השבוע נפתחה בקניון עופר רמת אביב תערוכה ייחודית בשם "סוכר". בתערוכה העיתונאי ומגיש הטלוויזיה גיל ריבה חובר לאמנית והצורפת שרה שחק (עד לתאריך 23.9.2022.) וביחד מציגים היבטים שונים על הנושא הכל כך אהוב על כולם- סוכר.
התשוקה לסוכר טבועה בכולנו ובתערוכה היא הופכת ליצירות אומנות פלסטית המשתלבות לאריג צבעוני, עכשווי ומאד שמח.
זני האבוקדו השונים נבדלים הן בתכונותיהם והן בתקופה שבה הם אופטימליים לאכילה.
אחרי עונה נוספת ומוצלחת מאד של "חקלאי גרנות" עם הזנים אטינגר, האס, פוארטה ופינקרטון מגיע זן ה-ריד כדי לעודד אותנו עד לעונה החדשה שתחל בספטמבר.
האבוקדו הוא פרי אהוב בכל העולם- מהגוואקמולה ועד לסושי, מארוחת הבוקר הישראלית ועד לקינוחים מתוקים, הוא משלב בהצלחה יתרונות בריאותיים ברשימה לא נגמרת- כמות גבוהה של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות, סיבים תזונתיים, אשלגן, סידן, מגנזיום ושומן בריא המונע בין השאר כולסטרול ומחלות לב, יחד עם עסיסיות, מרקם מפתה במיוחד וכאמור יכולת להשתדך לשפע של מנות מגוונות.
מי שמבקר בתקופת אפריל ביפן, יכול בהחלט להתקל בחגיגות "פסטיבל שינטו קאנאמרה מצורי"- פסטיבל עם שורשים עתיקים בו מעריצים את האיבר הגברי ומביעים הערצה זו באמצעות בובות ענק, אביזרים, מאכלים ומה לא, הכל בצורת איבר מין גברי.
בפאריס לעומת זאת לא חוגגים פסטיבל אבל בהחלט אוכלים וופל בלגי בצורת פין וזה מה שצד את עינו של עדן סמט שהבין שמה שטוב לצרפתים יהיה נהדר לישראלים שצמאים לחוויות חדשות.
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
גלידה היא פינוק היסטורי. שליטים קדומים ציוו שיאספו עבורם שלג בהרים הגבוהים כדי שהטבח המלכותי יערבב עם מיצי פירות ויצור להם את המעדן האהוב עליהם, הכובשים שגילו את הגלידה במקומות אליהם פלשו והוסיפו לה תוספות כמו דבש ומאוחר יותר גם חלב, המצאת מכונות הגלידה והנלווים- גביע הוופל ומקל הגלידה, אין מי שלא אוהב גלידה, מקטן עד גדול.
אפייה בחג הפסח היא מסובכת- גם כי צריך להסתדר בלי קמח ולמצוא מצרכים כשרים לפסח המתאימים לעוגות, וגם כי צריך להתרגל לתבנית של פסח, למערבל של פסח, ללקקן של פסח ולא יכול להיות שכבר נגמר נייר הכסף, נכון?
בפסח גם רוצים לנוח מכל הבישולים של ליל הסדר, לקום בנחת בבוקר ולשתות קפה עם עוגה, לשחק עם הנכדים ולהינות מהאביב שמסביב.
לשם כך משיקה חברת "אחוה" סדרת עוגות ביתיות בסגנון אפייה ביתית- עוגת בראוניז, תפוז וקוקוס, שוקוצ'יפס ואגוזים וקינמון.
מנה טבעונית, מנה כשרה, מנה טעימה. אפשר ומומלץ לאחד את כל הקטגוריות האלה ביחד בעזרת חברת mama Q המתמחה בממרחים טבעוניים איכותיים בסגנון גבינות שמנת.
לא צריך להיות טבעוני כדי להזדקק למנות שאינן כוללות חלב, למשל לקינוחים אחרי ארוחה בשרית, לרגישים ללקטוז, למי שרוצה להפחית וסתם כך למי שרוצה משהו טעים!
עוגה ללא קישוט, כמו מלכה ללא כתר.
אחת הדרכים היפות לקשט עוגה היא בעזרת קצפיות מרנג. המוצקות של הקצפית משאירה את הקישוט להרבה זמן, והיא מתוקה, פריכה ונותנת מרקם נוסף לכל פרוסה שנחתוך (או שתיים, או חמש..).
קוביות מרציפן איכותי, קרם פיסטוק, שוקולד או אגוזים, מרקם שנמס בפה ומותיר ענן של קסם.
ערימה קטנה של קוביות על צלחת חרסינה מצויירת, בתה של ארבע בבית מלוכה, או ליד הקפה התל אביבי, מרציפן משדר יוקרה ופינוק ומהווה פסק זמן מפנק בחיים הטרודים והמהירים שלנו.
(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.