כשקראתי את התוכן של "ליזיסטרטה" ידעתי שאת זה אני לא מפספסת. כפמיניסטית, לראות הצגה שבה הצד האקסטרה שוביניסטי נאלץ להזדהות לחלוטין עם מלחמת השוויון של נשים, הייתי חייבת.
התוכן הוא למעשה סיפור בתוך סיפור- עיבוד חדש למחזה של אריסטופנס שמציג חבורה של גנרלים, שמייצגים את שיא המאצ'ואיזם, שנדרשים בפקודה לשחק…נשים… ולא סתם נשים אלא נשים במאה החמישית לפני הספירה שמוצאות דרך מקורית לעצור את בעליהן הנלחמים כל הזמן – שביתת מין. ולא רק זה אלא שמי שאחראי ומפקד על חבורת הגנרלים הזו היא…אישה.
הגנרלים, שגם כך אין להם מושג לא בתאטרון ולא באנטי מלחמתיות, צריכים להיות בדיוק הצד השני של המטבע, הצד ממנו הם חוששים ביותר.

ההצגה מצחיקה. קודם כל מצחיקה. מההומור הפיזי של גברים בבגדי נשים והדרך שבה הם לומדים איך להתנהג כמו נשים, איך לשבת כמו נשים, איך לדבר כמו נשים , ועד הקריצה האקטואלית כשמכניסים רפרנסים ליחסים הפוליטיים בני זמננו וגם היחסים בין נשים וגברים ומגלים שאחרי אלף שנים אין שום הבדל.
המחווה למחזה המקורי שהיה עשוי בחריזה, הוא שגם כאן חלק ניכר מהמחזה (הקטעים שבהם הגברים משחקים נשים) הוא מחורז, כך שזה גם מסייע להבנת מילים מפורשות מדי שהקהל משלים במחשבתו, וכן עצם העובדה שמדובר בגברים שמשחקים נשים, בדיוק כמו בתאטרון הקלאסי היווני.
במשתתפים – ליליאן ברטו, אורי הוכמן, אורי בנאי, שמעון כהן, אלון נוימן, תומר שרון ועוד, והמוסיקה היא של קרן פלס.
פרטים על ההצגה –
http://www.habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=1&Area=1&EventId=17331