ארכיון תגים | עגבניות

שבועות חוגגים עם LA PASTA

חג השבועות בפתח, הרבה מנות גבינה יעברו על שולחנות החג, ואחד השילובים הכייפים ביותר הוא פסטות עם רטבים חלביים או עם גבינות (או פשוט קלאסיות ברטבי עגבניות).

חברת "תומר" שמתמחה בייבוא ושיווק מוצרי מזון, מביאה לנו לקראת החג מגוון ענק של פסטה- קנלוני, לזניה, ניוקי בטעמים שונים, פסטות בצורות שונות וכמובן מוצרי עגבניות משלימים.

להמשיך לקרוא

קטשופ אסם- כי תמיד אפשר טוב יותר!

לפני כחצי שנה הגיע לשוק הקטשופ החדש של "אסם"- שכלל 18 עגבניות בכל בקבוק. קטשופ הוא אחד המוצרים הבודדים שמפיק יותר יתרונות בריאותיים מהעגבניה, מאשר לאכול אותה כמו שהיא מאחר ותהליך הבישול משחרר את הליקופן שבתוך העגבניה, שהוא חומר ממש ממש נחמד לבריאות שלנו ושל הילדים.

להמשיך לקרוא

אהווה!! (AHAWE)

כשאומרים לי "תימן" האסוציאציות שלי הן תמיד יזהר כהן, שושנה דמארי, עפרה חזה והדוד הזה עם הפאות שמתופף על פח.

(כן, את החולצה של יזהר כהן באמת היתה לי בשנות השבעים…).

כשהגעתי לחטיבת הבינים הכרתי גם את הטעם התימני, אצל חברה מבית הספר שקראו לה אורית ז. לאורית היתה אמא שהיתה מכינה את המלאווח הכי טעים, ושולחת איתה לבית הספר. כמובן שאורית נשארה מאד רזה כי כולנו טרפנו לה את המלאווח.

אחר כך באה תקופת "נאפיס" עם ה"זיווה" וכל שאר מטעמי הבצק, ובזה הסתכמה החוויה התימנית שלי.

עכשיו "שופרסל" החליט להחזיר לי את האווירה, באמצעות סוגי ג'חנון שונים, ומלאווח.

היו לי כמה אתגרים בענין – קודם כל כי ה"ג'חנון לאפיה" הוא באמת לא בשבילי. לאפות משהו שמונה שעות בתנור זה לא מעשי עבורי כי אני לא נמצאת בבית שמונה שעות רצוף, ובלילה אני לא רוצה להשאיר תנור דולק. גם פלטה של שבת אין לי. אז לגבי זה, אני אעביר לחברים ואבקש מהם חוות דעת מאוחרת יותר.

מילת הקסם "למיקרוגל" על האריזה השניה של הג'חנון, כבר נשמעה לי יותר הגיונית. ג'חנון מוכן שצריך רק לחמם. עשיתי בדיוק לפי ההוראות, כולל הצעת ההגשה , שמתי שתי יחידות במיקרוגל, בכלי מכוסה, (עשיתי חשבון שאם יחידה אחת דורשת חמישים שניות, אשים את שתי היחידות ביחד כשתים וחצי דקות, כי הן תופסות יותר נפח. החישוב היה מצוין, הג'חנון עבר ממצב קפוא למצב מבושל ולוהט בדיוק).

בנתיים פשוט ריסקתי עגבניה באמצעות פומפיה וקישטתי קצת עם פטרוזיליה (כי ככה זה על העטיפה). במקביל בישלתי שתי ביצים קשות (הפטנט שלי לביצים מושלמות ולא מתפוצצות – לשים במי הבישול גם כמה גפרורים בלי הראש כמובן, איכשהו זה שומר על הביצים שלמות).

התוצאה היתה טובה מאד, ארוחה שכללה את שתי היחידות פלוס שתי ביצים קשות פלוס רסק מעגבניה אחת, השביעה אותי מעל ומעבר. יכול להיות שג'חנון שאפוי באמת שמונה שעות בתנור הביתי עם הסיר המיוחד והכל, יהיה טעים יותר מאשר ג'חנון קפוא שעבר חימום במיקרו, אבל במקרה שלי, שבו אין מצב שאני עושה משהו כל כך איטי, גם מה שיצא מהמיקרו היה טעים ומשביע רצון. (אני מעולם גם לא טעמתי ג'חנון ביתי, כזה שעושים גם את הבצק מההתחלה ואז אופים אותו זמן ארוך, כך שאין לי בסיס להשוואה).

המלוואח היה קל יותר- מכיוון שאת זה אני מכירה מאחר וכשהבן שלי היה קטן, הוא מאד אהב מלאווח עם עגבניות מרוסקות. למעשה, כשלקחתי את המלוואח מהסופר כבר חשבתי על לעשות קרואסונים עם מילוי שוקולד, או לחילופין על נקניקיות ההודו השמנמנות שמחכות שאהפוך אותם ל"משה בתיבה". כשהגעתי הביתה ראיתי שאין שוקולד, ושגם הנקניקיות ברובן חוסלו. ואז הבן ראה את המלוואח ואמר "שנים שלא אכלתי את זה, אני רוצה את זה כמו פעם!" ובכך חסך לי את הדילמה.

כשהתכוונתי להכין את המלאווח שמתי לב שבניגוד למתחרים, אין אופציה של הכנה בתנור וזה חבל, כי אני יודעת שבתכלס אפשר (עובדה שמהבצק אפשר להכין מאפים שונים לפי מתכונים שראיתי באינטרנט) וכי אפוי תמיד יותר טוב ממטוגן מבחינה בריאותית, מבחינת הנוחות (כי גם לבן נוח יותר לזרוק לתנור מאשר לעמוד לטגן) וכי בגירסה האפויה העלים נפרדים יותר והבצק אוורירי ותפוח יותר מאשר בגירסה המטוגנת.

בכל מקרה, הכנתי לפי ההוראות את הגירסה המטוגנת. במקור כתוב "לשים במחבת חם עם מעט שמן " (לא ידעתי כמה זה מעט, חיממתי קצת יותר מדי וזרקתי חלק כדי שלא יהיה כל כך ספוג שמן). היה כתוב "לטגן כשלוש דקות מכל צד על אש בינונית". על האש הבינונית שלי, אחרי כשתי דקות זה כבר התחיל להישרף , אז סך הכל זה לקח פחות זמן.

גם פה הכנתי כמו שהילד אוהב, עם עגבניה מרוסקת. במבחן הטעם הוא אמר שהיה טעים וכששאלתי אם זה יותר טעים מאשר מה שהוא היה אוכל כשזה הוכן בתנור, הוא אמר שהוא לא זוכר אבל ננסה בפעם הבאה . (על האריזות של המתחרים כתוב שזה בחום של 180 מעלות, משהו כמו עשר דקות?).

כאמור, את גירסת הג'חנון לאפייה לא ניסיתי, אם חברים שלי ינסו, אעדכן פוסט זה. בכל מקרה, זה של המיקרו היה טעים, וחוסך את כל הזמן והמאמץ.

ב'ונז'ורנו איטליה!

אמרתם איטליה, אמרתם פיצה. אמרתם פיצה, אמרתם "דומינוס", אמרתם "דומינוס" אמרתם "חידושים לכל עונות השנה". ועכשיו לכבוד החורף רביעיה איטלקית חדשה- סידרת "DOMINOS ITALIANOS" (ובטח כבר ראיתם את הפרסומת המגניבה עם מאור כהן בטלוויזיה ובאינטרנט).

בסידרה כאמור ארבעה טעמים –

מילנזית- פרוסות דקיקות של חזה בקר איכותי  וגבינת פרמז'נו  מעל,

טוסקנית – גבינת גורגונזולה כחולה , שום ועלי תרד,

נפוליטנית  – עם טונה טריה, עגבניות שרי, פלפל חלפיניו ופלחי שום דקיקים

בולונית- גבינת מוצרלה מכוסה ברוטב בולונז שכולל גם בשר בקר טחון דק, עגבניות שרי, ותבליני אורגנו ושום.

היות והסניף הקרוב לביתי הוא סניף כשר, יכלתי להתנסות רק בפיצות שאינן בשריות, כלומר הטוסקנית והנפוליטנית.

(בתמונה למעלה – פיצה נפוליטנית)

שלושה סועדים רעבים, שתי פיצות, חוות דעת אחת משותפת. מבין שתי הפיצות הבחירה היתה מאה אחוז לכיוון הטוסקנית וכל אחד מסיבותיו שלו. הבן טען שפשוט טעים לו יותר (אם כי הוא לא התנגד לחסל מחצית מהנפוליטנית ), בן הזוג אמר שהוא מעדיף את הטוסקנית מכיוון שבנפוליטנית יש טונה (והוא טען שהחריפות דווקא לא חזקה,) ואני – אני לא בן אדם של חריף, אז מהנפוליטנית פשוט הסרתי את חתיכות החלפיניו, ונשאר רק השובל של החרפרפות שזה דווקא אהבתי. את הטוסקנית כאמור גם אני העדפתי בגלל שאני מתה על גבינות כחולות והשילוב עם התרד היה מאד מיוחד בעיני.

בהשוואה בין השתיים, הנפוליטנית קצת יותר חזקה בטעמיה, גם בגלל החריפות וגם בגלל הטונה, בעוד הטוסקנית מעודנת יותר. כך שכל אחד יכול לבחור לעצמו את מה שהוא אוהב.

(בתמונה למעלה פיצה טוסקנית)

מה שאני גם אוהבת הוא המבחר הגדול של שילובים מעניינים שיוצאים מקופסת ה"פרמזן/רוטב עגבניות/בצל/פטריות" (למרות שגם אלה כמובן קיימים) ולמי שאוהב להתנסות ולחוות טעמים מיוחדים, זו ההזדמנות.

רוטב העגבניות אגב, מיובא במיוחד מאיטליה עבור הסידרה הזו, ושונה מהרוטב הרגיל של "דומינוס".

לרגל השקת הסידרה, ישנם מבצעים רבים כמו מבצע של פיצה משפחתית אחת מהסידרה ביחד עם פיצה משפחתית מאה אחוז מוצרלה במחיר של 55 שקלים ליחידה.

כל הפרטים בhttp://www.dominos.co.il/