הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.

הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.

ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.

להמשיך לקרוא ←

תוכנית הריאליטי "הישרדות" מושכת קהל צופים אדוק שאוהב לראות את המשימות השונות, הטיפוסים המיוחדים (ותודו שגם אתם עוד זוכרים את "משה מלצר חולון"), ובעיקר לשאול את עצמנו איך אנחנו היינו מתמודדים עם אתגרים אלה.

להמשיך לקרוא ←

נתחיל בגילוי נאות- אני מתה על תוכניות ריאליטי קולינרי. קודם כל כי הרעיונות שעולים שם בלחץ של זמן הם דברים שלא בהכרח הייתי חושבת עליהם (ואני בשלנית קטנה מאד, אבל אכלנית גדולה…), שנית כי המקצוענות מרקיעה שחקים, גם אם מדובר בבשלן חובב ולווא דווקא באיש מקצוע, ושלישית כי בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות,  יש רוח חברות אמיתית (כפי שהדגיש מושיק רוט בשלב מחנה האימונים – עזרה הדדית היא חלק מהמשימה) וביחד יוצאות יצירות שנראות כל כך טוב על המסך, שאני כבר למדתי לאכול קודם ארוחת ערב טובה, כי אחרת הבטן מקרקרת מהר מאד לנוכח המנות המגרות.

להמשיך לקרוא ←

ערב שישי, אחרי ארוחת השבת, אחרי מהדורת חדשות בדרך כלל לא אופטימית במיוחד. מה עוד רוצה הבנאדם? להרגיש טוב, להנות, לצחוק.

צחוק יפה לבריאות וב"הכל הולך" לקחו את הנושא בשיא הרצינות, וגם באקסטרים, הרכיבו קאסט של אנשים מוכשרים בטירוף ו… יאללה בלגאן!!.

תוכנית הבידור של "רשת" בערוץ 2, "הכל הולך" כוללת את דביר בנדק (הרזה והחטוב!) כמנחה שגם משתתף לפעמים וגם משמש כשופט לבחירת המתחרה הזוכה של הערב, בלי שום קשר לשום דבר, טל פרידמן, יוסי מרשק, שחר חסון, עוז זהבי, אליאנה תדהר, מולי שולמן ונעמי לבוב. החבורה, שמגיעה מנישות שונות צריכה להפגין את כל היכולות , בשילוב של הומור, חשיבה מהירה ופיזיות, והכל באופן הכי מאולתר, הכי ספונטני והכי מצחיק.

הכרנו את הפורמט בעבר- בתוכניות כמו "של מי השורה הזו" שהיא למעשה ההשראה שעליה נוסדה התוכנית. "הכל הולך"  מבוסס על פורמט צרפתי מצליח בשם Anyting goes שמשודר כבר בכ22 מדינות וזוכה להצלחה רבה (ושווה לחפש ברשת למשל את הגירסה הלבנונית הקורעת…), כשכל מדינה מוסיפה טוויסטים משלה, כך שגם בגירסה הישראלית יש משחקים שלא קיימים במקומות אחרים.

המשחקים רבים ומתחדשים כל פעם, ישנן משחקי אילתור מילולי – כמו מהדורת חדשות שחסרות בה מילים שמתחילות תמיד באותה אות, שהצוות צריך להשלים במהירות, מה שיוצר מצבים קומיים רבים, משחקים עם הקהל כמו ריצה בין היושבים כדי למצוא מישהו שדומה למישהו
(ואצל שחר זה תמיד הכפילה של פוקהונטס למשל..), משחקי פנטומימה של העברת מושגים או שמות סרטים , ומשחקים פיזיים כמו תליה באוויר ונסיונות להציג משם מצבים שונים או לענות על שאלות (ותתפלאו כמה קשה לענות על "כמה זה שבע כפול שבע" כשמעיפים אותך באוויר או מטיחים אותך ברצפה).

(בתמונות למעלה ולמטה- צוות התוכנית מאחורי הקלעים – למעלה שחר חסון ונעמי לבוב, ולמטה יוסי מרשק, דביר בנדק ומולי שולמן)

גולת הכותרת היא הבמה העקומה, שמוטית בזווית של 22.5 מעלות (והאמת, נראית מקרוב הרבה יותר!) ועליה תפאורה משתנה – סלון יופי, חדר שינה, סלון ועוד, והמשתתפים צריכים להציג סדרת מצבים כגון "את בבית, המאהב מגיע ואז בעלך מגיע גם כן" בלי ליפול, בלי להפיל חפצים, ואיכשהו להצליח להמשיך. המשימה כמובן על גבול הבלתי אפשרי, מה שגובל בהחלקות, נפילות חפצים, נסיונות לפתרונות משעשעים מצד הצוות ומאמץ פיזי אדיר (השחקנים יורדים כשהם מתנשפים). כדי לנסות לדמיין איך זה, חישבו על גרם מדרגות של כ12 מדרגות רגילות, שעליהם מונח קרש רחב כמו של מחליקי סקייטבורד. עכשיו דמיינו הליכה במעלה הקרש הזה, ונסיונות להחזיק חפצים שלא יעופו חזרה… מאתגר, הא?

כל האנסמבל הזה מצליח שבוע אחרי שבוע להעלות תוכנית שמנקה את הראש מהשבוע שעבר ומהחדשות , מהפוליטיקה ומהכלכלה, ונותנת סיום מתוק ומצחיק בטירוף לשבוע, והתרעננות לשבוע הבא.

התוכנית מוגדרת כתוכנית לכל המשפחה, כך שגם הורים וגם ילדים יכולים לשבת ולצחוק ביחד בלי חשש. (וחלק מהמשחקים אפשר אפילו לשחק בבית. אולי לא להתלות מהתקרה אבל כל משחקי הניחושים, הפנטומימה והשירה מומלצים בחום).

דף הפייסבוק של "הכל הולך" – https://www.facebook.com/anythingoes.reshet

והאתר – http://reshet.tv/Shows/Anything_Goes/  ואפשר למצוא בהם פספוסים, קטעים שנפלו בעריכה, תחרות תמונות של צופים ועוד הרבה הפתעות.

"הכל הולך" – שידורי רשת, ימי שישי ב21.30, וכמובן ששידור פרקים מלאים גם באתר כך שגם מי ששומר שבת או יצא לבלות או סתם פספס (ושכח לשים הקלטה בVOD) יכול להשלים צפיה!

אחד הדברים שמעצבנים כשהולכים לאכול במסעדה הוא שאפילו שהזמנתם את המנה שהכי נראתה לכם מהתפריט, תמיד נדמה שהמנה של השכן טעימה יותר… מצד שני, אי אפשר להזמין את כל התפריט רק כדי לטעום את הכל, נכון?

אז זהו, שעכשיו אפשר.

מסעדות רבות כבר הפנימו את קונספט ה"טעימות" שבמסגרתו מוגשות מנות קטנות על מנת שהסועד יוכל לטעום כמה שיותר טעמים בלי להתמלא ולשלם הון. הענין הזה הגיע עכשיו גם לתחום ההמבורגרים, ורשת "בורגרים" בנויה בדיוק על זה- המבורגרים קטנים (80 גרם) שבאים בזוגות או שלישיות, ובמבחר טעמים (ודרגות חריפות) כך שכל אחד יכול להתנסות במגוון טעמים ותוספות.

יותר מכך, יש המון קומבינציות שהלקוח יכול לבחור מהם כך שגם בתוך מבחר ההמבורגרים עצמם, עוד יש סוגים שונים של צירופים שיוצרים טעמים שונים.

הוזמנתי לסניף החדש של "בורגרים" בפתח תקווה שמצטרף להמון סניפים אחרים בכל רחבי הארץ – מהצפון (14 סניפים) דרך המרכז והשרון (22 סניפים, מהם 4 בתל אביב) ועד לירושלים (4 בבירה עצמה ו1 במכבים רעות) והדרום (8 סניפים, הדרומי ביותר כמובן באילת).

בתפריט עצמו היו כאמור המוני אופציות , מכמות ההמבורגרים, דרך 6 סוגי בשר כולל אחד צמחוני שעשוי מעדשים, טופו, גזר ובצל מטוגן, סוגי לחמניות (קמח מלא, ללא גלוטן וכו'), נתחים מיוחדים, תוספות מיוחדות כמו אננס ועגבניה צלויה, וכמובן גם המון מנות שאינן המבורגרים כמו סלטים (שאפשר להשאר איתם כצמחוניים או להוסיף להם פילה, המבורגרים או אנטריקוט – מתאים במיוחד לארוחות צהרים למשל), כריכים, וכמובן מאכלי דיינר קלאסיים כמו כנפיים, צ'יפסים רגילים או הום פרייז, וכדומה.

אנחנו קיבלנו לטעימה שישה סוגי המבורגרים (בשתי שלישיות) ונשאלנו גם אם התוספות הרגילות בהמבורגר כמו חסה, בצל ועגבניה מתאימים לנו (כך שמי שרוצה להחסיר או להוסיף, זה הזמן).

קיבלנו המבורגר בקר, כבש, מרגז (פיקנטי), סמוקי (בשר מעושן), נתח קצבים ובקר עם פטריות פורטובלו. כל הקציצות הגיעו במידת עשייה מדיום-וול  שזו המלצת המקום. במידה ומישהו רוצה מדיום הוא בהחלט יכול לבקש קודם. אני תמיד מעדיפה לקבל את המלצת המקום.

כל הקציצות היו עסיסיות והיתרון של המקום – הגודל (כאמור שמונים גרם לקציצה) איפשר לי לנסות את הטעמים בלי להתפוצץ ובלי להפסיק להרגיש טעם בגלל גודל. מבין ששת הטעמים, הפיבוריט שלי היה הכבש (הכי "בשרי" מבחינתי). הבן העדיף את ה"סמוקי" בגלל הייחוד.

ביחד עם ההמבורגרים (שאגב הגיעו עם דגלים קטנים שמאפשרים לדעת מה זה כל אחד) הגיעו תוספות – קערת "גם וגם" שכללה חצי כמות צ'יפס (ביתי, לא תעשייתי!) וטבעות בצל, וכן קערת הום פרייז – שימו לב למי שרגיש- היא בהחלט פיקנטית. אני כאחת שלא מתמודדת עם חריף, בשבילי זה היה הגבול של הדילמה – מצד אחד מעקצץ לי, מצד שני טעים לי. בסוף אכלתי, נו, שאני לא אוכל?

אחרי ההמבורגרים ניסינו את הכנפיים, גם הן פיקנטיות אבל גם הן כורסמו עד תום בצורה מאד לא אלגנטית אבל טעימה.

לצערי הקינוחים אזלו (סורבה פסיפלורה או קוקוס) ולכן לא זכינו לטעום מהם (וקינוחים במסעדה כשרה הם תמיד אתגר).

במסעדה דילים רבים כמו ארוחות המכונות "משתלמות" כי הן מוזילות מחיר של קומבינציה, ארוחות עסקיות, ארוחת ילדים משתלמת (ב35 שקלים מקבלים שניצלונים פריכים, צ'יפס ושתיה או המבורגר 80 גרם עם צ'יפס ושתיה, הרבה יותר זול מארוחות ילדים מקובלות), וכמו בכל דיינר המכבד את עצמו – גם תפריט לילה שמוזיל עוד יותר את המחירים.

מחירים לדוגמא- זוג המבורגרים ב31 שקלים, שלישיה ב41 שקלים, ובדיל – זוג פלוס תוספת (צ'יפס, טבעות בצל וכו') ב43 שקלים, שלישית בורגרים ב41 שקלים (או בדיל עם תוספת ב53 שקלים) והשוס – מארז של 16 המבורגרים ב199 שקלים, שיכול להשביע בגדול ארבעה סועדים רעבים (בהנחה של 4 המבורגרים לאדם, כשאני למשל נכנעתי אחרי השלישי).

החנייה באזור אחרי השעה ארבע אחרי הצהרים היא חינמית ובשפע.

לאתר המסעדה (אפשר גם לקחת טייק אווי, משלוחים או משלוחים און ליין) –

http://www.iburgerim.co.il/Default.aspx

כל סניפי "בורגרים" הם כשרים ופתוחים כל השבוע מ11 בבוקר עד חצות, במוצאי שבת משעה אחרי צאת השבת ועד אחת בלילה, ובימי שישי סגורים לאירועים פרטיים.

ניתן לרכוש כרטיס מועדון שעלותו מוחזרת בקניה הבאה (הכרטיס עולה 45 שקלים ונותן 50 שקלים בקנייה הבאה באותו סניף) והוא מצ'פר בימי הולדת, ארוחה עשירית חינם ועוד הטבות שונות.

סניף פתח תקווה ממוקם ברחוב הסיבים 9.