"ארץ פצועה" – הסרט שעולה על המסכים ביום חמישי הקרוב, מגיע הכי קרוב שאפשר – גם מבחינת המיקום, וגם מבחינת הנפש.

העלילה שמבוססת  בחופשיות על אירועים אמיתיים מספרת על שוטר בשם קובי (רועי אסף – שאיכשהו מזכיר מאד את השחקן ההוליוודי בנג'מין בראט), שנמצא בין הפטיש והסדן כמעט בכל תחום בחייו- הוא עובד עם שותפו המושחת נוימן (דביר בנדק), נדרש להלשין עליו למרות החברות ביניהם, מקבל נזיפות מאשתו על כך שהוא לא מבלה מספיק זמן עם בנם אביב שכועס עליו בעצמו. ואז המצב רק מחמיר- כשבפיגוע רצחני במסעדה בחיפה, נהרגים ישראלים אבל המחבל עצמו נשאר בחיים, ומובל לבית החולים , שם על קובי וחבריו להגן עליו מתוקף תפקידם, למרות שהדבר יוצר דילמה גדולה, בעיקר לנוכח הימצאותם של פצועים אחרים ומשפחותיהם שזועמים שהמחבל מקבל יחס מהיר יותר מהם, ולקלחת עוד נוספים רופא ערבי שמתעקש שהוא מטפל בפצועים לפי סדר הדחיפות, סגן מנהל בית חולים , ערבי גם הוא שזוכה לגידופים , ועל כל זה, עוד טרגדיה גדולה נוספת.

העלילה מתרחשת רובה ככולה בלילה אחד, שבו יש גם מצבים משפחתיים סבוכים, וגם מצבים פוליטיים ותקשורתיים בעייתיים, והרבה דילמות אתיות. הסרט משלב מצד אחד אקשן שמשקף כיצד באמת נראית זירת פיגוע ואיך מתנהלת המשטרה, ומצד שני גם התחבטויות נפשיות ומצפוניות של כל אחת מהדמויות. הצופים יוצאים מהסרט עם שאלות רבות – האם אפשר להאשים שוטר שנוטש את משמרתו כדי לחפש את בנו? האם זה הוגן לטפל במחבל לפני שמטפלים בפצועים? האם שוטר ושותפו תמיד נאמנים זה לזה גם כשאחד מושחת?

כל אלה ועוד, בסרט שזכה בפרסים רבים, כולל שלושה פרסי "אופיר" – בין השאר על הבימוי (ארז תדמור) ועל השחקן הראשי (רועי אסף).