אסם – כי אהרוני כבר לא לבד!

קשה לדמיין את עולם הקולינריה הישראלי בלי מנות אסיאתיות, ולהזכר שלפני עשרים שנה מי ידע בכלל מה זה "ווק"?

סויה רבה כבר זרמה במטבחים מאז שאהרוני, האיש והגבות, הביא טעמים מוזרים ומיוחדים, רטבים עם שמות שקשה היה לבטא, וצורת אכילה שדרשה לימוד "מה עושים עם שני המקלות האלה"?.

בתחילה זה היה בשר ברווז שהוגש בנייר כסף בצורת ברווז, ולצידו רוטב אדום לא ברור (שהאמת, עד היום לא ברור ואני לא בטוחה שלא היה מדובר בסוכריית תרנגול מומסת), ואחר כך הישראלים, החובבים והמקצוענים כאחד למדו לחתוך ירקות דק דק, להקפיץ ולהנחית בצלחת (או בקופסת קרטון מרובעת עם קוטר גדול יותר מלמעלה).

היום מנות אסיאתיות מוקפצות הן פתרון נוח, בריא ומהיר לאנשים עסוקים, והן אהובות על כל הגילאים. הבעיה היא שרשימת המרכיבים יכולה להרתיע, בעיקר כשמדובר במרכיבים לא מוכרים ש"לך תכתת רגליים לחנות אסיאתית ותנסה לא להתבלבל ולהביא חוטמי חזיר במקום חומץ אורז". אם מישהו כבר היה עושה לנו מיקס של כל המרכיבים מראש , שרק נצטרך לערבב וזהו?

אה, הנה, אסם עשו את זה ומביאים עכשיו את "הסדרה האסיאתית", אמנם בלי מנורות אדומות עם חוטי זהב אבל עם הוראות של "קח איזה נודלס שתרצה, תוסיף ירקות ובשר שאתה אוהב, תבחר רוטב ותקפיץ".

ומה בסדרה?

במחלקת הרטבים ישנם חמישה רטבים שונים – רוטב אסיאתי למוקפץ, רוטב אסיאתי חריף למוקפץ, רוטב סויה קלאסי, רוטב קארי ירוק תאילנדי ורוטב ספייסי צ'ילי.

(בתמונה למעלה – המצרכים למרק)

במחלקת האטריות- נודלס אטריות אורז רחבות, נודלס אטריות להקפצה, נודלס  אטריות מסולסלות, נודלס אטריות ביצים שטוחות, נודלס אטריות ביצים רחבות ונודלס אטריות עם תתרד.

ולסגור את הפינה גם עם פירורית פנקו.

המוצרים הותאמו לטעם הישראלי בעזרת שפים, והכשרות היא חתם סופר (למעט אטריות אורז שהן בד"צ בית יוסף).

קיבלתי להתנסות שלושה סוגי נודלס- אטריות אורז רחבות, אטריות להקפצה ואטריות ביצים שטוחות, וגם שני בקבוקים – האחד רוטב ספייסי צ'ילי והשני רוטב אסיאתי למוקפץ.

החלטתי ללכת על שתי מנות, האחת מרק אסיאתי (כולל קולות השאיבה קומפלט) והשניה מנה מוקפצת.

המרק-

בגדול עשיתי מנה רק לעצמי, אז לא ממש מדדתי כמויות, הלכתי לפי העין (למה ללכלך עוד כלים?)

התחלתי בטיגון ירקות. בגדול הייתי אמורה לחתוך אותם לבד לז'וליינים אבל היי, למי יש זמן כשיש עוד פרקים של "משחקי השף" שלא ראיתי?  אז קניתי לקט קפוא של הקפצה וסגרתי את הפינה.

הוספתי להם קצת נבטים משלי וקצת פטריות טריות חתוכות ואת הכל טיגנתי בשמן חם בתוך סיר למשך כשתי דקות.

הוספתי קצת חמאת בוטנים אורגנית וזרזיף מרוטב ההקפצה של "אסם" וערבבתי מעט.

הוספתי כשתיים וחצי כוסות מים (למנה אחת) וערבבתי, הבאתי לרתיחה.

הוספתי מעט אבקת מרק בטעם עוף. כן, אבקת מרק, מה שאתם שומעים. אם זה היה טוב לאמהות שלנו זה טוב גם לנו.

ערבבתי שוב, הנמכתי את האש, כיסיתי ובישלתי עשרים דקות על אש קטנה.

בנתיים הלכתי לשחק "פרמוויל". כן, גם זה עדיין טוב אחרי שבע שנים של זריעה וחריש.

כשעברו עשרים דקות הוספתי חופן של נודלס אטריות אורז.

בחשתי וסגרתי שוב את הסיר לבישול נוסף של כעשר דקות.

מזגתי לקערה דקורטיבית, הוספתי למעלה בצל ירוק קצוץ ואכלתי בקולניות.

כמובן שאפשר לשחק קצת עם התיבול, אם היה לי ג'ינג'ר אולי הייתי מוסיפה ,או קצת מלח הימלייה.

(למעלה- המצרכים למנת המוקפצים)

המוקפצים:

הלכתי על המתכון הכתוב על האריזה, עם שינויים קלים.

בישלתי את נודלס הביצים לפי ההוראות כולל הסינון.

הקפצתי בשמן (בסוטלצ' כי אין לי ווק) קצת חזה עוף דק עד שאיבד את הוורדרדות שלו.

(במתכון אין כמויות כי הלכתי לפי החשק).

השלב הבא היה להכניס ירקות, ששוב התעצלתי אז שפכתי ירקות קפואים להקפצה, היישר מהפריזר.

הקפצתי שוב כמה דקות עד שהם נראו לי מוכנים.

הוספתי את הנודלס ורוטב להקפצה של אוסם, גם כן לפי העין והמשכתי להקפיץ עוד כמה דקות.

כיביתי את האש והוספתי שבבי שקדים. למה שקדים ולא בוטנים? כי זה מה שהיה לי בבית.

זהו, ארוחת צהרים לתפארת.

זו הפעם הראשונה בחיי שאני מכינה מנות אסיאתיות (חוץ מסושי) והן יצאו משביעות, טעימות ובעיקר מהירות. מאד מהירות.

את הסידרה האסיאתית של "אסם" ניתן להשיג בכל רשתות השיווק.

טא- טאאאאאא!!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.