ארכיון תגים | הפקה

תום יער עושה (גם) בגרות

תום יער עושה (גם) בגרות

אחרי עונה של "תום יער עושה את שביל ישראל"

אחרי שחרשה את שביל ישראל, פגשה דמויות ייחודיות, עברה חוויות , חלקן ביזאריות במיוחד ושילבה את ההומור המיוחד שלה, תום יער חוזרת, חטובה מתמיד, והפעם – למקום שיכול להיות יותר מפחיד מלילה במדבר – שיעור מתמטיקה לבגרות.

להמשיך לקרוא

אריק איינשטין- שיר אהבה (לא) סטנדרטי

אריק איינשטין היה סמל ישראלי, בדיוק כמו כובע הטמבל, ה"סברס" ושחרור הכותל. מסלול חייו השיק לתולדות המדינה ולכל המהפכים שעברו עליה, עד מותו הטרגי ב2013.

במלאת ארבע שנים למותו משדרת YES  סידרה דוקומנטרית שמביאה את חייו ויצירתו בשישה פרקים.  בסידרה ראיונות עם כל הקאליברים הגדולים של התקופה שעבדו והכירו את איינשטיין- כמו שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יוני רכטר, יצחק קלפטר, חיים טופול, ג'וזי כץ, ישראל גוריון, יענקל'ה רוטבליט ועוד רבים וטובים וכן סרטי ארכיון נדירים , גם של הופעות ושירה של איינשטיין וגם של התקופה והסביבה בה חי ופעל.

להמשיך לקרוא

אלופי החיים.

 

באמצע ספטמבר, ממש לפני כשבועיים עלה על במת התאטרון הלאומי הבימה המחזמר "עלובי החיים". ובפעם הראשונה, אני כבלוגרית שרגילה למילים, הרבה מילים, יש הטוענים יותר מדי מילים, פשוט השתתקתי. הביטוי היחידי שעלה בראשי בסיום ההצגה, עם השתחוות השחקנים מול תשואות בעמידה של הקהל, היתה "וואו".

אם אתחיל מהסוף, מדובר במחזמר שעשוי בצורה מושלמת, לא פחות- מכל הבחינות- השחקנים (כולל הצוות המתחלף), כישרונות השירה, התפאורה, התלבושות, ובעיקר ההידוק של העלילה שגרם לזה שמחזמר לא קצר (קרוב לשלוש שעות) שכולו מוסיקה, הפך לממתק שאף אחד לא רצה שיגמר.

להמשיך לקרוא

STYLE ME PERFECT – בבאר של סבא.

בכל יום מתקיימות מאות ואלפי חתונות בכל רחבי הארץ. וכל זוג שמתחתן בטוח שהחתונה שלו היא המיוחדת ביותר. ובתוך כל זה, איך משיגים באמת את החתונה המושלמת?

חתונה היא כמו פאזל בעל מליון חלקים, וכדי שתהיה התמונה המושלמת, צריך להרכיב אותם , להתאים את הסדר הנכון, ההתאמה, הבחירה הנכונה , והכל בלי לחרוג מהמסגרת. ב"באר של סבא" מחברים את כל הקצוות, תוך שימוש בטרנדים העכשוויים ביותר, ליצירת החתונה החלומית. מה הפלא לקונספט 2016 קוראים" " SYTLE ME PERFERCT?

להמשיך לקרוא

"חגיגה לעיניים" ולנשמה הישראלית.

אין ישראלי שלא מצטט מתוך שינה "מי מתעסק? זה מיקו!" או "לא יכלו לשים שלט קטן – ים?", שלא לדבר על "יבוא לך דינה, יבוא לך". הקולנוע הישראלי ליווה את כולנו, יותר או פחות, לאורך השנים ושינה את פניו כמה וכמה פעמים בהתאם לתקופה.

להמשיך לקרוא

שושלת הרצל – אין זו אגדה.

111

כשאומרים לנו "הרצל" יש לנו בדרך כלל אותן אסוציאציות – חוזה המדינה, זקן ארוך , השענות על מעקה של מלון בשוויץ, "מדינת היהודים", ומי שמעל גיל ארבעים גם זוכר את השטרות בשווי מאה לירות ישראליות, שעוטרו בתמונתו המרשימה של בנימין זאב הרצל.

להמשיך לקרוא

משחקי הכס- הפנטזיה מתגשמת בישראל.

בשבוע האחרון התפרסמה כתבה שסיפרה שבזכות "משחקי הכס" התגברה מאד התיירות למקומות כמו דוברובניק שבקרואטיה, אחד הלוקיישנים שבו צולמה הסידרה.  הסיבה- הסידרה היא להיט ענק.

על מה כל הרעש?

למי שלא היה על כדור הארץ בשנים האחרונות נספר שמדובר בסדרת פנטזיה אמריקאית שנוצרה על ידי דיוויד בניוף ודי וי וויס עבור רשת HBO שידועה בחדשנותה, ומתרחשת בעולם ימי ביניימי אבל שונה מימי הביניים שאנו מכירים, כשמדובר בשתי יבשות בשם ווסטרוז ואסוס, שבהם החורף והקיץ נמשכים שנים כל אחד, וישנם מספר קווי עלילה מקבילים שבכולם אותו רעיון – כולם רוצים להיות שליטים, ולא בוחלים בדבר כדי להשיג את מטרתם. בדרך ישנם אלמנטים של דת, חברה, מיניות, מוות וכמובן תקציבי ענק שהפכו את הסידרה לגדולה מהחיים, ולזוכת פרסים רבים – לסידרה עצמה ולשחקנים.

בעקבות הסידרה נוצרה תערוכה בשם "Game of Thrones, The Exhibition"  שהיא ממתק רציני עבור מעריצי הסידרה. מסלול התערוכה עובר בלונדון, שטוקהולם, מדריד, ברלין , אמסטרדם ופריז, ובדרך בחול המועד פסח – גם אצלנו כאן בנמל תל אביב – הודות לyes שהבינו שגם לישראלים מגיע הכיף הזה.

בתערוכה ישנם כשבעים פריטים מקוריים מסצינות מפתח ופריטים נבחרים מהעונה החדשה שעולה אוטוטו לשידור בארצות הברית ובמקביל בערוץ YesOh .

בין המיצגים –

"כס הברזל" – בעיני האטרקציה הבולטת, שבה אפשר לשבת על הכיסא האמיתי, בגודל טבעי ולהרגיש מלך לרגע .

"טיפוס על החומה" – חוויה מיוחדת בארבעה מימדים, כשהאורח חובש קסדת מציאות מדומה, ונכנס למודל פיזי של החומה המפורסמת OCTOLUS RIFT  והכל גורם לו להרגיש ממש עליה, בגובה 200 מטרים, כולל סאונד בשלושה מימדים קומפלט. החוויה מיוחדת במינה. (מהתנסות אישית – לא נורא מפחיד אבל די ריאליסטי..).

(בתמונה למעלה משמאל – המעליות, ומימין כס הברזל)

"הדרקון" – מה קורה כשאנחנו בעצמנו נכנסים לסצינה ונשרפים על ידי דרקון? אני חייבת לציין שכשרון המשחק שהדגמתי באטרקציה הזו בהחלט היה מעביר אותי אודישן לתוכנית.

"איש הקרח" – איך היינו נראים לו היינו אנשי קרח?

(משמאל – איך עושים את זה, מימין- התוצאה).

(אגב, כל אחד מקבל קוד, כך שאפשר אחר כך להכנס לאתר של התערוכה ולהוריד או לעשות SHARE לתמונות ולסרטונים).

כמובן שבתערוכה מוצגים גם תלבושות, אביזרים, שריון וכלי נשק, גלימות, תכשיטים, דגלים וכל מה שצריך כדי להפוך את הסידרה לאותנטית.

הכניסה היא ללא עלות, והתערוכה תהיה פתוחה לאורך כל חול המועד, כשביום הראשון (היום) היא נפתחה מ11 בבוקר ותמשך עד עשר בלילה, בימים שני עד רביעי בין השעות עשר בבוקר עד עשר בלילה , וביום חמישי- ערב חג, מעשר בבוקר עד חמש וחצי אחרי הצהרים. הכרטיסים אמנם אזלו אבל יש אפשרות לכניסה על בסיס מקום פנוי, כך שבהחלט שווה לנסות.

ערוץ YesOh חוגג השנה שלוש שנים להווסדו והיא הבית של הסדרות המיוחדות והפופולאריות של HBO.

yes@

@תערוכת משחקי הכס

 

 

 

 

מקום בצמרת – מקום חם בלב.

בילדותי, מזמן מזמן, אי שם בשנות השמונים, התחנה שהכי כיכבה ברדיו היתה ללא ספק "רשת ג'"  שהביאה לנו את ניחוח חו"ל . דרכה הכרנו את הלהיטים של מייקל ג'קסון, פול יאנג, החונקים וכך הלאה, וגם המון מוסיקה ישראלית. למעשה רשת ג', עם מצעדי הפזמונים שלה, לימדה אותנו מה הולך ומה נשמע, ואוסף השדרנים שלה- משוש עטרי ז"ל ועד מנחם פרי יבדל"א היו הכוכבים הגדולים שלנו (בעיקר כשלא דיברו על השירים והפריעו להקליט על ה"דאבל קאסט" שלנו…).

עכשיו הערוץ הראשון, גם בערוץ הHD שלו, מעלה את הסידרה "מקום בצמרת" – על שם אותו מצעד מיתולוגי, רק שהפעם לא צריך לשלוח גלויות ולקוות לזכות בתקליט, יצירתו של ניסן שור ובהפקה של ענת קנדל מ"פנס בודד הפקות" שבשישה פרקים (החל מיום חמישי הקרוב- ה22 לינואר בשעה 21:00 בערוץ הראשון ובHD, וכן בYES וHOT בVOD ) סוקרת את ההסטוריה של הפופ הישראלי כולל ראיונות עם כל מי שהיה בתחום אז – מהוותיקים יותֳר  – כוכבי הפופ כמו שלמה ארצי, יגאל בשן וששי קשת, דרך להקות כמו החלונות הגבוהים, חלב ודבש, והמאוחרים יותר- נוער שוליים, אתניקס וגם "תיסלם" שולחת נציגות מכובדת של יאיר ניצני ויזהר אשדות. הסידרה כוללת גם את זמרי הנשמה כמו רותי נבון, זמרים "לאומיים" כמו אילנית  ויזהר כהן, שייצגו את ישראל ב"אירווזיון"  וראיונות גם עם אמנים עכשוויים שגדלו על המוסיקה הזו, כמו דנה אינטרנשיונל, שירי מיימון ועיברי לידר, וזו רק רשימה חלקית.

לא התאפקתי, ולנוכח מסע הזכרונות הזה, שלפתי את הזכרונות האישיים שלי בתמונות למטה…

(בתמונה למעלה – פגישה עם אליל הבנות אדם . בתמונה למטה- עם מנחם פרי באולפני רשת ג')

 

חיזור גורלי על הבמה.

בשנת 1987 הוקרן בקולנוע הסרט "חיזור גורלי" בבימויו של אדריאן לי ובכיכובם של מייקל דגלאס וגלן קלוז. התקופה – גילוי מחלת האיידס, ואי אפשר להתעלם מהקישור – אדם שמקיים יחסים לא זהירים (וגם לא "מוסריים" – הבגידה באשתו) מביא ל"עונש" – מחלה, טירוף, אובדן.

כמעט שלושים שנה אחר כך, בתאטרון "הבימה" מעלים את הגירסה הבימתית לסרט, עם שינויים (כולל בסופה של ההצגה, כך שגם מי שמכיר את הסרט, מוצא עצמו מופתע) ועיצוב תפאורה מיוחד.

השחקנים כוללים את אקי אבני בתפקיד הראשי של "דן גלאגר" – איש משפחה למופת, עורך דין שעל פניו יש לו הכל – אישה אוהבת שמטפחת את הבית אחרי שוויתרה על הקריירה (ריקי בליך בתפקיד קייט גאלגר), ילדה חמודה (שלוש ילדות שמתחלפות בינהן – יובל קרוצנצ'קי, רומי אבירם וסשה בזרוקוב), וקריירה מצליחה.

ואז מגיע אותו סוף השבוע, שבו קייט והבת נוסעות לאמא- הסבתא, שגרה בפרוורים, כדי לבחון את הבית המושלם , כי האישה המושלמת דואגת כאמור לבית ולמשפחה, ודן נשאר לבד בעיר הגדולה כדי לעבוד עוד קצת, כיאה לגבר נשוי המפרנס את משפחתו. למרות שהאישה המושלמת השאירה לו אוכל במקרר (ומזכירה לו זאת כמה וכמה פעמים), הוא יוצא לבילוי עם חברו הגרוש (אורי הוכמן – שבהמשך משמש לו כאוזן קשבת לכל מה שעובר עליו) ומתפתה על ידו להגיע דווקא למקום שנחשב כנראה כסוג של "פיקאפ בר". שם נכנסת לתמונה אלכס פורסט – הבלונדינית הפאטלית שתוך דקות מצליחה לפתות את איש המשפחה המושלם והתמים דן, ולגרום לו לנטוש את ערכיו המשפחתיים למשך שני לילות סוערים, שעליהם ישלם מחיר יקר.

כשדן, כמו הרבה גברים נשואים, רוצה לחזור לאישה המושלמת שלו ולמשפחה המושלמת שלו, הוא מגלה שיש מחיר כבד מאד למה שהוא החשיב כ"סטוץ".

דמותה של אלכס, בגילומה של אסנת פישמן, מוצגת מהזווית הגברית של "אישה הורסת משפחות מטורפת שלוכדת את הגבר המסכן וחסר האונים" ותוך טשטוש העובדה שהבוגד האמיתי היה דן, ושחובתו כגבר נשוי היתה לא להתפתות, בטח לא בכזאת קלות.

עם כל ההבנה לסבל שהוא עובר מידה של אלכס, ניתן להבין גם אותה, שהכאב שלה נובע מכך שגברים נוטשים אותה אחרי שנהנו איתה, שהיא נשארת לבד, ושהיא לא הרעה היחידה בסיפור.

אחד האלמנטים החזקים מאד במחזה הוא עיצוב התפאורה והתאורה. העלילה נעה סביב במה מסתובבת, שעליה כל מני סוגי תפאורות בהתאם לסביבה שבה נערכת הסצינה- הבית, המשרד, ביתה של אלכס, הבר וכדומה, והם מחולקים באמצעות חלונות שקופים שמאחוריהם מסך מולטימדיה שמקרין תמונות שונות (של הפארק שבו נפגשים הגיבורים, של הנוף העירוני וכך הלאה) וכן בצורה כזו ניתן לראות מה הולך "בחדר אחר" באותו זמן. באמצעות הבמה המחולקת שלעיתים נעצרת על שתי תפאורות בבת אחת, גם ניתן לראות שיחות טלפון משני הכיוונים.

אבני הוא גם היחיד שיוצא לעיתים מהמשטח המסתובב ועומד מחוצה לו, כשהמשטח ממשיך להסתובב או לא, והוא פונה כמספר לקהל, מחבר בין קווי העלילה ובין הזמנים. גם הסאונד מגוייס למטרה וקטעי סערה רבים – אם מינית או מטורפת, מועצמים על ידי צלילים חזקים וסוערים ואימג'ים מהבהבים ומתחלפים.

אז גם למי שראה את הסרט ומשוכנע שאין מה לחדש לו, מובטחת חוויה מסוג אחר, גם מבחינת העלילה, וגם מבחינת העיצוב.

במאי ההצגה- משה קפטן.

עוד פרטים ב-

http://www.habima.co.il/perfs/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99

הבימה- תשוקה חשמלית.

טנסי וויליאמס היה כותב סוער. כך גם הדמויות שלו. מחזות רבים שלו הפכו לסרטים מצליחים, ובמקביל המשיכו להיות מוצגים על במות.

כשאנו אומרים "חשמלית ושמה תשוקה" – אוטומטית אנו נזכרים במרלון ברנדו וויויאן לי, שניהם שיחקו גם בהפקות תאטרליות של המחזה וגם בסרט המפורסם, ושניהם הציבו רף גבוה מאד למי שבא אחריהם.

התאטרון הלאומי "הבימה" משתף פעולה עם התאטרון הקאמרי של תל אביב, ומעלה כעת על הבמה את ההפקה החדשה של "חשמלית ושמה תשוקה" בכיכובם של יבגנייה דודינה ועמוס תמם.

הסיפור עוסק מתרחש בניו אורלינס של שנות הארבעים, בשכונה מעורבת של מהגרים, כשבלאנש האריסטוקרטית (יבגניה דודינה) מגיעה לבית אחותה סטלה (אנה דוברוביצקי) ובעלה סטנלי (עמוס תמם) כדי להרגע מהתמוטטות עצבים אותה חוותה בגלל מותו של בעלה. בלאנש נדהמת מהעולם העלוב בו חיה אחותה, אחרי שהתרגלו לוילה המפוארת של הוריהן, ועוד יותר מהעובדה שסטלה אוהבת את החיים האלה ואת החיספוס והגסות של בעלה סטנלי, שמבלה את ימיו במשחקי פוקר ושתיה. עד מהרה מסתבר שבלאנש היא לא בדיוק מה שהיא מספרת…

בלאנש הנויירוטית והמעורערת מנסה להתחיל קשר עם מיטש- אחד מחבריו הטובים של סטנלי, אבל ההתערבות שלו מובילה לשרשרת אירועים ששיאם בלילה שבו סטלה יולדת את תינוקה, וסטנלי ובלאנש נשארים לבדם בבית.

אחד הדברים שמאד מיוחדים בהפקה הוא העדר התפאורה- למעשה אין כלל בית, יש רק קיר גרפיטי, ואת תפקיד רוב הרהיטים מגלמים שחקני רקע, שמחזיקים חפצים או יוצרים קירות בגופם. השחקנים הללו גם משמשים הרבה פעמים הקול הדובר שמספר על התקדמות העלילה, מעבר הזמן ותיאורים שונים, וגם מהווים את ההזיות והזכרונות של גיבורים, בעיקר בלאנש ומכניסים אותנו לעולמה הפנימי.

המוסיקה המצויינת משתלבת עם משחקי תאורה שיוצרים תחושות שונות, אם מדובר בטירוף, אם מדובר בהזיות או באלימות.

יבגנה דודינה נותנת משחק מצוין, כשהיא נודדת בין שפיות לטירוף, בין פלירטוט לסרקזם, ובין יופי לעליבות. עמוס תמם מתמרן גם הוא בין הבעל המושך והאוהב, לבין המפלצת האלימה שבוקעת ממנו ללא שליטה, שעדיין מצליחה לגרום לאשתו להשאר עימו ולאהוב אותו למרות הכל. הוא מצליח לשחזר את האקסטזה בנקודה המפורסמת ביותר במחזה (ובסרט) – כשהוא זועק "סטלה!!!" מתוך שילוב של שיכרות, ייאוש, אהבה ואלימות.

עוד נקודה חשובה- בתחילת ההופעה מציינת הקריינית שכל חומרי הצבע שמשתמשים בהם לצורך הגרפיטי, הם מחומרים טבעיים ובלתי רעילים, וכל הסיגריות שמעשנים על הבמה (ושהן חלק חשוב בעלילה) הן סיגריות ללא ניקוטין וטבעיות בלבד, כך שהשחקנים לא נפגעים מהתפקיד.

הבמאי הוא אילן רונן, את הנוסח העברי כתבה רבקה משולח, ובצוות השחקנים ניתן למצוא גם את פיני קידרון ואלון דהן שמתחלפים בתפקיד מיטש – המחזר החדש של בלאנש, יוניס- השכנה טובת הלב – מיקי פלג רוטשטיין , ואנשי השכונה- דיוויד בלינקה, רותם קינן, רוי סער, אייל שכטר, הראל מוראד, ליאור זוהר ואסף שגב.

משך ההצגה שעתיים ללא הפסקה, ואת התאריכים ופרטים נוספים ניתן למצוא ב –

http://www.habima.co.il/perfs/%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%94%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%94