המחזה "מוטרפים מאהבה" נקרא באנגלית FOOL FOR LOVE ואחרי צפייה בו בתאטרון הבימה, קשה לי להחליט אם יש יותר טיפשות או יותר טירוף, כנראה קצת משניהם.
ארכיון
מה באמת עושים עם ג'ני?
שתי שחקניות שגילן המצטבר מעל 170 משתוללות על הבמה בתאטרון הלאומי "הבימה" . ולא סתם משתוללות- חוגגות את החיים.
אבל נתחיל מההתחלה. "מה עושים עם ג'ני" – קומדיה שמוצגת על קרשי תאטרון "הבימה". גיבורת העלילה היא ג'ני איטון (ליא קניג) – אלמנה בשנות השבעים לחייה, שבניגוד לציפיות כל הסביבה, במקום לשבת ולסרוג לנכדים, או להתלונן על מחלות, עסוקה במהפך – היא מציירת עירום, שותה שמפניה, ועורכת ג'ם סשן של ראפ עם שני אמנים צעירים ורעשניים, וכל זה תוך החזקת מאהב "צעיר" בן שמונים.
(התמונות באדיבות "הבימה")
קוריולנוס – הבימה- אז ועכשיו
(צילומים- יח"צ הבימה)
מה אומרות לכם המילים הבאות: אנשי צבא שהופכים לפוליטיקאים, מנשקים תינוקות, מבטיחים הבטחות, ואחר כך שוכחים מהמצביעים, או גרוע מכך מזלזלים בהם, בזמן שהקהל סובל מיוקר מחיה, ודורש צדק חברתי?
זה נשמע כמו תיעוד של היומיום שלנו, אבל ב"קוריולנוס" מדובר במחזה מלפני מאות שנים, שנכתב על ידי גדול המחזאים- ויליאם שייקספיר, וגם אז היה מבוסס על "חיי קאיוס מרסיוס קוריולנוס" של פלוטארכוס.
"המוקיון" – הליצן העצוב של הקאמרי.
סיפור "הליצן העצוב" שמשמח את כולם בעוד ליבו קרוע, מוכר לנו מתמיד, ועכשיו על הבמות ב"קאמרי" מוכיח לנו כמה קשה להמשיך את ההצגה (תרתי משמע) כשעולמך חרב עליך.
תשוקה על הבמה- יחסים מסוכנים- תאטרון הבימה.
התקופה היא לפני המהפכה הצרפתית- המרקיזה דה מרטיי (אסנת פישמן), שגדלה תחת חינוך נוקשה, וחותנה לבעל שלא אהבה, הופכת לאלמנה שכל הוויתה היא תשוקה ונקמה, וגם ביחד- תשוקה לנקמה. אחרי החלפת שרשרת מאהבים, היא מתמקדת ברוזן דה וולמונט (אביב אלוש), שגם הוא היה חלק מההסטוריה הרומנטית שלה, כדי לנקום במאהב אחר שלה- הרוזן דה בסטיד, שמתכוון להנשא לבת הדודה הצעירה שלה ססיל (לאה גלפנשטיין/ הגר טישמן).
(התמונות באדיבות "הבימה")
"ז'קו"- הבימה- איוב המודרני.
מהי הסיבה לחיות? לז'קו נחמיאס (יעקב כהן בתפקיד מצוין) אין תשובה לשאלה הזו. הוא חי בדרום, עובד במפעל טקסטיל כושל , ביחד עם חברו הטוב דוד אלקלעי (קובי מאור), שמרוויח יותר ממנו על אותה עבודה, נשוי לגאולה (מיקי פלג-רוטשטיין) ומפוטר על ידי בעל המפעל אבירם גאון (אורי הוכמן) רק כדי לגלות שבעצם הוא עקר ושהתינוק הוא מחברו הטוב, שהוא מאומץ וילד לא רצוי גם על ידי אימו החורגת כמו גם ההורים הביולוגים, ושהוא גם הפסיד מליוני שקלים בטופס לוטו שלא שלח.
משפחה (לא תמיד) עליזה.
(התמונות בפוסט באדיבות "הבימה")
היום מצבם של חד מיניים קל בהרבה משהיה לפני עשרים ושלושים שנה ,אבל עדיין יש קושי רב לצאת מהארון בפני המשפחה והחברים, שלעיתים עדיין נגועים בהומופוביה ובדעות קדומות. הקושי הגדול ביותר הוא בדרך כלל בפני ההורים, שאולי ציפו למשהו אחר מילדיהם, וקשה להם לקבל את המציאות, מה גם שהקושי מתעצם בגלל הבדלי מנטליות ודור.
כזה הוא הסיפור ב"משפחה עליזה" – קומדיה מאת רון קלארק וסם בובריק שתורגמה על ידי ירון פריד, בוימה על ידי נתן דטנר, ומוצגת בתאטרון הלאומי "הבימה" והעלילה סובבת סביב דירה שקטה בניו יורק, בה חי בשלווה אורסון צ'יימברס (יואב דונט) עם בן זוגו גארסון הובארד (טל קלאי) – מטפל משפחתי במקצועו, ואליה מגיע בהפתעה גמורה אביו של אורסון- אוסקר צ'יימברס (בכיכובו של נורמן עיסא שמצליח לשלב מבטא מזרחי עם אזרחות אמריקאית ואופי פולני לחלוטין). הסיבה לביקור הפתאומי- אשתו של אוסקר, אימו של אורסון – שארלוט (רובי פורת שובל) ברחה עם אחיו יוליוס והשאירה אותו אומלל. הבעיה- אוסקר לא ממש יודע על הרומן ההומוסקסואלי של בנו, והדבר מהווה קרקע פוריה לאי הבנות ומהומה. כמובן שהאמת מתגלה עד מהרה, והתגובה לא קלה- לאוסקר קשה מאד לקבל את ההעדפות של בנו, והוא מנסה בכל דרך להפוך אותו לחובב נשים, בין השאר על ידי הבאת זונה (הילה שלו) שתנסה לפתותו.
לחיי הגדוד העברי!
בשנת 2007 התאגדו להם עידו אופק, יניב ביטון, דקלה הדר, מוריה זרחיה, שלומי טאפירו, יעל טל, רווית יעקב ועומר עציון והפכו ל"גדוד העברי". הם צחקו, שרו, המציאו, ויצרו מערכונים קצרים, שמתקבצים ביחד לתמונה סאטירית של המדינה בה אנו חיים ונושמים.
יהוא- אז ועכשיו.
המחזה "יהוא" של גלעד עברון (ובבימוי אילן רונן) מוצג בימים אלה על קרשי תאטרון "הבימה" ועובד על כמה רבדים.
בראשית ישנו הסיפור התנכ"י, מתוך שני פרקים בספר מלכים ב', שבהם מתואר איש צבא בשם יהוא, שמתחיל כחייל ועולה בסולם הפיקוד עד לרמת שר צבא שמופקד על ידי יהורם בן אחאב על השלטת סדר בכפרים ארמיים. הוא מעורב בהפיכה צבאית ובסופו של דבר הופך למלך.
המלך עומרי השני.
"וימליכו כל-ישראל את-עומרי שר-צבא על-ישראל, ביום ההוא–במחנה. יז ויעלה עומרי וכל-ישראל עימו, מגיבתון; ויצורו, על-תרצה….. ויחזק העם, אשר אחרי עומרי, את-העם, אשר אחרי תבני בן-גינת; וימת תבני, וימלוך עומרי. … יעשה עומרי הרע, בעיני יהוה; וירע, מכול אשר לפניו. כו וילך, בכל-דרך ירובעם בן-נבט, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל: להכעיס, את-יהוה אלוהי ישראל–בהבליהם. כז ויתר דברי עומרי אשר עשה, וגבורתו אשר עשה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל. כח וישכב עומרי עם-אבותיו, וייקבר בשומרון; וימלוך אחאב בנו, תחתיו. "
זה בערך כל מה שכתוב על המלך עומרי בספר מלכים א' פרק ט"ז.
שלושת אלפים שנה אחר כך,בהצגה "מלך ישראל" , עומרי אחר, רווק בן 33 מרמת גן, שגר עם שותפה ועובד בשירות הלקוחות של "סלקום" מתחיל לשמוע קולות. ליתר דיוק, הוא רואה ושומע את המלך עומרי, זה התנכ"י שמגיע אליו עם פק"ל של גלימה, כתר ושפה ציורית קדומה (שבאורח פלא עובדת מצוין על בחורות עכשוויות).