משום מה עם סיום חג הפורים, כשאוזן ההמן האחרונה נאכלת (ועוד כמה נמצאות כמה שבועות אחר כך ונזרקות), מתחילה ההסטרייה של "נקיון הפסח". אף פעם לא הבנתי למה בית ששומר על נקיון כל השנה, צריך להכנס לאטרף כזה דווקא בתקופה שמצד אחד הילדים תיכף בחופש בבית ומצד שני ריחות האביב פורצים ויוצרים חשק לעשות הכל מלבד לנקות?
בכל מקרה, בין אם מנקים לכבוד פסח או לכבוד כל יום בשנה, ארון חומרי הניקוי בדרך כלל מתמלא בשפע בקבוקים צבעוניים שכל אחד ספציפי למשהו אחד. כך יש לנו חומר למוצרי עור, חומר לפורמייקה, חומר לשיש, חומר לאמבטיות, חומר לעץ וכך הלאה, ותופעת הלוואי של העומס הזה היא קודם כל שאנחנו לא זוכרים מה יש לנו ולכן קונים עוד ועוד, ומצד שני משתמשים בכל מוצר קצת, אבל בגלל שהוא נפתח, רוב הסיכויים שמשהו יישפך או יתקלקל ואז זרקנו כסף לחינם.
תוסיפו את הסיכונים הבריאותיים שבתכשירים שונים כמו נזק לעור, לנשימה או לעיניים ותקבלו ארון שלאף אחד אין ממש חשק לפתוח מההתחלה.
האידאל הוא כמובן חומר אחד שעושה הכל, ואם הוא גם 100% טבעי וידידותי לסביבה ,מה יותר טוב מזה?
בפרסומות בטלוויזיה, אם היו מצלמים את הטקסט הזה, בטח זה השלב שהיו עוברים מצילומי שחור לבן לצילומים צבעוניים, מכיוון שכאן נכנס לעסק – 'קוויק & ברייט' – Quick & Brite.
