(בתמונה למעלה- עמית נחום)
רחוב ברוך הירש בבני ברק הוא הגבול עם רמת גן. רק לחצות את הכביש ועוברים עיר. בצד ה"בני ברקי" של הרחוב נמצאת מסעדת "שושנה וראובן" שמוסיפה את תימן למשוואה (הטעימה!).
הכל התחיל בשושנה וראובן שעלו מתימן לפני שישים שנה ופתחו מסעדה תימנית בשכונת התקווה. על פרימוסים ופתיליות התבשלו מיטב המעדנים שמשכו אורחים מקרוב ומרחוק.
במסלול הקריירה הקולינרית של השף רן אמנה ניתן למצוא תחנות מרשימות כמו מסעדת "גוז' ודניאל", נבחרתו של שף אסף גרניט ב"משחקי השף" בעונה הרביעית ועכשיו ב"אמנה" – מתחם אוכל הכולל שני פוד טראקס- אחד חלבי והשני בשרי, הנותנים חווייה קולינרית חדשה בהוד השרון ומגיעות אחרי שהפוד טראק הראשון באבן יהודה עמוס במבלים מדי יום.
לירושלים כדאי לנסוע בכל ימות השנה, תמיד יש הפתעות, אווירה בינלאומית והרבה חוויות חדשות.
לקראת חג החנוכה הגענו אל העיר כדי לטעום מעט מאירועי החנוכה המרתקים המציעים משהו לכל גיל ולכל העדפה וטעם.
פתחנו את הבוקר במלון הבוטיק "בת שבע ירושלים" מרשת JACOB. בתקופת הקורונה שופצו מלונות ג'ייקוב בעלות של מעל למאה מליון שקלים (!) וכל אחד מחמשת המלונות של הרשת- בתל אביב, טבריה, נהריה, חדרה וכמובן ירושלים, זכו לאופי ייחודי ברמה הגבוהה ביותר. הקונספט של "בת שבע ירושלים" הוא הקפאת זמן, נוסטלגיה וניתן לחוש זאת כבר בכניסה כשמתרשמים מעיצוב המבואה המעוטרת בפריטי נוסטלגיה רבים שחלקם הפכו לחלקי ריהוט כמו ארגזי "נדוניה" שהפכו לשולחנות, מנורות ייחודיות, עיטורי קירות ועוד.
הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.
הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.
ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.
המוצר הבשרי האהוב ביותר בישראל הוא העוף. הוא אהוב על כל הגילאים, מקבל הרבה דרכי הכנה וטעמים ומצוין גם בטמפרטורת החדר, מה שהופך אותו לאידאלי במקומות שבהם אין אפשרות לחמם.
בראשון לספטמבר חוזרים ילדי ישראל לבית הספר, וכשמגיע זמן ארוחת העשר הם שולפים את הכריך שהוכן להם באהבה.
כשהאמא העירקית של אוהד וצביקה הכינה קבב, כל הסובבים אמרו ש"חייבים לעשות עם זה משהו". אז הכפפה הורמה ולפני כמה שבועות הושק במתחם הקניות של קריית שדה התעופה (איירפורט סיטי) "הקבב של אמא " שמביא את הטעמים של הבית העירקי לציבור, כולל לאנשים כמוני שגדלו בבית פולני ולא היה ממש קבב, או תיבול כלשהו… למשהו… .
כיכר קדומים היא אחד המקומות הקסומים ביפו. אתר הסטורי משובץ במבני אבן מקושתים, תאורה רומנטית נשפכת ורחש הים מאחור, הכל הופך ובצדק למוקד משיכה לתיירים מכל הסוגים- אמריקאיות מצחקקות, לצד קבוצות יפנים עם מקלות סלפי, אנשי דת בגלימות וכובעים, ואיך אפשר בלי צלמי חתונות וזוגות מאושרים?
לכיכר הזו הגעתי כשהוזמנתי לנסות את הביסטרו הים תיכוני "אבראג'- Abrage". המסעדה ממוקמת ממש בלב הכיכר, צמודה למזרקה המקסימה שבה פסלי אבן של כל המזלות , נושא שחוזר ביפו גם בסמטאות. פירוש שמה של המסעדה בערבית הוא "מזלות", והשור, הדלי, הבתולה והאריה מלווים את כל באי האזור יחד עם חבריהם לכיפת השמיים.
קריית שדה התעופה- ליד נתב"ג, מרכז עסקים שוקק חיים. בעיקר בשעות הבוקר והצהרים ניתן לראות אנשים רבים- אם בעובדי המשרדים או בנשים בחופשת לידה, פנסיונרים או אורחים, כולם רוצים משהו טעים ומשביע במחירים הוגנים.
בית המאפה "מאפה נאמן" הוא רשת ידועה ופופולארית שהומה קונים בכל שעות היום. בצמוד אליה יש את "קפה מאפה נאמן" שבו אפשר לשבת לארוחה כייפית מתפריט מגוון. וכדי שיהיה עוד יותר מעניין יש גם מנות ספיישל שמומלצות על ידי המלצר.
אודה על האמת- בחיים שלי לא נגעתי בעוף בצורתו הגולמית, תמיד משהו כמו פולקעס או חזה עוף כשהם כבר מוכנים ומוגשים לאכילה. גם בילדותי סבתא היתה זו שהכינה למשל "גרגלעך" שאני וסבא שאבנו מהם את כל הבפנים כמו שני כפריים בפולניה.
אז קיבלתי עוף ואיתו התהייה- מה עושים עם זה? מי יתנני (מתכון ל-) עוף?
(בתמונות למעלה- המצרכים למנת העוף, כולל העוף והתיבול של "שופרסל" ובתמונה למטה- הקטשופ והצ'יפס שקיבלתי בנוסף)
