אוכל איטלקי זה תמיד כיף. אוכל איטלקי באווירה של חגיגה זה עוד יותר כיף, אוכל איטלקי באווירה של חגיגת יום הולדת – בכלל תענוג.

"טריולה" הפתח תקוואית חוגגת שנתיים והשמחה בעיצומה, והוזמנתי לטעום את המנות ואת החגיגות. המסעדה, הקרויה על שם שלושת בעליה (פעם אחת חן ופעמיים תמיר שאחד מהם  – תמיר חכים , הוא גם השף) חוגגת באוגוסט את יום ההולדת השני ומעבר לתפריט נרחב של פסטות , פיצות, בשרים, מתוקים ועוד (רוב הפסטות נעשות במקום, מעט נקנות כשהן טריות) באירועים מיוחדים רבים.

המסעדה, שמוגדרת כמסעדת בר, היא במשך היום מקום לשפע של אוכל איטלקי, ואז בשעות הלילה הופכת לבר תוסס, שמח, מרובה חוגגים שנשארים במקום אפילו עד שלוש בלילה בסופי שבוע. מתוך הבר הזה טעמנו כמה משקאות מכמה תחומים – צ'ייסר לימונצ'לו נענע עם המון אלכוהול, יינות שונים –לבנים ואדומים (אני בחרתי קאווה), וקוקטיילים, אחד על בסיס קמפרי פירות והשני על בסיס ג'ין ואננס.

אחר כך קיבלנו לשולחן מבחר מהמנות הראשונות, עם המון המון פחמימות:

שני סוגי פוקאצ'ות – עם עגבניות מיובשות בשמן זית, שום, צ'ילי, גבינת רוקפור וטימין (28 שקלים), ופוקצ'ה עם פלפלים וגבינה (לא כתוב בתפריט, אין לי מחיר) רכות וטריות. השתדלתי לא לגעת בהן יותר מדי כדי שיהיה מקום להמשך.

כרובית טרטופו – כרובית מהטאבון ברוטב איולי כמהין, שבבי עירית ופרמז'ן (36 שקלים בתפריט). מבחינתי המנה הכי טובה מבין מנות הפתיחה (היו לה עוד שתי מתחרות). אחר כך נודע לי שזו גם מנת דגל.

שני סלטים – סלט פנצ'נלה וסלט קפרזה (סלט הפנצנלה שמורכב מעגבניות שרי תמר, מלפפון, בצל סגול, קלמטה, פטרוזיליה, נענע , כדורי מוצרלה וקרוטונים ברוטב וינגרט בן יין, במחיר 37 שקלים, הקפרזה – כדור מוצרלה קרוע, שרי תמר, בזיליקום, שמן בזיליקום ובלסמי מצומצם ב34 שקלים). מבין שניהם העדפתי את הקפרזה כי היתה בו דומיננטיות של בזיליקום. כדורי המוצרלה היו חלקלקים וכייפיים.

סלט נוסף שקיבלנו היה "סלט קיצי" שגם הוא לא רשום בתפריט אז אין לי מחיר, שכלל בין השאר חסה, פלפלים, אגוזים שונים, עלי תיבול, ועוד. כאמור עדיין אם הייתי צריכה לבחור אחד מהסלטים עדיין הייתי נשארת עם הקפרזה.

צלחת אנטיפסטי עם ירקות העונה קלויים בטאבון עם עשבי תיבול היתה הבאה בתור (18 או 34 שקלים, תלוי בגודל המנה), נשנוש נחמד, היו לי בחירות אחרות – כאמור, הכרובית, הקפרזה ותיכף תגיע הבחירה השלישית שלי – ברוסקטה עם פטריות (28 שקלים, כמו סוג אחר של ברוסקטה שקיבלנו – "ברוסקטה קרנבל"-  קלויה בתנור עם סלסת עגבניות, בזיליקום, שמן זית, בלסמי ופרמזן). פטריות עשויות במדויק מבחינת תיבול, קרנץ' של הקלי, אוכל אצבעות טעים ונעים.

עוד פוקצ'ה אחת הגיעה כדי לחתום את מצעד המנות הראשונות, מנה שהיא יותר בפני עצמה כי הפוקצ'ה משמשת מצע ולא בתפקיד העיקר- פוקצ'ת סינטה- סינטה צרובה, שמן זית, שום, פרמז'ן, רוקט ובלסמי מצומצם- 36 שקלים. מבחר של מרכיבים שמחמיאים אחד לשני- בשר, שמן, גבינה, פחמימה עשירה.

בעיקריות קיבלנו רשימה ענקית של מנות אפשריות – פיצות מסוגים שונים, עם תוספות שונות (ואפילו פיצה טבעונית ללא גבינה), פסטות ברטבים שונים ותוספות שונות (ירקות, בולונז, פטריות, גבינות, נתחי עוף ואווז, אגוזים, בשר בקר, פירות ים, עלי תיבול ועוד, בשרים על הגריל, כריכים, נקניקיות ועוד. לאחר התייעצויות עם השכנות לשולחן, בחרנו שתי מנות פסטה כדי לחלוק ולטעום. המנות שאנחנו בחרנו היו:

פפרדלה די מארי – שרימפס וקלמארי בשמנת, ברנדי, שקדים, מוצרלה, שרי תמר, חמאה, ממרח עגבניות מיובשות ופטרוזיליה (66 שקלים בתפריט) – שילוב של פירות ים ופסטה, טעמים דומיננטיים. הייתי מעדיפה טיפה פחות מלח במנה.

רדיאטורי סלמון – קוביות סלמון טרי, חמאה, שום, מוצרלה, אפונה עדינה, קרם שמנת לימון, יין לבן ובזיליקום (59 שקלים), הבחירה שלי מבין שתי המנות, עדינה יותר (גם הסלמון לא היה "תוקפני") ושילוב מוצלח של טעמים. (ולמי שדואגת על השפתון, קל יותר לאכול רדיאטורי מאשר פפרדלה …).

ו…קינוחים. המילה "איטליה" בהקשר של קינוחים תמיד מבטיחה רבות. אנו קיבלנו חמישה סוגי קינוחים שמתאימים לכל בחירה . הקינוחים עולים בין 36 ל38 שקלים בתפריט והם היו:

קרמבל תפוחי עץ מהטאבון- תפוחים מקורמלים עם קרמבל קינמון וכדור גלידה ווניל – מוגש לוהט, לחובבי הז'אנר ולמי שרוצה פחות מתיקות.

עוגת גבינה – מסקרפונה אפויה בציפוי שוקולד לבן ורוטב פירות יער – עוגה פשוטה וטובה , גם לה טעמים עדינים.

טירמיסו – קרם מסקרפונה עם בישקוטים טבולים באספרסו, ברנדי עם טופינג של קקאו הולנדי – לשמחתי לא התפרעו עם הקפה והתוצאה היא קרם שאפשר להרגיש כקרם ולא כמאסה של קפה כפי שקורה הרבה פעמים

ושני המנצחים של השולחן –

צד א' של השולחן בחר ב- "שחיתות" – דקואג' אגוזי לוז ושקדים עם שכבות גנאש ,אספרסו ומוס שוקולד מריר – פצצת שוקולד קרמלית לבעלי השן המתוקה.

צד ב' של השולחן בחר במוס חמאת בוטנים- לא מופיע בתפריט אבל שווה. (אני הייתי בצד הזה והאמת, אם הייתי רואה בתפריט את המנות, סביר להניח שהייתי הולכת על ה"שחיתות" ומפספסת מוס חמוד לאללה של חמאת בוטנים אבל ללא המליחות, מוס רך ועדין בלי לפספס את המתיקות.)

שף חכים התאמן חצי שנה מראש על המנות לפני שהחל להכין אותן במסעדה, תוך שהוא משתמש בחבריו כשפני נסיון (איזה כיף להיות חברים שלו…) לטעימות.

לכבוד חגיגות השנתיים, מוכרז חודש אוגוסט כ"חודש הפתעות " שבו יהיו בין השאר צ'ייסרים בהוזלה, מבצעים על הקוקטילים, אירוח שפים, תחרות ברמנים, ארוחה בהפתעה (שבה תמורת סכום קבוע של 100שקלים  הסועדים מקבלים את המנות המיוחדות של השף בלי לדעת מה הן יהיו, כמובן בהתחשב במגבלות או דברים שהסועדים לא אוהבים ויציינו אותם מראש), ערבי ערק, ערב פנויים פנויות, הופעה חיה של להקת סבבה והקול בשמיני לאוגוסט, תקליטנים, ייננים אורחים ועוד הרבה הפתעות.

כתובת המסעדה – שחם 14 פתח תקווה, לא כשרה, פתוחה גם בשבת ועד השעות המאוחרות.

חנייה חינם אחרי השעה שבע בערב ובשפע.

אתר המסעדה- http://www.rol.co.il/sites/triola/

באידאל כולנו אוכלים שלוש ארוחות מסודרות ביום ,קבועות ויציבות. אבל המציאות רחוקה מהאידאל וכולנו אוכלים בצורה לא מסודרת, אוכל ממקורות שונים. כבלוגרית בכלל יוצא לי המון פעמים לעשות סלט בבטן של סגנונות שונים, טעמים שונים, ומקורות תזונה שונים.. (תראו מה אני עושה בשביל קוראיי היקרים…).

בכל אופן, כל עזרה בהתמודדות הגוף עם כל זה, מבורכת.

הוזמנתי לסדנה ב"לגעת באוכל" בפתח תקווה, כדי להכין (או ליתר דיוק לצלם אחרים מכינים ולאכול אחר כך) מנות שונות, שהמשותף לכולם הוא נוכחות סיבים תזונתיים של "בנפייבר". למעשה, קל מאד לשלב בנפייבר כי הסיבים טבעיים לחלוטין, חסרי טעם וריח (כך שאפשר להוסיפם אפילו ליוגורט לבן או לכל דבר בעצם, מתוק , מלוח, חם, קר, מתבשל או חי, הכל הולך), בעלי ערך קלורי נמוך מאד, (בכל כף של 4 גרם יש 3 קלוריות) וגם למי שחשוב- הכשר בד"צ העדה החרדית.

מהם הסיבים הללו ומדוע יש בהם צורך?

בלי להכנס להסבר המדעי, הסיבים הם פחמימות צמחיות שלא מתפרקות במערכת העיכול העליונה. יש בהם סיבים מסיסים שמתפרקים במעי הגס וכשהם נמהלים במים צורתם הופכת לג'ל (נמצאים למשל בשיבולת שועל, שיפון, תפוח עץ וכו') וסיבים בלתי מסיסים שלא מתפרקים כלל במערכת העיכול ומסייעים לתנועת מערכת העיכול (ומצויים בקמח חיטה מלאה, נבטים, אגוזים, ירקות וכו').

תפקיד הסיבים לשפר ספיגת מינרלים, לסייע לתפקוד תקין של המעיים (מה שחוסך נפיחות, עצירות, כאבי בטן ואי נוחות), לייצר מצע פרה ביוטי שמחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות לב וכולסטרול בדם, להפחית סיכון לסרטן המעי הגס ולמנוע סוכרת.

בעקרון הכמות הרצויה של סיבים לאדם היא בין 21-38 גרם ביום, תלוי במין ובמשקל הגוף, ואין מצב שאדם בעולם המודרני מצליח לקבל מתזונתו הרגילה את הכמות הנחוצה.

בסדנה שף גלי ברמן, שפית עם רקורד ענק בבישול, בקונדיטוריה, בהופעות בטלוויזיה בתוכניות אירוח שונות כמו "אודטה", והנחיית סדנאות רבות, הדגימה ולימדה מנות שונות, ממנות דג, דרך מאפים מתוקים ומלוחים, סלט וכדומה, כשהמשותף הוא כמובן האפשרות להוסיף בנפייבר למנה בלי שנחוש שזה שם אלא רק נרגיש את התועלת הבריאותית. המנות שהוכנו היו – פטריות פורטובלו ממולאות בפירה תפוחי אדמה ואגוזים ברוטב פטריות, פילו אישי ממולא מתוק או מלוח, פילה מוסר בציפוי פרומעז ופסטוקים, סלט בוקצוי עם נבטי חמניה וכרוב אדום, מקלות בצק עלים מתוקים במבחר טעמים, ופילו ממולא ריקוטה פירות יער ואגוזים.

מעבר לזה גם למדנו טיפים כמו למשל שבבישול תפוחי אדמה או פסטה או כל דבר שמבושל במים, רצוי שלמים יהיה טעם, וזה יתן ערך מוסף לתבשיל (אפשר אפילו לטעום את המים לראות כמה טעם יש להם ). בכלל, האפשרות לאלתר בכל מנה, מביאה ליצירת מתכונים שלא חשבנו עליהם. אחת המנות שהוכנו בסדנה היתה בצק פילו אישי ממולא , ואפשר היה לאלתר על המילוי. כדי להכין צריך להניח על השולחן עלה אחד של פילו, למרוח בחמאה, להניח עוד אחד, שוב למרוח ומעליו שכבה שלישית. על זה מניחים מילוי שבנוי כיד הדמיון הטובה עלינו ועל טעמנו (בסדנה שמנו גבינה בולגרית, גבינת פרומעז, קשקבל, ביצים, מלח, פלפל , אורגנו וכמובן 4 כפות בנפייבר) ומגלגלים לרולדה (או למאפה אישי בצורת פרח). מורחים את השכבה החיצונית בחמאה, מניחים על תבנית אפיה ומכניסים לתנור לעשרים דקות לתנור של 180 מעלות שחומם מראש. אופים עד הזהבה.

אפשר לעשות מילוי מתוק באותו האופן (למשל עם צימוקים, חמוציות מרוסקות עם סוכר וכדומה).

כך שהדרך לצרוך סיבים בריאים, שיגרמו לנו להרגיש טוב בכל זמן, היא פשוט לבחור כל מתכון אהוב עלינו, או אפילו מוצר קנוי כמו יוגורט, להוסיף את כמות הבנפייבר הרצויה ולערבב. ילדים לא ירגישו שזה שם, מבוגרים לא ירגישו שזה שם, אבל הבטן ומערכת העיכול ירגישו , והדבר היחיד שיורגש הן התוצאות של תחושה קלה ונוחה בכל השעות.

עוד מידע – http://www.benefiber.co.il/

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מתעניינים בבישול ואפיה, וישנה פריחה בבתי הספר לקולינריה. אמש הוזמנתי להתנסות במקום חדש (קיים כבר שמונה חודשים) בשם "הסטודיו לבישול" ( המרכז לקולינריה חווייתית) , הממוקם בתל אביב. חנות "שף דפו" התל אביבית נתנה חסות, קונדיטורית הסטודיו בוגרת "בישולים " (בהצטיינות!) נעמה זעפרני הנחתה, ואנחנו, כרגיל לבלוגריות, הגענו על מצלמותנו ותאבוננו לנסות ולהתנסות.

במקום מתקיימות סדנאות שונות (בשעה שאנו היינו שם היתה במקביל סדנת בשרים איטלקית)  – לחובבים או לפרטיים כמו מסיבות רווקות או ימי הולדת וגיבוש), והסדנה שנבחרה עבורינו היתה "סדנת קינוחים ואפייה".

קיבלנו שף מתכונים שכלל ארבעה – קרם ברולה, טארט קרם פטיסייר עם פירות (במקרה שלנו נקטרינות), שוקולד ג'נדויה וטרפלס בטעמים שונים.

נעמה חילקה אותנו לקבוצות וכל אחד קיבל משימה. במשך ארבע השעות הבאות הפרדנו ביצים, חיממנו על אמבט מרי, הקצפנו, מדדנו כמויות בקפדנות (בקונדיטוריה יש הקפדה על משקלים ברמה של מעבדה), זילפנו ובסוף גם ישבנו לארוחת שחיתות שוקולדית (ועוד נשאר לקחת הביתה ).

במקביל להכנת המנות עצמן גם קיבלנו טיפים רבים לעבודה בקונדיטוריה – כמו איך למזוג ואיך לאחוז בשק זילוף, איך להשתמש במבער לקרמליזציה יפה, מה הטמפרטורה הרצויה של מוצרי חלב שנועדו לעירבוב עם מאסות חמות (טמפרטורת החדר, כמובן לא באוגוסט) ולעומת זאת מה הטמפרטורה של שמנת מתוקה להקצפה (כמה שיותר קר יותר טוב, ורצוי לקרר גם את הקערה והמערבלים), ומה ההבדל בין "טארט" ל"פאי" (אחד בצרפתית, אחד באנגלית, בתכלס – אותו דבר).

הטיפ שלמדתי בעצמי – תביאו סוודר – עבודת קונדיטוריה דורשת קור והמזגן צריך לפעול בלי רחמים.

מתכון לטראפלס –

המצרכים הבסיסיים הם שניים – שמנת מתוקה ושוקולד מריר, כשיחס הכמויות הוא יחידה אחת של שמנת על שתי יחידות שוקולד.

כל מה שצריך לעשות הוא להמיס את השוקולד על אמבט מרי, אחרי ההמסה להוסיף את השמנת המתוקה וכל חומר טעם שבא לנו (אלכוהול, תמצית וכו'), לערבב עד מרקם חלק, לקרר, לגלגל בתוך אבקת קקאו ולהגיש. (החומר מתחמם במהירות בידיים ולכן חשוב לעבד כמה שפחות, לא צריך להיות כדור מדוייק).

הסטודיו כשר עם תעודות.

הסדנאות הן במינימום 12 משתתפים, והן אקטיביות- השף מדגים וכל אחד מהמשתתפים מכין את המנות ולבסוף יושבים לארוחה מהמנות שהוכנו בתוספת שתיה קרה וחמה ויין. לאורך הסדנה ילווה צלם את המשתתפים והתמונות יישלחו ביחד עם המתכונים במייל לכל אחד.

מעבר לקונדיטורית נעמה זעפרני, צוות הסטודיו כולל גם את שף זיו שטיינברג- השף הראשי של הסטודיו ("טורקיז" , "סבסטיאן", "קפה נואר" ועוד), שף לירן בלו (בוגר קורדון בלו וכן "ננה-בר", "בנדיקט" ושף נוכחי של מסעדת "אמיליה"), שף שלומי פלח ("אמורה מיו" , "ברסארי" ושף נוכחי של "24 רופי"), והנטורופתית אורטל מגן – שמנחה באופן בלעדי סדנאות בישול בריא וטבעוני.

בתוך מבחר הסדנאות ניתן למצוא – סדנאות בישול איטלקי (חלבי או בשרי), בישול הודי (חלבי או פרווה), סושי ומטבח יפני (חלבי/פרווה), סדנאות בשרים, סדנת בישול בריא, אסיאתי, קינוחים (זו שאנחנו נכחנו בה), וכן סדנת בצק סוכר, אפייה צרפתית, שוקולד ובישול מקסיקני.

כתובת הסטודיו: רח' בן אביגדור 18 תל אביב

אתר הסטודיו: http://www.bishulon.co.il/

אתר Chef depot – http://www.chefdepot.co.il/

"אהבה ונישואין" הולכים ביחד, כך אומר השיר, וגם בין פסטות למוצרי חלב יש שידוך מצוין שהופך מנות לקלילות מצד אחד, מהירות מצד שני וגם טעימות מכל הצדדים.
התכנסנו חבורת בלוגרים רעשנית במיוחד, ב"מבשלים חוויה " עם שף יניב פרטוש, כדי לבדוק איך אפשר לשלב בכמה שיותר קומבינציות – פסטות "ברילה" עם מוצרי חלב באופן שיתאים לארוחת שבועות מוצלחת, טעימה וקלה להכנה.

(בתמונה מימין -שף יניב, בתמונה משמאל -דוגמן ידיים -ששת)
כדי להכניס ענין לכל העסק, שף יניב חילק אותנו לשתי קבוצות והטיל משימות – כל קבוצה צריכה להכין שלושה סוגי סלטים המשלבים מוצרי חלב ופסטות, מנת דג אחת, ( הארוחה היתה כשרה ולכן חלבית בלבד), מנת פחמימה אחת ומנת קינוח.
הסינרים נחגרו, הסכינים נשלפו, והבלוגרים – חמושים במיטב מתכוניהם וכמובן לא מניחים לרגע את המצלמה, מתחילים לחגוג.
רוב המתכונים שהוכנו , הוכנו על ידי אילתור והחלטות של הרגע מה רוצים להכניס במתכון או מה לא, ושינויים בדרך.

(בתמונות- קצת מחומרי הגלם שעמדו לרשותינו).

מלבד הכנת המנות, שף יניב גם הדגים כיצד לפלט דגים, וטיפים על איך למלא קנלוני בדרך הנוחה ביותר (כמובן אחרי הכנת שק זילוף כמו שצריך).
השולחן התמלא במהירות במנות רבות – סלטים צבעוניים של פסטות, גבינות וירקות (ואיזה כיף שהשף אהב את הצעתי להוסיף לסלט שהכנתי המון, אבל המון כוסברה…).
בין המנות הרבות הוכנו –
סלט קוסקוס וגבינות, פורלים ברוטב רטטוי על מצע פטוצ'יני (איטלקי אסלי הישר ממטבחו של ג'אקומו שגם הסביר לנו איזה רוטב הולך עם איזה סוג של פסטה), פטוצ'יני ברוטב שמנת ולימון, סלט קפרזה, דגים מבושלים ברוטב, מגדלי חצילים עם גבינות, פסטה ברוטב שמנת קישואים, וקינוח קנלוני ממולא בגבינות , מכוסה בשוקולד לבן ואפוי בתנור, יחד עם מעדן גבינה ושמנת חמוצה ומתוקה ששימרית אילתרה ככה על הדרך,ועם כל הגבינות שנשארו עוד נוצר מגש גבינות חגיגי. בנפרד אני מציינת את הפיבוריט שלי – סלט "קוגל" מהיר של ששת ומאיר, שהזכיר לי את הבית הפולני שלי והכיל פסטה ברילה מסוג פפרדלה, שבושלה ועורבבה עם בטטה שנצלתה אחרי שתובלה בשמן זית ומלח גס ונאפתה 20 דקות בתנור, וגם קינמון, סוכר, תפוחים קצוצים וחמוציות. אני תרמתי את חלקי הצנוע בהכנת סלט שכלל הרבה ירקות , כאמור כוסברה בשפע, גבינת פטה ואטריות "פפיון" כתומות (בטעם דלעת), ביחד עם שמן זית, חומץ בלסמי ומלח גס.
שף יניב ציין שבדרך כלל הוא רגיל שאחרי שמבשלים מתנפלים עם מזלגות ואילו אנו מתנפלים עם מצלמות… טוב, ככה זה בלוגרים.
בתמונות ניתן לראות את הבלוגרים בעבודה, את שף יניב וכאמור מבחר מהמנות המדהימות שיצאו בסוף הערב.

(מימין למעלה- הסלט שאני הכנתי!!)

(משמאל למטה- סלט בסגנון קוגל).

פסטה ללא ספק היא האוכל האולטימטיבי של ילדים, וגם מבוגרים נהנים ממנה בשלל רב של סגנונות, אפשרויות, טעמים ודרכי הכנה וכאמור לחגיגות החלב ולארוחות החלביות של שבועות, אין כמו השילוב של פסטה ומוצרי חלב.

את מתכוני הבלוגרים המלאים אפשר למצוא בבלוגים של עמיתי, אני מעדיפה לצרף שני מתכונים שאהובים עלי על בסיס פסטה "ברילה" – אחד הוא ה"קוגל" הקלאסי, זה שנזכרתי בו בעקבות הסלט שהוכן בסדנא, והשניה – לזניה קלאסית, שופעת ונדיבה, מתכון שלמדתי בנעורי (הרחוקים) בשיעורי "כלכלת בית".

קוגל – פשטידת אטריות קלאסית.
המצרכים:
400 גרם איטריות דקיקות "ברילה"
1/3 כוס שמן (או אפילו פחות לפי הצורך)
1 כוס סוכר
6 ביצים
מלח לפי הטעם
פלפל שחור גרוס טרי – לפי הטעם ורצוי הרבה, לא לפחד!!!

חשוב להשתמש בקערה חסינת חום מכיוון שהיא הולכת להכיל קרמל רותח.
אופן ההכנה:
1. מבשלים את האטריות ומוציאים לקערה רחבה
2. יוצקים את השמן למחבת בינונית, מוסיפים את הסוכר ובוחשים עד שנוצר קרמל.
3. יוצקים את הקרמל הלוהט על האטריות ומערבבים במהירות. זהירות – זה מתיז!
4. מתבלים במלח ובהרבה פלפל שחור.
5. מוסיפים את הביצים ובוחשים במהירות לפני שיתגבשו
6. שמים בתבנית מצופה בנייר אפיה ואופים בתנור שחומם מראש בחום של 150 מעלות כשעה וחצי.

לזניה
המצרכים –
חבילת דפי לזניה "ברילה" שלא דורשים בישול מוקדם
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתוש
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר , לפי הטעם
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג'
כמה פרוסות גבינה צהובה או במצב מגורר.

אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה.
2. מערבבים את כל חומרי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים חצי מהתערובת לתבנית מעל לאטריות.
4. מכסים בגבינה צהובה
5. חוזרים על התהליך שוב מההתחלה ויוצרים שכבות נוספות.
6. מסיימים בשכבת גבינה צהובה וזורים אורגנו.
7. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש.
הערות: א. מי שמפחד שהאיטריות לא יהיו רכות מספיק יכול לחלוט אותם לכמה שניות במים חמים.
ב. אני אוהבת יותר בצל כדי שיהיה לי קראנץ' בזמן האכילה וטיפה חריפות.
ג. אפשר להכין במנות אישיות בתבניות חסינות אש.

בתמונות- מצד ימין קוגל, מצד שני לזניה. שניהם הוכנו וצולמו על ידי!!

ועל "מבשלים חוויה- מרכז פרתם" – המקום מארח סדנאות וימי גיבוש עסקיים ומספק חוויה מבשלנים חובבים ועד מאסטרים. – כתובת האתר : http://www.mevashlim.co.il

על "ברילה" – http://www.barilla.co.il/