הראפרית המוכשרת ניקי מינאז' היא אחת שלא צריך להציג. אמנית מגוונת שאחראית על להיטים רבים.
מסתבר שהיא לא רק מוסיקאית אלא גם הפרזנטורית ואחת מבעלי החברה של MYX FUSION – יינות בטעמים לצעירים. בארצות הברית היינות מככבים כבר כשבע שנים בשוק והבשורה העכשווית היא שניקי מינאז' הכשירה את ליין המוצרים כך שהקהל היהודי והישראלי יכולים גם הם להשתתף בחגיגה.
ק-פה האנוי היא מסעדה אהובה ומוכרת בתל אביב. הטעמים הוויאטנמיים, העיצוב המרהיב והאווירה מעבירים את האורחים היישר לליבה של וויטנאם האקזוטית, שהמנות מפגישות עם השפעות של אוכל צרפתי וישראלי.
"עוגת שמרים" . אין מושג קולינרי יותר אמביוולנטי מאשר "עוגת שמרים". מצד אחד זהו מעדן שכולם אוהבים. מצד שני ההכנה מסורבלת וזמני התפיחה הארוכים לא מאפשרים לאפות לבד, בעיקר כשאין זמן והאורחים בפתח.
לקראת פורים וסלי משלוחי המנות, מצטרפת אחות חדשה לסדרת המאפים הביתית של "אחוה" , שכבר כוללת עוגת שמרים שוקולד, קינמון ופרג – עוגת קרמל.
בתחילה היו רק נקניקיות תעשייתיות שהגיעו עם שפע סטראוטיפים, מהתוכן הלא ברור שלהן ועד לשיוך לאוכל של ילדים. אחר כך העולם הקולינרי נפתח וגילינו את השרקוטרי ואת נקניקיות הגורמה מבשרים משובחים כמו בקר, עוף, הודו ועוד ובתיבולים שונים.
כעת תפריט נקניקיות הגורמה מתרחב בעזרת "מעדני יחיעם" המשיקים נקניקיות גורמה חדשות- נקניקיות צ'וריסו בסגנון ארגנטינאי ונקניקיות בסגנון צרפתי.
ישראל תמיד היתה קיבוץ גלויות- עולים שעלו ממדינות שונות והביאו איתם את התרבות והקולינריה מהבית.
העדה התימנית מפנקת אותנו בג'חנון, סלופ, מלאווח ושאר מטעמים, ואחד התבלינים הדומיננטייים במטבח התימני הוא החוויאג'- אוסף המורכב מכוסברה מיובשת, כורכום, הל, כמון, פלפל שחור וחילבה.
אין כמו משהו שמותאם אישית. בדיוק לפי הטעם, בדיוק לפי ההעדפות הפרטיות. ב"D – tour – סיורי קונספט קולינריים" הבינו זאת מזמן, והתוצאה – סיורי קבוצות התפורים אישית לפי הקבוצה – כשרות, טבעונות וצמחונות, אלרגיות וכך הלאה.
"משהו מתוק" – אין מי שלא מכיר את הביטוי הזה . יש אנשים שהתגובה "אז תאכל תפוח" יכולה לגרום להם להתקפת עצבים רצינית, ומצד שני- מתוקים הם בדרך כלל לא הדבר הכי בריא שבעולם.
אז איך משיגים משהו שהוא גם מתוק וגם בריא?
ברזיל היא אחת המדינות המתויירות והאהובות ביותר, ולא בכדי. הקצב, המוסיקה, מזג האוויר הטרופי, הביקיני והכדורגל, הכל בחבילה צבעונית ותוססת אחת, שמגיעה לשיאים חדשים בתקופת הקרנבל . בכל שנה נבחר "מלך הקרנבל" – הפותח את התהלוכות, והקריטריון לבחירתו הוא שעליו להיות שמן במיוחד, כדי שכשהוא רוקד, כל האדמה תרקוד תחתיו.
דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
