ארכיון תגים | אקולוגיה.

חם בקיבוץ – קיבוצי הערבה- לוטן, אליפז ונאות סמדר.

או – "מסתרי הערבה חלק ב'".

כשחושבים "דרום" חושבים "אילת". אבל בין תל אביב לאילת, באזור הערבה שוכנים קיבוצים ויישובים רבים, שלכל אחד ייחוד משלו ואורח חיים שונה,שבהחלט כדאי להכיר.

בביקורי בדרום הכרתי שלושה קיבוצים שונים, כל אחד והקסם המיוחד שלו.

המקום הראשון שביקרתי בו היה "נאות סמדר" – קיבוץ מיוחד שהוקם ב1989 במטרה ללמוד את סוד שיתוף הפעולה בין האדם לחברו ובין האדם לסביבתו בעשייה יומיומית. מה הכוונה? קבוצת אנשים שבנו נווה מדבר פורח, אורגני (מטעי נשירים, זיתים, אגנים ירוקים לטיהור ביולוגי של שפכים באמצעות צמחי מים, מיזוג אוויר טבעי ו, בניה מדברית עוד), מחלבה, דיר עיזים, יקב וחדרי אירוח.

ניתן לעשות מסלול הליכה אל בית האומנויות והיקב כדי להכיר את המקומות המיוחדים הללו.

אנחנו התחלנו את הסיור בגנים היפים שכוללים גם שעון שמש מיוחד (ודי מדויק!) ועד מהרה הגענו למקום הכי מיוחד- בית האומנויות שבמבט ראשון נראה כמו פנטזיה של דיסני – עם עיצובים מרהיבים של בני המקום, שהלכו פחות לכיוון של אדריכלות ויותר לכיוון של אומנות ויצירתיות מתפרצת ויצרו קומפקס של אולמות שבהם מתקיימים קורסים וסדנאות אומנות שונות, באורכים שונים לפי הדרישה.

כבר מרחוק רואים את מגדל הקירור, שבשיטות מיוחדות מהווה "מזגן טבעי" לכל החדרים וגם נקודת תצפית יפיפיה על הקיבוץ. את המגדל, כמו את כל המבנים בקיבוץ, בנו החברים בעצמם במסגרת ניסוי בבניה מדברית- במו ידיהם, בשיטות בניה אקולוגיות שניתן ללמוד בקורסים שונים שמתקיימים בקיבוץ ומערבים לימוד עם עבודה מעשית ונמשכים כמה חודשים.

כשנמצאים בתוך מבנה בית האומנויות והמגדל, שווה להתעכב על כל פרט מכיוון שכל פינה היא יצירת אומנות – מהוויטראז'ים על החלונות, דרך הריצוף המיוחד והשונה מחדר לחדר.

בין גן הבשמים והדיר ישנה גם חנות בה ניתן לרכוש את מוצרי האומנות של בני המקום.

תחנתנו האחרונה בקיבוץ היתה היקב שמייצר יינות (לא כשרים אבל אורגניים, למעשה זהו היקב היחיד בארץ שמייצר יינות אורגניים מענבים אורגניים מיבול ביתי.) וליקרים, חומץ בן יין ושמן (כשרים) שם טעמנו יין מיוחד שקיים בשתי גרסאות – יין מתוק ואותו היין שנשאר "להשתזף" בשמש והקרניים האלה הופכות אותו למרוכז יותר ובצבע יפיפה. בפונדק של הקיבוץ אפשר לרכוש הרבה מוצרים אורגניים (כולל מוצרי טיפוח אורגניים!) ואפשר גם להתרענן עם גלידות ביתיות מיוחדות, עוגות או ארוחה צמחונית עם מוצרים אורגניים תוצרת המקום.

עוד מידע על הקיבוץ , הקורסים והאפשרויות  ב – www.neot-semadar.com

בצמוד ל"פארק תמנע" שוכן קיבוץ אליפז – קיבוץ שמאפשר לינה כפרית כולל המון אטרקציות לכל המשפחה.

הביקור שלנו היה באוריינטציה של ניצול הסביבה ומשאביה- וצפינו בניצול הרוח בשיטות ייחודיות להשגת חשמל בשפע, בגידול ירקות בחממה מיוחדת שמצליחה לחמוק מתנאי מזג האוויר הקשים ומביאה לתוצרת באיכות מעולה בשליש מהזמן הנדרש בשדות רגילים ובניצול מקסימלי של מים, שהם המשאב היקר ביותר (ואפשר להנות מהתוצרת בכל המלונות באילת למשל).

ביקרנו גם ברפת ובפינת ה"תינוקיה" של העגלים שרק נולדו וראינו את השדה הסולארי, שגם הוא רותם את השמש החינמית והשופעת שבאזור, לטובת יצירת אנרגיה שחוסכת הרבה נזק סביבתי.

מטעי התמרים היו התחנה האחרונה שלנו, עם הרבה אפשרויות לפעילות במטעים כמו קטיף , יצירת סלים מענפים שמדוללים מהעצים ומערכות השקיה אקולוגיות.

למי שמתארח יש בונוס- המון פעילויות כמו שחיה לילית, הפרחת עפיפונים בדיונות סמר הסמוכה, ארוחות בוקר עשירות כפריות ישר לחדר, אפשרות ללינת שטח להתחברות מקסימלית עם הטבע (עם תנאים נוחים יותר כמובן), והמון שלווה מדברית.

עוד מידע- http://www.elifaz.co.il/default.aspx (ויש שם גם קישור לדף הפייסבוק).

הקיבוץ האחרון שביקרנו בו – לוטן – ה"אקו כיף".

המוטו של קיבוץ לוטן הוא "קיימות"- איך לחיות מהסביבה בלי לפגוע בה. מילת הקסם היא "אקולוגיה" והיא ממומשת בכל תחום בקיבוץ. החלק המרכזי הוא ה"אקו כיף" – מרכז לכל המשפחה, שמראה זוויות רבות ושונות של ניצול הסביבה בלי לפגוע בה – מהבניה- המבנים עשויים תבן , תערובות בוץ וסיבים – ממש בניה מהאדמה, דרך גידול צמחים בכל צורה אפשרית – מגנים רגילים ועד בתוך כל חפץ – כולל למשל משטחי עץ אנכיים, או חפצים ביתיים שהופכים לעציצים ואדניות, ועד ניצול אנרגיית האדם –כמו מכונת כביסה שפועלת בעזרת דיווש על אופניים – גם כושר וגם כביסה נקיה, הכל באותו זמן.

ההתמחות הירוקה של הקיבוץ עוברת בכל התחומים – ייצור מזון מקומי, תכנון אקולוגי, חקלאות אקולוגית, שירותי קומפוסט (יש אפילו תחנה שמסבירה איך הופכים את תוצרתו הביולוגית של האדם לקומפוסט משובח), תנורים סולריים שבהם אפשר להכין דברים טעימים, פינות יצירה רבות ושונות ומגרשי משחקים מלאי דמיון שכולם על בסיס מיחזור.

בקיבוץ יש גם מחלקה של "וואטסו" – טיפולים במים שלצערי לא התאפשר לי להתנסות, אולי בפעם הבאה.

בבית התה החמוד של המקום ניתן להתרווח על ספות וכסאות (כולם ממוחזרים או נבנו על ידי בני המקום) ולטעום ממיטב המטעמים המקומיים כמו גלידה תוצרת בית, לחמים מיוחדים וארוחות (מי שמתארח במקום אוכל שם את ארוחת הבוקר), ובחנות הצמודה אפשר לרכוש יצירות אומנות של אמני הסביבה וכן דברים ייחודיים כמו כדורי זרעים לשתילה וסבונים אורגניים.

עוד פרטים ומידע ב- http://www.kibbutzlotan.com/tourism/hebrew/index.htm

אז בהחלט, במקום להכנס למכונית ולנסוע "דוך" לאילת, ולהפסיד כל כך הרבה בדרך, שווה לעצור, לשהות לילה או יותר, להכיר וללמוד את צורות החיים המעניינות ואת הפילוסופיות השונות שיש לקיבוצי הערבה להציע.

 

ותודות ללאה, אודי וחיים מ"אליפז", לענת מ"נאות סמדר" ולדפנה מ"לוטן" על האירוח הלבבי.

 

 

שם טוב ושמן טוב.

הסיור הבא שלי באזור זכרון יעקב היה בסימן שמן, שמן זית ושמן אתרי. התחנה הראשונה היתה ביישוב כרם מהר"ל, שם ביקרתי במשק יובל של חוי ורמי יובל, ובנם הממשיך מנחם. כרם הזיתים של המשפחה מפיק שמנים איכותיים מסוגים שונים – סורי, ברנע, פישולין וקורטינה, כל אחד בדרגת חריפות שונה, כך שאפשר לבחור מה מתאים לנו לשימוש הספציפי ולטעם.

השמנים הם כתית מעולה בכבישה קרה וזכו בפרסים רבים ובמקומות ראשונים בתחרויות של TERAOLIVO לדוגמא בקטגוריות כמו "בוטיק שמן הזית הטוב ביותר", "יצרן שמן הזית הטוב ביותר", "שמן הזית פישולין הטוב ביותר" ו"שמן הזית בלנד הטוב ביותר" וכך הלאה.

כדי לשמור על האיכות הגבוהה, השמן נשמר בקפדנות במיכלי ניירוסטה ובאטימה מוחלטת לחמצן, והזיתים עצמם מועברים לבית הבד ביום שנקטפו על ידי מכונה משוכללת וחדשה שנרכשה למשק.

מעבר לשמן ולזיתים מגדלים בני המשפחה גם תפוז סיני (קומווט) שמיוצא לאירופה ועומד בסטנדרטים המחמירים של היצוא לשם.

אחרי שסיירתי בכרמים הפסטורלים של משפחת יובל, טעמתי מהסוגים השונים של השמן. הבחירה שלי היתה הזן הסורי, שנמצא במקום השני מבחינת דרגת החריפות מהקל לכבד. הוא החליק בגרון ולא השאיר צריבה, אבל מצד שני השאיר שובל של טעם אופייני לשמן איכותי.

בדקתי גם את הזיתים והסבונים שמיוצרים במקום, כי אין כמו סבון שמן זית להחלקת העור וטיפוחו, את זה ידעו כבר בימי קדם.

קבוצות מטיילים יכולות להגיע למרכז המבקרים (בתיאום מראש) ולשמוע הרצאות, להשתתף בפעילויות שונות – גם לילדים, ולטעום את המגוון הרב של השמנים (הידעתם ששמן הזית הוא בעל נקודת השריפה הגבוהה ביותר ולכן הכי מתאים לטיגון?).

שווה לבדוק את האתר גם בשביל המתכונים המיוחדים –

http://shemen-yovel.com/

ואחרי שהכנסנו שמנים לתוך הגוף, הגיע הזמן גם להתמרח בהם מבחוץ ולעשות טיפול כולל- ולכן הגעתי ל"LAVIDO" בלב המדרחוב של זכרון יעקב. את המרכז אי אפשר היה לפספס כי הריח נישא כבר מרחוק. בכניסה לחנות יש שביל של צמחי תבלין וליד כל אחד מהם שילוט על יתרונותיו.

המוטו של "לבידו" היא – קוסמטיקה טבעית ואורגנית. התהליכים הם מסורתיים והאוריינטציה היא של ארומתרפיה, כך שגם הניחוחות וגם התמציות, הכל מתמזג כדי להשיג את התוצאה המושלמת.

בכל המוצרים אין חומרים סינטטיים כמו סיליקון, תוצרי נפט או צבעים מלאכותיים.

(וכמובן – אבל ממש כמובן ששום דבר לא מנוסה על בעלי חיים!).

כמובן שכשאני במקום כזה, הדבר הראשון שאני עושה זה להתמרח במה שמריח הכי טוב, מה שהיה קצת בעיה כי הכל הריח נפלא. מתוך מגוון ענק שנועד לתת פתרון לכל דבר- משיער ועד תינוקות, בחנתי את סידרת הפנים של לבידו" שכוללת חומצה אלורנית, שנועדה למלא קמטוטים, ופילינגים שונים ועדינים שלא שורטים את העור אבל מטהרים אותו, את המשחות הטיפוליות לכל צרה אפשרית – לגרויים ופגעי עור, להרגעה, לעור מגורה, את מוצרי השיער שנועדו להזין את השיער עד עומקו, ולחדשו תוך חיזוק השורשים, וכמובן שהרחתי את כל סידרת "רוח וגוף" שלא רק מטפחים לנו את העור והגוף אלא גם מרוממים את הנפש בניחוחות לפי תורת הארומתרפיה.

אהבתי במיוחד את שקי המלח הריחניים בניחוחות שונים שנועדו או לאמבטיות או להנחה על ברנר כדי שיתחממו ויפיצו ניחוח בכל הבית. מספיק ברנר אחד לדירה ממוצעת והאווירה שונה לחלוטין והרבה יותר מזמינה. להגיע הביתה ולהרגיש בספא.

הרחתי כמובן את השמנים האתריים שנועדו לשימוש במבער, אמבט או בשילוב עם שמן צמחי, והאהוב עלי ביותר הוא כמובן התפוז האורגני (שמצויין לריח טוב במכונית, ולחילופין, לחיזוק האון הגברי…).

הכי כיף להגיע בקבוצה למרכז המבקרים, ולעשות סדנה של הכנת שמנים או בשמים, להתנסות, להריח ואפשר גם לשלב עם הזמנת כיבוד. רעיון מעולה לגיבוש לעובדים או למסיבות רווקות למשל.

עוד פעילות כייפית מוגדרת כ"יופי של בוקר לאמהות ותינוקות" (ולדעתי גם אבות יכולים להפיק תועלת רבה מבוקר כזה) שבו לומדים על התפתחות התינוק, מתרגלים תנוחות ועיסויים לתינוק ומקבלים טיפים רבים. בחנות ישנה כאמור סידרה של מוצרים לאם ולתינוק- כשבחלק של האם יש למשל קרמים למניעת סימני מתיחה, שיכולים להטריד מאד נשים הרות, ובחלק של התינוק יש שמני עיסויים, קרם החתלה וסבונים שונים ששומרים על עורו של התינוק בדרך הכי טבעית שאפשר.

ביקור במרכז עשה לי חשק להקים ספא משלי בבית, לשימוש אישי, שבו אוכל לברוח מטרדות היומיום לעולם ריחני וטבעי.

אתר הבית של "LAVIDO," – http://www.lavido.com/home.asp

(ויש גם מחלקה לעוסקים בטיפולי גוף ופנים – לרכישת חומרי גלם ואביזרים נחוצים).

עולם השמן מעולם לא היה כל כך פורח.

גני הנדיב ו"טעמים" – חוויה לכל החושים.

אדמונד דה רוטשילד, הוא "הנדיב הידוע" שתמך ביישוב העברי, וטבע את טביעת ידו במושבה "זכרון יעקב". כשנפטר נבחרה רמת הנדיב לשמש לקברו ולקבר רעייתו, והתפאורה הפכה להיות גני הנדיב, על מנת שהמקום יהיה מקום שמח ולא מקום של עצב.

מילת המפתח של הגנים, מעבר לעיצוב היפיפה והחשיבה על כל פינה, הוא "אקולוגיה". הגן מתוחזק אקולוגית בהמון שיטות, מהשקייה באמצעות מים ממוחזרים, דרך עדר עיזים שמשמש כמכסחת דשא טבעית שגם נותנת חלב, ועד הסברים על "טביעת הרגל האקולוגית" – היא הנזק שמשאיר אחריו כל אדם על פני כדור הארץ במהלך חייו.

כדי להמחיש את חשיבות השמירה על הסביבה, אפילו פינות ההסברים פועלות על כוח הדוושות וכדי לשמוע הסבר צריך לעבוד…

הכניסה היא חינמית, וכל מבקר צופה בסרט על המקום (לקבוצות – בתיאום מראש) שמוקרן כל חצי שעה ואחר כך הוא חופשי לטייל בפינות החמד של הגנים – גן דקלים שמכיל זנים מכל העולם, גן מפלים בסגנון איטלקי שצופה אל נוף משגע של הים התיכון, גן ריחות שמאפשר גם לכבדי ראיה להנות מהגן באמצעות טעימה והרחה של צמחים שמסודרים בגישה ידידותית למי שלא רואה, מסלולי הליכה עם שפע של פינות רומנטיות שמאפשרות התנתקות מהסביבה העירונית, וגם חנות "באופן טבעי" שכוללת מתנות בהשראת הטבע- מבתי ציפורים , דרך מוצרים ירוקים, ממוחזרים וסולריים, כלים ואביזרים לגינון (כולל לילדים במידות קטנות וצבעוניות), ערכות שתילה ועציצים, פריטי עיצוב של אמנים מקומיים ועוד.

בגנים יש גם אירועים מיוחדים כמו קונצרטים, ובאפריל יערך פסטיבל יין גדול לכבוד 60 שנה לגנים ו80 שנה למותו של רוטשילד.

אהבתי לראות את הפריחה היפיפיה, ליטפתי את העיזים שבעדר (ויש המון גדיים קטנים, כמו גן ילדים מופרע שצוהל לכל עבר), עברתי על הפינות שבוחנות אותי ואת המודעות האקולוגית שלי – ואני שמחה לציין שעברתי בהצטיינות, בעיקר בסעיף ה"אל תקחו שקיות פלסטיק בסופר, במקום זה השתמשו בתיקים ממוחזרים", ובעיקר נשמתי את הבושם של הפרחים (וזה אחרי שצילמתי מאות תמונות בזום קרוב במיוחד, כי לא יכלתי להחליט מה לצלם קודם).

לזוגות אוהבים, למשפחות, לאנשים חובבי טבע והסטוריה.

אתר הגנים – http://www.ramat-hanadiv.org.il/

בקצה המסלול של גני הנדיב עומדת מסעדת "מטעים" – מסעדה חלבית כשרה, עם אג'נדה מיוחדת. כמו "ליליות" בתל אביב, גם "מטעים" מפעילה מיזם חברתי לשיקום נוער בסיכון בחסות קרן דואליס, שמכשירה נוער שנשר ממסגרות חינוך למקצועות המסעדנות, בליווי צוות מקצועי ועובדת סוציאלית.

 

פתחנו את הארוחה בכוס מימוזה – מיקס של תפוזים עם קאווה, ככה בשביל מצב הרוח.

אחר כך החלו להגיע מנות, תחילה מתפריט הראשונות ואחר כך מהעיקריות.

אנחנו קיבלנו

לחם הבית – פוקצ'ה – 14 שקלים, במרקם שהזכיר לי פריקסה טוניסאי עסיסי.

מרק הבית – קיבלנו דוגמית כדי לא להתמלא, של מרק עדשים עשיר מאד (מנה גדולה, באמת גדולה, עולה 30 שקלים). אהבתי את העושר.

סלט ירוק עם פרי – קיבלנו צלחת של חסות, עלי בייבי שהוקפצו ברוטב וינגרט הדרים ואגוזי מלך (47 שקלים בתפריט). למעלה היו חתיכות פרי , נדמה לי חבושים , מקורמלות. למי שרוצה משהו קליל ובעיקר ירוק, זו בחירה טובה. (אני מעדיפה סלט כתוספת למשהו נוסף).

סיניה חצילים – חציל קלוי על בורגול עם טחינה חמה עם סלט פיסטוקים , חמוציות ועלי בייבי (56 שקלים).  –המנה הנבחרת שלי – בורגול עם טחינה חמה מאד משביע, עשיר, הפרדתי קצת מעלי הבייבי כדי למצוא קודם את החצילים , הירוק קירר את כל המנה.

קרפצ'יו סלק היה המנה האחרונה – פרוסות סלק חי עם פסטו, אגוזי לוז, ריקוטה ופילטים של תפוז (34 שקלים בתפריט). הדקיקות של פרוסות הסלק עדיין שמרו על הקרנץ' שלו, וריקוטה תמיד קונה אותי. מנה מרעננת.

לקינוח קיבלנו שני טעמים שונים- דוגמית של עוגת גבינה פירורים עדינה שלא מוזכרת בתפריט אז אין לי מחיר, ומנה עזת טעמים יותר- טארט טאטן עם גלידת ווניל ונוכחות קרמלית דומיננטית (34 שקלים). המנה מספיקה בהחלט לשניים.

אחרי טיול בגנים מפתחים בהחלט תאבון, ו"טעמים" נותן מענה משביע מצד אחד, וקליל מצד שני (בגלל החלביות) , עם מבחר גם לטבעונים (מנת החצילים למשל היא מנה טבעונית ומסומנת ככזו בתפריט).

אהבתי גם לגלות פרט קטן אך חשוב עבורי- בשירותים יש עמדת החתלה מסומנת גם בשירותי הגברים ולא מקבעת את הנשים בלבד כמטפלות בתינוקות.

אז שוויון יש, אג'נדה חברתית יש, שירות מצוין יש, אוכל שמתאים לכולם, גם למי שמקפיד על כשרות, צמחונות, טבעונות וכדומה והכל בנוף מקסים.

לאתר המסעדה – http://www.ramat-hanadiv.org.il/content/generalpage/%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9D

בוקר (טעים) בנמל.

לכולנו יש את החברים האלה שנוסעים עד קצה הארץ בשביל להביע את הירק המיוחד, הסלט המושקע או הגבינות שאין להשיג בשום מקום אחר. אבל ביננו, למי יש כוח לנסיעות האלה?
אז עכשיו לא צריך. מספיק לנסוע חצי שעה בתוך גוש דן, לחנות (בחינם ובנוחות) בחניון מסודר ולהגיע לשוק החקלאים החדש בנמל יפו.
בדצמבר השנה נפתח השוק כשהמטרה על פי המנהלת חגית הוא לרכז "כל מה שצריך במקום אחד". כך התקבצו להם חקלאים, אופים, בעלי מחלבות, מגדלי פרחים ויצרנים של כל הטוב שבארץ, לשוק אחד שבו ניתן לאסוף את כל מה שצריך עבור סוף שבוע טעים ונעים (או לפיקניק מפנק בפארק היפיפה הצמוד לנמל, עם הנוף הכי יפה של הים).

השוק, שפתוח בימי שישי החל מתשע בבוקר ועד שלוש אחרי הצהרים, מציע תוצרת נקיה, איכותית, מגוונת, כולל הרבה הקפדה על שמירה על איכות הסביבה ואקולוגיה, בהתאם לעונות שנה וללא פערי תיווך. בסיור שערכתי מצאתי הן מוצרים מוכרים (כמו חלווה או חלות) והן מוצרים ייחודיים (שיפורטו בהמשך) שלא ידעתי שקיימים.

העיתוי שבו הגעתי – ערב ט"ו בשבט, הביא לשוק גם דוכנים מיוחדים של פירות יבשים ומה שניתן להכין מהם – כמו מאפים וממתקים, אדניות מיוחדות, פירות ייחודיים, מוצרי גינה, פתרונות יצירתיים אקולוגיים, פקעות של צמחי בר ועוד.

במיוחדים שטעמתי בשוק- ירקות כבושים מיוחדים כמו צנוניות ופטריות כבושות, חטיפי אנרגיה מתפוצצים מרוב בריאות , פסטות טריות (בדוכן ניתן לקנות את הפסטות כפי שהן לקחת, או להכנס לתוך ההנגר הצמוד למסעדה שמכינה פיצות ופסטות מאותה טריות), וורדים יפיפיים ובכלל מגוון פרחים מרהיבים, אוסף פטריות מטורף לכל תבשיל, זיתים, שמנים, ריבות, (השמן מבוטיק "יובל" שזכה בתואר "בוטיק שמן הזית הטוב ביותר 2012" של TERRA OLIVO, ),המקרונים שהם ההתמחות של האופה נוגה שרון ביחד עם עוגות בטעמים נוספים, הלהיט מבחינתי – מיני גמבות שנראות כמו פלפל חריף אבל הן למעשה פלפל אדום מתוק שמשמש כחטיף, בריא וטעים- קרנצ'י ויפיפה, כרוב ופלפל ממולאים יחד עם דגים מלוחים, לחמים ומאפים של "סוויט ארטס" שמילאו את הצורך הפחמימתי שלי, גבינות עיזים וכבשים כולל החביבה עלי – זו שנמסה בפנים ונאכלת ממש בכפית, מבחר אלכוהולי מיינות שונים ועד ערק גת בטעמים ומוחיטו, דים סאם , רטבים, ממתקים של TSINKA שעושה אותם כמו תכשיטים (ואני מתה לנסות את המרשמלו בטעם סוכר מתוק שמכיל חומרים שמיובאים אישית מצרפת), וכל זה בלי לספור את המסעדות שיש בתוך ההנגר עצמו. (ולא לפספס את הבוטיק היחיד בארץ לבירות ישראליות בלבד!!).

הבונוס היה השף אייל לביא (מסעדות "רוקח 73" ו"רוקח ים " בנמל) שהכין מגש פאייה פירות ים ענק, שהריח שלו מיגנט את כל השוק.

אפשר לבלות שעות בשוק, לראות מה חדש, להתנסות, ולבחור את המטעמים שיקשטו את שולחן ארוחת השבת ואת הנשנושים לאורך סוף השבוע. ולא לשכוח – גם לעודד מוצרים ישראלים ושאיפה אקולוגית!!


מיקום השוק- ברחבה המזרחית של שוק יפו בנמל.