סוגי מתוקים ששווה לנסות.
ונתחיל מהחלבי שבחבורה – "עוגת בסקוויטים" – קינוח חדש של "עדן קינוחים".

בתיאום מדויק להפליא וכמעט "ספוקי" , מיד עם החלת שעות החורף בישראל, בערך דקה אחרי שהזזנו את השעון אחורנית, נפלה טיפת הגשם הראשונה ואחריה עוד המון טיפות (ואחריהם הצפות, הפסקות חשמל וקריסות כלליות, אבל זה סיפור אחר). בכל אופן, לי היה מזל (טפו טפו חמסה חמסה) ולנו היה חשמל, כך שכל מה שנשאר לנו לעשות הוא להנות מהאווירה החורפית, שכוללת, איך אפשר בלי – מרק.

כשאנשים מגלים שהבן שלי בן 24, זה די מסגיר את הגיל שלי, (וכן, נולדתי קצת לפני שהאדם הראשון דרך על הירח!, אבל ממש טיפטיפה..). לשמחתי, זה הדבר היחיד שמסגיר את הגיל, כי כשזה מגיע לפנים, שהם הדבר הראשון שרואים, והדבר האחרון שאפשר להסתיר (אלא אם כן נשים רעלה..) אני דואגת לעשות כל דבר כדי שסימני הגיל לא יופיעו או לא ייראו.

כששואלים מישהו מה האסוציאציות הקולינריות שלו מהמילה "חורף", אחד הדברים הראשונים שהוא יגיד, אולי חוץ מ"חמין", זה "מרק". כי מרק מתפשט לנו מהפה לתוך הגוף ומעביר גל של חום וביתיות. הבעיה שמרקים צריך גם לבשל, וכשחוזרים רטובים כמו חתול רחוב ועצבניים כמוהו, להתחיל לקלוף ירקות ולבשל ציר זה ממש לא לענין.
מצד שני, מרקים "אינסטנט" בדרך כלל נושאים טעמי לוואי לא הכי נחמדים.