שיער בלונדיני הוא לא רק צבע, הוא אמירה. ממרלין מונרו ועד מדונה, אי אפשר להתעלם כשאישה בלונדינית נכנסת לחדר. הגלאם, השיק, הביטחון שהצבע מביא הם הסיבה שמי שלא התמזל מזלה להוולד בלונדינית שמחה לאמץ את הצבע.
שיער בלונדיני הוא שיער מפונק שדורש אקסטרה טיפוח, בעיקר אם הוא מובהר ועובר תהליכים כימיים ולשם כך יש צורך במוצרי טיפוח שגם ישמרו עליו וייתקנו נזקים שנגרמו לו וגם ידגישו את היופי והנוכחות שלו.
(בתמונה משמאל- שרון קוצר בחנות בכפר סבא)
מה עושה שרון קוצר, בן קיבוץ עין השופט שחוזר מלימודים באנגליה בבית ספר מוביל לרפואת צמחים? חוזר לקיבוץ ומקים את "ברא" – קליניקה טיפולית באמצעות צמחי מרפא. החזון? צמחי המרפא נבראו כדי לתמוך ולשפר את בריאות האדם.
יולי בתל אביב, או בשמה הלא רשמי "שלולית לחות מטורפת". תל אביב כמובן לא לבד, כל מדינת ישראל הופכת בימי הקיץ לסיר מרק מהביל, וגם אם נצא מתוקתקות כמו הדוכסית קייט, תוך חמש דקות בחוץ כבר נראה כמו חתול שנפל לתוך אגם (ושונא את זה).
הנפגע הגדול מכל מזג האוויר הזה הוא העור, בעיקר עור הפנים שהוא עדין יותר ורגיש. הפנים הן גם כרטיס הביקור שלנו, הדבר הראשון שאנשים רואים כשאנו פוגשים אותם, ומראה של אטריה סחוטה עם צבעי איפור נמסים נראית ממש לא טוב, בלשון המעטה.
שמש שמש אל הים, שמש שמש כמה חם. הקיץ הישראלי הוא שטוף שמש. לא סתם מגיעים לכאן תיירים ממדינות הקור והאפרוריות, לשכב על חוף הים ולספוג את החום והאור. אבל מה שנעים, יכול גם להיות מסוכן- קרינת השמש יכולה בצד הליטוף גם לגרום לנזקי עור שחלקם בלתי הפיכים, וגם לטווח ה ארוך למחלות עור קשות. כולנו כבר יודעים שצריך להיות "חכמים בשמש" ולהשתמש בקרם הגנה, אבל בשוק יש כל כך הרבה מבחר, איך נדע מה הכי יעיל עבורנו?
אחרי שכבר בדקתי כאן בבלוג כמה וכמה ממוצרי "ד"ר פישר "– בעיקר פריטים מסדרות ההגנה מהשמש של "אולטרסול"- וכמובן את ה"אולטרסול MEN" ששומר על הגברים שלנו בריאים ומוגנים (ונראים פיצוץ), הגיע הזמן ללכת לבדוק את המקור- מנין הכל מתחיל.
לשם כך נסענו לצפון, למפעל "ד"ר פישר" – לראות – הכצעקתה?
הרי לכם פרדוקס- נולדתי בברזיל, ארץ שטופת שמש , ארץ של ים וחול, ארץ שחומה שזופה. ואני? לבנה כמו קיר שהרגע סויד. בעצם, יש לי שני מצבים – בצל – לבנה, בשמש – אדומה, צלויה ומבעבעת.
לכן כשאני במקומות שטופי שמש, אני מיד ממהרת להתמרח בקרמים בדרגת הגנה גבוהה, ומשתדלת כמה שיותר למצוא צל. כל זה נכון לעכשיו כי בילדותי הטרנד היה "לא נשרפת, לא נהנית" והמדד להנאה בחוף הים בשבת היה מידת הכאבים של הכוויות ביום ראשון (וטונות של "לבן" לנסות להרגיע את הכאב).
היום יש הרבה יותר מודעות לנזקי השמש, וכולנו "חכמים בשמש" ויודעים להזהר. מצד שני, כולנו אוהבים להיות בחוץ, בתים עם חצרות ומרפסות הן יקר המציאות ואיך משלבים את שני הדברים?
התשובה היא צל – יצירת צל – על ידי פתרונות הצללה. אפשר על ידי כובעים, שמשיות או הצללות שונות. ואיך בוחרים את ההצללה הנכונה? קודם כל היעד- האם זה שטח שאמור להיות מוצל כל הזמן או רק חלק מהזמן (למשל בעונות מסוימות? ) – ואז מחליטים אם רוצים הצללה קבועה או הצללה לפי הצורך על ידי מתקן שאפשר לפתוח ולסגור לפי כמויות האור והצל. (כך שאפשר לדאוג לעציצים דורשי האור מצד אחד, ולדודה שבאה מלונדון לשמש הישראלית מהצד השני).
לא צריך גינה בשביל ליצור צל נעים לשהות שמאפשר הנאה מהאוויר החופשי, מספיקה מרפסת שרוב הזמן לא מנוצלת ואנו רוצים להפוך למקום בילוי נעים לכל המשפחה, ובאמצעות קירוי והצללה יהיה נוח לכל האורחים ובני הבית.
ויש כמובן את החורף – כמו שלא כיף לשבת בבית קפה שפתוח לגשמים ולרוחות , כך גם במרפסת הביתית , כי חבל שחצי מהשנה לא נוכל לנצל אותה, לא? סגירת חורף מאפשרת שימוש גם בימים קרים וסגריריים ואין יותר רומנטי מאשר לצפות בגשם באווירה חמימה ויבשה…
מה שנחמד בסגירות הללו, אם זה צל ואם זה לחורף, שאפשר לשלב גם עיצובים שונים, כך שהסוכך או המרקיזה למשל, יהוו חלק מעיצוב החדר ויתאימו לו, וגם יתנו תנאי תאורה לפי הרצון, כך שבמקום לשבת על מרפסת ולספוג מכת שמש ישר לעיניים , מה שיאלץ אותנו לאכול מהברביקיו עם משקפי שמש וכובע, אפשר לשבת רגועים, הקרניים המזיקות והלא נוחות רחוקות מאיתנו, וההנאה- מאה אחוז צמודה.
ונקודה על הקטנטנים – עורם של ילדים רגיש יותר, ומצד שני, הם פעלתנים ורוצים להשתולל, אז מה יותר מושלם ממרפסת או חצר מקורה ששומרת עליהם ומאפשרת להם להוציא אנרגיות? גם בבריכות שחיה וגני שעשועים כבר הבינו את הענין ויותר ויותר עיריות ומועצות מקומיות דואגות להצללה של מתקני השעשועים.
אז בואו נשמור על עצמנו ועל ילדינו ונשנן – צליה בשמש – אאוט, חכמים בשמש- תמיד!
הנה אוקסימורון – אני ברזילאית, ואני לבנה כמו ערפד.
כשאומרים "ברזילאית" אנשים מדמיינים את המולטות המקפצות בקרנבל, וצבע עורן חום שוקולדי. ואז הם רואים אותי, ומתייגים אותי כאחת שהגיעה הישר מהמחוזות הקפואים של פולניה, ודי בצדק, אני לבנה יותר מערפד ממוצע, ומגיבה כמוהו לשמש- בכאב.
לחיות בישראל שטופת השמש, הקיצית, עם החופים המפתים (וגם כמה בריכות לא רעות בכלל), זה אומר שאי אפשר לברוח מהשמש. לכן יש להתגונן ככל האפשר כדי שבילוי כייפי בים לא יהפוך לעגבניה מתקלפת שמרוחה באשל (זוכרים את זה מהילדות שלנו?).
לשופרסל יש קו מוצרים ללפני, תוך כדי , ואחרי הבילוי בשמש, לכסות את כל האופציות.
קיבלתי חבילה שכוללת קרם פנים להגנה מקרינה על שמש בדרגת הגנה 30, שחוסם מעל 90% מקרני הUVA , מה שהפך לקרם הרגיל שלי לא רק לים אלא גם ליומיום מכיוון שהפנים חשופות כל היום, ואפילו מנהיגה אפשר לתפוס צבע וקרינה, שלושה סוגי קרם הגנה בדרגות שונות (יפורטו בהמשך) וגם קרם אלוורה להקלה על העור אחרי השיזוף.
המילה "קרם" בעצם לא מתאימה מכיוון שמדובר בתרסיס, כך שנוח מאד להשתמש בו, והשלושה שקיבלתי היו –
Sun 30 – תרסיס הגנה היפואלרגני, עמיד במים (מה ששימושי מאד כשנכנסים ויוצאים מהמים ולא רוצים להתמרח כל רגע , במיוחד כשמדובר בילדים שאין להם סבלנות), ללא פראבנים, מועשר בוויטמין E.
Sun 30 kids – אותו הדבר רק לילדים- בניחוח מלון עדין.
Sun 15 שמן גזר- כי בילדות שלנו היינו נמרחים בשמנים כדי לחזק את השיזוף, וכאן יש מוצר שאשכרה גם שומר על הבריאות במקום לטגן אותנו ודואג לשיזוף אחיד בגוון טבעי, כמובן כולל גם את כל הייתרונות שבקרמים האחרים.
כל התרסיסים הם שקופים, נספגים בקלות ולא דביקים, מתאימים לכל סוגי העור, כשהוויטמין E גם מגן מפני רדיקלים חופשיים ומונע הזדקנות של העור.
ואחרון חביב, לאחרי השיזוף – sun aloevera – תרסיס אלוורה להרגעת העור, להקלה ורענון לאחר שיזוף, כי גם עם קרם הגנה העור שלנו עדיין עבר תהליך לא קל עבורו והאלוורה מועשרת בלחות וויטמינים, מחזירה לו מראה והרגשה בריאים.
ואחרי כל ההקדמה הזו, גם ההתנסות האישית.
את קרם הפנים כאמור ניכסתי לעצמי ליום יום מתחת לאיפור, ואני שמחה לציין שלא רק שלא נכוותי מהשמש, גם הנמשים השנתיים לא הופיעו.
לגבי תרסיסי ההגנה, עשיתי פה ניסוי מעניין. למרות שהבן כבר גדול, הוא די מזלזל בקרמי הגנה וחושב שגבר גבר לא צריך דברים כאלה. (גם אם זה "גבר גבר" שעדיין מוגדר כנהג צעיר לפי החוק). בכל מקרה, התערבתי איתו על ניסוי – מרחנו חצי רגל שלו לאורך בתרסיס הגנה, והשארנו את החצי השני ללא הקרם. התוצאות בתמונה. בערב הוא בהחלט נזקק לאלוורה…
בתמונה למעלה- רגל ה"חצי חצי". בתמונה למטה, אחרי כמה טיפולי אלוורה.
אני לעומת זאת, נמרחתי כולי וראו איזה רגל לבנבנה (עם נעל מהממת מלאס ווגאס שהייתי חייבת לשתף בתמונה…) נשארה לי, בלי כאבים, בלי התקלפויות, תענוג.
בשורה התחתונה, לכל צבע עור, גם בהיר וגם כהה, וכמובן לכל גיל, השמש היא מזיקה וצריך להתגונן מפניה ככל שאפשר. מצד שני, לא כיף לוותר על בילוי בשמש ועכשיו גם לא צריך, כי יש תרסיסים וקרמים שיעזרו לנו לבלות בלי לסבול מתוצאות כואבות (גם בהווה וגם בעתיד בנזקי עור והזדקנות).
ברשיון משרד הבריאות.
