"אלפרו" היא חברה מוכרת וידועה בתחום מוצרי הסויה, ופופולארית מאד בקרב אלה שלא רוצים או יכולים לצרוך חלב אבל לא מוותרים על טעם טוב.

כשבא לנו משהו טעים, מתוק ומהיר, הפתרון הנוח ביותר הוא מעדן, ול"אלפרו" יש מבחר מעדנים בטעמים שונים, ועכשיו טעם חדש- "עוגיות" שמצטרף לטעמים הקלאסיים של שוקולד בלגי מריר או ווניל.

כשטעמתי הופתעתי שאין טעם של "תחליף חלב" אלא טעם מיוחד בפני עצמו, סוג של מיקס בין בסקוויט לבין ריבת חלב עדינה, מה שגרם לי ישר לחשוב על מוס בטעם ריבת חלב שאפשר להכין מהמעדן, או פשוט מילוי לעוגה. היתרון הגדול, מעבר לאפשרות לטבעוניים , למתנזרים מחלב או לרגישים ללקטוז, הוא שבגלל שאין חלב – המוצר הוא פרווה ומתאים מצויין למי שרוצה קינוח מתוק אחרי ארוחה בשרית או נשנוש אחרי הצהרים למרות שלא חלף הזמן המפריד בין בשר לחלב לפי אמונתו.

יתרון נוסף הוא הערך הקלורי הנמוך  – 86 קלוריות למאה גרם בלבד, וכמו בשאר המוצרים של "אלפרו"- בגלל שהמוצר אינו חלבי ואינו דורש מקרר, אפשר לקחת מעדן לבית הספר או לעבודה בלי לפחד שיתקלקל בדרך. מצויין גם לפיקניקים.

במעדן הסויה בטעם עוגיות, כמו בשאר המעדנים של "אלפרו" יש תוספת סידן , וויטמינים וחומצות אמינו, ובעיקר – מה אין בו – אין בו חומרים משמרים, לקטוז, כולסטרול וגם כמות השומן, הנתרן והסוכר נמוכים בלי לוותר על המתיקות שאנו כה משתוקקים לה.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר פרווה.

הגשם יורד, הברקים מרעימים והרעמים מדליקים את החדר בהבזקים שמכסים על קול הטיפות הנוקשות על החלון והרוח שמרעידה ענפים לכל הכיוונים בעודם עירומים מהעלים שנשרו זה מכבר…

טוב, התיאור הזה מתאים אולי ללונדון, כי פה אמנם נובמבר אבל אני במיני וגופיה…

אבל זה לא אומר שלא צריך להתכונן לחורף ועל הדרך גם להנות מטעמים וניחוחות טעימים ונעימים…

עולם הרפואה החל מעשבים ושורשים, נדד לתרופות סינטטיות ואז הבין שבעצם המרפא והחיסון נמצאים באותם עשבים ושורשים… על הבסיס הזה יצרו ב"ויסוצקי" סידרת חליטות חדשה בשם "חליטות חורף – לבריאות!" שמורכבות מצמחי מרפא שנועדו להקל ולהלחם בכל תסמיני החורף – הגרון הצורב, השיעול , העייפות והתחושות הלא נעימות, ואם אפשר לעשות את זה טעים, עוד יותר טוב.

קיבלתי להתנסות ארבעה טעמים – ג'ינג'ר ולימון (ג'ינג'ר מחזק את המערכת החיסונית ומקל על מחלות חורף והלימון , טוב, כוכב מוכר במשקאות ובתרופות לכאב גרון), ג'ינג'ר ודבש (הדבש גם הוא תרופת סבתא קלאסית לגרון ולהצטננות והוא גם מתוק וטעים), אכיניצאה וסמבוק (שני מרכיבים שידועים בחיזוק מערכת החיסון , כשהסמבוק גם מכיל תכונות אנטי בקטריליות) ועלי אקליפטוס והדרים – לרענון, וניקוי דרכי הנשימה.

שתי החליטות שמכילות ג'ינג'ר הן מתקתקות חריפות וזה עם ההדרים מעודן. כמובן שהחיך המפונק שלי והאף הבררן לא פחות, הלכו ישר לכיוון האקליפטוס הדרים.

חזרתי מאימון קשה, אחרי יום עבודה עוד יותר קשה, כשהראש עדיין על "טורים גבוהים" ולמרות שאין גשם, הרוח הקרירה שנכנסה מהחלון היתה הרקע המתאים להרגע עם כוס תה שהריחה מדהים. ריחות של מנטה ושל הדרים, טעמים עדינים של שניהם ובונוס בריאותי יצרו תערובת טעימה ונעימה (ובצבע אדמדם מהמם) שליטף לי את האף ואת הגרון. הוספתי ליד את עוגיות ה"דוסה דה אבובורה" הברזילאיות שהכנתי אמש (יאמי יאמי) ויצרתי לי פינת שלווה חמימה.

בתמונה גם אפשר לראות את שאר התפאורה- כי לתה צריך כוס מכובדת, כזו שקניתי בלונדון לפני שנים וכתוב עליה "הם היו בלונדון וכל מה שהביאו לי היה הכוס המטופשת הזו", ועליה תליתי פטנט חמוד- מיכל פלסטיק בצורת תיק של שוק, שבו מניחים את שקית התה המשומשת.

אני בהחלט בונה על שאר שקיות התה לימים הבאים (בתקווה שמתישהו גם יהיה חורף) והולכת לעשות את זה כמו שהיפנים עושים בטקסי התה שלהם – קודם מחבקים את הכוס בשתי הידיים ונהנים מהחמימות, אחר כך מריחים את הניחוח ובסוף גם לוגמים ונהנים (ואם יש עוגיות בצד, עוד יותר טוב!).

חבילת "הפסקת הקפה "שהגיעה משופרסל התלבשה לי על מספר פונקציות –

קודם כל, באמת כבר התעייפתי מהבישולים הרבים והמסובכים שלי (אהמ…אהמ…) ואני צריכה הפסקה.

שנית, שמי האמצעי הוא "מתוקים". טוב, האמת, השם שלי שושנה אלישבע חזן גרינברג, אבל אם היה שם מקום, בטח המילה "מתוקים" היתה מופיעה איפשהו.

שלישית, בתור ברזילאית, קפה צריך להיות ממש טוב כדי להכנס אלינו הביתה.

רביעית, אצלנו יש חלוקה שווה, אז הוא לקח את הקפה ואני את המתוקים (ראו סעיף ב').

היתה אפשרות בחירה רבה בטעמים, אז בחרנו לקחת מעבר לקפה את העוגיות במילוי קפה, את הביסקוויטים עם שוקולד מריר (כי מריר מבחינתי הוא ה- שוקולד) וגם העוגות האישיות לקחנו בטעמי שוקו שוקו. אם הייתי מסדרת את המוצרים מבחינת ההעדפה שלי, אז במקום הראשון היו העוגות האישיות כי אני מתה על המרקם שלהם, וכי הן מספיק גדולות בשביל לקחת אחת ולהסתפק בה, ומצד שני גם מספיק גדולות כדי שהמצפון יגיד שלא כדאי עוד אחת, מה שמאפשר שליטה על הכמויות. (מצד שני, השארתי אותן לבד במזווה, לא בטוח שישאר כשאחזור הביתה).

במקום השני אני שמה את הביסקוויטים בעיקר בגלל השוקולד המשובח. האחרונות אצלי הן העוגיות כי למרות שהמילוי נדיב , אני פחות מתחברת למרקם של העוגיה עצמה, לא שזה יעצור אותי מלחמוס אותן כשיתחשק לי משהו מתוק (מה שקורה כל ארבע שעות בערך).

בתמונה אפשר לראות את כוס הקפה הראשונה ואת החבילה הראשונה שנפתחה (וננגסה) בערך חמש דקות אחרי שחזרנו מהסופרמרקט, כי אין מצב שנתאפק יותר מזה. (טוב שלפחות הספקנו להכניס את הקפואים לפריזר לפני שירדנו על החבילה).

מותק של ערב.