באחד הפרקים של הסידרה המיתולוגית "רמזור", אמיר (אדיר מילר) ואשתו טלי (ליאת הר לב) מצפים לילד, והחברים של אמיר מייעצים לו "תעודד אותה להניק". לא שהם דואגים לבריאותו של התינוק, כמו שהם דואגים לאינטרס של החבר שלהם לישון טוב ולקבל "פטור" על קימות בלילה והשארות עם הילד, כי אחרי הכל "רק אישה יכולה להניק". אין חולק שחלב אם נותן יתרונות בריאותיים לתינוק (וגם חוסך הרבה כסף) אבל המחיר שמשלמת אם מניקה הוא לא פשוט- מעבר לנשים שלא מתחברות פיזית להנקה וכואב להן, דרך הצורך להיות צמודה לתינוק ולהיות האחראית הבלעדית עליו כי "רק לך יש ציצים", ועד יצירת הרגל שהיא זו שאחראית על התינוק בכל הבט. נכון שאפשר לשאוב אבל גם זה לא אקט שמתאים לכל אישה.
ארכיון
טראק דה לוקס – to make america great again!
בארצות הברית משאיות האוכל מוכרות ואהובות בכל מקום בו הן עוצרות. למעשה הסועדים הרעבים כבר ממתינים במקום שבו המשאית עתידה לעצור כדי לאכול את המנות האהובות עליהם. התפריט המוצע במשאיות כאלה הוא מגוון ויכול להיות אמריקאי קלאסי לצד אסיאתי, לטיני או מקסיקני. המחיר הנוח וההגשה המהירה, מתאימים מאד לאורח החיים התוסס של האמריקאים.
בישראל לעיתים אנו שומעים על יוזמות להבאת סגנון האכילה של משאיות האוכל אבל הבירוקרטיה הישראלית מקשה מאד על היזמים. הדבר הקרוב ביותר שיש לנו כאן, בלב תל אביב, היא "טראק דה לוקס" – מסעדה בסגנון משאית אמריקאית (שהיא רכב אספנות נדיר הממוקם ממש בתוך המסעדה ומעורר תהיות איך הביאו אותו לשם), שבה (ובמטבח שמאחוריה) מכינים מנות אמריקאיות קלאסיות של המבורגרים, תוספות מטוגנות, נקניקיות בעבודת יד, צלעות, וכמובן קינוחים.
למסעדה חלל פנימי וחלל חיצוני, והיא כולה מעוטרת באלמנטים המתכתבים עם המשאית כמו פחיות דלק, קקטוסים ושיבוצי משולשים בצבעים מקסיקניים אופייניים.
אחרי לגימת בירה קרה התפנינו לבדוק את התפריט וגילינו שכאן אין חוכמות, עידן ה"תן לי סלט עלי קייל עם מיץ נבט חיטה" פסח על המקום וטוב שכך, ובמקומו יש בתפריט מנות שלא מתנצלות על סוכר, שומן וכל מה שכל כך טעים בפה, בלב ובנשמה.
הקשבנו להמלצות המקום ובחרנו במנות עיקריות של "טריילר טראש בורגר" – המבורגר הכולל קציצת בקר במשקל 180 גרם, שנושאת עליה בגאון בייקון של חזיר או טלה, גבינת צ'דר, ירקות ורוטב טראש. כששאלנו מהו בעצם "רוטב טראש" הסתבר שהוא אחד מתוך שפע של רטבים מיוחדים שהומצאו במקום וייחודיים לו. במקום יש גם מעשנה המפיקה את מנות הבשר המשובחות.
לצד ההמבורגר בחרנו גם במנה של צלעות חזיר (יש אפשרות גם לבקר), שהוגשה עם צ'יפס ושלושה רטבים.
אוכל רחוב, בעיקר כשמדובר בהמבורגרים וצלעות, הוא אוכל חושני שנאכל בידיים בלי לעשות חשבון למראה הפנים או האצבעות. מותר ואף מומלץ ללקק את האצבעות כדי לא להפסיד את הטעמים עד תום. השף של "טראק דה לוקס" יודע להתאים את התוספות והרטבים כך שהתוצאה היתה המבורגר עסיסי שבשרו האיכותי הורגש בכל נגיסה, וצלעות שנתנו כבוד לטעמי הבשר והיו עטופות במעטה קריספי מבחוץ ובשר נימוח בין הצלעות.
לצד המנות הוגשו סלט קולסלואו מסורתי, כדי שבכל זאת נוכל להגיד ש"אכלנו ירקות בשביל הבריאות" ומנת "מק אנד צ'יז" שבהמלצת המקום נבחרה בגירסה המצופה בפירורי בייקון. למרות שהעיקר היו הצלעות, הפסטה בהחלט נתנה פייט ושילבה את רכות הגבינה עם הקרנצ'יות של הבייקון.
בעוד השולחנות לצידנו מתמלאים בחובבי אמריקה (ולצערי לא היה כבר מקום בבטן לטעום עוד מנת דגל של "וופל אנד צ'יקן" ברוטב חמאת צ'יפוטלה ודבש) הגענו לקינוחים.
בתפריט של היום היו שני סוגי קינוחים. האחד "נמסיס" – עוגת שוקולד נטולת גלוטן ועשירה בשוקולד, ברוטב קרמל מלוח, והשני "קראק פאי" שההסבר שלה היה שזו "עוגה עם המון חמאה שכל מי שטועם טוען שהיא ממכרת כמו קראק".
לשולחן הגיעו שתי פרוסות עוגה נדיבות, וחיסלנו את שתיהן תוך התלבטות מי מהן טעימה יותר. לא הגענו להסכמה. עוגת השוקולד היתה עשירה ומושחתת ואוזנה על ידי המליחות של הקרמל, וה"קראק פאי" הוא יציאה גאונית שאסור להחמיץ.
החלטנו לא להחליט.
"טראק דה לוקס" – רחוב בן עמי 13 תל אביב (מול קולנוע "חן" על הכיכר).
טלפון: 03-6296363
שעות הפתיחה: 12.00 – 23.30, שבעה ימים בשבוע.
גישה לנכים: יש
מנות ילדים: יש
עסקיות: בימי החול מ12.00 – 17.00 הנחה של 30% על כל התפריט
המסעדה איננה כשרה.
ברמן FREE – E – החופש להיות בריא!
אם יש מוצר מזון אחד שיש עליו קונסנזוס שהוא משמעות המילה "אוכל", זהו הלחם. כבר מימי קדם הלחם היה הבסיס למזון של בני האדם, בגרסאות רבות ושונות, ובתוספות אין סוף.
יש ברכות על הלחם, יש מנהגים הקשורים בלחם, יש אמונות העוסקות בלחם, פתגמים ועוד, מ"לחם! עבודה!" ועד "אם אין לחם אין תורה" ועוד.
בעבר יכולנו לבחור בערך בין שני סוגי לחמים- הלבן והשחור, שנפרסו במכולת לבקשתנו (ואם לא היה כסף, קנינו חצי לחם). אחר כך התחילו להגיע סוגי לחם שונים מסוגי קמחים שונים ובטעמים מגוונים.
מלון "סול" תל אביב – טשרניחובסקי בעיר הגדולה
בלב תל אביב, בין גן מאיר לכיכר דיזנגוף, התחדש רחוב טשרניחובסקי במלון אורבאני חדש, הוא מלון "סול". בניגוד לאסוציאציה הראשונית, השם לא נובע מכך שתל אביב עיר שטופת שמש אלא ממשחק על שם המשורר שעל שמו קרוי הרחוב.
המלון נפתח לפני כחודש וחצי, וישנם אגפים בו שעדיין לא הושלמו, אבל גם כך הוא סיפק לי השבוע יממה תל אביבית נוחה במיוחד. במלון 34 חדרים מסוגים שונים, חלקם עם מרפסות או פטיו כמו החדר שאליו אני הגעתי, גינה קטנה ושמשית מצוינת לקפה שמכינים במכונת הנספרסו בחדר.
החדרים עצמם מעוצבים בקו מודרני, מיטה רחבת ידיים ועבת מזרן ולצידה שולחן כתיבה, ראי גדול, שקעים רבים כולל שקע USB, מזגן עוצמתי וגולת הכותרת של החדר היא ללא ספק טלוויזית LCD HD ענקית וחכמה הכוללת נטפליקס חינמי. חשיבות הצפיה בסרטים של נטפליקס מודגשת בשירות המיוחד של המלון, אספקת פופקורן לחווית קולנוע אמיתית, וכאן אזהרה לקוראות המעוניינות להגיע עם בן הזוג לחופשה רומנטית במלון – תדאגו להעלים לו את השלט או שתבלו את הערב בצפיה בגבר שמתלהב מאלפי התכנים הזמינים.
חדר רחצה מאובזר משלים את העיצוב וכולל מגבות מפנקות בגדלים שונים וראש מקלחת "גשם".
המעלית הביאה אותי בחזרה ללובי ולפינת הישיבה שמצויידת בספרים (כולל על שאול טשרניחובסקי) וטאצ'ים עיצוביים לצד ספות נוחות, שם אפשר היה להשתרע ולצפות אל הרחוב וההולכים בו, על שתיים ועל ארבע.
לאחר מכן, סיור קצר במלון הראה לי גם את העתיד להיות, בקומה הרביעית רחבה שעתידה להיות מוצללת ושמה WORK & FUN ZONE""' , אזור הכולל סוגי ישיבה שונים לצד ערכות משחק מגוונות המאפשרות לאחד להתרכז במחשבו הנישא לצד האחר שפוצח במשחק שש בש סוער (שבו כמו תמיד שניים משחקים ועוד ארבעה צופים נותני עיצות).
קומה אחת מעל והגענו אל הגג, שממנו אפשר להשקיף על כל בתי העיר סביב ולהנות מבריזה, ובקרוב גם ממיטות שיזוף ושמשיות, ולוקיישן מצוין לתרגול יוגה או מדיטציה.
כשיוצאים מפתח המלון יש את כל אפשרויות העיר הגדולה פרושות לפנינו, האם נרצה חנויות או מסעדות? גנים ציבוריים או מבנים אדריכליים מעניינים? או שמא חוף הים הוא המפתה אותנו ביום שמשי זה?
אני החלטתי לשלב את הכל, מכיוון שהכל ממילא במרחק הליכה קצר, וכך מצאתי את עצמי בתחילה בכיוון רחוב דיזנגוף, כולל הכיכר ולכל אורך הרחוב, אחר כך פניה שמאלה ומגיעים אל הים והטיילת לתצפית מושלמת על כל ההולכים, רוכבים, רצים או משחקים "פוצ'יוולי", וחזרה דרך הרחובות הקטנים והישנים למבנים כמו בית ביאליק, ובית העיר המרשימים הן ביום והן כשהם מוארים בשעות הלילה.
עוד במרחק הליכה מהמלון גם שוק הכרמל, שדרות רוטשילד, מדרחוב נחלת בנימין ומתחם תאטרון "הבימה".
אין לתאר איזה עונג זה להגיע לכל מקום בילוי בתל אביב בלי פקקים ובלי לחפש חנייה, פשוט במרחק הליכה קצר ונוח.
יכולתי לספר איך הלכתי לפאב ולגמתי צ'ייסרים עם הברמן החתיך, או איך צפיתי בסרט חצות רומנטי, אבל בפועל המחשבה על מיטה כל כך נוחה, מזגן והמון ערוצי טלוויזיה הכריעה את הכף לסיום של ערב בגירסה העצלנית והנינוחה במיוחד במלון.
הבוקר הגיע חיש מהר, והכיוון היה סנדוויציית "ברווזי" שממוקמת מול הלובי ומכינה סוגים רבים של כריכים מכל מני סוגי לחם ומילויים שונים, צמחוניים או בשריים. (המסעדה איננה כשרה, יש בה מנות חזיר כמו גם בשר וגבינה ביחד).
ארוחת הבוקר של אורחי המלון היא כריך לבחירה ובקבוק מיץ סחוט.
הזמנתי את הבחירה שלי, קיבלתי זמזם והתיישבתי ליד אחד השולחנות עד שהמנה שלי תהיה מוכנה. מסביבי בכל שאר השולחנות שמעתי שפע של שפות זרות מפי תיירים מבוגרים וילדים.
בחרתי בכריך עם גבינת עיזים "פחם" וריבת בצל וקיבלתי קרואסון טרי ושופע חמאה, לצד בקבוק מיץ אבטיח ומלון.
שעת פינוי החדרים היא 12.00 ועד אז עוד נותר לי זמן לקרוא עיתון של בוקר בפטיו שטוף השמש, כשמולי חתולים מנמנמים באור החם.
היה קל מאד להתרגל ולהתאהב בחדר של "מלון סול" ולהרגיש תל אביבית מצד אחד ותיירת מצד שני, ובעיקר להבין שלפעמים החופשה נמצאת מתחת לאף, בנוחות וביופי.
מלון "סול" – טשרניחובסקי 17 תל אביב.
אני הולך, אתה הולך, כולם הולכים לבית שאן!!
כשאנו מסתובבים בערים עתיקות כמו אתונה, רומא או קדיס, אנו מתפעלים ממבנים שנותרו ואוצרים בתוכם קסם של אלפי שנים, של רבבות אנשים שפסעו על אותן מרצפות, ניהלו חיים שוקקים וחלפו. אבל אם רוצים לבקר בעיר כזו, אין צורך במטוסים ובנסיעות ארוכות.
אחד המקומות העתיקים והקסומים ביותר בארץ נמצא ממש מתחת לאף, מרחק כשעה ושלושים מהמרכז, העיר בית שאן.
"פתיתי בירה" – מזון על בטעם פרמז'ן.
אחד הדברים שאני מאד אוהבת הוא לגלות חידושים בתחום הקולינריה, מרקמים, טעמים ואפשרויות שלא הכרתי.
ואחד החידושים שזכיתי להכיר לאחרונה הם "פתיתי בירה" שבניגוד לאסוציאציה הראשונה שלי , של בירה אלכוהולית בצורה מוצקת, הם דווקא לא אלכוהוליים ומהווים סוג של גרגרים בטעמים שנעים בין פרמז'ן לצ'דר.
"המאפה הצרפתי" – פאריז פינת חולון.
יש לנו הרבה אסוציאציות כשמדובר במילה "צרפת" – מגדל אייפל, שאנז אליזה, נשיקה, וכמובן כל ה"פטיסרי" ו"בולנז'רי" למיניהן שרק חלונות הראווה שלהן כבר גורמות לנו להשמין שלושה קילוגרם.
אפייה צרפתית נחשבת לאפייה איכותית וטעימה.
Refresh – חגיגת פיצה ללא גלוטן
אחד הדברים שדי מצערים אנשים שלא יכולים או שלא רוצים לצרוך גלוטן היא הפיצה. המעדן האיטלקי המפתה, שרק הריח האופייני שלו כבר גורם להזלת ריר לא רצונית נעשה חלום רחוק לנמנעי גלוטן.
חברת Refresh שמתמחה בייצור ושיווק מוצרים ללא גלוטן, מביאה לכבוד שבועת את "פיצה מרגריטה" ו"פיצה מרגריטה עם זיתים" – שתיהן עשירות בגבינה ונטולות גלוטן לגמרי.
MARRY LAND 2018 – שיהיה במזל טוב
הרגע הגיע, הוא לקח אותה לצימר יוקרתי, או לטיול רומנטי, או פשוט לארוחה חגיגית, כרע על ברך אחת, שלף את הטבעת, היא דמעה, אמרה "כן" והופתעה לגלות שכל המשפחה מסביב, ומזל טוב- עוד זוג מאורס ורומנטי במיוחד מתכנן את הדרך לחופה.
"ארץ זית שמן ודבש"
ארץ ישראל מפורסמת בזיתים שלה , תעשיית השמן המקומי איכותית ופורחת, ועם זיתים כל כך איכותיים מדוע להסתפק רק בשמן ובזיתים כבושים כשאפשר להכין מהם את המעדן האהוב בכל העולם- הטפנד?
חברת Nany מביאה לנו לקראת שבועות (ובעצם לכל השנה) ממרח טפנד זיתים שחורים מזני פישולין וקלמטה, מהזיתים המשובחים ביותר, במתכון ייחודי של השף נדב חג'ג'. הממרח מרכז את כל הטוב שבזיתים בצורה נוחה וטעימה, היישר לשימוש, וההתנסות שלי, יש לו כל כך הרבה אפשרויות טעימות!