חבילת הפינוקים של "שופרסל" להשבוע כללה כל מה שצריך לארוחת שבת חמימה- לקט ירקות לחמין, לקט לקוסקוס, קוסקוס דק ורסק עגבניות.

בגלל שאני רחוקה מלהיות בשלנית, כמו שידוע, הלכתי לספר הבישול הגדול בעולם, האינטרנט, והקשתי "מתכונים קלים לחמין". כן, המילה "קלים " חייבת להופיע. מצאתי משהו , שיניתי מעט לפי הטעם, ובסוף יצא… ובכן, כן, יצא חמין.

אני לא שמה כאן מתכון כי בסופו של דבר זה משהו שהכנתי מהאינטרנט ולא אוריגנלי שלי, ואני מניחה שיש הרבה מתכונים דומים, כך שכל אחד יכול לגגל (או לשאול את סבתא שלו). אני כל הזמן דאגתי שיהיה מלוח מדי וקצת שמתי פחות מדי מלח, ויצא לי חמין קצת "פולני" אבל תיבלתי אחר כך, לפני האכילה. את בשר הבקר לקחתי מאמא שלי שבישלה אותו בסגנון פולני קלאסי – כלומר "קחי בשר, שימי במים, הוציאי את נשמתו". הצלתי אותו שניה לפני שהוא נעשה , איך לומר… מת לגמרי, והמשכתי את הבישול שלו כבר עם החמין ככה שיצא בסדר.

היות ולא השתמשתי בקוסקוס לצורך המנה, נזכרתי בסדנה מהממת שעשיתי השבוע אצל פרידה רז, שהכינה מנות סלטים חמים וקרים עם בורגול וקינואה ,ואמרתי לעצמי שקוסקוס נראה די דומה פיזית לדגנים האלה, אז למה לא להשתמש בו באותה צורה, ועשיתי טבולה עם קוסקוס במקום בורגול- והוא כלל עגבניות, פטרוזיליה (המון), כוסברה (עוד יותר המון), ובצל (קצת יותר מדי האמת), והטיפ שקיבלתי ממעצבת האירועים המקסימה ענת טופל – חתכתי חתיכות זעירות של לימון והוספתי אותן גם. התיבול היה שמן זית ולימון, מלח ופלפל. יצא שילוב כיפי של קוסקוס שהיה חם מהבישול (ניתן לאכול כמובן גם קר) והירקות והחמצמצות הלימונית (וכאמור הפטיש שלי – כוסברה). אגב, אני לא טורחת לקצוץ עלים, מספיק לי להפריד אותם מהגבעולים. אני פשוט קוראת למנה "כפרית" וזה מסתדר יופי. רק חשוב לבדוק לפני שמחייכים…

מה שעוד למדתי בסדנה של פרידה רז היה שילוב בורגול (או כאמור קינואה או קוסקוס) כסלט עם ירקות מבושלים או צלויים בתנור , ואת חבילת הירקות של הקוסקוס אני בהחלט אנצל בקרוב למטרה זו.

אחרי הארוחה הלכתי לישון לארבע שעות.

אמרתם איטליה, אמרתם פיצה. אמרתם פיצה, אמרתם "דומינוס", אמרתם "דומינוס" אמרתם "חידושים לכל עונות השנה". ועכשיו לכבוד החורף רביעיה איטלקית חדשה- סידרת "DOMINOS ITALIANOS" (ובטח כבר ראיתם את הפרסומת המגניבה עם מאור כהן בטלוויזיה ובאינטרנט).

בסידרה כאמור ארבעה טעמים –

מילנזית- פרוסות דקיקות של חזה בקר איכותי  וגבינת פרמז'נו  מעל,

טוסקנית – גבינת גורגונזולה כחולה , שום ועלי תרד,

נפוליטנית  – עם טונה טריה, עגבניות שרי, פלפל חלפיניו ופלחי שום דקיקים

בולונית- גבינת מוצרלה מכוסה ברוטב בולונז שכולל גם בשר בקר טחון דק, עגבניות שרי, ותבליני אורגנו ושום.

היות והסניף הקרוב לביתי הוא סניף כשר, יכלתי להתנסות רק בפיצות שאינן בשריות, כלומר הטוסקנית והנפוליטנית.

(בתמונה למעלה – פיצה נפוליטנית)

שלושה סועדים רעבים, שתי פיצות, חוות דעת אחת משותפת. מבין שתי הפיצות הבחירה היתה מאה אחוז לכיוון הטוסקנית וכל אחד מסיבותיו שלו. הבן טען שפשוט טעים לו יותר (אם כי הוא לא התנגד לחסל מחצית מהנפוליטנית ), בן הזוג אמר שהוא מעדיף את הטוסקנית מכיוון שבנפוליטנית יש טונה (והוא טען שהחריפות דווקא לא חזקה,) ואני – אני לא בן אדם של חריף, אז מהנפוליטנית פשוט הסרתי את חתיכות החלפיניו, ונשאר רק השובל של החרפרפות שזה דווקא אהבתי. את הטוסקנית כאמור גם אני העדפתי בגלל שאני מתה על גבינות כחולות והשילוב עם התרד היה מאד מיוחד בעיני.

בהשוואה בין השתיים, הנפוליטנית קצת יותר חזקה בטעמיה, גם בגלל החריפות וגם בגלל הטונה, בעוד הטוסקנית מעודנת יותר. כך שכל אחד יכול לבחור לעצמו את מה שהוא אוהב.

(בתמונה למעלה פיצה טוסקנית)

מה שאני גם אוהבת הוא המבחר הגדול של שילובים מעניינים שיוצאים מקופסת ה"פרמזן/רוטב עגבניות/בצל/פטריות" (למרות שגם אלה כמובן קיימים) ולמי שאוהב להתנסות ולחוות טעמים מיוחדים, זו ההזדמנות.

רוטב העגבניות אגב, מיובא במיוחד מאיטליה עבור הסידרה הזו, ושונה מהרוטב הרגיל של "דומינוס".

לרגל השקת הסידרה, ישנם מבצעים רבים כמו מבצע של פיצה משפחתית אחת מהסידרה ביחד עם פיצה משפחתית מאה אחוז מוצרלה במחיר של 55 שקלים ליחידה.

כל הפרטים בhttp://www.dominos.co.il/

האמת, אני לא מכירה בן אדם אחד שלא אוהב אוכל איטלקי, אחרי הכל, שילוב של פסטות, גבינות, רטבים, יאמי יאמי.

שופרסל הפתיעו אותי בערכה איטלקית שכללה שני סוגי פסטה- קנלוני ולזניה, שני רטבים לפסטה  – רוטב עם שום ואורגנו ורוטב עם בזיליקום, ושני סוגי ירקות – תרד טרי ארוז ונקי, ופטריות קפואות בשלמותן.

לגבי הרטבים היה ממש קל להחליט, ברור שעושים ספגטי. הכנתי פסטה מסוג "פוזילי" כי זה מה שהיה לי בבית (של שופרסל כמובן) וטוב, מתכון להכנת פסטה לא צריך לתת… כשהיא היתה מוכנה שפכתי עליה מהרוטב בצנצנות. הרוטב הספיק לשתי מנות נדיבות (אנחנו אוהבים הרבה רוטב בפסטה) ואהבתי שהיה לה מרקם קצת "גושי" של העגבניות מבפנים, אווירה כפרית וביתית יותר.

לגבי הלזניה, גם פה ההחלטה היתה קלה, לפני כמה חודשים חיפשתי מתכון ללזניה צמחונית כי כל המתכונים שמצאתי היו או עם גבינות או עם בשר, ובאחד הפורומים בפייסבוק יעצה לי הבלוגרית הבשלנית המקסימה יפה אזולאי איך להכין לזניה צמחונית עשירה וזה מה שעשיתי בהמלצתה-

הכנתי קודם צלחת של כל הירקות החתוכים – רצועות של קישואים ושל גזר, רצועות פלפלים בשני צבעים, טבעות עגבניות וטבעות בצל. התחלתי בטיגון הירקות, מהקשים לרכים. במהלך הטיגון היו לי שתי בעיות – ראשית, בטעות שמתי את התרד בפריזר ולא במקרר והוא לא היה בר שימוש לאחר הפשרה, אז רצתי מהר לסניף הקרוב וקניתי תרד חדש, והפטריות  – הסו שף הצמוד שכח להפשיר כך שהכנסתי אותן קפואות לטיגון, מה שגרם לזה שהקרח שעליהן דילל לי קצת את השמן. בכל מקרה איזנתי את זה אחר כך בזה שלא הוספתי נוזלים נוספים.

למעלה המצרכים, למטה- לפני התנור.

הוספתי לסיר לפי המלצתה של יפה גם קופסה של עגבניות מרוסקות (שופרסל) ועוד קופסה קטנה של רסק עגבניות (שופרסל) והמון תבלינים – מלח, פלפל שחור, כורכום, פפריקה אדומה ופפריקה חריפה. (וזכרתי להוסיף גם "בנפייבר" בשביל הסיבים).

את הכל בישלתי עד שהנוזלים קצת התאדו ובסוף הוספתי את התרד החדש שקניתי (כמובן שגם האריזה הזו היתה של שופרסל).

בנתיים חיממתי את התנור ל200 מעלות ופיזרתי את עלי הלזניה בתבנית משומנת קלות (הזכרתי כבר את הספריי שמן של שופרסל?). עשיתי שכבות של לזניה וירקות (שתי שכבות כי התבנית שלי לא מספיק גבוהה) ושמתי עם נייר כסף לעשרים דקות בתנור, אחר כך הסרתי את הנייר והשארתי לעוד עשר דקות.

למעלה- התבנית המוכנה, למטה המנה הפרוסה.

הבן שמנסה לאכול כמה שיותר חלבונים אמר שאפשר היה לשים כמה ביצים חיות למעלה בשלב האחרון של האפיה, וזה היה מתקשה כמו שקשוקה, שווה לנסות בפעם הבאה.

הדבר היחיד שנשאר לי זה הקנלוני שיהפוך קרוב לוודאי לסוג של קינוח בראש השנה המתקרב , אולי בשילוב של צימוקים וגבינה לבנה, סוג של בלינצ'ס.

אריבדצ'י איטליה, אריבדצ'י שופרסל!