ארכיון תגים | ניקול

ניקול משתחררת מהסמרטוטים, וגם אנחנו.

כבר כתבתי כאן בעבר שאני ונקיון לא הולך ביחד. כלומר, אני מאד אוהבת שהכל נקי ולא מסוגלת להיות בסביבה מלוכלכת, רק שאני גם לא זו שתנקה. בפוסט הקודם שלי http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/03/23/%D7%94%D7%90-%D7%9C%D7%9A-%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9A-%D7%A7%D7%A9%D7%94/ הסברתי מדוע כל פעולת נקיון היא הרסנית למניקור שלי, ומכאן גם להרס מצב הרוח שלי כי אין דבר מבאס יותר מציפורן סדוקה.

מצד שני, יש לי חתולה. זקנה. שעירה. וככזאת היא נוטה ללכלך אם זה בגלל נשירה גדולה, אם זה בגלל כתמים ואם זה בגלל שבגלל זקנתה (מעל גיל 18 שזה משהו כמו שמעון פרס של החתולים) יש לה בעיות בריאותיות שגורמות לזה שהיא משאירה איך לומר… כתמים שונים למרות שהיא באמת לא מתכוונת…

בכל מקרה, כנהוג אצל חתולים, היא לא מגלה איפה השאירה לכלוך ולעיתים אנחנו מגלים "הפתעה" בכל מני מקומות לא צפויים, ובעיקר, בשעות לא צפויות, כמו בשיא הלחץ בבוקר, כשאני מגלה כתם כשאני כבר ליד הדלת, ויודעת שאם לא אנקה אותו, עד הערב יהיה בלתי ניתן להסרה בכלל.

אז עם הקרם ידיים של הבוקר אני אתחיל לחפש סמרטוט נקי, או כזה שמוגדר כ"נקי" למרות שעבר מספר שימושים ועכשיו הוא לא סמל האסטטיקה ?

הפתרון של "ניקול" מסדר הכל, כבר לא צריך להתעסק עם סמרטוט או מגבת מטבח שהוסבה לתפקיד סמרטוט ושכבה שם על הכיור, צוברת ריח ואלוהים יודע מה, גם אם מכבסים אותה לפעמים. עכשיו לניקול יש סדרת מוצרים בשם "משתחררת מהסמרטוטים" שפוטרת אותנו בדיוק מהענין הזה ומאפשרת לנו להשתמש במטלית נקיה (כי היא חדשה) שגם לא צריך לכבס (כי היא מושלכת בתום הניקוי או בתום היום), לא משאירה ריח (כי היא חדשה ומושלכת), ולא נדבקת לשיש של המטבח או עולה באש בכיריים (כמו שכבר קרה כי שכחתי להזיז אותה והיא נדחקה ללהבות).

קיבלתי את כל המטליות מהסידרה להתנסות, ומצאתי שימוש לכל אחת מהן. למעשה, מדובר באותו מוצר בצורות שונות –

מטלית חכמה יומית עבה במיוחד לנקיון יסודי – 9 יחידות באריזת ניילון.

מטלית חכמה יומית באריזת חיסכון – 80 יחידות בגליל כך שאפשר להחליט על הגודל הנדרש.

מטלית בקופסת צץ-רץ שאפשר לשים על השיש ולמשוך ממנה אחת מחמישים היחידות שיש בה (ושנשלפות אחת אחת!!).

הפיבוריטית שלי מבין השלוש היתה האחרונה- זו בקופסת הצץ-רץ בעיקר בגלל שאפשר למשוך מטלית ביד אחת והיא יוצאת ישר, כשביד השניה אני מחזיקה את החתולה ומונעת ממנה לדרוך על הלכלוך. הקופסה גם מונחת בנוחות במקום קבוע ולא צריך לחפש אותה.

המנקה שלנו (חוקית, מקבלת שכר הוגן וכל מה שצריך) אהבה כצפוי את העבה במיוחד, לעבודות הנקיון השונות.

המגע של המטלית מאד נוח ביד, לא מחליק ולא דקיק כך שלא "מרגישים" את הלכלוך (מה שחשוב לעדינת נפש כמוני שנגעלת מלגעת בלכלוך) והיא גם סופגת היטב ולא מתפרקת, כך שאפשר לנגב גם רטיבות ולקחת את זה עד לפח של המטבח בלי שזה יפול באמצע.

בסוף היום או הניקוי אפשר לזרוק וזהו, אין לכלוך, אין ריחות, ואין מחר להשתמש במשהו מלוכלך. (והאמת, להחזיק מטלית בד שחוטפת חיידקים ואז לנקות איתה משהו זה לא ממש נקי או בריא).

היום לאנשים אין זמן או כוח להתעסק בלכלוך, ופתרונות כמו של "ניקול" מקילים מאד על החיים, בעיקר של מפונקות כמוני…

(בתמונה למעלה- פיצה בצעירותה).

להשיג בכל רשתות השיווק.

"הא לך לכלוך קשה!!!"

מכירים את האנשים האלה שרק רואים כתם קטנטן ומסתערים עליו בשצף קצף? שמשקיעים זמן ארוך על הברכיים בקירצוף הפאנל עד שהוא מבריק? שמתמצאים ב17 הסוגים השונים של מסירי שומנים שמתאימים לסוג הכיריים הספציפי שלהם?
אז זו לא אני.
מה לעשות, לא אוהבת לנקות ומתחזקת מניקור מפואר (ראו תמונה). ואת רוב הנקיון מעדיפה להשאיר למישהו שאני משלמת לו על זה ואז מגיעה הביתה לבית נקי וריחני. אבל – יש דברים שאי אפשר להשאיר לעוזרת, או ניקיונות שלא כלולים ב"חבילה" הראשית של "רצפות/כלים/שירותים" הסטנדרטית. ומה עושים אז?

(בתמונה- המניקור שלי)
קיבלתי להתנסות שלושה מוצרים חדשים של "ניקול" על בסיס מטליות לחות – מטליות לקרצוף לכלוך קשה, מטליות לניקוי נירוסטה ומטליות לניקוי זכוכית ומראות. מבחינתי, אם כבר לנקות, מטליות לחות זו הדרך מכיוון שאני לא רואה את עצמי סוחבת חומרי ניקוי חריפים מהסופר, עוטה כפפות גומי ושופכת מוצרים שאסור אפילו לנשום אותם, שלא לדבר על זה שצריך מטרים של נייר סופג או ספוגים ומטליות בד שנוטות להסריח ולהתלכלך. מטליות חד פעמיות הן נוחות, אלגנטיות, מהירות ו-הללויה, לא מזיקות למניקור!
אם כבר, חיפשתי בבית מקומות לנקות שיאתגרו את המטליות, והגעתי לדברים שהעוזרת כאמור לא מגיעה אליהם בדרך כלל.
התחלתי מהמטליות לקירצוף לכלוך קשה, המוגדרות כ"עקשנית על הלכלוך". המטליות מחוזקות בסיבים פולימרים ויש להן שני צדדים- צד מקרצף מחוספס וצד חלק להשלמת הפעולה. כשפתחתי את המטליות (ולמעשה גם השתיים האחרות) גיליתי ריח נעים שבניגוד לחומרי ניקוי רגילים גם אין בעיה לנשום אותו וכמובן שכל המטליות לא מזיקות לעור הידיים (ולצפורניים!!). בתור פרוייקט ראשון הלכתי על עכבר מחשב ישן שמחובר לאחד המחשבים בבית. העכבר כמו שתראו בתמונה מלא בכתמים של ידיים, שומן, ולדעתי גם החתולה דרכה עליו או ישבה עליו לא מעט. התחלתי מהצד המחוספס ואפילו לא הפעלתי לחץ (כי העכבר הוא עדין גם ככה וכי הוא היה מחובר מה שאומר כל לחיצה פותחת כל מני חלונות במחשב). בדיוק שתי דקות אחר כך העכבר היה מצוחצח כאילו מהאריזה. העברתי עליו את הצד החלק וסיימתי את העבודה. שמחתי לקרוא על העטיפה שהמטלית הזו כמו שאר חברותיה, מכילה אלכוהול, מה שגם מחטא.
(בתמונה למטה- לפני הניקוי)

(בתמונה למטה- אחרי הניקוי)

המטלית הבאה שניסיתי היתה זו של הזכוכיות והמראות. בגלל שקשה לצלם לכלוך על מראה, בחרתי ארון זכוכית נידח במזווה שלי שגם הוא לא זוכה לתשומת לב רבה. גם כאן המגבון היה ריחני ועדין אם כי כאן השקעתי קצת יותר לחץ. בתמונות ניתן לראות את חלון הזכוכית של הארון לפני ואחרי ואת מידת השקיפות שלו.
(בתמונה למטה- לפני הניקוי)

(בתמונה למטה – אחרי הניקוי)

מטליות הנירוסטה היו האחרונות שהשתמשתי בהן ואיתן ניקיתי את מכונת הלחם שלי, מכונה שעובדת הרבה, סופגת הרבה נתזים ונזילות מכל מני דברים שעושים איתה ולידה במטבח, ולא ממש נוקתה מבחוץ זמן רב (והאמת שהיא הוזנחה גם במסגרת הנקיון לפסח כי אחרי הכל, זה לא שצריך מכונת לחם בפסח…). כאן נדרש קצת שפשוף אבל גם כאן תוך כמה דקות התקבלה התוצאה שאפשר לראות בתמונות לפני ואחרי.
(בתמונה למטה- לפני הניקוי)

(בתמונה למטה אחרי הניקוי)

בשורה התחתונה- היתרונות של מטליות לחות בכלל הם שלא צריך להתעסק עם חומרים חריפים, ללכלך המון סמרטוטים, להתאמץ ולעשות עבודה כפולה ומעצבנת. היתרונות של המטליות הלחות של "ניקול" היא שהן ספציפיות לאזורים מסוימים ויודעות לטפל באיזורים אלה (זכוכית, נירוסטה וכו') ומביאות תוצאות במהירות, בבטיחות ובקלות.
אני מתכוונת להשאיר בהישג יד את המטליות, בעיקר את זו של ניקוי הכתמים הקשים (שמיוחדת בכך שיש לה את שני הצדדים, לא ראיתי דבר כזה אצל חברות אחרות) ולשלוף אחת בעת הצורך. ואם הצליחו לגרום (!) לי (!) לנקות, סימן שהמוצר באמת מוכיח את עצמו.
בקרוב בכל רשתות השיווק.