ארכיון תגים | נשנושים

שופרסל יוני 2013 – החטיפים.

כולנו יודעים שרצוי לאכול מסודר, לספור קלוריות, לדאוג לאבות מזון ולאכול כשמרוכזים אך ורק באוכל. בסדר, אז יודעים. בפועל כולנו מנשנשים. למה? אין צורך להכנס להסברים פסיכולוגיים עמוקים. זה פשוט כיף. אז כולנו מחפשים את הכרסום המלוח הזה, משהו קטן, התנועה הזו של הכנסת היד לשקית, הרשרוש שבתוכה, והיציאה ישירות אל הפה. הבעיה היא שביחד עם אותו הבוטן או החטיף, באים גם שומן, קלוריות, מלח ועוד כל מני חומרים לא ממש נחמדים.

קיבלתי משופרסל לסיקור כמה סוגי חטיפים והנה הקונספטים שבניתי סביבם.

ביגלה שטוח עם שומשום ועם מלח – אין לי מושג למה אבל הביגלך השטוחים איכשהו שונים בטעם מהרגילים. אולי זה שטח הפנים הגדול יותר, לך תדע. בכל מקרה ביגלה כאלה הפכו ללהיט ומה שאני הכי אוהבת בהם זה שמצד אחד הם משביעים ומצד שני הם אפויים ולא מטוגנים כך שאפשר לאכול מהם בלי רגשות אשמה. זו הסיבה שהם הפכו לארוחת העשר שלי במשרד, יותר טובים מחטיפי אנרגיה שאחרי חצי שעה כבר לא משביעים. בתמונה למטה אפשר לראות מה אני לוקחת למשרד – טלפון, מפתחות, משקפי שמש וכמובן ביגלה שיהיה לזמן הנואש הזה שבין הבוקר לבין ההליכה למתחם האוכל של אירפורט סיטי….

אחרי העבודה יש חדר כושר (להוריד את כל ארוחות הבלוגרים האלה..). ואחרי שמסיימים אימון מיוזע (שלושת רבעי השעה משקולות, חצי שעה בטן, רגליים וכל מני, ועוד ארבעים וחמש דקות אליפסה בדרגת עצימות בינונית ושיפוע בינוני על רקע תוכניות שיפוצים בטלוויזיה…) חבל להרוס את כל המאמץ במשהו משמין.. אז לזמן הזה פריכיות מלוחות (או מתוקות כשיש קרייבינג למתוק) מתאימות בדיוק. אהבתי את העובדה שלפריכיות יש שקע שמאפשר לשים גבינה או ממרח אחר. בתמונה ניתן לראות קונספט של משקולות, כפפת אימון ופריכיות עם גבינה לבנה (שלושה אחוזים…)

 

ואחרון אחרון חביב – פופקורן למיקרו. הכי נוח. כבר לא צריך למלא סיר גדול עם שמן ולנסות לנחש כמה פופקורן להכניס בלי שיגלוש.. (כן אמא, יש לי טראומת ילדות מהפעם ההיא ששפכת שקית שלמה של גרעינים והכל התחיל לעוף במטבח). כי הכי כיף בשבת בצהרים זה סרט, טלוויזיה איכותית וקערת פופקורן כדי להעלות זכרונות על פרקים ישנים של "היו היה"…

אז עכשיו אנחנו מסודרים מכל הבחינות – בעבודה, בבית ואחרי אימון.

כל המוצרים כמובן ניתנים להשגה ברשת "שופרסל" ומה שיפה – בגלל שמדובר במותגי הבית, המחירים גם זולים מהמתחרים!!

עיר ה-בירה- של ראשון לציון

כשאמרו לי שאני מוזמנת לפאב חדש, האמת שחששתי בגלל שפאבים מתקשרים אצלי למקומות אפופי עשן סיגריות ואיפה שיש סיגריות אני לא מתקרבת. לשמחתי כבר כשהגעתי ל" draft & more 55 "   הסתבר שלי שיש הפרדה מלאה בין מעשנים ללא מעשנים ואכן לכל אורך הערב לא חשתי אפילו בריח קלוש של סיגריה.

 המקום פתוח מזה שלושה חודשים ומבוסס כאמור בעיקר על בירות, שעל מספרן נשען שמו של המקום – 55  סוגים שונים, כשהייחוד הוא שכל בירה נמזגת בדיוק לכוס המתאימה לה, והמבחר כולל אייל, סטאוט, לאגר והרבה סוגים ייחודיים (כמו בירה טרמפיסטית שנוצרת רק במנזר  בעל הגדרות מדוייקות), בירות בטעמים (חביבות במיוחד על נשים) ובירות שנמצאות בלעדית רק בפאב.

המקום מעוצב בסגנון אירי סקוטי ויש לו אפשרויות ישיבה מגוונות – מרומנטיקה על ספות ועד שולחנות אבירים לחבורות בגדלים שונים. מסכי טלוויזיה רבים מקיפים את המקום למען אירועי ספורט או שידור קליפים מוסיקליים שונים.

 " draft & more 55 "   הוא הפיתוח האחרון של בעלי "טמפל בר", "בלאק" רשת ההמבורגרים (ואכן, שף צחי בוקששטר הוא האחראי על התפריט של " draft & more 55 " ) ורשת דיאנא – איציק אדרי,שהביא מערכת מזיגה מיוחדת  למקסימום הנאה מכל הבירות. המטרה לפי אדרי היא לסייע לתרבות הבירה להשתרש בארץ בדיוק כמו תרבות האוכל ולשמש בית לבירות בינלאומיות ובירות בוטיק ישראליות.

 אנחנו פתחנו באלכוהול כמובן, כשהצד הגברי בוחר בהמלצת המלצר בחצי ליטר של "גוסר" ואני רציתי קוקטייל. לצערי אין שמנת בבר כך שלא יכלתי לקבל את ה"רוסי הלבן" שאני אוהבת, אבל ההעדפה הנוספת שלי היתה וודקה אשכוליות אדומות שהוגשה בשיטת ההכנה העצמית – קיבלתי כוס אחת עם וודקה, כוס אחת עם מיץ אשכוליות אדומות וכוס אחת עם קרח, כך שיכלתי לערבב לעצמי את המשקה לפי רצוני. טווח המחירים הוא כ+30 שקלים לחצי ליטר בירה, וכ44 שקלים לקוקטיילים. אחר כך דגמנו גם בירה שהומלצה על ידי ניר, מנהל המקום, בשם "לה שוף" שמכילה 8% אלכוהול והיא מיוצרת בבלגיה ומכילה 25 סוגי פרחים שונים, מה שנותן לה טעם מיוחד וקליל. בכלל, שווה להתייעץ עם צוות המקום כדי לבחור מבין הבירות השונות.

(בתמונות – למעלה – בלוגרית בעבודה, ומצד ימין לחם הבית, למטה משמאל צ'יפס, באמצע טבעות בצל וכוס וודקה אשכוליות אדומות שהרכבתי לבד..)

לצד המשקאות, מיד כשהתיישבנו הונחו על השולחן שתי קעריות- של "מאנצ'יז" שונים ושל ירקות כבושים.

למקום תפריט אוכל מכל הסוגים, ממנות קטנות למי שרוצה משהו ליד האלכוהול, ועד לסועדים רעבים, והכל מנות שהולכות טוב עם בירות – טוסטים מסוגים שונים שהם בעצם לחם ענק שמספיק לשני סועדים, ועליו תוספות שונות כמו ירקות, גבינות, כבד קצוץ עם בצל, פרוסות רוסטביף עם קונפי שום, סינטה או שרימפס, (45-53 שקלים למנה גדולה), סלטים שונים (55-63 שקלים, כולל סלט קיסר המכונה "אמיתי" מכיוון שהוא מכיל רוטב אנשובי), מנות בשר שונות (כנפיים, כבדי עוף, "מגה שניצל"- ענק במיוחד, המבורגרים, נקניקיות מרגז ביתיות, סינטה, אנטריקוט מנות ים כמו "פיש אנד צ'יפס", סוגי שרימפסים וקלמרי, לחמים ממולאים גבינות או בשר) ותוספות שונות.

אנחנו בחרנו להתמקד במנות הקטנות בשביל לטעום כמה שיותר, וכמובן ביחד עם האלכוהול.

מתפריט המנות הקטנות (המכונות בתפריט "קטנות וממזריות , ככה מתחילים!") בחרנו ראשית בלחם. אחד המבחנים שלי לכל מקום הוא לחם המקום (זה והקינוחים..)וכשהלחם בתפריט מכונה "לחם נפלא" (וכך נרשם גם בחשבון) ומוגש עם קרם חצילים עדין ושמן זית (18 שקלים למנה גדולה) איך אני יכולה לא לשים עליו ידיים? האמת, כבר חשבתי לקחת ממנו הביתה לסופשבוע מכיוון שהוא היה טרי בטירוף, ותפוח ועסיסי ורך. אם לא הייתי מפחדת להיסתם עוד לפני שהתחלתי, לא הייתי מאפשרת לאף אחד לגעת בו מלבדי.

מלבד הלחם בחרנו גם ב"צ'יפס בלגי אמיתי" (29 שקלים למנת ענק שיכולה להספיק אפילו לשלושה), ו"טבעות בצל פריכות וממכרות" (31 שקלים למנה בגודל דומה). אנחנו היינו שניים ואפילו עם האלכוהול היה לנו מאד מאד קשה להתגבר על הכמויות. מה שאהבתי במיוחד בשתי המנות הוא שרואים עליהן שהן לא באו משקית קפואה כמו בהרבה מקומות אחרים, אלא התחילו את חייהן בשיא הטריות כבצל ותפוחי אדמה. קיבלנו גם קטשופ ומיונז במקביל. אני לא יודעת מה מאפיין צ'יפס מבלגיה דווקא אבל הוא היה פריך מבחוץ ורך מבפנים, וכמו שאפשר לראות בתמונה, הנייר המקיף אותו היה כמעט חסר כתמי שמן, מה שאומר שהצ'יפסים לא ספגו יותר מדי שמן כך שהם היו פריכים ולא ספוגיים.

(בתמונות – ה"גוסר" , ה"להשוף" והאספרגוס)

החלטנו שעם כל הפחמימות האלה צריך גם משהו ממחלקת הירקות ודגמנו שתי מנות – "אספרגוס בגריל" (33 שקלים) ו"ארטישוק יהודי מטוגן פריך עם פטרוזיליה מטוגנת פריכה ופלח לימון" (35 שקלים). האספרגוס היה טעים, רק שעשיתי טעות קטנה כשלא קראתי את התפריט במדויק- כי כשראיתי את הקערית הקטנה לידו חשבתי שזו טחינה או מיונז, ורק אחרי "שליכטה" גדולה ישר לתוך הפה הבנתי שפספסתי את המילה "חלפיניו" שהגיעה אחרי המילה "מיונז" ויצרה ביחד מטבל חריף במיוחד. אחרי כוס מים חזרתי לאספרגוסים והשתמשתי עבורם במיונז שקיבלנו קודם עם הצ'יפס, שהיה נטול חריפות.

הארטישוק היה נחמד, חמצמץ וריענן אותנו אחרי כל המטוגנים.

 תפריט הקינוחים הביא לנו את המנות המוכרות והנפוצות כמו בראוניז, סופלה שוקולד, עוגת גבינה בסגנון ניו יורק, קרמבל תפוחי עץ וכדומה. אנחנו בחרנו ב"פאבלובה" (שכבת מרנג עם קרם שוקולד לבן ורוטב פטל במחיר 39 שקלים בתפריט), לצד אספרסו כפול (12 שקלים). לא טעמתי את שאר הקינוחים אבל הפבלובה עצמה היתה בסדר, הבעיה היתה רוטב הפטל שהיה חמוץ טיפה יותר מדי, והעדפנו להתעלם ממנו ולהתמקד בחלק המתוק של המנה. במבט לאחור, אולי הייתי צריכה להזמין במקום זה את "סורבה קמפרי ואשכוליות אדומות" שנשמע מעניין.

בימי שלישי ורביעי בערב ישנה להקה שמופיעה במקום, ובקרוב גם החלק החיצוני הפונה לאגם, ייסגר לטובת החורף כך שאפשר יהיה לשבת ,לשתות בירה, לשמוע מוסיקה, לנשנש משהו ולהנות מנוף רומנטי.

 עוד מידע על " draft & more 55 "    – http://www.mouse.co.il/CM.night_food_item_place,762,213,11317,.aspx

 מיקום: במתחם "יס פלאנט" ראשון לציון, רחוב המאה ועשרים ארבע.

חנייה חינם בשפע.