יום העצמאות ול"ג בעומר משלבים מזג אוויר נפלא עם טבע וכמובן מדורות ופיקניקים לרוב. שולחנות מוצבים, כלים נפרשים והחגיגה הקולינרית בעיצומה.
כולם יודעים שצריך לבחור נתחי בשר מצויינים להנחה על הגריל, אבל מה עם התוספות? מה שמסביב? מה שמוסיף לנו טעמים והופך את הארוחה לבלתי נשכחת?
אין מטבח בלי שמן, ויש מטבחים שרוב מה שקורה בהם מתרחש בשילוב עם שמן – כמובן בטיגון אבל גם בכל צורת הכנה אחרת. כולם אוהבים אוכל מטוגן, ושמן איכותי הוא חלק חשוב בכל ספר מתכונים.
אבל שימוש בשמן, בעיקר בטיגון, יכול להקשות עלינו בצורות שונות, ראשית, הריח. ריחות של טיגון נדבקים וגם בימי חורף קר צריך לפתוח חלונות כי קולט האדים לא ממש מצליח להתגבר על הכל, והריח נדבק לשיער ולבגדים בצורה מעצבנת. שנית, שמנים רבים יש להשליך לאחר שימוש אחד, מה שגורם לבזבוז רב. שלישית, לשמנים יש טעם, ולעיתים הוא מפריע לטעם המנה שנרצה, כך למשל שמן קוקוס נחשב בריא מאד אבל נותן טעם של קוקוס שזה נחמד בעוגה אבל פחות במנת בשר למשל, ולעומתו אפייה עם שמן זית אמנם מוכרת אבל הטעם לא מתאים לכל מאפה ולכל מנה.
כל זה בלי להזכיר שמנים ההופכים לשומן טראנס שממש אינו בריא לנו.
"משהו מתוק" – קרייבינג שמתעורר בשעות מסוימות כמו עשר בבוקר, שתיים בצהרים, תשע בערב ויש מצב שגם שש בבוקר לאנשים מסוימים…(בלי להזכיר שמות).
לא חסרים חטיפי שוקולד בשוק, וקשה לבחור כשהרבה מהם מכילים המון קלוריות, תוספות סוכר מטורפות, ומרכיבים שמזוהים רק על פי אותיות לועזיות.
החגים בפתח ואיתם הרבה ארוחות חג. מנות ראשונות, מנות עיקריות, תוספות, סלטים וקינוחים כשאנו משתדלים שכל מנה תהיה חגיגית וטעימה.
החלק החשוב ביותר בהכנת מנה הוא כמובן התיבול – רטבים ותבלינים שמעטרים את המנות והופכים אותן ליצירות טעם מרהיבות.
בסל תערובות התיבול והרטבים של "נפטון" יש מבחר חלומי של אפשרויות, מהם דגמתי חלק.
בחג החנוכה אנחנו אוכלים כמויות של מתוק- סופגניות, מטבעות שוקולד, מה לא? אבל חלק ממנהגי החג הם גם מלוחות – הלביבות, וכמה כבר אפשר לביבות תפוחי אדמה סטנדרטיות?
ל"נפטון" יש רעיונות למטבלים מצויינים שילוו את הלביבות.
שנות השמונים. בכל בית קפה המכבד את עצמו מציעים מנות פטריות, כשאחד הכוכבים הוא ללא ספק ה"בלינצ'ס פטריות". המתכון? לוקחים עלי בלינצ'ס, שופכים עליהן פטריות מקופסאות שימורים, מעליהן שכבה עבה של גבינה צהובה והופ- לתנור.
מי בכלל הכיר פטריות טבעיות? שמענו עליהן רק בסיפורי האגדות על היערות האפלוליים שבהם נערות יפות מראה צועדות ובידן סלסילה והן קוטפות פטריות (ונזהרות על הגמדים שגרים מתחתן..).
המוצר הבשרי האהוב ביותר בישראל הוא העוף. הוא אהוב על כל הגילאים, מקבל הרבה דרכי הכנה וטעמים ומצוין גם בטמפרטורת החדר, מה שהופך אותו לאידאלי במקומות שבהם אין אפשרות לחמם.
בראשון לספטמבר חוזרים ילדי ישראל לבית הספר, וכשמגיע זמן ארוחת העשר הם שולפים את הכריך שהוכן להם באהבה.
באחת מפינות החמד של נתניה, במדרחוב "תל חי" שוקק החיים ממוקם סניף אחד מתוך שני הסניפים של "ברדו" .
הכל החל כשרפי סרוסי, הגשים חלום והקים את מאפיית הבוטיק הראשונה בנתניה עיר הולדתו. השאיפה היתה ליצור לחמים בריאים וטעימים. הלחמים של "ברדו" הם לחמי מחמצת ללא תוספת סוכר או משפרי אפייה , והם נמכרים בשני סניפי "ברדו" בנתניה.
בוקר קייצי קליל ברחוב תל חי, ב"ברדו" יושבים זוגות רומנטיים, משפחות צעירות, תיירים דוברי שלל שפות וחובשי כיפות שנהנים מכך שהסניף כשר למהדרין.
מעבר ללחמים יש בתפריט כריכים מעודנים, דברי מאפה מתוקים ומלוחים, ארוחות בוקר מקוריות שחורגות מהשבלונה הידועה של ביצים-לחם-ממרחים, ומתוקים.
הדבר הראשון שהבחנו בו כשהגענו למקום היה המהירות והיעילות של צוות המקום המחוברים לאוזניות ויכולים לקבל את הקריאות במהירות כך שאף אחד לא צריך לחכות.
ארוחת הבוקר שלנו ב"ברדו" הורכבה משתי מנות מיוחדות.
הראשונה מתפריט האומלטים – אומלט המכונה "סלמון שרי" ובעצם מספר את סיפור מרכיביו שהם ביצים, סלמון מעושן, עגבניות שרי ועלי בזיליקום. האומלט הוגש עם סלט ירקות (שמאפשר בחירה בין סלט קצוץ לסלט ירוק) ומטבל שמנת חמוצה.
ביחד עם הנגיסה הראשונה עלתה לי בראש המילה "עושר" מכיוון שההרגשה היתה של פינוק מלכותי, חביתה שקיבלה את התוספות הטובות והמשובחות ביותר כדי להפוך למשהו אוורירי, שעוטף את נתחי הסלמון ומעקצץ בבזיליקום.
המנה השניה הייתה ממחלקת ה"מחבתות" בשם "המחבת הירוקה" , מרוצפת בשמנת, עלי מנגולד, ארטישוק אלה-רומנה, עגבניות שרי שרופות, שום קונפי, פורטובלו, ועלי בזיליקום ומעל כל זה שתי ביצים עלומות מעוטרות בשמן זית, מלח גס ושבבי פרמז'ן.
ביחד עם המנה , ובצדק, הוגשו שתי לחמניות מתוצרת המקום, שיהיה במה לנגב את הרטבים.
פיצוץ החלמון על גבי המרכיבים במחבת, ומוסיקה התחילה להתנגן לנו באזניים, רוטב כמעט חושני במהותו, שנוגב באהבה על ידי שתי הלחמניות.
הלחמניות, כמו הלחמים, נאפות בתנור בעל רצפת לבנים שהובא במיוחד מאירופה וכמובן עשויות ממאה אחוזים מרכיבים טבעיים.
בלחמניות ובלחמים יש שפע עשבי תיבול, דגנים ואגוזים.
הארוחה לוותה במיץ טבעי סחוט ובקפה איכותי.
ב"ברדו" מכינים גם מגשי אירוח לאירועים קטנים, והמאפיה חביבה מאד על נשים מניקות שאוהבות את העובדה שבלחמים אין סויה, שידועה כגורמת גזים לתינוקות.
ברדו, בית לחם וקפה,
תל חי 4 נתניה
09-772-6236
שעות פתיחה- א – ה 08.00 – 18.00
ו – 08.00 – 15.00
גישה לנכים: יש
מבצעים מיוחדים: כרטיסיות לחם המקנות לחם שביעי מתנה
כשרות: סניף תל חי כשר למהדרין.
בחג הפסח כולנו מכירים את סינדרום "כפתור המכנסיים". אותו אחד שבתחילת הערב גורם לנו להראות חטובים במיוחד, ובסוף הערב מרגיש כמו חרב בבטן עד שמשחררים אותו ומרחיקים אותו קילומטרים מהלולאה שלו. (הידעתם שבעברית תקנית הלולאה הזו מכונה "אבקה", ונשמעת IVKA?)
בחגי ישראל בכלל, ובפסח בפרט הבישולים עולים הילוך וגם אנשים שביומיום מבשלים פחות, נכנסים למוטיבצייה קולינרית ומשדרגים כל מנה. הבעיה, אם לא היינו גאוני בישול לפני כן, קצת קשה להוציא עכשיו מנות מיוחדות וטעימות, ועוד להגישן לאורחים רבים.
(בתמונה מימין- ישראל גוטסדינר – מחצית מ"צמד רעים" המיתולוגי, מרים כוסית בתערוכת KFWE).
אולם "טראסק" התל אביבי לבש השבוע חג עת נערכה בו תערוכת היין הכשר הגדולה בעולם, אירוע הKFWE – Kosher Food & Wine Experience של "צור- עולם של יין" – חברת היבוא הגדולה בארץ ליינות ואלכוהול כשרים.
האירוע התקיים זו הפעם השמינית, במיוחד לקראת חגי פורים ופסח בהם יינות משובחים מככבים, ובמקביל גם בחמש ערים ברחבי העולם- ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון ופריז.
בתל אביב נהנו כ1500 אורחים ממגוון אדיר של כ180 סוגי יינות, ממעל 40 יקבים, וכן ליקרים, קוקטיילים ומשקאות אלכוהוליים שונים. כל הטעימות לוו בהסברים של הייננים .
היינות שהוצגו, כולם מקטלוג 2019 של "צור – עולם של יין" , הגיעו מכל העולם – צרפת, ארצות הברית, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, ניו זילנד, הולנד ועוד, וכמובן גם נציגות ישראלית מכובדת.
