הקיץ בפתח ועימו אחד הבילויים הכי מהנים לכל המשפחה, הרחצה בים ובבריכה. בכל גיל אנו אוהבים להשתכשך, לשחות ולשחק במים. אין כמו להכנס עם התינוק למים ולתת לו להרגיש את הקלות שבציפה, הנתזים, התנועה והקרירות הנעימים ביום קייצי חם.
ארכיון תגים | תינוקות
טו BE אור טו BE- אין כאן שאלה!
עולם הפארם תמיד היה סוג של חוויה. גם אם נכנסנו רק כדי לקנות טיפות אף או חיתולים, אנו מוקסמות (ומוקסמים) מהצבעים, הניחוחות, המבחר הגדול של יופי שקורא לנו מכל פינה. הבעיה שהרבה מוצרי טיפוח עולים ביוקר, ולפעמים פשוט אין תקציב. מצד שני אנו מעוניינות (ומעוניינים) לקנות מוצרים איכותיים שיתנו את התוצאות הטובות ביותר, ושיהיו כאלה שנבדקו והוכח שלא מזיקים לנו. איך משיגים את המטרות הללו?
דוקטור תציל אותי (מהשמש!)
אחרי שכבר בדקתי כאן בבלוג כמה וכמה ממוצרי "ד"ר פישר "– בעיקר פריטים מסדרות ההגנה מהשמש של "אולטרסול"- וכמובן את ה"אולטרסול MEN" ששומר על הגברים שלנו בריאים ומוגנים (ונראים פיצוץ), הגיע הזמן ללכת לבדוק את המקור- מנין הכל מתחיל.
לשם כך נסענו לצפון, למפעל "ד"ר פישר" – לראות – הכצעקתה?
קיץ קיץ- עם ד"ר פישר- אל הים
קיץ תחילת שנות השמונים. סינדי לאופר "רק רוצה לכייף", ג'ורג' מייקל לוחש בחושניות על רקע סקסופון, סמנטה פוקס רוצה שיגעו בה, ובנות ישראל נחלקו בין לירוי לברונו ב"תהילה". והיה גם הקיץ. כלומר, תמיד יש קיץ, ובישראל הוא לח ומהביל, מה שמושך אליו הרבה תיירים מארצות קרות שבהן יש קרן שמש חד שנתית.
טלפארמה- בריאות ואיכות חיים- בקליק.
לפני המון המון שנים, כשהבן שלי היה תינוק, היו לו כאבי אזניים. לקחתי אותו לרופאה והיא רשמה לו תרופה. הלכתי לבית המרקחת, ועמדתי שם, עם תינוק צורח מכאבים, במשך קרוב לעשרים דקות, עד שהרוקח היחיד שהיה שם התפנה לטפל בי. לא היו לי טענות לרוקח, הוא עשה כמיטב יכולתו בתור העמוס שהיה שם. הבעיה היתה שהוא היה לבד, וכך אני והתינוק הכואב שלי, עמדנו ביחד עם המון אנשים חולים אחרים, שהדביקו אחד את השני בעוד יותר צרות ובעיות, כדי להשיג תרופה.
עשרים ומשהו שנים עברו מאז, והיום זה כבר לא היה קורה. היום אפשר לקבל את אותן התרופות, כולל תרופות מרשם וכל מוצרי הפארם האפשריים, בקליק אחד של העכבר, בשיא הנוחות.
איך זה עובד?
"טלאפרמה" משיקה בימים אלה את האתר המחודש והאקסטרה סופר נוח שלה – https://www.telepharma.co.il/ ובכך פותרת אותנו בכלל לצאת מהבית , שלא לדבר על חנייה, תורים והעסקת הילדים המשועממים, כדי לקנות מפלסטר ועד תרופות מיובאות מחו"ל למחלות קשות (שלא נזדקק).
ובפועל?
נכנסים לאתר ומתחילים לעבור על הקטגוריות – ניתן לחפש חיפוש חופשי לפי מילות מפתח, או לבחור בין "פארם" – שכולל מחלקות כמו – בריאות העצם, לחץ דם ושומנים, הפרעות קשב וריכוז, סוכרת, שינה, הומיאופתיה, אורטופדיה, למטייל ולחייל, תרופות מרשם, ייבוא תרופות מחו"ל (ותיכף נדבר על זה בהרחבה), צינון, עיכול, לתינוק ולילד, בריאות העור, העין, הפה, בריאות מינית, עזרה ראשונה ועוד המון הבטים של המחלקה הזו, "טבעי" – שכולל בין השאר מולטי ויטמינים, בריחת סידן, מינרלים, ספורט ודיאטה, פרוביוטיקה ועוד, "קוסמטיקה" – שכולל סבונים, בשמים ודאודורנטים, תכשירי הגנה מהשמש, מוצרים לטיפוח כל חלק בגוף – העור, הפנים, הידיים , הרגליים, השיער ומה לא (וזו מחלקה מצויינת גם למתנות), ו"גיל שלישי" שזו מחלקה רחבה במיוחד שכוללת כל מה שאדם מבוגר יכול להזדקק לו – פתרונות לאלצהיימר, פצעי לחץ , השכרת ציוד רפואי, מוצרי בטיחות לאמבטיה, מוצרי ספיגה וגם פינוקים שונים כמו מכשירי עיסוי , טלפון קל ונוח לשימוש, מקלדת עם אותיות גדולות וצבעוניות (האמת, מדליקה בפני עצמה) ועוד.
אחרי שבוחרים את הקטגוריה ואת המוצרים, מרכיבים את הסל , מזמינים בקלות והופ- תוך 36 שעות השליח בדלת, בכל מקום בארץ. משלוח עולה 25 שקלים אבל בקניה מעל 220 שקלים הוא חינמי, ולא סתם משלוח – ישנם 25 רכבים מיוחדים שבהם הציוד הייחודי של "טלפארמה" שאושר בלעדית על ידי משרד הבריאות כמתאים להובלת כל סוגי התרופות וכל מה שעלול להפגע בדרכו של שליח רגיל.
ההגדרה של "טלפארמה" – בית המרקחת המקוון הגדול בישראל" והוא גם הישיר הראשון. הוא קיים 15 שנים ויש לו כמה אלמנטים מיוחדים שאין בשום מקום אחר. מה יש? בואו נראה..
קודם כל, בפן החברתי – ב"טלפארמה" מקפידים להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות, כשהדגש הוא על חירשים ולקויי שמיעה, שמהווים כ10% מעובדי החברה. לכבודם גם שאר העובדים למדו את שפת הסימנים, והשילוב מצוין. מעבר לכך 5% נוספים מעובדי החברה הם כאלה שמתקשים להשיג עבודה- עובדים מבוגרים או עולים חדשים, וכולם הופכים למשפחה אחת ב"טלפארמה" לטובת הלקוחות המרוצים.
אחד הגופים הגדולים שעובד עם "טלאפרמה" הוא משרד הביטחון שמשתמש בשירותים של בית המרקחת לטיפול בנכי צה"ל ודורש את הסטנדרטים הגבוהים ביותר.
העבודה עם משרד הביטחון גם מסייעת כשמדובר בייבוא תרופות מחו"ל, כולל כאלה שרק ירדו משלב הניסוי ונדרשים למקרים מיוחדים בארץ, ו"טלפארמה" יודעים לעסוק בכל הפרוצדורות כדי להביא במהירות את התרופות הנדרשות והחדישות ביותר.
כל יום יוצאות מהמחסנים רחבי הידיים בראשון לציון, בין 800-1000 חבילות וכל אחת עוברת ביקורות מחמירות.
(בתמונה למעלה- מנכ"ל "טלפארמה" ניצן שקל מראה את האריזות המיוחדות ששומרות על הטמפרטורה הנדרשת לשמירה על איכות התרופה המקסימלית. בתמונה למטה- עובדי החברה החרוצים ,שכוללים כאמור גם עובדים בעלי ליקויי שמיעה או חירשות).
כששאלתי את ניצן שקל, המנכ"ל איך עובד הענין עם תרופות מרשם, הוא הסביר שגם כאן מדובר בהליך פשוט – אפשר לסרוק את המרשם או לצלם אותו בסלולרי, להעבירו בפקס או במייל או דרך האתר או הפייסבוק, והתרופה כבר על השליח. השליח יאסוף את המרשם מהחולה ויחזירו, כך שאין אפשרות לשחק עם מרשמים או לנצלם לרעה. ללא מסירת המרשם, לא תימסר התרופה.
בכלל, מבחר המדיות הוא עצום- ניתן לפנות לאתר וליועצים שבו (ועל כך בהמשך) באמצעות הטלפון, המייל, הפקס, הפייסבוק, או הצ'ט באתר, ולהתייעץ עם רוקחים, דיאטנים, ואנשי צוות שיעזרו בכל דבר שצריך.
וכאן אנחנו מגיעים לייתרון נוסף וגדול – המחיר. מחירי התרופות שלא כלולים בסל הבריאות, זולים בהרבה ממחיריהם בשוק הפרטי, וגם הרבה תרופות מרשם משתלמות יותר ב"טלפארמה". כך למשל תרופה עממית ופשוטה כמו "אקמול" שנדרשת בכל בית, עולה בחנות "פארם" רגילה פרטית – כ29 שקלים (מחיר מומלץ לצרכן). בקופת החולים ניתן להשיגה ב16 שקלים בתנאי שמביאים מרשם (כלומר צריך להשיג תור וללכת לחכות בקופת חולים ואז ללכת לקנות עם מרשם). ב"טלפארמה" משיגים את אותו "אקמול" ב14 שקלים ללא כל כאב הראש הזה, וישר עד הבית.
השליח שנמצא בדרכו שולח מיסרון כדי שהלקוח יידע שהוא מגיע תוך חצי שעה.
במבצע "צוק איתן" התגלה פן נוסף של "טלפארמה" שמוגדר כ"מפעל חיוני לשעת חירום" מה שאומר שהשליחים עטו על עצמם שכפ"ץ וקסדה ויצאו לכל מקום שנדרשו כדי לספק את התרופות והציוד.
אגב, עוד משהו שאהבתי בתפריטים באתר הוא שאפשר לבצע גם חיפוש הפוך כלומר להכניס את התסמינים שמהם סובלים ולקבל את המוצרים שמתאימים להקלה.
(בתמונה למעלה- הרוקחת הראשית טלי ריפר שהסבירה אודות הדרכים הרבות שבהן ניתן ליצור קשר עם הצוות במקום – לייעוץ).
ולא צריך להיות חולה בשביל להנות מדברים שיש באתר- בסיבוב קצר שערכתי מצאתי למשל מסיר עור קשה לכף הרגל, להרגשה נעימה וחלקה, חומרים להגנה מפני יתושים וחרקים כדי לחזור מהטיול או מהצבא באותה צורה שהלכנו אליהם, מגבונים לכל שימוש ולכל מטרה, משחה לטוסיק החמוד של התינוק שלנו, שמפו וסבונים פינוקיים שגם פותרים בעיות כמו קשקשים או יובש בעור, תה טיבטי על שלל יתרונותיו, שמנים אתריים מרגיעים, מוצרי קוסמטיקה של חברות יוקרתיות כמו וישי וסבוקלם, כריות אורטופדיות ואפילו מושב שיאצו.
אז באורח החיים המטורף של כולנו, אם אפשר לחסוך את הטירחה, הזמן והסיכוי להדבק במחלות, ולהזמין הכל בנוחות עד הבית, "טלפארמה" הוא פתרון מצוין לכל גיל ולכל צורך כי באתר יש מעל 4000 מוצרים להזמנת אונליין, לכל הגילאים, והוא מכיל מעבר לכל מה שסופר כאן גם תוכן ומאמרים מקצועיים והוא נוח וידידותי לכל אחד.
מזל טוב אתם הורים!
אנשים אף פעם לא באמת מוכנים לביקור הראשון של החסידה. לא מדובר במקרה של חוסר אינפורמציה, ההפך, יש עודף. וכשמוצפים מכל כיוון, קשה לבחור מה באמת נחוץ לנו ומה מיותר.
כשהבן שלי נולד, לפני 23 שנים , המודעות היתה קטנה יותר והאילתור גדול יותר (ומזל שלפחות המציאו את החיתולים החד פעמיים כבר אז, כי בילדותי כל חבלי הכביסה בשכונה היו מלאים בחיתולים מכובסים…).
אז את הבן שלי רחצנו בתוך גיגית פלסטיק שהנחנו על המיטה, שם גם חיתלנו אותו (על המיטה, לא בתוך הגיגית!), בגדים הושאלו מילדיהם של בני משפחה אחרים שגדלו (וגם עברו הלאה אחר כך), גם הצעצועים באו "בירושה" מכל מני ילדים אחרים, וחיתולים היו רק מדגם אחד.
היום כל ילד שנולד (וכל ילדה כמובן) הם הנסיכים של אבא ואמא ומגיע להם הטוב ביותר, והדאגה הראשונה היא לבטיחות – שכל מה שבסביבת הילד יהיה בטוח וימנע תאונות, יהיה מאושר מבחינת התקנים , לא רעיל ולא מסוכן.
(בתמונה למעלה- לא תאמינו אבל בגד ששימש אותי כתינוקת, נשמר ושימש את הבן שלי 22 שנים אחר כך…)
וזה מתחיל מהסלקל איתו אנו מוציאים את התינוק מבית החולים, שמשמש בדרך כלל גם כמושב הבטיחות למכונית, אחר כך המיטה והלול, השידה והעגלה, הביגוד, וכל מה שצריך עבור הטיפול היומיומי מבחינת אוכל, חיתולים וטיפול בגוף הקטן והשברירי הזה שאנחנו אחראים עליו מעכשיו ועד עולם.
לפעמים להורים טריים אין מושג כמה פרטים קטנים קשורים למשל במושג "לצאת לטייל עם התינוק בחוץ" – כי זה לא רק לשים אותו בעגלה וגמרנו, צריך לקחת עבורו עוד חפצים רבים כמו בקבוקים (במידה ולא יכולים או רוצים להניק), שמיכה, מגבונים, מוצץ, ועוד וכל זה גם צריך להגיע בתיק נוח שניתן לתלות על העגלה ולשלוף ממנו את כל מה שצריך בדיוק בשיא הלחץ.
גם המילה "אמבטיה" מורכבת מהמון פרטים כמו טמפרטורת המים, סבון שלא גורם לגירוי , מגבות שנוחות לתינוק, טמפרטורה מתאימה של החדר , קרמים שונים שמקלים על תופעות כמו צריבת חיתולים, מספריים עדינים לציפורני התינוק, מברשת שיער עדינה ועוד.
מעבר לכל הMUST , יש גם דברים שנועדו ללב, לנשמה, להרגשת ההורות שלנו, וליצירת אווירה נעימה לנו ולתינוק- כל מה שקשור לעיצוב וקישוט חדר התינוקות , צעצועים, צבעים, ועוד כי בחדר הזה לא רק שהתינוק יבלה זמן רב, גם אנו ההורים מבלים שם בהאכלה ובטיפול.
כמובן שלא רק ההורים הטריים (והסבים הטריים והנרגשים לא פחות) קונים דברים לתינוק, יש גם מתנות שהתינוק והוריו מקבלים לכבוד הלידה, ברית/ה, וטקסים נוספים כמו פדיון הבן ו"שלום זכר" שמקובלים בעדות שונות, וביחד מרכיבים את הפסיפס של מה שמקיף את התינוק והוריו בשלב החדש הזה בחייהם.
גם למי שאינו הורה טרי, שכבר יש לו ילדים וכבר התנסה בטיפול בהם ובגידולם, תמיד יש חידושים שהוא לא הכיר, דברים שיכולים להיות שימושיים יותר עכשיו ולא היו בזמן גידול הילד הקודם, וכמובן חפצים ומתנות חדשים במקום כאלה שהתבלו או נגמרו.
הטיפ שלי – מכל הספרים והעיתונים והיועצים, הכי טוב, אבל ממש הכי טוב- ללכת להפגש עם חברים שיש להם ילדים קטנים, ולראות מה בדיוק כרוך בטיפול בתינוקות ופעוטות, מה צריך, מה מיותר, ומה לא צריך אבל כייפי ורוצים בכל מקרה, כי זה לא רק לגוף, זה גם לנשמה.
חלומות ילדות.
(קרדיט לתמונות – http://cilek.com/)
הרשו לי להחזיר אתכם למה שמכונה "הילדות שלי". השנה- איפשהו בשנות השבעים. המקום – מדינת ישראל של המון עולים חדשים עם הרבה ציונות והרבה פחות תקציב.
כשעלינו לארץ, חנות הרהיטים העיקרית ממנה הגיעו רהיטי הבית כונתה "הסוכנות". שולחן פלסטיק, מיטות בסיס חומות עם מזרן קפיצים דק – ואם זו היתה אמורה להיות מיטה זוגית אז פשוט מצרפים שתיים יחד ונזהרים לא ליפול באמצע, ובמקרה הטוב ספה (שכוסתה כמו אצל פולנים טובים בפלסטיק וילדי הבית הוזהרו לא להתקרב כי "זה לאורחים") ואם היה ממש הרבה תקציב, אז טלוויזיה בשחור לבן, עם מפית "קרושה" תואמת עליה.
חדר ילדים? מי חשב על זה בכלל? חדרי הילדים באותה תקופה היו לקט של רהיטים שהושאלו או הושגו כדי ליצור סוג של יחידת מגורים כמה שיותר פונקציונלית, בעיקר בגלל שאז לא היה מקובל "חדר לכל ילד" אלא כמה ילדים ביחד, שבמקרה הטוב היתה להם פינה שקטה איפשהו במטבח להכין שיעורים.
כדי בכל זאת לתת אווירה ילדותית כלשהו, הגיעו סלסלות הפלסטיק שהכילו צעצועים (לעיתים השתמשו עבור זה בסלסילות של ירקות) ואולי תמונה של מיקי מאוס על הקיר. למעשה, אם אני חושבת על זה, הדבר הילדותי היחיד שהיה לי בחדר היה אהיל בצורת בית מפלסטיק, עם מדבקות של חיות מסביב.
זה לא שלא רצו לתת משהו טוב לילדים, אבל ברוב המקרים פשוט לא היה – לא כסף כדי לקנות ולא היצע של ריהוט וקישוטים לחדרי ילדים. כמה שנים אחר כך, כשהייתי תלמידת בית ספר, החדר שלי התחיל להיות זהה לחדרים של חבריי – מיטת יחיד, שולחן כתיבה עם כמה מדפים מעליו (ובהם כמובן כל כרכי "אנציקלופדיה בריטניקה" שכולנו קיבלנו כמתנה לבר או בת המצווה), כיסא "תלמיד" (לברי המזל היו גם גלגלים בכיסא, וזה היה שעשוע בפני עצמו), ועל הקירות? רוב הסיכויים שהיו שם עבודות משיעורי המלאכה (מישהו אמר "גובלן"?) וכשבגרנו קצת – מיטב הפוסטרים של "מעריב לנוער".
כשהבן שלי נולד, עשרים שנה אחר כך, המבחר כבר היה יותר גדול – האופנה היתה לצייר בורדרים על הקירות – סוג של פס באמצע הקיר עם דוגמא חוזרת, בדרך כלל של ברווזים או משהו, הרהיטים כבר התחילו להתאים אחד לשני וניקנו במיוחד לילד, וכבר היתה יותר הקפדה על איכות – על פינות בטיחותיות, על צבעים לא רעילים ובעיקר- וכל מי שיש לו ילדים יודע את זה- על איחסון, איחסון ועוד פעם איחסון (ואת החשיבות של זה מגלים בעיקר כשדורכים יחפים על חתיכת לגו באמצע הלילה…).
(איזה כיף להיות נסיכה….)
היום בכל ערוצי הלייפסטייל ניתן לראות עיצובים מדהימים לחדרי ילדים – לפי נושא, לפי אופי, לפי גיל. אם הילד אוהב שודדי ים, כל החדר בנוי כמו ספינה עם דקים מעץ, דגלים, מפרשים וכל מה שצריך, ואם הילדה חושקת בלהיות נסיכה- ורוב הילדות חולמות על כך מתישהו , החדר הפרטי הופך להיות ארמון רך ונשי, כולל הרבה מלמלות, אפיריון למיטה חובה, מראות עגולות שמבטיחות לה שהיא ”הכי יפה בעיר" והמון פרטים קטנים. בכלל, הפריט שהכי מושקע מבחינת עיצוב הוא המיטה, שהופכת לחלום הפרטי – ומי לא רוצה לישון במיטת מכונית מירוץ למשל? או ספינת פיראטים? או אפילו בצורת כלב?
(במיטות כאלה ,איזה ילד לא ירצה ללכת לישון?)
ומה שהכי יפה, את החדר ניתן להתחיל כחדר לתינוקות ופעוטות, בצבעים רכים ונושאים ילדותיים יותר, ואז לשדרגו עם השנים בפריטים שיהפכו את החדר לחדר נוער וחדר בוגר בעזרת הרבה טאצ'ים ופרטים נותני אווירה.
(למעלה- הפיבוריט שלי – רק בשביל זה שווה לחזור לילדות).
איזה כיף להיות ילד!
(על מיטת מכונית מירוץ – נסיעה ישירה לחלומות מתוקים)