הסושיה לה פארק חולון- מקטן ועד גדול.

אוכל אסיאתי הוא מזמן אורח כבוד בישראל, ומושגים כמו "ניגירי" ופוטו מאקי" כבר הפכו שגורים בכל פה (דו משמעי). אבל מה עם הדור הצעיר?

רשת "הסושיה" – שאהובה ופופולארית מאד בישראל, פותחת סניף חדש באמצע עולם הילדים, בפארק "לה פארק" בחולון, בתוך "פארק פרס"- צמוד ל"ימית 2000". אחרי שחונים בחניה הענקית והחינמית שבמקום, מגיעים למתחם יפיפה שכולל מזרקה צבעונית, שטח גדול להופעות, והמון מקומות מעניינים לאכול.

המקום מושך אליו משפחות רבות עם ילדים בכל הגדלים, בעיקר קטנים, שכדאי מאד לתת להם אוכל כשהם רעבים, אחרת … טוב..

אז חוץ מהמזללות הרגילות , ישנו סניף חדש של "הסושיה" שחוץ מהתפריט המוכר והאהוב, מביא עסקיות מיוחדות לילדים- שניצלונים עם אורז מאודה או מוקפץ, יחד עם פחית שתיה- ב29 שקלים בלבד. לילדים יותר אנינים ישנה אפשרות של נודלס עוף בטריאקי באותו מחיר. אישית כמובן הייתי ממליצה לחשוף את הילדים לסושי (יש גם גרסאות צמחוניות למי שמפחד מדג נא) כדי שיגדלו עם פלטת טעמים גדולה יותר, וכי לעולם לא מוקדם מדי לסושי.

אנחנו הוזמנו כשני מבוגרים (הצאצא כבר בוגר, ונכדים עדיין אין ) וניסינו מגוון ממנות המסעדה (ובקרוב גם משלוחים לרדיוס גדול בסביבה).

אז מה היה לנו שם?

אם אני חושבת על זה, בכל אחד משלבי הארוחה, היתה תמיד מנה אחת "קלאסית" ומוכרת, ומנה אחת מיוחדת.

הירקות כיכבו בהתחלה:

חמוצים יפנים מתקתקים (12 שקלים בתפריט), ו"סלט וואקמה"  (18 שקלים) שכלל נבטים, אצות ווקאמה, מלפפון, טופו, בצל ירוק, שומשום וקולורבי ברוטב וואסבי חמצמץ. בדרך כלל אני נזהרת מווסאבי בגלל החריפות אבל ב"הסושיה" , במנה הזו, הרוטב היה לימוני, ושווה לשפוך על הסלט כדי לקבל טעמים נוספים. אמנם אי אפשר להשוות בין חמוצים לבין סלט אצות, כי הם קטגוריות אחרות, אבל סלט האצות זכה אצלי לעדיפות, בעיקר כי לא טעמתי כזה בעבר והוא היה מיוחד, מעניין וריענן את החיך בצמוד למנות שבאו בהמשך.

שתי מנות נודלס הגיעו, וגם כאן – הקלאסית – פאד תאי (42-46 שקלים בתפריט) שיש לה אפשרות צמחונית עם טופו, או בשרית עם עוף, וכוללת אטריות אורז רחבות, ירקות,  ביצה, בוטנים ולימון ברוטב פאד תאי, ומנה מקורית המכונה "הג'ינג'ית" (55 ₪ ) שכללה רצועות בקר, בטטה, גזר, בצל ירוק וכרובית, שבתפריט כתוב שהיא מוגשת על שבבי אורז מסולסלים, במנה שלנו היו אטריות רחבות, ברוטב סצ'ואן.

שתיהן היו עשירות מאד, משביעות (האמת שאני לא יכלתי לחסל את כל הקערה), ללא השתלטות של טעמי תיבול, היד האוהבת שהכינה אותן ניכרה. מבחינת ההעדפה שלי – גם כאן הצבעתי בעזרת מקלות האכילה שלי לכיוון הג'ינג'ית – גם בגלל המקוריות, גם בגלל האקסטרה ירקות וגם בגלל הכמות הנדיבה מאד של בקר.

אגב מקלות אכילה- יש כמובן גם אופציית סכין ומזלג אבל למי שרוצה מקלות אכילה, יש בובת גומי קטנה, שעוזרת להחזיק את המקלות בדיוק ברווח המתאים וכך גם מי שלא מנוסה מצליח לאכול איתם יופי. גימיק חמוד לאללה.

ואיך אפשר בלי סושי? גם כאן שתי מנות- הקלאסית היתה הפעם SANROL (39 שקלים לשמונה יחידות) שכללה סלמון בטמפורה, אספרגוס, בטטה, גבינת שמנת ועירית עטוף בסלמון ואבוקדו, ומנה של "סלמון צרוב" שהיה צלוי עם אבוקדו בשיטת "אינסייד אאוט" (18-28 שקלים) עם רוטב ספייסי.

אנחנו קיבלנו את כל הרטבים בצד, כך שיכלנו להחליט על מידת התיבול. בענין הסושי אין לי בחירה כי כל אחד הוא בסגנון אחר ועשוי מעולה, שילובי טעם כייפיים ולא מכבידים, יכלתי לחסל מגש. אם ממש מכריחים אותי לבחור, אני נוטה לכיוון הסלמון הצרוב, גם בגלל ייחודו וגם בגלל שהטעמים שלו יותר מודגשים.

התפריט הוא ענק, ואם לא מוצאים את מה שאוהבים (שקשה לי להאמין שזה יקרה) אפשר גם להרכיב סושי בהתאמה אישית. יש גם מנות מיוחדות כמו דים סם, שיפודי סלמון, פירות ים, ואפילו קינוחים (שצריך לשאול את המלצר).

אפשר לאכול במקום, אפשר טייק אווי, ובקרוב המשלוחים.

אז לקראת סיום החופש הגדול, כשמחפשים מקום להעסיק את הילדים ולאכול משהו טעים על הדרך (או בעצם בכל עונות השנה) שווה למצוא את "הסושיה" בפארק "לה פארק" בחולון – העיר של הילדים (ולא רק).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.