בילדותי מאד אהבנו לצפות ב"קומדיות מצבים" – מה שמכונה "סיטקום" – אנשים שמסתבכים באי הבנות, מנסים לצאת מהם ורק מסבכים את הדברים עוד יותר, והכל בצורה מצחיקה- אם בהומור שנון או בהומור פיזי.

כשקראתי את העלילה של "פאניקה" שעלתה עכשיו על קרשי תאטרון "הבימה", נזכרתי בדיוק בזה, כי העלילה , שיצר המחזאי רובין האודן, ותרגם ירון פריד, מספרת על זוג נשוי – בשם קלריס ורוג'ר (איילת רוביניסון ונתי רביץ) שבסוף שבוע אחד מאבדים שליטה על חייהם, כשהוא, שאמור לצאת לסופשבוע רומנטי עם המאהבת שלו דייזי (טלי אורן) שהיא במקרה גם חברתה הטובה של אשתו, נתקע בבית בעקבות אי הבנה, ומלחיץ בכך את אשתו שהזמינה הביתה שני גברים אחרים – את מעצב הפנים שלה (עמי סמולרצ'יק) ואת המאהב הצרפתי שלה (רוי מילר ויואב דונט בתפקידים מתחלפים).

כבר כשקוראים את העלילה הזו מבינים איזה פוטנציאל יש לאי הבנה מאחר וכל אחד מהמעורבים אמור לדעת משהו אחד ובעיקר לא לדעת משהו אחר, והתפקידים של כל אחד בהתאם לכך מתחלפים בתזזיות, כך למשל מעצב הפנים הופך לרגע להיות הבעל של דייזי, חמש דקות אחר כך הוא כבר בעצם המאהב שלה, ודקה אחר כך הוא מתחזה למעצב פנים, מה שהוא היה מההתחלה.

(קרדיט לצילומים – ג'ראר אלון).

ההצגה רצה בקצב מהיר והבדיחות- המילוליות או הפיזיות כל כך משעשעות שלעיתים גם צוות השחקנים פורץ בצחוק, ואף משלב זאת בעלילה כמו למשל בטקסט של מריבה שהופך ל "זה שאני מחייך זה לא אומר שאני לא כועס" שאני מניחה שלא היה בטקסט המקורי והוא אילוץ של צחוק.

אם הייתי צריכה לבחור את שני השחקנים שהיו הבולטים ביותר, אבחר בטלי אורן בתפקיד "דייזי" שמזכירה סוג של ציפי שביט – תזזיתית, מעבירה מסרים בעזרת הגוף והבעות הפנים כך שלפעמים היא לא צריכה להגיד מילה והקהל כבר פורץ בצחוק, השני שהרשים מאד היה קובי מאור בתפקיד בוב, בעלה של דייזי שמגיע במפתיע ומערבב עוד יותר את המהומה. מאור, שחקן פיזי מאד ובעל נוכחות, הזכיר לי מאד את ההומור של דובל'ה גליקמן, ולפי תגובות הקהל היה בהחלט המצחיק ביותר.

בשורה התחתונה- הצגה מבדרת, בגובה העיניים, תזזיתית ומתקדמת בקצב מהיר, ומשאירה את הצופה כל פעם תוהה איך ייצאו מהתסבוכת שנוצרה בעקבות נסיון לתקן את התסבוכת הקודמת.

לעוד פרטים, מועדי הצגות ומידע-לחצו כאן.

ערב שישי, אחרי ארוחת השבת, אחרי מהדורת חדשות בדרך כלל לא אופטימית במיוחד. מה עוד רוצה הבנאדם? להרגיש טוב, להנות, לצחוק.

צחוק יפה לבריאות וב"הכל הולך" לקחו את הנושא בשיא הרצינות, וגם באקסטרים, הרכיבו קאסט של אנשים מוכשרים בטירוף ו… יאללה בלגאן!!.

תוכנית הבידור של "רשת" בערוץ 2, "הכל הולך" כוללת את דביר בנדק (הרזה והחטוב!) כמנחה שגם משתתף לפעמים וגם משמש כשופט לבחירת המתחרה הזוכה של הערב, בלי שום קשר לשום דבר, טל פרידמן, יוסי מרשק, שחר חסון, עוז זהבי, אליאנה תדהר, מולי שולמן ונעמי לבוב. החבורה, שמגיעה מנישות שונות צריכה להפגין את כל היכולות , בשילוב של הומור, חשיבה מהירה ופיזיות, והכל באופן הכי מאולתר, הכי ספונטני והכי מצחיק.

הכרנו את הפורמט בעבר- בתוכניות כמו "של מי השורה הזו" שהיא למעשה ההשראה שעליה נוסדה התוכנית. "הכל הולך"  מבוסס על פורמט צרפתי מצליח בשם Anyting goes שמשודר כבר בכ22 מדינות וזוכה להצלחה רבה (ושווה לחפש ברשת למשל את הגירסה הלבנונית הקורעת…), כשכל מדינה מוסיפה טוויסטים משלה, כך שגם בגירסה הישראלית יש משחקים שלא קיימים במקומות אחרים.

המשחקים רבים ומתחדשים כל פעם, ישנן משחקי אילתור מילולי – כמו מהדורת חדשות שחסרות בה מילים שמתחילות תמיד באותה אות, שהצוות צריך להשלים במהירות, מה שיוצר מצבים קומיים רבים, משחקים עם הקהל כמו ריצה בין היושבים כדי למצוא מישהו שדומה למישהו
(ואצל שחר זה תמיד הכפילה של פוקהונטס למשל..), משחקי פנטומימה של העברת מושגים או שמות סרטים , ומשחקים פיזיים כמו תליה באוויר ונסיונות להציג משם מצבים שונים או לענות על שאלות (ותתפלאו כמה קשה לענות על "כמה זה שבע כפול שבע" כשמעיפים אותך באוויר או מטיחים אותך ברצפה).

(בתמונות למעלה ולמטה- צוות התוכנית מאחורי הקלעים – למעלה שחר חסון ונעמי לבוב, ולמטה יוסי מרשק, דביר בנדק ומולי שולמן)

גולת הכותרת היא הבמה העקומה, שמוטית בזווית של 22.5 מעלות (והאמת, נראית מקרוב הרבה יותר!) ועליה תפאורה משתנה – סלון יופי, חדר שינה, סלון ועוד, והמשתתפים צריכים להציג סדרת מצבים כגון "את בבית, המאהב מגיע ואז בעלך מגיע גם כן" בלי ליפול, בלי להפיל חפצים, ואיכשהו להצליח להמשיך. המשימה כמובן על גבול הבלתי אפשרי, מה שגובל בהחלקות, נפילות חפצים, נסיונות לפתרונות משעשעים מצד הצוות ומאמץ פיזי אדיר (השחקנים יורדים כשהם מתנשפים). כדי לנסות לדמיין איך זה, חישבו על גרם מדרגות של כ12 מדרגות רגילות, שעליהם מונח קרש רחב כמו של מחליקי סקייטבורד. עכשיו דמיינו הליכה במעלה הקרש הזה, ונסיונות להחזיק חפצים שלא יעופו חזרה… מאתגר, הא?

כל האנסמבל הזה מצליח שבוע אחרי שבוע להעלות תוכנית שמנקה את הראש מהשבוע שעבר ומהחדשות , מהפוליטיקה ומהכלכלה, ונותנת סיום מתוק ומצחיק בטירוף לשבוע, והתרעננות לשבוע הבא.

התוכנית מוגדרת כתוכנית לכל המשפחה, כך שגם הורים וגם ילדים יכולים לשבת ולצחוק ביחד בלי חשש. (וחלק מהמשחקים אפשר אפילו לשחק בבית. אולי לא להתלות מהתקרה אבל כל משחקי הניחושים, הפנטומימה והשירה מומלצים בחום).

דף הפייסבוק של "הכל הולך" – https://www.facebook.com/anythingoes.reshet

והאתר – http://reshet.tv/Shows/Anything_Goes/  ואפשר למצוא בהם פספוסים, קטעים שנפלו בעריכה, תחרות תמונות של צופים ועוד הרבה הפתעות.

"הכל הולך" – שידורי רשת, ימי שישי ב21.30, וכמובן ששידור פרקים מלאים גם באתר כך שגם מי ששומר שבת או יצא לבלות או סתם פספס (ושכח לשים הקלטה בVOD) יכול להשלים צפיה!

הקומדיה "הקמצן" קיימת כבר מאות שנים, הוצגה בצורות שונות, עיבודים שונים והפקות שונות, ובכל זאת תמיד אקטואלית. אולי כי סיפור על איש ותאוות הבצע שלו, וסיפורי אהבה ומשפחה, הם תמיד נכונים ותמיד עוברים מהמציגים לקהל.

כולנו למדנו את "הקמצן" במסגרת לימודי הספרות בבית הספר, והפעם המחזה מוצג לפי הנוסח העברי של אלי ביז'אווי ובבימוי אילן רונן. העיבוד העדכני הפך למשל את "פשוט נא את ידיך השניות" של נתן אלתרמן ל"תראה לי את הידיים האחרות". מצד שני ישנה שמירה על האווירה התאטרלית בסגנון "קומדיה דל ארטה" (כפי שאפשר לראות גם בתלבושות של השחקנים).

העלילה עוסקת בהרפגון (יעקב כהן), אלמן קמצן שמנסה להסתיר את כספו מכולם ולהרוויח כמה שיותר. כדי לעשות זאת הוא מתכנן שלוש חתונות – הוא עצמו יתחתן עם צעירה בשם מריאן (נלי תגר), שהיא עניה אבל רגילה לא לבזבז הרבה, את בנו יחתן עם אלמנה עשירה ואת ביתו לאנסלם (אהרון אלמוג), מבוגר עשיר גם הוא. הבעיה היא שילדיו, שניהם, מאוהבים באנשים אחרים – הבן קלאנט (אביב אלוש) מאוהב באותה מריאן עצמה שאביו מתכנן להנשא לה, והבת אליז (רינת מטטוב) מאוהבת במשרת הבית ולר (עידו ברטל) שמסתיר מאחוריו סוד משפחתי מזעזע.

בהרבה מקווי העלילה, משעשע לראות איך מולייר , שכתב את "הקמצן" ב1668 בתקופת לואי ה14, יצר בעצם סוג של "טלנובלה" עם הרבה קשרים וסודות בין המשתתפים, ובמקביל שילב גם הרבה אי הבנות מהסוג שבו שני אנשים מנהלים כביכול דו שיח אבל כל אחד מדבר על משהו אחר, מה שיוצר קטעים קומיים רבים.

כאמור, כמו בקומדיה דל ארטה, יש גם הרבה פיזיות, כולל קטעים של יעקב כהן שגרמו לקהל לפרוץ במחיאות כפיים.

כשקראתי את רשימת השחקנים והבחנתי בשמו של עידן אלתרמן, חשבתי שהוא יהיה האחראי על הקטעים הקומיים יותר, אבל בפועל , למרות שהוא נתן הופעה נחמדה, עם הרבה ניואנסטים מוכרים שלו כמו הבעות פנים קלאסיות שלו, את מירב צחוקו של הקהל גרפו דניאל סבג בתפקיד "לה פלש" משרתו של קלאנט וגם בתפקיד משרתו של הרפגון "לה מרלוש". בשני המקרים הוא היה מבדח מאד, ופיזי מאד, וכן טלי אורן המקסימה בתפקיד השדכנית שגם היא רודפת בצע לא קטנה, שמנסה לסדר לכולם את החיים (לטובתה כמובן). היא מאד הזכירה דמויות נשים עכשוויות, עם הערות ציניות, ניצול המראה שלה להשגת יתרונות והרבה הומור.

התפאורה מינימליסטית – דלתות. דלתות שמסמלות סודות, נפתחות, נסגרות, אנשים מסתתרים מאחוריהם מפני האב הרודן שכל מה שמעניין אותו הוא לשלוט בעזרת הכסף שלו, הדלתות משמשות גם להאזנה מאחוריהן. ומאוחר יותר גורמות להרפגון להבין שהוא לכוד, ושהוא מאבד את הכל.

(התמונות מתוך אתר "הבימה").

משך ההצגה כשעתיים ורבע כולל ההפסקה.

עוד פרטים על זמני ההצגות ב-http://www.habima.co.il/perfs/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%9F?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=TBWA_Adwords_March2014

                                                     צילום- מתוך אתר "דינה אור"

נתחיל מהסוף- משפט הסיום של הסטנדאפיסטית דינה אור הוא "אין הרבה צחוק ברפואה, אך יש רפואה בצחוק" .

בניגוד לכמות הרבה של סטנדאפיסטים גברים המופיעים כיום, יש יחסית מעט סטנדאפיסטיות. למה? אין לי מושג. אבל שמחתי לגלות אישה מצחיקה שלא הכרתי בעבר, שהפכה את מוצאי השבת האחרונה בשבילי למשעשעת במיוחד ולאחלה פתיחה של שבוע חדש.

קצת על הרקע-

דינה אור התחילה מייעוץ לזוגות, עברה דרך השתלמויות דרך גדולי הקומיקאים כמו ביל קוסבי וג'רי סיינפלד, והופיעה בתוכניות בידור שונות בטלוויזיה, ואז עלתה על הבמות, בתחילה בתוכנית "זה ייגמר בצחוק" ועכשיו בתוכנית החדשה- "דינה אור בלי בושה".

היא עולה על הבמה ותוך כדי חשיפת אנקדוטות מחייה, שבעצם קיימים בחיים של כולנו, ודיאלוג מתמיד עם הקהל שכולל אילתורים רבים, מצחיקה את הקהל כשהיא מדברת על סיטואציות שכולנו נתקלים בהן, מהתהייה "עד איזה גיל מותר לך להגיד את אחרי צבא"? , דרך גילוי הסוד השמור- מי באמת מלביש את שרה נתנייהו (רמז- זמר ששר "רק התקשרתי להגיד שאני אוהב אותך"…), מהו משחק מקדים אצל פולנים, איך מגיבים לבלגאן בחדר של הבן המתבגר, איך להצחיק שוטר ומהי הדיאטה הכי טובה…

על הדרך יש לה גם סטראט אפ של "מהו כדור הדיאטה האולטימטיבי שעוד לא פיתחו" (כדור הרגעה, את לא מרזה אבל לא אכפת לך…)

בניגוד למצחיקנים אחרים, אין כאן בדיחות על ערסים, וגם השפה גבוהה יותר (אם כי יש קצת רמיזות מתחת לחגורה פה ושם, אבל בקטנה).

דינה אור מופיעה גם בערבי חברה, כנסים, ימי גיבוש ועוד.

החימום להופעה של דינה הוא בן הזוג שלה – אודי רייס, זמר אדיר שמתמחה בשירי שנות השישים והשבעים, ואריות איטלקיות (ואל תשאלו מה יוצא לו מהפה כשמבקשים ממנו "מזרחית").

אתר האינטרנט של דינה אור- http://dinaor.co.il/

קטעי יוטיוב של ההופעות – http://www.youtube.com/user/dinaorr53?feature=results_main