אין כמו חג שבועות לחגיגת חלב גדולה. אפשר להתחיל לספר שמקור הקישור בין חלב ומוצריו לחג השבועות הוא ממעמד הר סיני שבו היהודים לא יכלו לאכול בשר ולכן אכלו מוצרי חלב, או שזו בדיוק היה סיום עונת ההמלטות כך שהחלב היה בשפע, או מסורות שונות של נתינת חלב ודבש לילדים שמתחילים ללמוד תורה כדי שימתק להם, האמת, לא משנה הסיבה- מבחינתי יש סיבה אחת חשובה- זה טעים.
או – "מסתרי הערבה חלק ב'".
כשחושבים "דרום" חושבים "אילת". אבל בין תל אביב לאילת, באזור הערבה שוכנים קיבוצים ויישובים רבים, שלכל אחד ייחוד משלו ואורח חיים שונה,שבהחלט כדאי להכיר.
בביקורי בדרום הכרתי שלושה קיבוצים שונים, כל אחד והקסם המיוחד שלו.
המקום הראשון שביקרתי בו היה "נאות סמדר" – קיבוץ מיוחד שהוקם ב1989 במטרה ללמוד את סוד שיתוף הפעולה בין האדם לחברו ובין האדם לסביבתו בעשייה יומיומית. מה הכוונה? קבוצת אנשים שבנו נווה מדבר פורח, אורגני (מטעי נשירים, זיתים, אגנים ירוקים לטיהור ביולוגי של שפכים באמצעות צמחי מים, מיזוג אוויר טבעי ו, בניה מדברית עוד), מחלבה, דיר עיזים, יקב וחדרי אירוח.
ניתן לעשות מסלול הליכה אל בית האומנויות והיקב כדי להכיר את המקומות המיוחדים הללו.
אנחנו התחלנו את הסיור בגנים היפים שכוללים גם שעון שמש מיוחד (ודי מדויק!) ועד מהרה הגענו למקום הכי מיוחד- בית האומנויות שבמבט ראשון נראה כמו פנטזיה של דיסני – עם עיצובים מרהיבים של בני המקום, שהלכו פחות לכיוון של אדריכלות ויותר לכיוון של אומנות ויצירתיות מתפרצת ויצרו קומפקס של אולמות שבהם מתקיימים קורסים וסדנאות אומנות שונות, באורכים שונים לפי הדרישה.
כבר מרחוק רואים את מגדל הקירור, שבשיטות מיוחדות מהווה "מזגן טבעי" לכל החדרים וגם נקודת תצפית יפיפיה על הקיבוץ. את המגדל, כמו את כל המבנים בקיבוץ, בנו החברים בעצמם במסגרת ניסוי בבניה מדברית- במו ידיהם, בשיטות בניה אקולוגיות שניתן ללמוד בקורסים שונים שמתקיימים בקיבוץ ומערבים לימוד עם עבודה מעשית ונמשכים כמה חודשים.
כשנמצאים בתוך מבנה בית האומנויות והמגדל, שווה להתעכב על כל פרט מכיוון שכל פינה היא יצירת אומנות – מהוויטראז'ים על החלונות, דרך הריצוף המיוחד והשונה מחדר לחדר.
בין גן הבשמים והדיר ישנה גם חנות בה ניתן לרכוש את מוצרי האומנות של בני המקום.
תחנתנו האחרונה בקיבוץ היתה היקב שמייצר יינות (לא כשרים אבל אורגניים, למעשה זהו היקב היחיד בארץ שמייצר יינות אורגניים מענבים אורגניים מיבול ביתי.) וליקרים, חומץ בן יין ושמן (כשרים) שם טעמנו יין מיוחד שקיים בשתי גרסאות – יין מתוק ואותו היין שנשאר "להשתזף" בשמש והקרניים האלה הופכות אותו למרוכז יותר ובצבע יפיפה. בפונדק של הקיבוץ אפשר לרכוש הרבה מוצרים אורגניים (כולל מוצרי טיפוח אורגניים!) ואפשר גם להתרענן עם גלידות ביתיות מיוחדות, עוגות או ארוחה צמחונית עם מוצרים אורגניים תוצרת המקום.
עוד מידע על הקיבוץ , הקורסים והאפשרויות ב – www.neot-semadar.com
בצמוד ל"פארק תמנע" שוכן קיבוץ אליפז – קיבוץ שמאפשר לינה כפרית כולל המון אטרקציות לכל המשפחה.
הביקור שלנו היה באוריינטציה של ניצול הסביבה ומשאביה- וצפינו בניצול הרוח בשיטות ייחודיות להשגת חשמל בשפע, בגידול ירקות בחממה מיוחדת שמצליחה לחמוק מתנאי מזג האוויר הקשים ומביאה לתוצרת באיכות מעולה בשליש מהזמן הנדרש בשדות רגילים ובניצול מקסימלי של מים, שהם המשאב היקר ביותר (ואפשר להנות מהתוצרת בכל המלונות באילת למשל).
ביקרנו גם ברפת ובפינת ה"תינוקיה" של העגלים שרק נולדו וראינו את השדה הסולארי, שגם הוא רותם את השמש החינמית והשופעת שבאזור, לטובת יצירת אנרגיה שחוסכת הרבה נזק סביבתי.
מטעי התמרים היו התחנה האחרונה שלנו, עם הרבה אפשרויות לפעילות במטעים כמו קטיף , יצירת סלים מענפים שמדוללים מהעצים ומערכות השקיה אקולוגיות.
למי שמתארח יש בונוס- המון פעילויות כמו שחיה לילית, הפרחת עפיפונים בדיונות סמר הסמוכה, ארוחות בוקר עשירות כפריות ישר לחדר, אפשרות ללינת שטח להתחברות מקסימלית עם הטבע (עם תנאים נוחים יותר כמובן), והמון שלווה מדברית.
עוד מידע- http://www.elifaz.co.il/default.aspx (ויש שם גם קישור לדף הפייסבוק).
הקיבוץ האחרון שביקרנו בו – לוטן – ה"אקו כיף".
המוטו של קיבוץ לוטן הוא "קיימות"- איך לחיות מהסביבה בלי לפגוע בה. מילת הקסם היא "אקולוגיה" והיא ממומשת בכל תחום בקיבוץ. החלק המרכזי הוא ה"אקו כיף" – מרכז לכל המשפחה, שמראה זוויות רבות ושונות של ניצול הסביבה בלי לפגוע בה – מהבניה- המבנים עשויים תבן , תערובות בוץ וסיבים – ממש בניה מהאדמה, דרך גידול צמחים בכל צורה אפשרית – מגנים רגילים ועד בתוך כל חפץ – כולל למשל משטחי עץ אנכיים, או חפצים ביתיים שהופכים לעציצים ואדניות, ועד ניצול אנרגיית האדם –כמו מכונת כביסה שפועלת בעזרת דיווש על אופניים – גם כושר וגם כביסה נקיה, הכל באותו זמן.
ההתמחות הירוקה של הקיבוץ עוברת בכל התחומים – ייצור מזון מקומי, תכנון אקולוגי, חקלאות אקולוגית, שירותי קומפוסט (יש אפילו תחנה שמסבירה איך הופכים את תוצרתו הביולוגית של האדם לקומפוסט משובח), תנורים סולריים שבהם אפשר להכין דברים טעימים, פינות יצירה רבות ושונות ומגרשי משחקים מלאי דמיון שכולם על בסיס מיחזור.
בקיבוץ יש גם מחלקה של "וואטסו" – טיפולים במים שלצערי לא התאפשר לי להתנסות, אולי בפעם הבאה.
בבית התה החמוד של המקום ניתן להתרווח על ספות וכסאות (כולם ממוחזרים או נבנו על ידי בני המקום) ולטעום ממיטב המטעמים המקומיים כמו גלידה תוצרת בית, לחמים מיוחדים וארוחות (מי שמתארח במקום אוכל שם את ארוחת הבוקר), ובחנות הצמודה אפשר לרכוש יצירות אומנות של אמני הסביבה וכן דברים ייחודיים כמו כדורי זרעים לשתילה וסבונים אורגניים.
עוד פרטים ומידע ב- http://www.kibbutzlotan.com/tourism/hebrew/index.htm
אז בהחלט, במקום להכנס למכונית ולנסוע "דוך" לאילת, ולהפסיד כל כך הרבה בדרך, שווה לעצור, לשהות לילה או יותר, להכיר וללמוד את צורות החיים המעניינות ואת הפילוסופיות השונות שיש לקיבוצי הערבה להציע.
ותודות ללאה, אודי וחיים מ"אליפז", לענת מ"נאות סמדר" ולדפנה מ"לוטן" על האירוח הלבבי.
"בשביל החלב".
ו"שביל החלב" הוא לא רק מושג גלקטי, הוא גם מסע לאורך הארץ, מצפון ועד דרום, בחופשת הפסח, שבו אפשר לבקר בעשרות מחלבות, רפתות ודירים, וליהנות מפעילויות רבות לילדים ולהורים כמו צפייה בחליבות, ביקור ברפתות, דירים ורפתות רובוטיות, סיורים במחלבות, פינות ליטוף והאכלה (מצוין לילדים עירוניים שמניחים שהחלב מגיע מהסופרמרקט…), סדנאות, משחקיות ועוד.
אני בחרתי לבקר ב"לגעת בטבע" שממוקם בכפר הירוק, גישה נוחה ממרכז הארץ, ומציע הדרכה ברפת, פינת ליטוף עגלות, הדגמת תהליך גיבון, סיור בעגלה רתומה לטרקטור, האכלת חיות, מתנפחים ומתקני שעשועים לילדים וכמובן עמדות פיקניק רבות..
כשאני הגעתי היתה במקום הפעלה לילדי גן. יחד עם ילדי הגן עברתי חוויות רבות –
על שולחנות פיקניק נפרסה ארוחת הבוקר של הילדים ולאחריה הם שהו בחצר גדולה שהכילה מתנפחים, פינת ליטוף חיות עם סוסים ותרנגולות ועיזים וטווסים מרהיבים שהסתובבו חופשי, ואפילו עז אחת שחושבת שהיא כלב, ביתית לחלוטין ונהנית להסתובב בין האורחים ולגנוב אהבה מכולם.
משם עברנו ללול וראינו את התרנגולות ואת הביצים שזה עתה הטילו. כל אחד מהסיורים אגב לכל אחד מחלקי המקום מלווה במדריך שמסביר לילדים ולהוריהם מה הם רואים.
אחר כך עלינו ל"טרקטור החלב" – טרקטור שמושך אחריו כמה עגלות וביחד עושה סיור בכל רחבי הכפר הירוק , תוך הסברים ועצירות בתחנות שונות. בין השאר עברנו את האורוות, את השדות (כולל אזור שבו יכולים אנשים פרטיים עירוניים לשכור חלקה ולגדל בה ירקות אורגניים).
השיירה עצרה בפינת היעלים, שבה ראינו יעל קטן, רק בן שלושה ימים, צמוד לאימו, יחד עם יעלים בוגרים. הילדים סודרו בשורה, כל אחד קיבל ליד תערובת מזון והוראה להחזיק את היד רחוק מהגוף, מושטת אל היעלים , שניגשו ואכלו מהידיים של הילדים, מה שגרם להתרגשות רבה.
התחנה הבאה היתה ברפתות, שם ראינו פרות הרות, עגלים, וקיבלנו הסברים על אופן הגידול שלהם. גם כאן הילדים יכלו להאכיל את הפרות בקש ולראות את הלשון הארוכה מאד שלהן.
הנקודה האחרונה של סיור הטרקטור היתה המחלבה- שמקבלת את החלב שלה מהרפתות של הכפר הירוק, ותוך שלוש שעות החלב כבר הופך ממה שיוצא מהפרה, לגבינה או יוגורט. טעמתי את הלבאנה ואת הגלידה ואני אכן הרגשתי את הטריות. המחלבה מייצרת מבחר גבינות כמו גבינה צהובה קשה מיושנת, צפתית כפרית, פטה, קממבר, יוגורטים, סנט מור ועוד – פרטים נוספים ניתן למצוא באתר שכתובתו מופיעה בתחתית פוסט זה.
התחנה האחרונה שהיינו בה היתה קטיף עצמי של נוריות וכלניות תרבותיות בשלל צבעים. בני כל הגילאים קיבלו מספריים ובחרו לעצמם כלניות ונוריות מרהיבות ליצירת זר מקסים לכבוד השבת והחג.
במקום יש אפשרויות רבות נוספות, כמו תאטרון "לגעת בטבע", אפיית פיתות, וכן אפשרות לחגיגת ימי הולדת.
לאתר "לגעת בטבע" – עם כל הפרטים, שעות, מחירים וכו' – http://www.lagaatbateva.co.il/
דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/yarokbteva
אתר המחלבה- http://www.gvinothakfar.co.il/
משק נוסף שמשתתף ב"שביל החלב" הוא משק מרקוביץ עליו כתבתי בעבר- http://cafe.mouse.co.il/post/2640452/
את כל הפרטים על האירועים, המחירים ואיך להגיע ניתן למצוא באתר – http://www.milkway.co.il/
