לילד הראשון תמיד קשה לקבל את הילד השני. בכל גיל שלא יהיה, הבכור רגיל לממלכה שלו, להיות המלך היחיד ואז פתאום מישהו אחר נכנס לתמונה, מישהו שדורש תשומת לב ויחס? קל וחומר כשמדובר באח קטן שמגיע "מן המוכן" וביום אחד, כמו במקרה של אימוץ או במקרה של נישואים שניים של ההורים.
לעיתים האח הגדול מייחל לכך שהאח הקטן פשוט ייעלם והוא יחזור להיות המלך הבלעדי של הבית.
זהו בדיוק הנושא בסרט הילדים החדש "ניקו" או בשמו המלא "ניקו – אח קטן אחריות גדולה".
ניקו הוא אייל צעיר שחי עם אמא שלו וכמו הרבה בנים להורים גרושים חולם שאבא יחזור הביתה והם יהפכו למשפחה כבעבר. אבל לא רק שזה לא קורה, לתמונה נכנס בן זוג חדש של אמא יחד עם בנו ג'וני. חלומו של ניקו שג'וני יעלם מתגשם כשג'וני נחטף יום אחד על ידי נשרים רשעים, אבל אז מחליט ניקו דווקא להציל את ג'וני ויוצא למסע הרפתקאות כדי להשיבו.
אם הייתי מגדירה את הסרט במילה אחת הייתי אומרת "מתוק". הסרט הוא בתלת מימד והוא מדובב, אם כי יש בו קטעים שיכולים להיות מעט מפחידים לגילאים צעירים מדי, והכנות של הדמויות, שלא מתיפיפות אלא אומרות מה שבליבן, לטוב ולרע, הופך את הסיפור לאמין ומתכתב עם מציאות שהרבה ילדים חווים.
האנימציה יפיפיה וכרגיל בז'אנר יש גם בדיחות שעוברות מעל ראשם של הילדים כמו – איך איילים "בודקים לחץ אוויר"?

בשורה התחתונה- מתאים מאד לבילוי בחופשת הפסח ובכלל, לשעה וחצי של איכות עם הילדים.

אנחנו רגילים (לצערי) לראות בקולנוע סצינות עירום וסקס בוטה על ימין ועל שמאל. זו הסיבה למתיקות הרבה של הסרט "הפעם הראשונה" – כי אין כאלה שם. כלומר, יש סקס, אבל עדין, מרומז, ובלי אף איבר עירום. מסתבר שאפשר להעביר מסר של תשוקה ואהבה גם בלי זה.. לתשומת לב במאי הוליווד השונים…
הסיפור עוסק בתיכוניסט בשם דייב (דילן אובריין) שמאוהב בחתיכה של השכבה ג'ין אבל לא מעיז לעשות שום דבר בענין ,ובדיוק כשהוא מתרגל לעצמו איך לגשת אליה, הוא נתקל בבחורה חדשה, מתיכון אחר, קטנה ממנו בשנה בשם אוברי (בריט רוברטסון) שמערערת את עולמו. הם מתחילים קשר שלא ברור מה טיבו, בגמלוניות החיננית של נוער, למרות שמבחינת הדיאלוגים בינהם הם נשמעים כמו בני שלושים מבחינת התחכום (אוי, כמה שזה הזכיר את "דוסון קריק" ואת הזוג פייסי וג'ן בהתאמה). הנקודה העיקרית של הדיאלוג היא ההתלבטות, האם לעשות ביחד את "הפעם הראשונה"? . בניגוד לרוח המקובלת היום, כשהבחורה רק רוצה "לגמור עם זה", הבחור הוא זה שמנסה לשכנע אותה שעדיף "לחכות לאדם הנכון" והיא אף מגלה שזה מאד רומנטי כשגבר פותח עבורך את דלת המכונית.
שני השחקנים הצעירים והלא ממש מוכרים משחקים בטבעיות ומעבירים את ההתלבטות, את המשיכה ואת האהבה הצעירה.
סרט קליל מאד, רומנטי , מומלץ לצעירים ולפגישות ראשונות, וכמובן, חבורות של בנות שיתמוגגו מכך שעוד אפשר למצוא ג'נטלמנים בעולם.

לכולם יש שלדים בארון. לבן לוגן יש כמה וכמה, ובעצם ארון בתוך ארון. בן לוגן (ארון אקהרט) הוא אמריקאי שחי בבלגיה, סוכן ממשלתי שהועזב ממשרתו ועובד כבודק יעילות של אמצעי אבטחה חדישים. יש לו גם בת – איימי (ליאנה ליברטו) שחיה איתו אחרי מות אימה ובילוי תקופה אצל סבה, וגם אקסית מיתולוגית בשם אנה (אולגה קורילנקו) שכעת לא בטוח מה היא חשה כלפיו, בלשון המעטה.

הכל נראה בסדר עד שיום אחד לוגן מגיע לעבודתו ומגלה שכל העסק נעלם, כל ההסטוריה שלו נמחקה וכל החברים לעבודה נמצאים מתים בתאונות מוזרות ,וגם על חייו שלו ועל חיי ביתו קיים איום רציני. השניים – האב וביתו נמלטים על חייהם ותוך כדי כך מגלים שהם בתוך סבך של סוכנים כפולים ונסיונות טיוח של קונצרנים גדולים בעלי אינטרסים. במסגרת המסע הם גם מגלים דברים על ההסטוריה של שניהם, על היחסים ביניהם ועל כמה מעט הם יודעים אחד על השני.

מבחינת "אב ובת שנלחמים יחד ובדרך מתחברים" הסרט די מזכיר את "מת לחיות" שבהם ברוס וויליס וביתו המתבגרת, בערך באותו גיל ואפילו קצת דומות מבחינה חיצונית , נתקלים באותם המצבים. בהמשך הסרט הופך להיות מעין ג'יימס בונד מבחינת התככים וההסתבכות של העלילה ובסוף יש גם קטעים שהגיבור הופך לסוג של מקגיוור.
מה שהפריע לי בסרט הוא למעשה הקאסט – ארון אקהרט הוא המקבילה הגברית של קריסטין סטיוארט מ"דמדומים" – בעלת ההבעה האחת, והוא נראה בדיוק באותה הבעה בכל סצינה- בין אם הוא חושש לחיי ביתו, בין אם הוא נזכר באשתו המנוחה, בין אם הוא מנצח, בין אם הוא במתח, בין אם הוא מבוהל, הכל אותו דבר. הבת – כאמור אמורה להיות כמו הבת של ברוס וויליס ב"מת לחיות" אבל הרבה פחות משתתפת, ולמעשה בכל הקרבות של אביה, עסוקה בעיקר בלעמוד בצד עם הבעה מבוהלת (טוב, לפחות לה יש הבעות פנים כלשהן). גם הדיאלוג של לוגן והאקסית שלו, ברגע מותח במיוחד, אמור לייצר סוג של מתח מיני של אקסים מיתולוגיים אבל לא ממש מצליח בכך והדמות של אנה גם היא לא אמינה במיוחד.

כל זה חבל מכיוון שהסיפור עצמו טוב, העלילה מתרחשת בקצב ומשאירה את הצופה סקרן לגבי איך יפתור הגיבור את התסבוכת.

הסרט עולה לאקרנים בשביעי למרס.