האסוציאציה הראשונה של כל מי שהיה נער בשנות השמונים למילה "ברז" היתה קודם כל הדבר הזה שהיה נעוץ במצחו של הקלידן של "תיסלם".
מעבר לזה "ברז" היה משהו פשוט , שכלל שתי ידיות, אחת מסומנת בכחול ואחת באדום, בדרך כלל בצורת פרח, לשני כיוונים שונים, כדי לשלוט על העוצמה ועל טמפרטורת המים. בגלל שהיה צריך לסובב את הידיות, הן היו מתלכלכות מכל דבר שהיה לנו בידיים, וכשמדובר במיוחד על מקום כמו מטבח, בו הידיים מאד עסוקות ובדרך כלל מאד מלוכלכות באוכל, הברזים מהר מאד היו נעשים דביקים ומאבדים מהמראה שלהם, וגם להתחיל לסובב אותם באצבעות משומנות זה לא היה תמיד רעיון מוצלח.