ב1810 חגג הנסיך של בווריה, לודוויג הראשון , את נישואיו לנסיכה בשם תרזה, ורצה לשתף את כל אנשי המחוז שלו בשמחה. הדרך לעשות זאת היתה פשוטה- בירה, נשנושים והרבה שמחה.

החגיגות לא פסקו עד היום וזכו לשם "אוקטוברפסט" והן נערכות בבוואריה מאמצע ספטמבר עד יום א' הראשון של אוקטובר, סך של כ16 ימים שבהם מליוני אנשים- גרמנים ותיירים, מתכנסים באוהלי ענק, שותים בירות מכוסות של ליטר, לובשים תלבושות מסורתיות, אוכלים אוכל מסורתי ובאופן כללי עושים הרבה שמח.

אבל ישראלים כבר לא צריכים להשקיע את הכסף הגדול שנדרש כדי לשהות בפסטיבל בגרמניה, כי בעשר השנים האחרונות יש לנו "אוקטוברפסט" משלנו, כאן בלב תל אביב, ב"דיקסי" הקלאסית של השף חיים כהן.

המסעדה , שביומיום פתוחה 24 שעות, שבעה ימים בשבוע (!!) וקיימת כבר יותר מעשרים שנה, היא מוסד ידוע שמוכר בזכות האוכל האמריקאי שמשלב גם טאץ' אסיאתי. לקוחות וותיקים באים וחוזרים כבר שנים ומגלים מצד אחד את המנות הקלאסיות המנצחות, ומצד שני תפריטים משתנים ומתגוונים , בהתאם לעונה ולדרישה.

ואיך נכנס פה ה"אוקטוברפסט"?

השנה, ממש עכשיו הוא התחיל (תאריך הפתיחה הרשמי היה לפני כמה ימים, בחמישי לאוקטובר) וימשיך עד 25 לאוקטובר, מה שכולל גם את חול המועד סוכות, כך שיש הרבה זמן פנוי ואפשרויות, ובמשך עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ניתן יהיה לטעום עשרות סוגי בירה ממבשלות בוטיק מקומיות כמו "אלכסנדר", "הגמל הרוקד", "מלכה" , "נגב" ועוד, לצד מבשלות בינלאומיות מפורסמות וגדולות.

כמובן שבלי אוכל אי אפשר ותפריט מיוחד לפסטיבל ילווה את הבירות – נקניקיות בטעמים שונים, כמובן תוצרת בית, כמו גם הרוסטביף החם, פירות ים בבירה וצ'ילי ואפילו גלידה שעשויה מבירה שחורה (וטעימה בצורה מפתיעה!).

הגענו לטעום כמה מהאפשרויות (הרבות) בערב ההשקה של הפסטיבל.

טעמנו שתי בירות של "ויינשטפן" – אחת "ויינשטפן ויטוס גרמניה" – אחוז אלכוהול יחסית גבוה- 7.7%, בהירה ועם טעמים מאד חזקים. דומיננטיות של שמרים ומאלט.

השניה היתה מתוקה יותר ועדינה יותר – "ויינשטפן FESTBIER" עם 5.8% אלכוהול, שמכינים במיוחד לפסטיבל פעם בשנה, והטעם הדומיננטי שאני הרגשתי בה היה דבש. היא שונה מהבירה הרגילה וכאמור מיוחדת.

בכלל, צוות ה"דיקסי" בראשות השף חיים כהן בחרו מגוון מיוחד של בירות, בעיקר כאלה שאי אפשר להשיג במקומות אחרים או באירועים דומים.

עוד טעמנו את ה"ליפמנס פרוטס" הבלגי, שהכיל 4.2% אלכוהול בלבד, ומבוסס על חמישה סוגים של פירות אדומים – תות, אוכמניות, דובדבנים, פטל וסמבוק, מאד פירותית ומתוקה, נשית יותר.

עוד טעמים מסקרנים שיש בתפריט הבירות – בירה אנגלית שמורכבת מג'ינג'ר ללא גלוטן, בירה שמוגדרת כ"בירה לאמיצים בלבד" – ה"דנסינג קאמל גולם" עם 12 אחוזי אלכוהול , חזקה מאד ומרוכזת בעקבות תהליך הקפאה.

ישנן כמובן גם בירות חיטה, ואייל.

יש אפשרות ל"בירה ללא תחתית" – ממבחר כל בירות הפסטיבל בחבית ב80 שקלים, או ממבחר מהן ב65 שקלים.

לצד האלכוהול טעמנו גם את המנות המיוחדות שמלוות אותו – "כנפי עוף ברוטב חריף" – מנת הדגל של ה"דיקסי"  – (מחיר בין 32-74 שקלים, תלוי במספר היחידות). אני לא חשבתי שהכנפיים חריפות – מבחינתי, ואני רגישה לחריף, הן היו פשוט רכות ונעימות.

שני סוגי נקניקיות – בלחמניה (נקניקיה איטלקית) ובטורטיה (נקניקיה מקסיקנית) שהגיעו עם צ'יפס וקולסלואו משובח (44 שקלים למנה), והורגשה בהן היד האוהבת שעמלה עליהן.

מיקס פירות ים בצ'ילי ובירה – ב72 שקלים – מנה עשירה של מולים , שרימפס וקלמארי בתיבול מתקתק.

כריך קורנביף- 200 גרם פרוסות קורנביף תוצרת בית עם לחם שיפון, חרדל דיז'ון, חסה ובצל, ביחד עם צ'יפס (47 שקלים) – כריך שיכול להספיק לשניים.

ולקינוח כמובן הגלידה המיוחדת – גלידת בירה שחורה. יכול להיות שאם לא היייתי יודעת שזו בירה שחורה, לא הייתי מצליחה לזהות מה הטעם המיוחד, אבל בכל מקרה זה היה פשוט טעים ושווה לנסות (2 כדורים ב18 שקלים).

לאורך ימי הפסטיבל יתקיימו גם הרצאות בנושא בירה, סרטי דוקו וסרטים קומיים בנושא בירה וגם תקליטן ישנו בתוכנית.

עוד פרטים על המסעדה, והפסטיבל – http://www.dixie.co.il/site/home.asp

ובפייסבוק – https://www.facebook.com/dixie.grillbar